נמצאו 215 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: זהבה (קלר) נויברגר
תיאור: כיון שזהו מדרש דרשני, מדרש שאינו צמוד לפסוקי ספר דברים, העורך בחר פסוקים מסויימים ופיתח אותם בצורות שונות, לעתים מדהימות, ולעומת זאת התעלם לחלוטין מפסוקים אחרים.
בספר זה נערך מעקב אחר עבודתו של עורך המדרש. חלקו הראשון בוחן את הספרייה, שעמדה לפניו וחלקו השני מציג מבחר נושאים, שהובאו בצורות ספרותיות מגוונות. הקריאה בספר זה תאפשר לך להכיר את מדרש " דברים רבה". ואולי להתאהב בו.
דר' זהבה (קלר) נויברגר, עוסקת שנים רבות בארץ ובעולם בחקר ספרות חז"ל ובהוראת תחום זה תוך הדגשת הלקחים החינוכיים. העמידה תלמידים רבים והפיקה ספרי לימוד בתחום. מוכרת באקדמיה כמומחית למדרש " דברים רבה".
כרמל
מאת: יאיר אלדן
תיאור: בניגוד לטענה המקובלת, לפיה לא ניתן לזהות כוונה מובהקת מאחורי עריכתן של מסכתות המשנה, מבקש יאיר אלדן להתייחס אליהן כאל סיפורים שלמים, שביקשו לעסוק בדילמות הגדולות של תקופתן. אלדן מבקש להבין לא רק את המגמה של פרק אחד בתוך מסכת, אלא את מגמת העריכה של מסכת שלמה. המסכת היא היחידה הטקסטואלית הבסיסית והשלמה בתוך ששה סדרי משנה, יש לה נושא מרכזי אחד והתפתחות טקסטואלית האפשרית בזכות אורכה. התכונות הללו מאפשרות להתייחס למסכת כאל סיפור. במרכז הסיפור - כל סיפור - נמצאות בעיה ופתרונה, דילמה והתרתה. הסיפור מכיל לרוב היתקלות של הדמות הראשית במכשול, תהליך שעובר עליה, ולבסוף התגברות או התמודדות עם המכשול. באותו האופן, קורא אלדן את הקובץ ההלכתי כסיפור, ומבקש לחשוף את הדילמה שאותה הוא מבקש להתיר.קוראים רגישים של טקסטים בכל ז'אנר שהוא - כתבה בעיתון, חוק, רומן או שיר - מנסים באופן טבעי להבין את הטקסט כמכלול או כשיקוף של דיאלקטיקה של רעיונות הבאה לידי ביטוי בעריכת הטקסט. שכבות העריכה של הטקסט או התיקונים שנעשו בו הם חשובים ומעניינים כשלעצמם, אולם השאלה המנקרת בקורא הרגיש היא מהו הסיפור המסופר באמצעות הטקסט, מהי השאלה שהטקסט בא לענות עליה, או הבעיה שהוא מבקש לפתור. גם קובץ הלכתי נערך על-מנת להתמודד עם בעיות שהטרידו את מחבריו ועורכיו, וההלכות והמחלוקות המנויות בו מהוות, בו זמנית, שיקוף של הבעיה והתמודדות עמה. "הקריאה הגדולה" שאלדן מציע מלמדת אותנו, בין השאר, שמסכת סוטה, בעריכתה הסופית, נסובה על משיחיות, שמאחורי מסכת תענית עומדת ההתמודדות עם שתיקת האל, ושמסכת מכות עוסקת לאו-דווקא בנושא המלקות אלא בהצדקת המרת עונש לעבריינים.
כרמל
מאת: זאב ספראי, חנה ספראי, שמואל ספראי
תיאור: המסכת עוסקת בדיני "כלאיים", המבוססים בעיקר על הפסוק[1]: "אֶת חֻקֹּתַי תִּשְׁמֹרוּ בְּהֶמְתְּךָ לֹא תַרְבִּיעַ כִּלְאַיִם שָׂדְךָ לֹא תִזְרַע כִּלְאָיִם וּבֶגֶד כִּלְאַיִם שַׁעַטְנֵז לֹא יַעֲלֶה עָלֶיךָ", ועוסקת באופן האיסור, דיני הזרעים, וכו'.
תבונות
מאת: זאב ספראי, חנה ספראי, שמואל ספראי
תיאור: המסכת קרויה על שם מצוות פאה העוסקת בהקצאת חלק מהקמה בשדה (עוד לפני הקציר) עבור עניי העם, וכן עוסקת במתנות עניים וביניהן פאה, לקט ופרט, שכחה, עוללות ומעשר עני.
במסכת מפורטות בין השאר ההלכות הקשורות במצוות אלו, כגון למי מותר לקחת מהפאה, מה גדלו של החלק שצריכים להקצות לפאה, מתי מותר לעניים לקחת מהפאה, וכדומה.
תבונות
מאת: זאב ספראי, חנה ספראי, שמואל ספראי
תיאור: המסכת עוסקת באיסור להשתמש בתבואה לפני שהופרש ממנה מעשר. המסכת נקראת "מעשרות", כיוון שהיא נוגעת בהלכות השייכות לכל המעשרות.
תבונות
מאת: שמואל ספראי, זאב ספראי, חנה ספראי
תיאור: המסכת מפרטת את הלכות דמאי - הן ההלכות הקשורות להפרשת תרומות ומעשרות מגידולי הארץ, במקרים שבהם הפירות התקבלו מעם הארץ, אשר אין ביטחון שהקפיד להפריש מעשר מפירותיו. דמאי היא תקנה מיוחדת שתיקן יוחנן כהן גדול על מנת להסדיר את האופן שבו מתייחסים לתבואה זו.
תבונות
מאת: ענת רייזל נקר
תיאור: מדרש איכה זוטא הוא מדרש אגדה בעל מבנה ייחודי – מבנה המשקף את היותו מדרש שנוצר מחיבורם יחד של שני מדרשים שונים – חלקו הראשון הוא מדרש פרשני הכולל דרשות על שלושת הפסוקים הראשונים של מגילת איכה, בעוד שחלקו השני הוא מדרש דרשני הכולל דרשות על פסוקים מנביאים וכתובים.
המדרש עוסק בפנים שונות בנושאי החורבן – סיבותיו, תיאורו, והשפעותיו על ישראל ואף על הקב"ה, וכן בנושאי גאולה ונחמה. בצד דרשות, המדרש מכיל גם סיפורים, משלים ויחידה סיפורית ארוכה הכוללת את קינת האבות על החורבן. המדרש כולל רעיונות מוכרים מספרות חז"ל בצד רעיונות ייחודיים, בעיקר ביחס לתיאורי האל בחורבן ומיתה על קידוש השם.
ספר זה מכיל מהדורה ביקורתית למדרש על פי ארבעה כתבי יד, חמישה קטעי גניזה, ונוסח ילקוט שמעוני. המהדורה כוללת מדור מקבילות עם מראי מקום לספרות חז"ל והערות פרשניות. בראש הספר מובא מבוא מפורט העוסק בשאלות מרכזיות במחקר המדרש: תיאור עדי הנוסח הישירים והעקיפים של המדרש, תפוצת חלקי המדרש השונים, מבנה המדרש כפי שהוא לפנינו ומבנה קודם משוער, המקורות שהיוו בסיס ליצירת המדרש, מלאכת העריכה המשתקפת במדרש, לשון וסגנון המדרש, דיון בעיצוב הספרותי ובמגמות הרעיוניות שבו, וכן זמנו ומקום יצירתו של כל אחד מחלקי המדרש ושל המדרש השלם שלפנינו.
המכללה האקדמית הרצוג - רשות המחקר
מאת: עוזיאל פוקס
תיאור: התלמוד הבבלי הוא ספר היסוד של התורה שבעל פה, בין בלימוד האינטנסיבי שלו ובין בפסיקת ההלכה על פיו, מזה למעלה מאלף שנים. מרכזיותו זו התעצבה בתקופת הגאונים. בתקופה זו הוא עבר ממסירה על פה לכתיבתו בכתבי יד, נוסחו התעצב, והוא הופץ מן המרכז שבבבל לכל תפוצות הגולה. העיסוק הרב בתלמוד ותהליכי מסירתו בעל פה ובכתב יצרו לא מעט חילופים בנוסחאותיו.
מחקר זה עוסק בסוגיות הקשורות לתהליך שבו הפך התלמוד הבבלי לספר כל כך מרכזי, ובעיקר בשאלת יחסם של גאוני בבל לנוסח התלמוד הבבלי: כיצד התייחסו לגרסאותיו השונות, כיצד הכריעו ביניהן ועל פי אלו קני מידה עשו זאת; עד כמה שימרו את גרסאותיו הקדומות ועד כמה שינו אותן. בחלקו השני של הספר מובאים ונדונים כל המקורות שבהם דנו גאוני בבל בגרסאות התלמוד.
המכללה האקדמית הרצוג - רשות המחקר
מאת: בנימין לאו
תיאור: הכרך השישי של סדרת "חכמים" נפתח ונסגר ביצירה התלמודית של ארץ ישראל, החל בדור תלמידי תלמידיו של רבי יוחנן (סוף המאה השלישית לספירה) ועד לחתימת התלמוד הירושלמי שנפסק כאילו באחת באמצע המאה הרביעית.
תוכו של הכרך נכנס לעומק בבל התלמודית, לבית המדרש שנוצר בפומבדיתא עם רבה, רב יוסף ותלמידם אביי, ולבית המדרש שנוצר במחוזא עם רבא. במהלך הקריאה בספר אנו עוקבים אחרי מסורות שצמחו בארץ ישראל ונדדו לבבל ולהפך. הסוגיה התלמודית כפי שאנו מכירים אותה מתחילה לקרום עור וגידים, ובסוף ימי אביי ורבא (אמצע המאה הרביעית לספירה) כבר מתקבלת שכבה ראשונה של היצירה הגדולה – התלמוד.
כמו בשאר כרכי "חכמים", גם כאן עומדים לנגד עיני הלומד בעלי השמועה, ומתוך העמקה בדמותם מתגלית גם תורתם במלוא קומתה. בהתבסס על עיון יסודי בכל ספרות המחקר התלמודי משרטט המחבר את דמות החכמים ומאפשר ללומדי הגמרא להעמיק את היכרותם עם החכמים העיקריים שיצרו את הספר המרכזי ביותר בתולדות הלימוד בעם ישראל.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: רבקה שמש-סירקין
תיאור: במרכז הספר עומדת שיחת המשא ומתן ההלכתי מן המשנה. משא ומתן זה מתנהל בין חכמים המציגים את דעותיהם בענייני הלכה, ולעיתים מידיינים ביניהם ומנסים לשכנע בטיעוניהם.
בפרקי המבוא של הספר מוגדרת שיחת המשא ומתן ההלכתי לעומת יחידות שיח אחרות במשנה, מוצג מצאי השיחות במשנה, ומפורטים האפיונים הבסיסיים שלהן. עיקר הספר עוסק בניתוח לשוני של השיחות מהיבטים מתחומי לשון שונים: חקר השיח – מקומה של השיחה בתוך רצף השיח הקודם לה והסיום המופיע לאחריה; פרגמטיקה – פעולות הדיבור של המידיינים; ניתוח השיחה – צמדים שיחתיים בחילופי הדברים והמהלכים הטיעוניים בשיחות; רטוריקה – טיעוני קל וחומר והמבנים המקבילים זה לזה שיש בהם חזרה.
ניתוח שיחת המשא ומתן ההלכתי בתחומי חקר השיח, הפרגמטיקה וחקר השיחה מחזק את העיסוק בתחומי לשון אלו, הנחקרים פחות במחקר לשון חכמים.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: דוד לוריא
תיאור: ספר זה עוסק בהשוואת גרסתו של יוספוס פלביוס למגילת אסתר, הכלולה ב"קדמוניות היהודים", למקורות שהיו עשויים להיות לפניו. העבודה ההשוואתית העלתה שהמקורות בכתב שנמצאו לפני יוספוס היו "תרגום השבעים", על שני נוסחיו ותוספותיו, או חלקים מהם, לצד נוסח עברי קדום המיוצג בחלקו על ידי נוסח המסורה. כמו כן הסתייע יוספוס בדרשות, אשר בזמנו עדיין היו על פה, אך את רוח הדברים הכיר ואותם ניתן למצוא כיום במדרש. יוספוס לא ראה את עצמו מתרגם קפדן וקַרְתן הנוהג רק על פי הנוסח המילולי הישיר של המקורות שהיו לפניו. הוא שׂם עצמו, מטעם עצמו, כמי שמכיר בערך עצמו וגם נושא בשליחות עליונה – להביא את קורות עמו בפני משכילי העולם הנאור. אגב כך הוא גם נטל לעצמו את עמדת שליח עמו ושופרו, הראוי מתוקף רקעו הייחודי להפריך את דברי הנאצה נגד הליכות היהודים ומוצאם הנחות. מתוך כל אלה יש לראות את ההיקף הרחב של התוספות שהכניס לנובלה, ואלו מבטאות את מעורבותו האישית והנפשית בעלילה.   משנקרתה ליוספוס ההזדמנות לעסוק בסיפור אסתר הוא הרחיבו ושכללו מעבר לכל תיאור מקראי אחר שהביא ב"קדמוניות היהודים". יוספוס, כמו בחייו גם בכתיבתו, השכיל לשלב שני עולמות: מהמדרש ומהכתבים של יהדות זמנו שאב את הפרטים ואת הלגיטימציה לעלילה, ומהעולם ההלניסטי אימץ את הסגנון הספרותי המשובח, וזה סייע לו להעמיד חיבור שישרת היטב את כוונתו האפולוגטית ויתאים לטעמו האישי של קהל קוראיו.
רסלינג
מאת: משה בר-אשר
תיאור: באסופה זו כונסו שלושים ואחד פרקי מחקר בלשון חכמים, שנתפרסמו במשך כארבעים שנה. רבים מהם הם עיבודים של הרצאות שנישאו בכינוסים, בימי עיון, בסמינרים ובמעמדים אחרים. בין השאר כלולים כאן פרקי מבוא ותיאורים של מצב המחקר של המקצוע בפרקי זמן נבדלים; עיונים בשאלות כוללות ובסוגיות עקרוניות, כגון היחס בין לשון חכמים ללשון המקרא וסוגיית הטיפוסים של לשון המשנה; עיונים במסורותיהם של כתבי יד של המשנה ושל חיבורים אחרים של ספרות התנאים – התוספתא ומדרשי ההלכה. גם פרקי לשון רבים מובאים כאן, ובכללם תיאורים של דרכי כתיב וניקודים, בירורים בתורת ההגה, ופרקים מקיפים בתצורת הפועל ובתצורת השם. כאן וכאן נידונו גם ענייני תחביר ובירורים של פרטים וכוללות שנוגעים לאוצר המילים ולמשמעיו.
מוסד ביאליק
מאת: יואל מרציאנו
תיאור: התבוננות בעוצמתם של מגורשי ספרד וצאצאיהם ובהשפעתם העמוקה על קהילות ישראל בעולם, מעוררת השתאות. מה היה סוד כוחם ומה היה המטען הרוחני שנשאו עימם המגורשים אל מקומות פזוריהם איך זה היו רבים מהם לגדולי חכמי המאה השש-עשרה, ובהם אישים שחיברו יצירות מן המעלה הראשונה בתחומי הפרשנות, ההגות, הדרוש וההלכה ספר זה עניינו בשכבת החכמים במאה השנים האחרונות לשבתם של היהודים בחצי האי האיברי - מאה שתרמה לעיצובה הסופי של המורשת הספרדית. התקופה מתוחמת משני קצותיה במאורעות היסטוריים בולטים של חורבן; ראשיתה בפרעות קנ"א (1391) וסופה בגירוש היהודים בשנת רנ"ב (1492). למרות הרדיפות, התקיימו במהלכה של מאה זו תנאים שאפשרו ליהודי ספרד לחולל צמיחה ושיקום של קהילות ומרכזי תורה. וכדברי ר' יוסף יעבץ, "כי מימי קדם לא הייתה מלאה ספרד מישיבות ותלמידים כמו שהייתה בעת הגירוש הספר עוקב אחר מכלול הנושאים הקשורים להכשרת החכם, לדרכי הלימוד שלו ולתפקידים שמילא לאחר לימודיו בהוראה ובהנהגה עד מינויו למשרה רבנית. מכל אלה עולה חשיבותה של התקופה, המעמידה חוליה חשובה בחקר ההיסטוריה האינטלקטואלית של יהודי ספרד ויהודי הפזורה הספרדית לאחר הגירוש, תקופה שהתקיימו בה רצף ותמורה. זה הספר הראשון העוסק בשכבת החכמים בספרד לגווניה ועל פני תקופה ארוכה. בכך הוא מצטרף לספרים אחרים שעניינם בתפקידה ובתרומתה של שכבת החכמים לחיי הקהילות במרכזים אחרים באירופה בימי הביניים.
מוסד ביאליק
מאת: צחי כהן
תיאור: ספר זה עוסק בסיפורים אחדים הפזורים בתלמוד הבבלי על אודות חכמים השרויים בנקודת משבר או התלבטות, לעיתים סביב מעמדם כמנהיגים וכבעלי תפקיד ציבורי. בכל אחד מהסיפורים שומע הגיבור מפי תינוק, תלמיד צעיר, פסוק או שבר פסוק, בתגובה על הפנייה "פסוק לי פסוקך". הפסוק שהתינוק משמיע מתאים באופן מושלם ומופלא בעיני החכם למצב שבו הוא נתון, ומשמש אות וסימן עבורו לפתרון התלבטותו. החכם מגיב בהיגד אישי המבהיר כיצד הבין את הפסוק ששמע כרלוונטי לו ומהי מסקנתו מכך. המספר מסמן משפט זה כדרשה על הפסוק באמצעות המטבע הלשוני "אמר" או "אמר שמע מיניה" המקובל בספרות חז"ל לסימון פעולה של הסקת מסקנות מהכתובים. פרקטיקה זו היא וריאציה יהודית-ייחודית על טכניקת חיזוי עתידות מוכרת בעולם העתיק. החוויה העיקרית שמתארים הסיפורים היא ניתוק הפסוק מהקשרו והצבתו מחדש בהקשר פלאי בהתאמה לנסיבות שבהן נאמר, תוך כדי ריענון הקריאה בו. מבחינת החכם השומע את הפסוק מפי התינוק הפסוק נאמר למענו ועבורו. עתה, מחוץ להקשר המוכר, החכם, אחוז פליאה אל מול ההתאמה המופלאה של תוכן הפסוק לנסיבות חייו, יכול לגשת אל הפסוק ללא מחויבות ובמנותק ממוסכמות ולדרוש את תוכנו כדרשה אישית. צחי כהן דן בנושא ספרותי זה ממספר היבטים: המשמעות הנרטיבית של הסיפור, מבנהו, חלקיו וסמליו, המשמעות החברתית-תרבותית של מעשה המצוי בקו התפר בין המאגי והאסור לבין "הנבואה הקטנה", הלגיטימית, עולמם הפנימי והמשוער של גיבורי הסיפורים, תיאוריות קריאה המשתקפות מהאופן שבו מטפלים הסיפורים בטקסטים, והשוואת הסיפורים לסיפורים דומים בעולם העתיק הסובב את תרבות חז"ל.
רסלינג
מאת: זאב ספראי
תיאור: המשנה היא ספר היסוד של התורה שבעל פה, וחשיבותה לתולדות עמנו רבה. המיוחד בפירוש זה הוא השימוש בידע המצטבר עד לימינו אלו והשילוב בין מתודה מחקרית וגישה מסורתית לטקסט. המקורות לפירוש הם בראש ובראשונה ספרות חז''ל לדורותיה, פרשנות קודמת למשנה והיכרות עם הרקע ההיסטורי והראלי שבתשתיתה של ספרות חז''ל. המשנה נכתבה על רקע ארץ ישראל והנסיבות הכלכליות והחברתיות שעמן התמודדו בני העם והחכמים כמנהיגיו. כיום בידינו כלים המאפשרים את שחזור הרקע החברתי למשנה, וכך זכינו באפשרות להגיע להבנה טובה יותר של עולם הפרטים ההלכתי. המשנה הייתה לאבן פינה בבניין ההלכתי המפואר, ובדורנו, כאשר זכינו לחזור לארץ ולהכירה, עלינו גם החובה לעיין מחדש במשנה.
תבונות
מאת: שולמית ולר
תיאור: תפיסות האושר הקיימות בחברה המודרנית מבוססות על הבנת האושר כצירוף של הנאה ומשמעות. במקורות תלמודיים רבים צירוף זה נקשר ללימוד תורה ולקיום מצוות. אולם, בספר זה ביקשתי לדון דווקא במקורות המועטים שבהם הוא נקשר לזוגיות, למעורבות חברתית, לרווחה חומרית ולתקינות פיסית, משום הרלוונטיות של קשר זה לחיינו ולתרבות זמננו.

המקורות אורגנו על פי נושאיהם בפרקים שנפתחו במבואות בהם הוסבר הקשר בין זוויות ההתבוננות באושר המוצגות בהם לזוויות התבוננות דומות בפילוסופיה הכללית הקדומה והביניימית ובמחקר המודרני. בגופם של הפרקים נדונו בהרחבה המימרות, הסיפורים וקטעי השיח שצוטטו מהתלמוד ולעתים אף מהמדרש, כדי לדלות מהם את עמדותיהם לגבי האושר.

מהמקורות שהובאו ונדונו בספר עולה המסקנה שלא ניתן להצביע על קו אחיד בהתייחסות של הספרות התלמודית למהות האושר ולגורמיו. קיימות בה הבחנות מגדריות בעניין מהות האושר שבאהבה, בנישואין ובהולדה. וכן קיימות בה מחלוקות בשאלה אם בריאות, עושר ואריכות ימים גורמים לאושר.

אולם, חרף ההבחנות והמחלוקות הללו ניתן לגלות במקורות אחדות רעיונית בעניין ההבנה שקיים קשר של סיבה-תוצאה בין הגשמת רצונות, חברות, מעשים טובים, נדיבות, רגשות חיוביים ואף הנאות גופניות, ובין חוויית האושר.
מאת: שולמית ולר
תיאור: מַעֲשֶׂה אוֹרֵג הוא קובץ המציג סיפורים ומעשים המשולבים בסוגיות הלכתיות במסכת קידושין. באמצעות עיון ודיון בכל סיפור ומעשה בהקשריהם השונים הוצגו תפקידיהם בסוגיות, הנושאים והדילמות שעמדו על סדר היום הציבורי של החכמים, ומערכות היחסים ביניהם. הסיפורים משקפים את עמדות יוצריהם ביחס להלכות או למחלוקות הנדונות בסוגיות. יש מהם שנועדו לתמוך בהלכות או בעמדות המוצגות בדיונים, יש המבטאים מגמה להגמיש אותן, ויש סיפורים המהווים הוכחות להתנגדות להן.

ייחודו של הספר הוא חשיפת האופן שבו נארגו סיפורי התלמוד בסוגיות ,וגם האופן שבו הוא עצמו נארג: הליך הלימוד של כל סיפור שילב ניתוח עצמאי של כל אחד מחברי צוות הכותבים עם לימוד משותף בדרך של שיג ושיח בבחינת 'בית מדרש זוטא'.
כרמל
מאת: עזריה בייטנר
תיאור: כמעט יובל שנים של מחקר ויצירה מכונסים בספר זה, שכולו אגדה. עשרים ושנים המאמרים הכלולים בספר, חלקם נתפרסמו במהלך השנים בכתבי עת ייעודיים, וחלקם רואים כאן אור לראשונה, עוסקים במגוון רחב של נושאים, הכלולים בספרות המקרא ובעיקר בספרות חז"ל. חמישה שערים לספר. הראשון עוסק בפיענוח הציורים בפסיפסי בתי הכנסת העתיקים באמצעות המדרש.

השני מאיר את התופעה המדהימה של האינטרטקסטואליות במקרא, המהווה, לדעת המחבר, מנוע מרכזי ביצירת המדרש. חשיפתו של המנוע הזה תורמת תרומה מכרעת להבנת המדרש, ולשחזור דרך היווצרותו.

בשער השלישי חושף המחבר סוגה ספרותית ייחודית, שקרא לה: סיפורי דרשות. אלה סיפורי חכמים, שעיקר בניינם מיוסד על דרשות פסוקים ופרשות במקרא. הדרשות ממלאות בסיפור את תפקיד הגיבורים הספרותיים, וכך מעצבות את המסר הרעיוני שלו.

השער הרביעי עוסק בסוגה של סיפורי חכמים, שהוא תחום ההתמחות העיקרי של המחבר. כאן נכללו ניתוחים מדוקדקים של כמה סיפורים, שלא נכללו בספריו הקודמים של המחבר, מהם ניכרת תרומתו הייחודית לתחום רחב זה.

השער החמישי הוא לקט של מאמרים בנושאים שונים, מבוטניקה במשנה, ועד למוטיב החניטה והפחלוץ ביצירת עגנון.

השער השישי הוא שערו של הקורא, המוזמן להכנס שער לפנים משער, ולהפתח למעשה הלימוד של המחבר, ולאהבת התורה המדריכה אותו.
כרמל
מאת: יפה זלכה
תיאור: בחיבור זה נלקטו ובאו אגדות ומדרשים מן התלמוד הירושלמי העוסקים בחגי ישראל ומועדיו. החיבור מבקש לעמוד על עיצובם הספרותי של המקורות הללו, על התשתית הרעיונית העומדת ביסודם, ועל היחס בינם לבין מקבילותיהם בתלמוד הבבלי ובמדרש – תוך עיון בפרשני הירושלמי הקלאסיים ובספרות המחקר.

פרק אחר פרק, סוגיה אחר סוגיה, מועד אחר מועד, מתלבנות בספר סוגיות הנוגעות בעיקרן במקומו של האדם בעולם ובתפקידו כשותף במעשה בראשית. מבעד לסוגיות אלו, נפרשת לפנינו תפיסת עולם עקבית ונמתחים קווים לדיוקנה הרעיוני והספרותי של אגדת הירושלמי. הללו מאירים לנו במלוא עוזם כ"ראי מוצק" למחשבתם המקורית של חכמי ארץ ישראל.
תבונות
מאת: יהודה ברנדס
תיאור: הספר "מדע תורתך מציע גישה ייחודית לתלמוד. לפי גישה זו משולבים יחד מיטב דרכי העיון והפרשנות המסורתית של ראשונים ואחרונים עם מחקר מדעי וקריאה היסטורית וחברתית. ניתוח הסוגיות המרכזיות במסכת מלווה בדיונים יסודיים בענייני שבת מן המקרא ועד ספרות השאלות והתשובות של האחרונים. "מדע תורתך" מבסס שיטת לימוד המעודדת קריאת מקורות ולימוד תורה כבעלי משמעות לחיי האדם והחברה בישראל עד עצם היום הזה.
תבונות
מאת: יהודה ברנדס
תיאור: הספר "מדע תורתך מציע גישה ייחודית לתלמוד. לפי גישה זו משולבים יחד מיטב דרכי העיון והפרשנות המסורתית של ראשונים ואחרונים עם מחקר מדעי וקריאה היסטורית וחברתית. ניתוח הסוגיות המרכזיות במסכת מלווה בדיונים יסודיים בענייני שבת מן המקרא ועד ספרות השאלות והתשובות של האחרונים. "מדע תורתך" מבסס שיטת לימוד המעודדת קריאת מקורות ולימוד תורה כבעלי משמעות לחיי האדם והחברה בישראל עד עצם היום הזה.
תבונות
מאת: יונתן פיינטוך
תיאור: מסכת יומא היא צוהר ליום הכיפורים בזמן המקדש, כפי שראו אותו חז"ל. צוהר העשוי כמו ויטראז' צבעוני וססגוני המאפשר ללומדים להתבונן דרך עדשות שונות – הלכתיות ואגדתיות – בסוגיות המסכת. נקודות המבט שמתקבלות דרכן משלימות אלה את אלה לתמונה עשירה ומורכבת שבה שרטטו חז"ל את עבודת היום הקדוש במקדש, תוך שימת לב לפער שבין האידיאל הרוחני שעבודה זו מבקשת להשיג לבין המציאות במקדש כפי שזו התקיימה בבית שני.

הספר כי בענן אראה מבקש לקחת את הקוראים למסע בחומרים האגדיים במסכת יומא בתלמוד הבבלי, וביחסים שבינם לבין החומרים ההלכתיים שבתוכם הם שזורים. הוא גם יכול ללוות לומדים החפצים ללמוד את המסכת באופן רציף או מקומי, מלימוד פשוט של דף יומי ועד ללימוד עיוני ומעמיק, וכן את אלו המבקשים להתעמק בסדר העבודה לקראת יום הכיפורים. בסוף כל אחד מפרקי הספר מוזמנים הקוראים להתבוננות רוחנית פנימית ואישית בעקבות התכנים החז"ליים שעלו באותו הפרק – התבוננות שמתאימה ליום הכיפורים וגם לכל ימות השנה.
תבונות
מאת: ירון ידען
תיאור: לא קל לנפץ "פרה קדושה", על אחת כמה וכמה אם היא פרדיגמה המוטמעת בחברה במשך מאות שנים, הנלמדת בגנים, בבתי הספר הכלליים, ובמוסדות חינוך חרדיים ודתיים. יתרה מכך, חז"ל והתלמוד הם עבור העם היהודי סוג של קאנון, היוצר זהות לאומית קולקטיבית. כדי להצליח במשימה זו מציג המחבר את הטקסט התלמודי, כלומר את דברי חז"ל עצמם, ללא פרשנות, כפי שהם, בתרגום לעברית. חז"ל, כך מתברר מ-272 סוגיות תלמודיות המובאות בספר, היו אנשים שעסקו בדקדוקי עניות, בנושאים חסרי רלוונטיות, בפלפולי הבל וסרק, שקורא סביר נותר עומד, משתומם ונכלם, לנוכח הדברים; דיונים בענייני תינוקת שנבעלה - האם בתוליה חוזרים, באיזו אבן מותר לקנח את פי הטבעת בשבת, ומה דין פרה אדומה שצמחה לה ׂשערה לבנה בזנב.

הספר נכתב על ידי אדם שאין כמוהו בנוף הישראלי: ידען מכיר את היהדות על בוריה לא פחות מגדולי הרבנים של ימינו; אדם שהיה רב וראש כולל ועילוי בעולם החרדי, בקי בתלמוד לעומקו ולרוחבו, ממשיך ללמוד יהדות ומחשבה יהודית גם לאחר שעזב את העולם החרדי; אחד הבודדים ואולי היחיד שיש לו גם את היכולת והידע וגם האומץ והרצון להציב מראָ ה בפני הדת ההלכתית.
איפאבליש הוצאה לאור
מאת: יוסף מרקוס
תיאור: עבודת הכפרה והטהרה במשכן ביום הכיפורים מתוארת באופן מפורט בספר ויקרא פרק טז. סדר העבודה התפרש בהרחבה במקורות יהודיים מימי הבית השני, בספרות חז”ל ובסדרי העבודה הקדומים שנתחברו על ידי הפייטנים לצורך אמירתם בתפילה. עיון במקורות השונים מלמד על הבדלים משמעותיים באשר לאופן בו התפרשה הפרשה בכל אחד מהם. במוקדו של חיבור זה עומדת ספרות התנאים וברקע השאלות שהעלה יעקב זוסמן ביחס לתולדות ההלכה בכלל: “כיצד היא צמחה? מה היו שלבי התפתחותה? מה עבר עליה מן המקרא ועד לגיבושה הסופי בספרות התנאים?”. ספר זה משרטט את דרכי התגבשותה של עבודת הכהן הגדול בספרות התנאית, מהמקרא, דרך מקורות קדם תנאיים ועד בית המדרש התנאי בדור יבנה ואושא. הספר מתמקד באבני הבניין של סדר העבודה כפי שהוא מופיע לפנינו במשנה ובמקורות תנאיים נוספים, וחושף את התהליכים הפרשניים, השיקולים הטקסטואליים והחוץ־טקסטואליים ואת המסורות מימי הבית השני שהובילו את החכמים לעצב את העבודה ואת מטרתה.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: מרדכי סבתו
תיאור: התלמוד הבבלי עומד במרכז חיי הרוח של עם ישראל מזמן היווצרותו ועד עצם היום הזה. התלמוד מחזיק דיונים רבים, שבהם משתתפים חכמים רבים בני כמה דורות, ותהליך היווצרותו סבוך ומורכב. לאחר חתימתו נמסר התלמוד במשך כאלף שנה, תחילה על פה, ואחר כך בכתבי יד, עד הדפסתו במאה החמש-עשרה. במשך תקופה זו חלו שינויים לא מעטים בנוסח התלמוד. התהליך המורכב של היצירה והשינויים שחלו במסירה מקשים על הלומד את הבנת היצירה כפשוטה. ספר זה מציע מהדורה ופירוש לפרק אחד מן התלמוד הבבלי: מסכת סנהדרין פרק שני, והוא מצטרף אל ספרו הקודם של המחבר על מסכת סנהדרין פרק שלישי. עניינו של הפרק בהשוואה בין הלכות המלך להלכות כוהן גדול, אלא שכדרכו של התלמוד מסתעף הדיון לעוד נושאים רבים בהלכה ובאגדה. בספר נידונות כל סוגיות הפרק, וכן המשניות, כסדרן. תחילה מוצגת תמונת הנוסח של הסוגיה כולה, ובעקבותיה בא דיון מפורט בהבדלי הנוסח שבין העדים. על יסוד המסקנות בשאלות הנוסח מוצע פירוש לסוגיה על פי הכללים שגובשו במחקר התלמודי ומתוך משא ומתן עם הפרשנות לדורותיה. הפירוש נדרש הן לחוליות המרכיבות את הסוגיה הן לסוגיה השלמה, ועוקב אחר תהליך היווצרותה ומגמת עריכתה. בפירוש נידונות בפירוט גם המקבילות לסוגיות הפרק בספרות התנאית ובספרות האמוראית, ונסקרות גם המקבילות שמחוץ לספרות התלמודית. מניתוח הסוגיות ומעיון במקבילותיהן עולות הגישות השונות של החכמים לדורותיהם בנושאים הנידונים בפרק, ומתאפשר תיאור של תולדות ההלכה במגוון נושאים שנוגעים לכהונה הגדולה ולמלוכה בישראל.
מוסד ביאליק
מאת: אהרן ארנד
תיאור: זה יותר מתשע-מאות שנה שפירוש רש"י לתלמוד הבבלי הוא כלי עזר יסודי להבנת התלמוד. בספר שלפנינו יוצאת לאור מהדורה ביקורתית של פירוש רש"י למסכת סוכה. המהדורה מבוססת על עדי הנוסח של הפירוש, והוקדם לה מבוא, שבו תוארו עדי הנוסח ונידונו כמה היבטים של פירוש רש"י למסכת סוכה. בדור האחרון – בעיקר משנות השמונים של המאה הקודמת – החלו חוקרים לקדם את מחקר פירוש רש"י לתלמוד. הדבר נעשה על ידי בחינת עדי הנוסח – כתבי היד והדפוסים הראשונים – של הפירוש למסכתות אחדות, כתשתית לפרסום מהדורה מדעית של הפירוש. המהדורה שלפנינו מורכבת משלושה חלקים: נוסח הפנים, מדור שינויי הנוסח ומדור הפירוש. נוסח הפנים הוא הנוסח הטקסט של פירוש רש"י עצמו, כפי שקבענו אותו על פי עדי הנוסח. מדור שינויי הנוסח כולל את השינויים שיש בכל עדי הנוסח לעומת נוסח הפנים. במדור הפירוש עסקנו בבירור נוסח הפירוש או בהבהרת דברי רש"י הקשים להבנה. המבוא הנרחב לספר דן בממצאים העולים מתוך העיון בעדי הנוסח של הפירוש למסכת זו. המבוא מוקדש למגוון נושאים: תיאור עדי הנוסח ויחסם זה לזה, נוסח הפירוש שעמד לפני הראשונים (הרבנים שפעלו במאות ה-11 עד 15), נוסח הפירוש המובא בשמונה עדי הנוסח של פירוש רש"י על ספר ההלכות של הרי"ף, פעילות הצנזורה הנוצרית בפירוש רש"י ועוד. פרקי המבוא מסייעים להבנת פעילותו של רש"י בפירושו למסכת סוכה בפרט, אך גם תורמים לחקר פירוש רש"י לתלמוד בכלל.
מוסד ביאליק
מאת: יואב ברזלי
תיאור: פירושי מדרש חכמים נכתבו בתחילת המאה השש-עשרה באיטליה, על ידי מחבר אנונימי, והם חלק קטן מתוך חיבור מקיף שנכתב על סדר פרשת השבוע. לאורך החיבור העתיק המחבר את המדרשים הקדומים השלמים, בראשית רבה ומדרשי ההלכה השלמים, כמעט ככתבם. יצירתו העצמאית הם הפירושים שנכתבו בעיקר על הפרשיות החסרות במדרשי ההלכה ולפיכך הם מצויים בשלושה חומשים בלבד, שמות, במדבר ודברים, ואף בהם לא בכל הפרשות. בעל החיבור משתדל לפרש את הפסוקים לפי פשוטם, אך נהג גם לשלב בתוכם דיונים עיוניים והרחבות פרשניות וחינוכיות. במהדורה זו נאספו, לראשונה מתוך כתבי היד, פירושי מדרש חכמים מעשרים ושבע הפרשיות שבן נכתבו וצורפו יחד על מנת להציג את דרכו הפרשנית של המחבר. למהדורה מצורף מבוא שמציג את הרקע לכתיבת הפירושים ודן בדרכי הכתיבה ובמאפייני הפרשנות של בעל הפירושים.
האיגוד העולמי למדעי היהדותהמכללה האקדמית הרצוג - רשות המחקר
מאת: אליסף תל-אור
תיאור: תלמוד שנוי במחלוקת עוסק בשאלות מרכזיות העומדות בלבו של הקיום האנושי בכלל והקיום היהודי בפרט: המתח בין אוטונומיה לציות לסמכות, היחס בין הגוף לנפש, בין הרוח ליצר; המתח בין הרב-גוניות והלכידות, המחלוקת והאחדות; היחס בין הפרשנות והטקסט ועוד. כל אחת מהשאלות מוצגת באמצעות קריאה של סוגיה תלמודית המופיעה בצורה כמעט זהה בשני התלמודים: הבבלי והירושלמי. אולם חידושו של הספר אינו מסתכם בסוגיה כזו או אחרת שבה הוא עוסק, אלא בשאלה מה מקומו, תפקידו ותרומתו האפשרית של התלמוד לחיינו במאה ה-21? האם בכוחו של התלמוד לתרום דבר מה גם לאלו שהסירו את סמכותו מעליהם? האם אפשר למצוא בתלמוד מזור לרוח האדם באשר הוא אדם? האם יש לתלמוד בשורה שהוא נושא עבור חיי הקהילה והחברה בישראל בימינו? התשובה העומדת ביסודו של ספר זה לשאלות אלו היא שבכוחו של התלמוד – דווקא בשקלא וטריא ההלכתי שבו, ולא רק במקורות האגדתיים – לתרום תרומה משמעותית לאדם ולחברה, אך כל זאת בתנאי שאנו קוראים את התלמוד באופן כזה שיאפשר לו לתרום את תרומתו זו. בעקבות ה"קריאות התלמודיות" של עמנואל לוינס מוצגת בספר קריאה חדשה בתלמוד. דרך זו חולקת ומתפלמסת עם דרכי הקריאה המתקיימות בישיבות, באקדמיה או בבתי המדרש להתחדשות יהודית, אך גם קשובה להן ומאמצת מכל אחת מהדרכים רכיבים אחדים אשר מאפשרים בתורם את הקריאה החדשה המוצעת כאן.
רסלינג
מאת: ציונה גרוסמרק
תיאור: ספרה של ציונה גרוסמרק, אגדת המסעות, דן בסיפורי מסע בספרות חז"ל. כסוגה ספרותית צמחו סיפורים אלה ממסורות בעל פה שסופרו לאורך דרכי המסחר של העולם העתיק. נוסעים ששבו ממסעותיהם נהגו לספר על אודות החוויות שחוו, או שאימצו לעצמם סיפורים ששמעו מאחרים בהיותם בדרכים וסיפרו אותם כשהם הופכים את עצמם לגיבורי ההרפתקה. כדי להעביר את עוצמת החוויה נהגו לעיתים להגזים. סיפורי מסע חצו גבולות גיאוגרפיים וכרונולוגיים, וכדרכן של מסורות אוראליות השתנו תדיר. סיפורי המסע השתלבו ביצירות כתובות בספרות העולם. כאלה הם סיפורי המסע שמצאו את דרכם אל עולמם של חכמים והם משוקעים בספרות חז"ל. אגדת המסעות מתמקד בסיפורים אלה, תוך כדי התחקות אחר המוטיבים העממיים-אוניברסליים בהם המשקפים מגוון תרבויות שהשפיעו על יהודי תקופת המשנה והתלמוד, לצד בחינת הקשריהם לעולמם של חכמים.
רסלינג
מאת: מיכה קליין
תיאור: על הספר "אבן השתייה": לימוד התלמוד מנקודת ראותו של איש מדעי כדור הארץ מעלה שאלות על זיהוי והבנה של מושגים מתחום הגאולוגיה המוזכרים בתלמודים ובמדרשי חז"ל. "אבן שואבת", "כלי אבן", "זכוכית לבנה", "שיש", "מלח סדומית", "אבנים מפולמות", "אבני אלגביש", "בול של מלח", "אבנים שמתחוטטות על בעליהן" ועוד מוזכרים בתלמוד, וכדי להבינם חייבים להכיר במעט את הליתולוגיה (תחום במדע הגאולוגיה העוסק במסלע). הספר כולל פרקים שבהם כל שם פרק הוא מובאה מהתלמוד ואז עיסוק בהבנת המובאה. כל אחד מפרקי הספר כתוב כיחידה בפני עצמה, ומכאן הקורא אינו מחויב לקרוא ברצף את פרקי הספר.
שאנן : המכללה האקדמית הדתית לחינוך - הוצאה לאור
מאת: ברכה אליצור
תיאור: "דיוקן בשביל הדורות" עוקב אחר קבוצה של דמויות מקראיות, שזכו לעיצוב מחודש במסורות מימי בית שני, המשנה והתלמוד. השאלה המסקרנת העומדת בבסיסו של המחקר היא מהו הגורם לתנודות באופי פרשנות מעשיהם, לעיתים דמות המוצגת במקרא באופן שלילי, נצבת במלוא פארה בספרות המאוחרת, ולהפך: דמות מקראית חיובית עטופה בביקורת המפקפקת בטוהר מעשיה.

המעקב אחר אופי התגבשות המסורות על דמויות מקראיות פותח צוהר רחב לחשיפת שלבי התפתחות נסתרים של תקופות היצירה, ומאפשר לשרטט אפיונים חברתיים, דתיים ופולמוסיים שלעיתים הוסוו בסוגות ההלכתיות והאגדיות, או שהוצגו מנקודות מבט חד ממדיות. חשיפות אלו מאפשרות הבנה מעמיקה ושלמה יותר של המסורות השונות.

בספר שלפנינו, הדמויות המקראיות הן אמנם אבני בניין, אולם עיקר עיסוקו הוא בהעמקת ההכרות עם מי שבחר לעסוק בהן, ולייחס להן מניעים ומעשים שאינם נצמדים למתואר בפסוקים. ככל שהמרחק בין הדמות המקורית לדמות בלבושה החדש הוא גדול יותר, כן נדרשת הבנת מניעיו של הדורש, הכרת סביבתו התרבותית־חברתית ולעיתים אף הביוגרפית.

הספר מחולק לארבעה שערים, העוסקים באתגרי חיי היהודים בדורות שמבית שני ועד לתקופת התלמוד: ישראל ושכניו הנכרים, ייחוס וגדולה בתורה, הנהגה, מעמד הנשים. בכל חלק נבחרו אבות טיפוס מקראיים שהיוו בסיס להבעת עמדותיהם של הדרשנים בכל אחד מהתחומים. הערכת אב הטיפוס לחיוב או לשלילה, התכונות שיוחסו לו, והחירות שנטל הדרשן בפרשנות מעשיו בשונה מהמתואר במקרא, הן רסיסי המידע שבאמצעותם ניתן לעמוד על השקפותיהם המגוונות של יוצרי המסורות והדרשות.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: גלעד ששון
תיאור: שלמה המלך הוא מהדמויות המורכבות והמעניינות במקרא, בעיקר לאור המפנה החד שלו ושל מלכותו משיא לשפל. שלמה החל כמלך חכם ועשיר שבנה את בית המקדש, אבל סיים את חייו בשיתוף פעולה עם העבודה הזרה של נשותיו הנוכריות הרבות בשעה שממלכתו נחלשה. מורכבות זו ריתקה גם את חז"ל, והוא קיבל התייחסות נרחבת ביצירותיהם. בספר הזה נאספו המקורות התלמודיים והמדרשיים שעוסקים בשלמה על פי נושאים מרכזיים בביוגרפיה שלו: חכמתו, ספריו, בניית בית המקדש, נישואיו לבת פרעה, חטאיו וקשריו עם שדים.

ניתוח המקורות האלה חושף את עמדות חז"ל בכמה סוגיות: חכמת התורה לעומת החכמה ההלניסטית, היחס לספרי המקרא שיש בהם בעיות תיאולוגיות ומוסריות, חטא הגאווה, השדים בעולמם של החכמים, משיחיות יהודית ונוצרית ועוד. לא אחת מתברר שעמדות החכמים נובעות מתוך התמודדותם עם בעלי גישות אחרות ביחס לשלמה, מבית (בתי מדרש אחרים) ומחוץ, בין שהם בני ברית (יהודים-הלניסטיים) ובין שאינם בני ברית (נוצרים ופגאנים).

מניתוח המקורות עולה שהחכמים התלבטו בשאלה כיצד להסביר את המעבר החד של שלמה ממצב קיצוני אחד למשנהו. כיצד מלך שהגיע לשיאים יוצאי דופן הופך את עורו? בעוד שהיו חכמים שהשלימו עם התיאור הזה, התנגדו לו חכמים אחרים אשר ביקשו לראות את שלמה כדמות אחידה. יש שראו בשלמה דמות אחידה וחיובית – מלך שלא חטא בסוף ימיו. לעומתם, ראו חכמים אחרים בשלמה דמות שלילית שלא הגיעה כלל לשיא, וכבר בשלבים הראשונים של מלכותו נגלו מגרעותיו.
רסלינג
מאת: זאב ספראי, חנה ספראי
תיאור: מסכת יבמות עוסקת בעיקרה בדיני ייבום, הדינים סבוכים שכן כל טעות בייבום הרת אסון. אסור לאח לשאת את אשת אחיו שלא במסגרת ייבום. הנישואים בין בני משפחה (אדם הנושא את בת אחיו) הקשו גם הם על קיום המצווה, שכן נוצרו מצבים שהאישה אסורה ליבמה למרות שהייתה מותרת לאחיו הנפטר. בנוסף, מקרה של מוות, חליצה או ייבום הם טראומה משפחתית וקהילתית. במסגרת המסכת סדרה של דיונים במקרים משפחתיים מסובכים, חלקם תיאורטיים. עוד במסכת עיסוק בעדות נשים ובעדות עד אחד ועוד נושאי משנה.
תבונות
מאת: זהבה שלו
תיאור: ספר זה מכיל סיפורים מרתקים ודרמטיים מן התלמוד, המגלים לנו את הפעילות הכלכלית של היהודים לפני אלפיים שנה בקירוב, בתקופת חז"ל – חכמינו זיכרונם לברכה.

תקראו כאן, בין היתר, על מזימות כלכליות מסוגים שונים, רכישות נדל"ן שמסתבכות, מתח כלכלי אצל זוגות נשואים, עסקאות שמתבטלות, זיופים, גרימת נזקי גוף או רכוש והפיצוי עבורם, תחרות עסקית, יורשים מפתיעים ויורשים מופתעים, שותפות או סכסוך בין יהודים לגויים, גילויי חסד ויושרה, ועוד ועוד.

חז"ל, בתבונתם הרבה, חשפו את האמת, פתרו את המחלוקות, וניתבו את האנשים לדרך נכונה.
ייחודו של הספר בכך שהוא מהווה הזדמנות להכיר מקרוב את חיי היהודים בבבל ובארץ ישראל, ואת דרך מחשבתם של חז"ל, באמצעות סיפורי מעשים מן השטח, המצויים ברחבי התלמוד, וזאת, כשהם כתובים בלשון בהירה וקולחת.

הסיפורים מחוברים בחוט של אקטואליה לימינו אלה, ומלווים בנימה של הומור. הספר מיועד גם למי שאינו מכיר את התלמוד כלל. לכולם צפויה חווית קריאה מעשירה ומהנה ביותר.
אוריון הוצאה לאור
מאת: יהודה ברנדס
תיאור: 'אגדה למעשה' מבקש להאיר דרך בהבנת האגדה התלמודית ותפקידה בעיצוב החיים היהודיים. הספר מצביע על כך שהאגדה שבתלמוד מהווה חלק בלתי נפרד מהדיונים ההלכתיים. האגדה משרטטת באמצעים ספרותיים ורעיוניים את מכלול השיקולים האנושיים, הרגישויות והדקויות שאינם ניתנים לניסוח מדויק בשפת ההלכה המשפטית והפורמלית. 'אגדה למעשה' מדובב את הסוגיות התלמודיות בשפה עכשווית באמצעות קריאה צמודה של הסוגיות התלמודיות. הספר פורש בפני הקוראים את הלך המחשבה התלמודי - המקפל בתוכו הלכה ואגדה - כבסיס להתמודדותו של האדם בן זמננו עם השאלות הקיומיות העולות ביחסיו עם סביבתו. הכרך הראשון עסק בעיקר בעולמו הפרטי של האדם: מול הא־להים, איש ואשתו, הורים וילדיהם. הספר שלפנינו מתמקד בסוגיות שעניינן האדם בחברה: כבוד האדם, צדקה ומסים, חסד ורווחה, מערכת החינוך, היחסים בין יושבי ארץ ישראל והגולה, ויחסי עם ישראל ואומות העולם. מבחינה מתודולוגית התמקד הכרך הראשון בביסוס טענת היסוד של משמעותה המעשית־הלכתית של האגדה התלמודית, הספר שלפנינו מתמודד עם הקשיים הקיימים בתרגום שפת האגדה, על המליצה, ההפלגה והבדיון שבה, להנחיות בעלות אופי מעשי וריאלי ולהנהגת אורח חיים.
ספריית אלינרתבונות
מאת: יהודה ברנדס
תיאור: 'אגדה למעשה' מבקש להאיר דרך בהבנת האגדה התלמודית ותפקידה בעיצוב החיים היהודיים. הספר מוכיח כי האגדה הממלאת את דפי התלמוד מהווה חלק בלתי נפרד מהדיונים ההלכתיים. האגדה משרטטת בדרכה הרעיונית והספרותית את מכלול השיקולים האנושיים, הרגישויות והדקויות הנדרשים להבנה המוסרית העמוקה של ההלכה. כל אלה אינם ניתנים לניסוח משפטי פורמלי. 'אגדה למעשה' מדובב את הסוגיות התלמודיות בשפה עכשווית. הוא מנתח את מרקם היחסים בתוך המשפחה - ומעבר לה - באמצעות קריאה צמודה של הסוגיות התלמודיות. הספר פורש בפני הקוראים את הלך המחשבה התלמודי - המקפל בתוכו הלכה ואגדה - כבסיס להתמודדותו של האדם בן זמננו עם השאלות הקיומיות העולות ביחסיו עם אלוהיו, עם ילדיו ועם הוריו וכן במערכת החיים הזוגית שבין איש לאשתו.
ספריית אלינרתבונות
מאת: זאב ספראי
תיאור: מסכת שבועות היא המסכת השישית בסדר נזיקין שבמשנה. היא מוקדשת בעיקרה לדיני שבועה.
בשני פרקיה הראשונים היא דנה בטומאת מקדש וקודשיו
בששת הפרקים האחרים היא מבארת ומפרטת את דיני השבועות השונים - שבועת ביטוי, שבועת שוא, שבועת העדות, שבועת הפקדון, שבועת מודה במקצת, שבועת הדיינים, שבועת השומרים.
שבועה היא התחייבות טקסית של אדם או אישור ואימות של דבריו. ההתחייבות שבשבועה אינה תלויה בתנאי. המסכת דנה מתי האדם עובר על שבועתו ומתי לא.
מאת: זאב ספראי
תיאור: מסכת אבות היא משנה מיוחדת במינה. היא איננה עוסקת בהלכה, ובדרך כלל גם לא באגדה. כולה דברי מוסר, מחשבה וחכמה. מסכת קצרה זו סופחה לסוף מסכת נזיקין, אולי כדי להראות שדיני ממונות והלכה בכלל, אינם כל מרכיביה של היהדות. מחשבה ומוסר גם הם חלק מהיהדות במובנה הכולל. המסכת מלאה חכמת חיים, שנינות, משחקי לשון ובעיקר מכתמים העוסקים בחיים בכלל ובחייו של היהודי בפרט. בניגוד לרוב המפרשים פירשנו את המסכת כפונה בעיקר לכל יהודי מישראל, ולאו דווקא לחכמים ופוסקי הלכה. המסכת מפורשת מתוכה, כפי שחכמים הגו אותה ולא על רקע זמננו. ברם, למסכת כמות שהיא, השלכות מעמיקות ורחבות על תפישת היהדות ועל חובותיו של המאמין.
מאת: זאב ספראי
תיאור: מסכת הוריות עוסקת בפרשיות קורבן השגגה. מסכת זו הינה העשירית והאחרונה בסדר נזיקין.
מאת: זאב ספראי
תיאור: מסכת עבודה זרה היא המסכת השמינית בסדר נזיקין. הלכות עבודה זרה הן מיסודות התפישה היהודית על כל מרכיביה. הן מרכיב מרכזי במחשבה הדתית, במטבח היהודי, באורח החיים וביחד היהודי.
מאת: זאב ספראי
תיאור: מסכת עבודה זרה היא המסכת השמינית בסדר נזיקין. הלכות עבודה זרה הן מיסודות התפישה היהודית על כל מרכיביה. הן מרכיב מרכזי במחשבה הדתית, במטבח היהודי, באורח החיים וביחד היהודי.
מאת: זאב ספראי
תיאור: מסכת עדויות  היא המסכת השביעית בסדר נזיקין במשנה. במסכת זו שמונה פרקים. מסכת עדיות היא מסכת חריגה בששה סדרי משנה, היא ערוכה לא לפי מכנה משותף ענייני-נושאי כגון שבת, או יום טוב (ביצה) אלא לפי מדדים חיצונים. רשימת הלכות לפי שמות המשתתפים, לפי פתיחות מספריות בסדר יורד (פ"ה) ועוד סדרים.
מאת: זאב ספראי
תיאור: מסכת סנהדרין היא המסכת הרביעית בסדר נזיקין שבמשנה ובתלמוד. המסכת עוסקת ברובה בעניינים הטכניים של המשפט העברי. מיד אחריה באה מסכת מכות שהיא המסכת החמישית בסדר נזיקין .  
מאת: זאב ספראי
תיאור: מסכת סנהדרין היא המסכת הרביעית בסדר נזיקין שבמשנה ובתלמוד. המסכת עוסקת ברובה בעניינים הטכניים של המשפט העברי. מיד אחריה באה מסכת מכות שהיא המסכת החמישית בסדר נזיקין.
מאת: זאב ספראי
תיאור: הספר עוסק במאפיינים הייחודיים של מסכת בבא בתרא . מסכת בבא בתרא היא היחידה השלישית בתוך ה"טרילוגיה" של מסכת נזיקין.
מאת: זאב ספראי
תיאור: הספר עוסק במאפיינים הייחודיים של מסכת בבא בתרא . מסכת בבא בתרא היא היחידה השלישית בתוך ה"טרילוגיה" של מסכת נזיקין.
מאת: זאב ספראי
תיאור: בבא מציעה הוא החלק השני והאמצעי של מסכת נזיקין, הפותחת את סדר נזיקין שבמשנה.
מאת: זאב ספראי
תיאור: בבא מציעה הוא החלק השני והאמצעי של מסכת נזיקין, הפותחת את סדר נזיקין שבמשנה.  
מאת: זאב ספראי
תיאור: מסכת בבא קמא איננה מסכת עצמאית היא החלק הראשון (השער הראשון - 'בבא קמא' בארמית), של מסכת נזיקין הקדומה הכוללת את שלושת הבבות: בבא קמא, בבא מציעא ובבא בתרא.
מאת: זאב ספראי
תיאור: מסכת בבא קמא איננה מסכת עצמאית היא החלק הראשון (השער הראשון - 'בבא קמא' בארמית), של מסכת נזיקין הקדומה הכוללת את שלושת הבבות: בבא קמא, בבא מציעא ובבא בתרא.
הצג עוד תוצאות