מחבר: ירמיהו יובל

שנת ההוצאה: תשל"ג - 1973

מילות מפתח: פילוסופיה

המהפיכה שחולל קאנט בתפיסת האדם את עצמו ואת יחסיו עם המציאות נשתמרה בגלגולים שונים בכל זרמי המחשבה שיעצבו את תודעת הדורות האחרונים.
בימי קאנט מסתלק המושג אלוהים ממרכז השיטה הפילוסופית, והחופש התבוני של האדם תופס את מקומו.
ספר זה בוחן מחדש את הצגת השאלה העיקרית של קאנט - האם תיתכן מיטאפיסיקה ביקורתית - ואת יסודות תשובתו. אל הספר

נושא/נושאים: , פילוסופיה

תוכן הספר:

• קאנט וחידוש המיטאפיסיקה

• תוכן העניינים

• שער ראשון המיטאפיסיקה כשאלת־היסוד של קאנט

• פרק ראשון המשמעות האונטולוגית של המהפכה הקופרניקנית

• ניסיון ותופעה: צורות השכל כמשוקעות בטבע

• אמת ואובייקטיביות: הלוגיקה של האובייקטים

• הזיקה להיגל

• הזיקה למסורת היוונית

• פרק שני תכניתו הפילוסופית של קאנט: חידוש פני המיטאפיסיקה

• I. מיטאפיסיקה ותורת־הכרה

• השימוש ב'מיטאפיסיקה' אינו מקרי

• II. ההקדמה למהדורה הראשונה

• זיקתה של ה'ביקורת' למתחים הפנימיים שבתרבות

• ה'ביקורת' כתודעה־עצמית וכאקט של אוטונומיה

• סמכות התבונה כלפי עצמה

• משמעות המונח 'תבונה'

• הביקורת כפסק־דין בעניין המיטאפיסיקה

• תרומתה החיובית של הדיאלקטיקה

• III. ה'הקדמות לכל מיטאפיסיקה שלעתיד לבוא'

• הולדת־הביקורת מן האינטרס המיטאפיסי ; זיקתה לשלבי התרבות

• הכרח לוגי והיסטורי ; דו־המשמעות של 'תולדות התבונה'

• הכושר למיטאפיסיקה כייחודו של האדם

• ההקבלה בין מבנה ה'הקדמות' וה'ביקורת' בזיקה לתכנית הכוללת

• הביקורת כמיתודה וכדוקטרינת־תכנית

• IV. ההקדמה למהדורה השנייה

• פרק שלישי מושג המיטאפיסיקה של קאנט בזיקתו למסורת

• התפיסה המסורתית

• הגדרות המיטאפיסיקה של קאנט

• החידוש הראשון של קאנט ביחס למסורת: מיטאפיסיקה של יסודות טראנסצנדנטאליים

• החידושים בהגדרה התוכנית ; מושג הטוטאליזאציה

• שער שני המיטאפיסיקה כמדע: איתורה, רמותיה, מרכיביה

• פרק רביעי שלוש הרמות של המיטאפיסיקה־כמדע

• המיטאפיסיקה־הנגזרת כמחוז־חפץ טפל לעיקר

• החייץ הלוגי בין הרמות וביקורתו של היגל

• פרק חמישי עקרונות מעשיים, רפלקסיביים ומאתימאטיים ומקומם במיטאפיסיקה

• (1) עקרונות תורת־המעשה

• (2) העקרונות הרפלקטיביים (היפה והתכלית)

• (3) עקרונות השיפוט האסתיטי

• מושג הנשגב

• (4) תורת הפוסטולאטים

• (5) משפטי המיטאפיסיקה ומשפטי המאתימאטיקה

• יסודות מיטאפיסיים במדעי־העל של המאתימאטיקה

• המובנים העיקריים של 'סינתיטי'

• quantum ו־quantitas

• חוק ומדידה במאתימאטיקה של התופעות

• השאלה המיוחדת של הגיאומטריה

• פרק שישי שיפוט ותיאור במדע הביקורת

• שיפוט מניח תיאור

• ה'ביקורת' של קאנט ושל לוק

• 'הרפלכסיה הטראנסצנדנטאלית' והאמפירית

• סטרוקטורה לוגית מול 'סיפור'

• החומר־הנתון בתוך המיטאפיסיקה המכוננת

• המיטאפיסיקה הראשונית באנתרופולוגיה פילוסופית

• דוגמאות מן האסתיטיקה

• ההבדל לעומת שופנהאור והיידגר

• סיכום ומבט כולל: התכנית של הביקורת וביצועה

• שיטה פילוסופית ו'אחדות המטרה' שלה

• איך מתקיים דגם זה אצל קאנט

• התכנית הפילוסופית של קאנט וביצועה בפועל

• נקודות לביקורת קאנט

• שער שלישי המיתודה המיטאפיסית: בירור ראשוני

• השאלה על המיתודה

• שלושת אופני הידיעה והמיתודות שלהם

• הפרק על 'תורת המיתודה הטראנסצנדנטאלית'

• פרק שביעי סמכות התבונה כלפי עצמה: קאנט והספקנות

• התוצאות הרוחניות של הספקנות

• טיעונים עקרוניים נגד הספקנות

• 'הקשר-הצמיחה של השאלה'

• פרק שמיני מיתודה מיטאפיסית אינה מיתודה מאתימאטית

• שני מיני מיתודה

• א. נימוקים התלויים בטענת ההסתכלותיות

• גילום וקונסטרוקציה

• הפיתוח אצל היגל

• ב. נימוקים שאינם תלויים בטענת ההסתכלותיות

• על ההגדרות

• על האכסיומות והדימונסטראציות

• כלום תיתכן אכספליקאציה טוטאלית ואחרונה?

• שער רביעי המיתודה המיטאפיסית כאכספליקאציה־עצמית של התבונה

• פרק תשיעי טיעוניו הממשיים של קאנט כמקור לבדיקת המיתודה

• משקלה של הדידוקציה הטראנסצנדנטאלית

• הטיעון הנסוג והטיעון המתקדם (בין ה'הקדמות' ל'ביקורת')

• פרק עשירי אכספליקאציה ומיתודה נסוגה־אחור (רגרסיבית)

• טווח ההוכחה של הטיעון הנסוג ותלותו בטיעון המתקדם

• רגרסיה ואכספליקאציה

• רגרסיה ושיבה־עצמית אצל היגל: יסוד הדיאלקטיקה

• גילויים אחרים של הרעיון אצל קאנט

• בעיית המעגליות בטיעון הנסוג ויחסו של קאנט אל יום

• הטיעון הנסוג הוא דוגמאטי וחד־כיווני

• ביסוס של תורה ויחסי ביסוס בתוכה

• 'טעם ההכרה' מול 'טעם ההוויה'

• איך הבין קאנט את יום?

• פרק אחד־עשר אכספליקאציה ושימוש בברירות (אווידנציה)

• אווידנציה כנגד אכסיומה בטיעון הנסוג

• יסודות של אווידנציה בטיעון המתקדם (ויחסם לאכספליקאציה)

• האווידנציה אינה בהירה־ומובחנת מראשיתה ואילו הבהרתה הופכת אותה לאידיאל של ביסוס־בשיטה

• הנתונים הפינומנולוגיים המיוחדים וזיקתם ל'תולדות התבונה'

• פרק שנים־עשר דידוקציה ואכספליקאציה

• ה'דידוקציות' מתיישבות עם אכספליקאציה

• טענות־שכנגד ובירורן

• השאלה של מתן טעם־כולל

• בעיית החריגה ממערכת למערכת־על

• שאלת האכספליקאציה של האובייקט עצמו ; בין קאנט להיגל

• פרק שלושה־עשר הדידוקציה הטראנסצנדנטאלית: אכספליקאציה לוגית

• טיעון ותיאור בדידוקציה

• השלד הלוגי של הדידוקציה: בירור התנאים למימושו של 'אני חושב'

• הכיוון האידיאליסטי של הדידוקציה ויחסה לאסתיטיקה

• הדידוקציה כאכספליקאציה לוגית ; מיתון ההבחנה בין טיעון לתיאור

• אובייקטיבאציה טוטאלית?

• מה קורה בזמן אסוציאציה?

• קאנט 'מציל' את אפשרותו של עולם פרטי־אימאגינאטיבי

• מובנן של 'שתי התודעות' ושאלת הזהות האישית

• תפקידו המדויק של הסכימאטיזם

• הדידוקציה המיטאפיסית, האנאלוגית וסתירת האידיאליזם

• פוריותו של רעיון־היסוד הקאנטי

• פרק ארבעה־עשר הדידוקציה כאכספליקאציה תיאורית: צידוק על־ידי מימוש

• מושג קצר על דידוקציה זו

• גבולות הטיעון הנסוג ועדיפות הטיעון המתקדם

• פרק חמישה־עשר דפוסי השיטתיות ב'מיטאפיסיקה־כמדע'

• מושג השיטה האורגאנית

• דפוס הליכוד בשיטת קאנט כולה

• א. השיטתיות כביסוס מעגלי

• ב. השיטתיות כמימוש

• ג. השיטתיות כמניין שלם

• ד. השיטתיות כליכוד פונקציונאלי

• מקומן של אידיאות־התבונה

• אורגאניות במשמעות מוחלשת

• ה. השיטתיות כגזירה ישרה: היסודות המכוננים של הדעת

• ריבוי הגירסות של הדידוקציה הישרה ופרצותיה

• שני מובני הדידוקציה בשיטת קאנט

• ו. השיטתיות כליכוד בקומה שנייה של כל הדפוסים הקודמים

• שער חמישי המיתודה המיטאפיסית של קאנט ושלוחותיה

• הוסרל

• פיכטה והיגל

• המיתודה הפיכטיאנית

• פיכטה נאמן לקאנט?

• רביזיה של 'הכישלון' הקאנטי

• בין ההכרזות למילוין

• טיבה של דיאלקטיקה אצל היגל

• 'הולדת' הפרטי והזיקה לידיעה אמפירית־טרומית

• הדיאלקטיקה של היגל ורעיון ה'היזכרות' האפלטוני

• תיאור והשתקעות במיתודה הדיאלקטית

• מבחר ביבליוגראפי ורשימת הקיצורים

• מפתח השמות והעניינים

עמודים:

א  ב  ג  ד  ה  ו  ז  ח  ט  יא  יב  יג