הספר מציג מבחר תובנות להערכת הכתיבה ההיסטורית בכלל, ולהבנת מלאכתם של היסטוריונים מוסלמים מוקדמים בפרט, מתוך שהוא רואה בכתיבה ההיסטורית של ראשית האסלאם כתיבה שמבטאת מגמות אידאולוגיות ונורמות תרבותיות-דתיות של הכותבים. מטרת הספר לגלות את המתח המובנה שבין שאיפתם של כותבי ההיסטוריה לספר את האמת ההיסטורית ובין אינטרסים דתיים ופוליטיים, וממילא את הערבוב של העובדות והבידיון שנוצר בתהליך הכתיבה באופן שמקשה את הפרדתם. לצורך זה מתמקד הספר בכמה מאורעות היסטוריים בעלי מעמד מכונן בעיצוב האסלאם בראשית דרכו וביצירת הזהות הקיבוצית של העדה המוסלמית, ובהם הופעתו של מוחמד, בחירת הח'ליף הראשון, כיבושי האסלאם ומותו של חוסיין בן עלי. באמצעות קריאה חדשה של הדיווחים ההיסטוריים שהניחו היסטוריונים מוסלמים מוקדמים, מוארים המאורעות האלה באור שונה מן המקובל.
אל הספר