הפניית העולים לכפר ולעבודה החקלאית היתד , משאת נפשם של הממונים על הקליטה מאז תום מלחמת העצמאות . גם בעיצומה של קדחת בניית מחנות העולים , העברת העולים ליישובים ערביים נטושים והקמת המעברות לא נזנח הרעיון של הפניית העולים להתיישבות חקלאית . אדרבה , הזהות התנועתית המפלגתית של ראש מחלקת הקליטה לוי אשכול , ושל ראש מחלקת ההתיישבות בסוכנות היהודית , גיורא יוספטל , 89 שהיו לא רק נציגי מפא"י אלא נחשבו לנציגיה של 'ההתיישבות העובדת , ' והצרכים האובייקטיביים — המחסור ביחידות דיור והמצב הביטחוני , שחייב פיזור של האוכלוסייה והקמה מהירה של כפרים בכל רחבי הארץ , בייחוד לאורך גבולות שביתת הנשק — היו ערובה לכך שהכפר ייהפך במוקדם או במאוחר ליעד מרכזי בקליטה החברתית והתעסוקתית של העולים . מושב העולים נועד , מצד אחד , להמשיך את המסורת החלוצית של ההתיישבות החקלאית ו'כיבוש האדמה , ' ומצד שני , למלא , ולו במידה חלקית , את צורכי הביטחון , להגדיל את האספקה החקלאית ולהקל את מצוקת הדיור בערים , בפרברים וביישובים הערביים הנטושים . היישובים החקלאיים החדשים הוקמו בקצב מהיר יותר . מיום הקמת המדינה עד סוף חודש מאי 1952...
אל הספר