פרק חמישי חרות על הלוחות

חוט מוביל במחקר הנוכחי הוא הניגוד בין קבלת התורה כאמת משמים לבין הפקדתה בידי האדם ופרשנותו היוצרת . ניגוד זה הוצג עד כה כמפתח למחלוקת , בתוך עולם החכמים , בין בית הלל החדשן ובית שמאי השמרן . אך אין בכך די . ברצוני להראות שבאותו ניגוד , אם כי בהקשרים אחרים , מונח גם המפתח למחלוקת בין היהדות הפרושית בכלל לבין הזרמים השונים – צדוקים , בייתוסים , כת מדבר יהודה – שמולם וכנגדם מתגבשת מסורת חז״ל . למרות הערפול האופף את הזיהוי ההיסטורי של זרמים אלה , נראה שיש לאמץ בקווים כלליים את מסקנתו של י׳ זוסמן הרואה את עיקר ההתפלגות בעימות בין שיטה כוהנית , שמרנית ונוקשה , המשותפת לזרמים הכיתתיים , לבין שיטה עממית , מחדשת וגמישה יותר , האופיינית לדרכם של הפרושים . כמו כן , במישור עיוני יותר , יש לקבל את גישת ר׳ אליאור המעמידה זו מול זו שתי תפיסות שונות בתכלית : תפיסה כוהנית שפנייתה העיקרית היא אל עולם אידאלי שמימי מלאכי המושתת על סדר זמנים קבוע מראש , החוקיות הקוסמית של הלוח השמשי ; ומנגד , תפיסת החכמים הפונה אל עולם ׳מציאותי׳ שהזמן נקבע בו על פי הלוח הירחי , דהיינו על פי הסמכות המוענקת לבית דין של מטה ל...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן