סיכום

162 היסטוריה ואידאולוגיה בראשית האסלאם על העושר הרב המצפה לקוראים . הדוגמה הראשונה היא של פן אידאולוגי ש"זועק" מתוך הטקסט, אך לא כזה העוסק במוחמד או ביורשיו הראשונים, כמו הדיון בפרקי הספר, אלא בתקופה מאוחרת יותר, ראשית השלטון העבאסי בבגדאד באמצע המאה השמינית . מדובר בדיווח שמתיימר להיות היסטורי למהדרין, ולקורא המודרני אין ספק באשר לממד האגדי שבו, מה שאפשר לכנות פולקלור, על נסיבות ייסודה של בירתו החדשה של הח'ליף מנצור . על פי הדיווח השליט העבאסי, שעד כה יושב בעיר כופה, חושש ממעשיהם של גדודי צבא מקומיים ומחליט לעקור משם ולמצוא לו מקום אחר . בדרך חיפושיו, בהגיעו לאזור בגדאד — שעדיין אינה קיימת — הוא פוגש נזיר ושואל אותו אם מצא בכתביו ( לקוראי ספר זה אין צורך להזכיר את חשיבות מוטיב ה"כתבים" ) נבואה על עיר שעתידה לקום . הלה משיב בחיוב ומוסיף שאחד ששמו מקלאס עתיד לייסדה . כאן חושף הח'ליף העבאסי את הלא צפוי לקורא, אך אפשר לומר צפוי מאוד במובן אחר, ומספר שזה היה שמו בעבר . על כך אומר הנזיר את הברור מאליו : "אם כן, אתה האיש ! " אם הקוראים סבורים שבכך מיצו טַבַּרי ומקורותיו את החיבור ההכרחי בין ...  אל הספר
מוסד ביאליק