פרק שני : מינוי הח'ליף הראשון — תיאור כטיעון

מינוי הח'ליף הראשון — תיאור כטיעון 53 הדעה הרווחת היא שהדיווח שמביא אִבְּן אִסְחַאק בביוגרפיה שכתב על הנביא, דיווח שמיוחס לח'ליף עומר בכבודו ובעצמו, הוא אותנטי הן משום שאכן הגיע ממנו והן משום שהוא עובדתי ומהימן . אמנם פה ושם הועלו ספקות שמא הגרסה משקפת אינטרסים מסוימים, או שמא יותר ממאה השנים שעברו למן האירוע עד זמן כתיבתו של אבן אסחאק, סמוך לאמצע המאה השמינית, פגמו ביכולתו של הטקסט הקיים לספר את המציאות כהווייתה, אך המגמה הרווחת היא להדחיק 3 סתירות והבדלים לטובת מאמץ השחזור . בחינה ביקורתית של החומר ההיסטורי חושפת בעיה לא פשוטה : יש לנו גרסאות שונות על האירוע החשוב הזה, ואת ההבדלים ביניהן קשה להצניע . בספרו של טַבַּרִי, למשל, יש שתי גרסאות לתגובתו של סַעְד אִבְּן עֻבַּאדַה, מועמד האנצאר, על בחירתו של אַבּוּ בַּכְּר . לפי גרסה אחת סַעְד מתמיד בסירובו להכיר במינוי ומבטיח להוסיף להיאבק על השלטון . דבריו נחרצים ואינם מותירים מקום לספק : "לא אעשה זאת [ אשבע אמונים לאַבּוּ בַּכְּר ] לפני שאירה בכם [ מנהיגי המֻהַאגִ'רוּן ] החצים שבאשפתי וחניתי תאדים מדם, חרבי — כל עוד ידי אוחזת בה — תכה בכם ...  אל הספר
מוסד ביאליק