לקשיים שנבעו מהקצב המהיר של העלייה נוסף עוד קושי — ההרכב הדמוגרפי והחברתי שלה , שעד מהרה נהפך לבעיה המרכזית של המדינה . לתוצאות ההתמודדות עם הבעיה הזאת עתידות להיות השפעות מרחיקות לכת על המבנה החברתי , התרבותי והפוליטי של המדינה גם כעבור עשרות שנים . לשלוש האוכלוסיות שתיארנו יש להוסיף את העולים מארצות הרווחה , אשר עלו לארץ לא בשל עוינות המשטר והאוכלוסייה בארצות מוצאם , אלא מתוך מניעים אידאולוגיים מובהקים או מטעמים אישיים . התפלגות אוכלוסיית העולים שעלו בתקופה הנידונה ( 1954 1948 ) לפי יבשת מוצא או לידה היא כדלקמן . אסיה ;( 34 . 4 % ) 250 , 600 — אפריקה ;( 17 . 0 % ) 121 , 800 — אירופה ואמריקה . ( 48 . 1 % ) 344 , 600 — בשלוש השנים הראשונות היה אחוז העולים ילידי אירופה גבוה ביותר ( ראה טבלה . ( 2 ב 1951 חלה התפנית הגדולה . זו היתה הפעם הראשונה בתולדות 'שיבת ציון' המודרנית , שילידי אירופה אמריקה היו מיעוט בקרב העולים . את מקומם תפסו ילידי אסיה , אך כעבור שנה אחת בלבד , ב , 1952 דחקו אותם ילידי צפון אפריקה ותפסו את המקום הראשון . מקום זה לא נשמט מהם אלא בשנת , 1957 אך תקופה זו חורגת מדי...
אל הספר