הספר מחולק לשני חלקים: חלקו הראשון עוסק בהיבטים הדמוגרפיים של העולים ובתיאור הכלים הארגוניים שהיו מעורבים בקליטתם, ואילו החלק השני דן בהיבטים החברתיים– תרבותיים של הקליטה, שהם מעצם טבעם פתוחים יותר לפרשנות, להבהרה ולמציאת הקשרים. הספר הוא סיכום ממצה, בהיר ומועיל לחוקר, למורה, לסטודנט ולכל המתעניין. בין היתרונות החשובים של סיכום מסוג זה יש לציין את העובדה שהוא מאפשר לאתר כיווני מחקר חדשים שהגיעה שעתם. כזה הוא הדיון סביב המושג 'כור היתוך': האם באמת היה מושג זה בסיס ליישום אופרטיבי, או שמא היה רק בחזקת משאת נפש, שנזנחה עד מהרה לנוכח ההכרה בחוסר האפשרות ליישמה? דומה שליסק מודע להיבט הזה, ואף מבטא זאת בדבריו הבאים:
"הוראתו הפשטנית של המושג [כור ההיתוך] היא התנתקות מכל האלמנטים הייחודיים של מסורות עדתיות ויצירת מערכת תרבותית, שאמנם יש בה מרכיבים תרבותיים מגוונים, אבל ביסודה היא נשלטת על–ידי מרכיב דומיננטי אחד, התרבות האשכנזית המערב– אירופית, תהיה הגדרתה אשר תהיה. בשלבי הקליטה הראשונים נקטו המוסדות הקולטים סדרה של צעדים ברוח עקרון כור ההיתוך בהוראתו הפשטנית ביותר. אלא שהמציאות, הן ביישוב הקולט והן בקרב העולים, היתה סבוכה מדי וסיכלה זאת. בתוך זמן קצר למדי ניכרו שינויים מרחיקי לכת בהשקפות ההנהגה, אנשי הציבור ודעת–הקהל בכל הנוגע לערכו של עקרון כור ההיתוך [...] " (עמ' 68)
אל הספר