המושבים כמסגרת חברות.

בחיפוש אחר פתרונות קבע , לנוכח ההשפעות ההרסניות של מחנה העולים והמעבדה על העולה ומשפחתו , נפלה הבחירה , אם כי אחרי היסוסים רבים , על המסגרת המושבית . בעיני ראשי מנגנון הקליטה היה במסגרת המושבית צירוף כמעט אופטימלי של מרכיבים חיוביים , שהתיישבו עם מיטב הערכים של החברה הוותיקה . ראשית , בעצם קליטתו של העולה במסגרת המושבית הוא צורף אל הרובד המכובד והיוקרתי של חקלאים וחלוצים , ואל מסגרת קואופרטיבית המיוסדת על עזרה הדדית , שנועדה למנוע דיפרנציאציה כלכלית מרחיקת לכת ויצירת 'מעמדות . ' שנית , המסגרת המושבית , המבוססת על המשפחה כיחידת ייצור ויחידת צריכה כאחד , נראתה מתאימה לעולים , ובייחוד לעולי ארצות האסלאם , שהמשפחה המורחבת היתה חוט השדרה של הארגון החברתי שלהם ושל חלוקת העבודה בקרבם . שלישית , הקמת מושבים חדשים ברחבי הארץ נתנה פתרון , חלקי לפחות , לבעיות פיזור האוכלוסייה ויישוב הגבולות הפרוצים . גם הניסיון שהצטבר בארץ עד 1948 בהקמת מושבי עובדים עודד את המחלקה להתיישבות של הסוכנות ואת התנועה הפוליטית החברתית — תנועת המושבים — לקלוט במושבי העובדים עולים חדשים , שהיו שונים ברקעם מהתושבים הוותיק...  אל הספר