אחד מדפוסי השיטתיות העיקריים הפועלים במיטאפיסיקת הניסיון של קאנט מתגלה כבר בשלד הטיעון של הדידוקציה הטראנסצנדנטאלית ועוד קודם שנכנסנו בפרטי מנגנונה . היסוד האחרון של הדידוקציה הוא הביסוס ההדדי של זהות התודעה ואחדות העולם . בצאתנו מנתוני הראשית של הדעת , ובנסותנו להבהיר לעצמנו , כיצד הם מתייחסים אהדדי , אנו מגלים כי זהות התודעה והאובייקטיביות של עולם הניסיון מניחים זה את זה בתוך תהליך קונקרטי אחד . הטיעון המתקדם והטיעון הנסוג נפגשים בנקודה זו , הקושרת באימפליקאציה הדדית — ולכן בהסבר הדדי —את נקודות המוצא האווידנ טיות והזרות לכאורה של שניהם ; ואילו העובדה המפליאה , כי שתי אווידנציות אלה , שלכאורה אין ביניהן שום קשר . 1 ) יש תודעה עצמית . 2 ; יש ניסיון או בייקטיבי ) מתגלות כמתלכדות וכמסבירות זו את זו בתוך שיטה אחת של התודעה והעולם , היא בעיני קאנט חיזוק משכנע לאמיתותה של התיזה שהוצעה מתחילה כהשערה בלבד . בנקודה זו אנו עומדים על המעגליות האמיתית בשיטת קאנט : זהות התודעה היא עוגן לקביעת אחדות האובייקט , ואחדות האובייקט היא ערובה לזהותו של הסובייקט בתוך הריבוי החולף של דימוייו . כל אחת מניח...
אל הספר