העולים במערכת הכלכלית־התעסוקתית — התבססותה של היררכיה חדשה

העלייה ההמונית בשנות החמישים יצרה מציאות חברתית , כלכלית ותרבותית חדשה בארץ . במידת מה היתה המציאות הזאת פרי הפתרונות המתוכננים והמאולתרים , שהקולטים נדרשו להם בהתמודדות עם המשימה רבת ההיקף ורבת הפנים של הכפלת והשלשת האוכלוסייה בתוך שנים מעטות , ובמידת מה היא היתה פרי תהליכים ותופעות , שלממונים על הקליטה לא היתה כל שליטה עליהם — למשל , ההרכב הסוציו כלכלי והדמוגרפי של אוכלוסיית העולים , אופיה של המערכת החברתית פוליטית של ישראל ועמדות הוותיקים — שהציבו לעתים אילוץ כבד משקל על מציאת הפתרונות האופטימליים לקליטה תקינה של העלייה . היבטים מסוימים של המציאות החדשה הזאת כבר עלו בתיאור ובניתוח הבעיות הארגוניות , האידאולוגיות והחברתיות שעוררה קליטת העלייה . להלן ננסה לעשות 'מאזן ביניים' של תהליך הקליטה עד אמצע שנות החמישים בכמה תחומים מרכזיים . בייחוד נבחן את מקומם של העולים ( או של קבוצות עולים ) בחברה הישראלית הוותיקה ומידת השתלבותם בה בשלהי התקופה הנידונה במאמר זה . נפתח בבדיקת מידת השתלבותם של העולים במערך הכלכלי והתעסוקתי במחצית הראשונה של שנות החמישים . כבר הובהר בפתח המאמר , שהתכונות הדמו...  אל הספר