קשריה של יהדות עראק עם ארץ ישראל היו מן הממושכים והמתמידים ביותר בקרב קהילות היהודים המזרח התיכון . הם באו לידי ביטוי לא רק בעלייתם של יהודים מסורתיים ומאמינים במשך מאות בשנים לארץ ישראל ; בגלל מעמדה של יהדות עראק והרכבה החברתי המיוחד היתה מערכת הקשרים שלה עם הנהגת היישוב והמדינה מסועפת ומורכבת יותר . ערב עלייתה לארץ מנתה יהדות עראק כ 125 , 000 נפש . כ 74 % מהם גרו בבגדד ובבצרה , ורק כ 3 . 5 % התגוררו בכפרים , רובם ככולם באזורים הכורדיים בצפון המדינה . יהודי כורדיסטן היו כ \ 0 % - מכלל יהודי עראק . מכאן שגם באזורים הכורדיים ישבו רוב היהודים בעיירות ולא בכפרים של ממש . כמו יהודי מרוקו , גם יהודי עראק — ובעיקר יהודי בגדד ובצרה — עברו תהליכי שינוי חברתי מהירים לאחר מלחמת העולם הראשונה , ונהפכו לחברת מעבר . עם זאת , יש שני הבדלים חשובים בין שתי הקהילות . ערב העלייה לארץ היה רובד האינטליגנציה היהודית בעראק רחב וגדול יותר מזה שביהדות מרוקו , והשתלבותו במערכת הכלכלית והמנהלית של המדינה היתה כנראה עמוקה יותר מהשתלבותה של האינטליגנציה היהודית במרוקו . כמו כן , שלא כביהדות מרוקו , ביהדות עראק...
אל הספר