נמצאו 90 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: נורמן לברכט
תיאור: במחצית השנייה של המאה ה־19 החלה מהפכה שקטה, שמעטים בעולם השגיחו בה בזמן אמת: היהודים, שבמשך מאות שנים חיו מחוץ לחברה הכללית, זינקו אל תוך ההיסטוריה ושינו את מהלכה ואת האופן שבו אנו רואים את העולם. בכל תחום כמעט – בפוליטיקה ובכלכלה, בספרות ובציור, במוזיקה ובתיאטרון, בפסיכולוגיה ובפיזיקה וברפואה - יהודים מילאו תפקיד מרכזי בעיצוב העולם כפי שהוא כיום. לצד השמות המוכרים מאוד, כמו מרקס ופרויד, איינשטיין וקפקא, היו עוד עשרות רבות של יהודים שפועלם ממשיך לתת את אותותיו בחיי היומיום שלנו: היינריך היינה התיר את מחוכי השפה הגרמנית, בנג'מין ד'יזראלי הפך את המפלגה הטיפשית של אנגליה למפלגת שמרנים כל־ארצית, קרל לנדשטיינר אִפשר את עירויי הדם והניתוחים הגדולים, פאול ארליך הביא לעולם את הכימותרפיה, ארנולד שנברג הביא לעולם את האטונליות, מגנוס הירשפלד היה מראשוני הסקסולוגים ומאבות התנועה לזכויות ההומוסקסואלים, רוזלינד פרנקלין סייעה בלא ידיעתה בפענוח מבנה הדנ״א, ליאון טרוצקי הציע לעולם את סיוט המהפכה המתמדת, שרה ברנר המציאה את הידוענות, ואלמלא פריץ האבּר לא היה די מזון לקיים את החיים עלי אדמות... בספרו רחב היריעה גאונות וחרדה מספר ההיסטוריון נורמן לברכט את סיפוריהם של כל האנשים המיוחדים האלה, ושל עוד רבים אחרים, ובתוך כך בוחן מדוע דווקא בתקופה הזאת הצליח קומץ יהודים לראות את מה שאחרים לא ראו, והאם גם העולם שינה את היהודים.
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: אביהו זכאי
תיאור: בשנת 1942 סערו וגעשו הקרבות בסטלינגרד, והג'נוסייד הנאצי הגיע לשיאו. גורל הציוויליזציה המערבית היה תלוי בשׂערה. ספר זה דן בארבעה חיבורים יוצאי דופן בשנה גורלית זו, פרי עטם של מלומדים גולים מגרמניה שיצאו חוצץ נגד הברבריות הנאצית: - "דוקטור פאוסטוס" מאת תומאס מאן (1947),
- "המיתוס של המדינה" מאת ארנסט קסירר (1946),
- "מימזיס: התגלמות המציאות בספרות המערב" מאת אריך אוארבך (1946),
- "דיאלקטיקה של נאורות" מאת מקס הורקהיימר ותאודור אדורנו (1944). עד כה נחקרה המורשת הייחודית של כל אחד מן המחברים האלה בנפרד, ולא נבחן אותו הרגע של שנת 1942 שהיה פרשת דרכים מכריעה בקריירות שלהם. מחבר הספר "העט נגד החרב" בודק כל חיבור לגופו, מסביר את ההקשר של יצירתו, ומאיר את הקשרים שבין ארבעת החיבורים האלה. מחבריהם קראו בהם למלחמת תרבות דחופה ומקיפה כנגד הברבריות הנאצית, ובתוך כך שינו את קווי המִתאר ואת התכנים של ההיסטוריה האינטלקטואלית המודרנית.
מוסד ביאליק
מאת: יואנה ביאטה מיכליץ
תיאור: היהודי הנחשל, הלובש קפוטה מלוכלכת, המנצל את האיכרים ומרעילם בוודקה — אותו אנו מכנים נבל ובזים לו. היהודי שהתנתק מההמון, השיל את הקפוטה המלוכלכת, החליף את התלמוד והזוהר בהשכלה אירופית ורוצה לעבוד עבודה יצרנית — אותו אנו מכנים פולש ובזים לו, ולבסוף היהודי שחדל להיות יהודי, שניתק את כל הקשרים המחברים אותו לאותו השבט, קיבל עליו את עול הנצרות ונכנס אל החברה שלנו — אותו אנו מכנים “מכס“ [meches] — מומר ובזים אף לו. [קלמנס יונושה־שנייבסקי]. המיתוס המודרני של היהודי כזר המאיים על הקיום הפולני נוצר בפולין אחרי 1864 (המרד נגד הכובש הרוסי). בשלהי המאה התשע־עשרה, כאשר החל החלום על עצמאות פולין לקרום עור וגידים, התגברה האמונה שהיהודים הם האויב הפנימי העיקרי. תקופה זו הייתה נקודת מפנה בתהליך ההתפתחות של דימוי היהודי כאיום ובהשפעתו על התרבות הפוליטית, על החברה הפולנית ועל יחסי פולנים־יהודים. הספר איום מבית: דימוי היהודי באנטישמיות בפולין — קריאה חדשה דן בקיומם המתמשך ובחשיבותם של תכנים אנטי־יהודיים בחברה, בתרבות ובפוליטיקה בפולין, ומתמקד בתפקיד שמילאו בהבניית התודעה הלאומית הפולנית. יואנה ביאטה מיכליץ קובעת במחקרה כי מיתוס היהודי כזר מאיים נוגע בראש ובראשונה לאמונה שהתקבעה על בסיס דעות קדומות ונתפסה כעובדה. לכן חקר האמונה בדבר קיומו של “האחר”, היהודי הגוזר כליה על האומה הפולנית, הוא ציר מרכזי הראוי לשמש בסיס לכל מחקר על הולדתן והתפתחותן של האנטישמיות ושל הלאומנות בפולין. מן הספר עולה כי אף אירועי השואה לא מיתנו את השקפתם של התומכים ב“פולין ללא יהודים“. כפי שעולה מאחרית הדבר, פרק שנוסף למהדורה העברית, תהליכים שהתרחשו בפולין משנת 2000 ואילך מעידים על כך שמרבית הסיסמאות האנטישמיות בימינו שייכות לרפרטואר הישן־חדש, אשר במרכזו היהודי עודנו מצטייר כאויב אנטי־פולני. כך התפתח הדימוי האנטישמי העכשווי של “היהודי כפוי הטובה“ המשמיץ את פולין ואינו אסיר תודה על העזרה הרבה שהושיטו פולנים אתניים ליהודים בתקופת השואה. בפולין של המאה העשרים ואחת ניטשת מלחמת תרבות של ממש בין כותבים ברשתות החברתיות, בספרי היסטוריה פופולריים ואקדמיים ובעיתונות הימנית השמרנית אשר עושים שימוש נרחב בסיסמאות אנטי־יהודיות ודוחים את המודל המערבי של הנצחת השואה כאירוע מכונן בתולדות אירופה במאה העשרים ובין חוגים ליברליים המבקשים להתמודד עם ההיבטים האפלים בעבר ובהווה של פולין. החוגים הימניים השמרניים לגוניהם מעצבים נרטיב־על המטיל את האשמה בחורבן יהודי אירופה על היהודים עצמם. לטענת המחברת, הסכנה הזאת קיימת לא רק בפולין אלא גם במדינות אחרות שבהן גורמים אתנו־לאומניים קיצוניים נוקטים אסטרטגיות דומות של שכתוב ההיסטוריה הלאומית, ובכך מתרחבת יריעת המחקר, והקריאה בספר נעשית מרתקת ואקטואלית מתמיד.
יד ושם - רשות הזכרון לשואה ולגבורה
מאת: סוניה פרנל
תיאור: ב-1942 שלח מטה הגסטפו בצרפת הודעה דחופה: "זו המרגלת המסוכנת ביותר של בעלות הברית. אנחנו מוכרחים למצוא ולחסל אותה." האישה שעליה דיברו היתה וירג'יניה הוֹל, אשת חברה אמריקאית מבולטימור שהצליחה בכוח השכנוע להתקבל לשורות "מנהלת המבצעים המיוחדים", ארגון הביון הבריטי שכונה "משרד הלוחמה הבלתי ג'נטלמנית" של צ'רצ'יל. היא היתה לאישה הראשונה שבעלות הברית שלחו אל מעבר לקווי האויב, ולמרות נכותה (רגל תותבת) עזרה להצית את אש הלהבה של הרזיסטנס הצרפתי וחוללה מהפכה בלוחמה החשאית כפי שאנו מכירים אותה. וירג'יניה הקימה רשתות ריגול שנפרשו בכל רחבי צרפת, הנחיתה מהשמים כלי נשק וחומרי נפץ והיתה אישיות מרכזית בפעילות הרזיסטנס. גם בזמן שפניה התנוססו על פני כרזות "מבוקשת" ופרס הוכרז על ראשה, וירג'יניה סירבה שוב ושוב לפקודות שהורו לה לעזוב את המקום. כשהכיסוי שלה נחשף לבסוף, היא נמלטה וסיכנה את חייה בחציית הרי הפירנאים ברגל עד לספרד. ואולם היא חזרה שוב לשטח האויב, נחושה להציל עוד חיי אדם, ובמלחמת גרילה שנחלה הצלחה כבירה עזרה לשחרר אזורים רבים בצרפת מידי הנאצים לאחר יום הפלישה לנורמנדי. סוניה פרנל חושפת כאן לראשונה, על סמך מחקר חדש ומעמיק, את מלוא חייה החשאיים של וירג'יניה הול. זהו סיפור מעורר השראה שעוסק בגבורה, בחייהם של מרגלים ובניצחון אישי בתנאים של מצוקה אדירה. אישה ללא חשיבות הוא סיפורה עוצר הנשימה של אישה אחת שעקשנותה ונחישותה עזרו לניצחון במלחמה
מטר הוצאה לאור בע"מ
מאת: ישראל גרשוני
תיאור: למלחמת העולם השנייה נודעה השפעה מכוננת על תולדות מצרים במאה ה-20. היו אלה במיוחד השנים הקריטיות, 1943-1940, שבהן עמדה מצרים בחזית המלחמה לנוכח התקפות של גייסות הציר שפלשו לטריטוריה שלה ועמדו לכבוש אותה. הפצצות האוויר על אוכלוסיות אזרחיות גבו מחיר כבד של עשרות אלפי הרוגים ופצועים. הנזק לרכוש היה עצום; מאות אלפים נאלצו לעקור מבתיהם והפכו לפליטים. תוצאות המלחמה עיצבו מחדש את פני החברה המצרית והשפיעו על תולדותיה לאורך המחצית השנייה של המאה ה-20. הספרות ההיסטורית שטיפלה במלחמה נטתה להתמקד במה שהיא ראתה כהזדהות וכתמיכה של זרמים וכוחות מרכזיים בקהילייה המצרית, באליטה ובחברה האזרחית, במעצמות הציר, בגרמניה הנאצית ובאיטליה הפשיסטית. היא גיבשה נרטיב אשר לפיו התפישה הרווחת של "אויב אויבי הוא בעל בריתי" הכתיבה עמדות מצריות פרו-נאציות ופרו-פשיסטיות. הספר מלחמת האומות החלשות מציע בחינה מחדש וקריאה אחרת של תולדות המלחמה במצרים. הוא הראשון לחקור באופן שיטתי ומקיף את האופנים והדרכים שבהם המצרים עצמם הגיבו למלחמה: כיצד הם הבינו את המלחמה, כיצד פירשו וייצגו אותה, כיצד גיבשו את עמדתם ודפוסי פעולתם כלפיה. תוך כדי מיצוי עושר חסר תקדים של מקורות מצריים (עיקרם בערבית), הספר בוחן מאות קולות ועמדות שרווחו בממשל ובחברה האזרחית. הוא מפרק את הפרדיגמה של "אויב האויב" ומראה שהיא הייתה מוגבלת לאישים ולארגונים שוליים. הממצא הראשי של הספר הוא שבתנאי המלחמה כל הכוחות המרכזיים של החברה המצרית – הממשלות, המפלגות והאליטות הפוליטיות, המעמדות הבינוניים העירוניים, כולל האינטלקטואלים, התקשורת המודפסת והחזותית, כמו גם אוכלוסיות עממיות – דחו את הנאציזם והפשיזם, התנגדו למעצמות הציר, וכנגדם הזדהו עם בריטניה ובעלות הברית ואף התייצבו לסייע להן.
רסלינג
מאת: ישראל גרשוני
תיאור: למלחמת העולם השנייה נודעה השפעה מכוננת על תולדות מצרים במאה ה-20. היו אלה במיוחד השנים הקריטיות, 1943-1940, שבהן עמדה מצרים בחזית המלחמה לנוכח התקפות של גייסות הציר שפלשו לטריטוריה שלה ועמדו לכבוש אותה. הפצצות האוויר על אוכלוסיות אזרחיות גבו מחיר כבד של עשרות אלפי הרוגים ופצועים. הנזק לרכוש היה עצום; מאות אלפים נאלצו לעקור מבתיהם והפכו לפליטים. תוצאות המלחמה עיצבו מחדש את פני החברה המצרית והשפיעו על תולדותיה לאורך המחצית השנייה של המאה ה-20. הספרות ההיסטורית שטיפלה במלחמה נטתה להתמקד במה שהיא ראתה כהזדהות וכתמיכה של זרמים וכוחות מרכזיים בקהילייה המצרית, באליטה ובחברה האזרחית, במעצמות הציר, בגרמניה הנאצית ובאיטליה הפשיסטית. היא גיבשה נרטיב אשר לפיו התפישה הרווחת של "אויב אויבי הוא בעל בריתי" הכתיבה עמדות מצריות פרו-נאציות ופרו-פשיסטיות. הספר מלחמת האומות החלשות מציע בחינה מחדש וקריאה אחרת של תולדות המלחמה במצרים. הוא הראשון לחקור באופן שיטתי ומקיף את האופנים והדרכים שבהם המצרים עצמם הגיבו למלחמה: כיצד הם הבינו את המלחמה, כיצד פירשו וייצגו אותה, כיצד גיבשו את עמדתם ודפוסי פעולתם כלפיה. תוך כדי מיצוי עושר חסר תקדים של מקורות מצריים (עיקרם בערבית), הספר בוחן מאות קולות ועמדות שרווחו בממשל ובחברה האזרחית. הוא מפרק את הפרדיגמה של "אויב האויב" ומראה שהיא הייתה מוגבלת לאישים ולארגונים שוליים. הממצא הראשי של הספר הוא שבתנאי המלחמה כל הכוחות המרכזיים של החברה המצרית – הממשלות, המפלגות והאליטות הפוליטיות, המעמדות הבינוניים העירוניים, כולל האינטלקטואלים, התקשורת המודפסת והחזותית, כמו גם אוכלוסיות עממיות – דחו את הנאציזם והפשיזם, התנגדו למעצמות הציר, וכנגדם הזדהו עם בריטניה ובעלות הברית ואף התייצבו לסייע להן.
רסלינג
מאת: אלי גליה
תיאור: מי היה ג'ורג' חבש, המנהיג שעשה כברת דרך פוליטית ולוחמנית ארוכה בשירות המהפכה הפלסטינית לאורך חצי מאה? תולדות חייו של ג'ורג' חבש שזורות בסיפור המאבק הפלסטיני מאז 1948. חבש (2008-1925), יליד העיר לוד, עמד בראש "תנועת הלאומיים הערביים", ולאחר מכן בראש "החזית העממית לשחרור פלסטין". מראשית שנות ה-50 של המאה ה-20 שימש חבש מודל פלסטיני למאבק אידיאולוגי-מהפכני חסר פשרות. מנהיגותו לאורך שנות העימות הישראלי-פלסטיני הייתה שזורה בהשקפת עולם מוצקה המבוססת על חזון, רעיונות ואסטרטגיה. כל אלה, בשילוב תכונות כמו כריזמה, ייצוגיות וצניעות, הפכו את חבש לסמל המהפכה בעיני פלסטינים רבים, בני-ברית ובני-פלוגתא כאחד. תפיסת עולמו של ג'ורג' חבש כרכה את המאבק המזוין בישראל עם פעולה בקרב ההמון הפלסטיני כדי לגייסו ולהפכו לגורם אקטיבי בדרך לממש את שאיפותיו הלאומיות. חבש הדגיש שוב ושוב שאלימות מהפכנית לבדה אינה יכולה להיות חלופה לתנועת ההמון. במסגרת חזונו לשחרור ולעצמאות הוא השקיע מאמצים כבירים כדי להביא לאחדות לאומית פנימית – אחדות בתנועה הלאומית הפלסטינית ואחדות בין שכבות העם ומעמדותיו. הספר סוקר לעומק את התמורות האידיאולוגיות והפוליטיות בקריירה הענפה של ג'ורג' חבש, ובראשן המפנה אל המרקסיזם-לניניזם בסוף שנות ה-60 ואימוץ תכנית החלוקה של האו"ם משנת 1947 בדבר שתי מדיניות עצמאיות, יהודית וערבית, בכינוס חגיגי של המועצה הלאומית הפלסטינית שנערך בשנת 1988. תמורות אלו נסקרו לאור אירועים מכוננים בהיסטוריה הערבית והפלסטינית, ובתולדות חייו האישיים של חבש, ובעיקרם: הנכבה של 1948, הנכסה של 1967 והאינתיפאדה שהחלה בשנת 1988.
רסלינג
מאת: ג'מאל עדוי
תיאור: ה"קווקרים" הם כת נוצרית שנוסדה באנגליה לקראת סוף המאה ה-17, לאחר שהתפצלה מהכנסייה האנגליקנית. הם ידועים גם בשם "הידידים" או "ידידי האור". עיקרי אמונתם: שוויון בין כל בני האדם, אמת ויושר בחיי יום-יום, אהבת האדם וסיוע לנזקקים, ובעיקר אמונה באור הפנימי הקיים בכל אדם ומדריך את דרכו – אור הנובע ישירות מהאל ואינו זקוק להדרכה חיצונית. ספר זה, אשר הוא בבחינת תרומה חשובה לחקר המיסיון בפלשתינה במאות ה-19 וה-20, עוסק בפעילות החינוכית והחברתית של כת "הקוויקרים" ("הרועדים") האמריקאים ברמאללה ובכפרים שבנפתה; בין השאר הוא מתרכז בהשפעת פעילותה החינוכית על בוגרי אוכלוסיית בתי הספר של הקוויקרים. הספר נפתח בשנת 1869, השנה שבה הופיעו בפלשתינה בני הזוג אלי וסיביל ג'ונס, שני אנשי דת אמריקאים הנמנים עם "אגודת הידידים", על מנת להפיץ את ערכי הנצרות על פי תפיסת הכת שלהם, ובכך לענות על הצרכים החברתיים של האוכלוסייה. הם בחרו ברמאללה ובכפרים שבנפתה כמוקד לפעילות דתית-מיסיונרית. המחבר עומד על תרומתם של הקוויקרים לחינוך הערבי בתקופת המנדט; רבים מבין הבוגרים המשיכו את לימודיהם הגבוהים באוניברסיטאות בבירות או בארצות הברית ואף חזרו למלא תפקידים חשובים (בתקופת המנדט) בחינוך ובתרבות, בעיקר במקצועות החופשיים במגזר הערבי בפלשתינה. מחידושיו של ספר זה הוא השימוש במקורות ראשוניים מקיפים של פעילות הקוויקרים האמריקאים בפלשתינה: מגוון של מסמכים רשמיים, דו"חות של מיסיונרים ושל משכילים פלשתינים מקומיים, מכתבים, ספרי זיכרונות ומסעות, עיתונות מקומית ועיתונות קוויקרית.
רסלינג
מאת: אביטל הכט
תיאור: מחקר ייחודי זה שופך אור על דמותה של איסבל פרון אשר כיהנה כנשיאת ארגנטינה בין השנים 1974-1976. דמותה של איסבל הוזנחה על ידי היסטוריונים ונשכחה בצל דמותה של אוויטה. לראשונה מוצג ניתוח שעוקב אחר צעדיה של איסבל במאמציה להתקרב לפרון ולהיכנס לנעליה של קודמתה – אוויטה. איסבל הצטרפה לנשיא ארגנטינה הגולה, חואן דומינגו פרון, במרכז אמריקה, מספר חודשים לאחר הדחתו על ידי כוחות הצבא בשנת 1955. באותה תקופה החל תהליך שיוביל את איסבל אל כס הנשיאות בארגנטינה, וכך תהפוך לאישה הראשונה שעמדה בראש מדינה ביבשת אמריקה כולה. איסבל הייתה הרקדנית שהצליחה להגשים את חלומותיה של אוויטה פרון, 24 שנים לאחר מותה. החלל שאוויטה הותירה עם מותה בגיל צעיר ממחלת הסרטן, בידיעה שלא תוכל להגשים את שאיפתה להתמנות לסגניתו של בעלה (פרון) ולכהן כסגנית נשיא ארגנטינה, התממש בדמותה של אישה שברירית וחולנית שלא ידעה מנהיגות מהי. איסבל פרון הפכה באחת לתחליף דהוי של אוויטה. למרות היעדר מוחלט של כישורי מנהיגות או כריזמה, היא נבחרה לכהן בתפקיד סגנית הנשיא לצדו של פרון. בהמשך ירשה – מבלי שביקשה זאת – את כס הנשיאות כשבעלה פרון נפטר בשנת 1974, פחות משנה לאחר שנבחר לתפקיד הנשיא בפעם השלישית, בבחירות פתוחות ודמוקרטיות. ראשי הצבא הארגנטיני ראו בכהונתה של איסבל הזדמנות להנהיג דיקטטורה צבאית מוסווית, וכך עשו עד להדחתה בחודש מרס 1976. הטרור המדיני שהונהג בידי כוחות הביטחון נגד העם כולו, נגד קבוצות גרילה ונגד מתנגדי הנשיאה היווה מבוא לדיקטטורה צבאית, אכזרית ומדממת.
רסלינג
מאת: צבי גרינברג
תיאור: ספר זה שופך אור חדש, כלכלי, על החלטת בריטניה להסיג את כוחותיה מארץ ישראל בשנים שלאחר מלחמת העולם השנייה. צבי גרינברג טוען שמדובר, בין השאר, בתולדה של קשיים כלכליים שעמם התמודדה בריטניה מאז סיום המלחמה. אולם סוגיה זו לא זכתה עד כה לבירור היסטורי-ביקורתי מקיף ומעמיק במחקר. הספר מנתח את סיום הסיפור הארץ ישראלי-בריטי מבעד למרקם העולמי-אימפריאליסטי, תוך שהוא מציג את שקיעת האימפריה הבריטית, את עלייתה של ארצות הברית כמעצמה העולמית החדשה, את המלחמה הקרה המתגבשת, את מדיניותה של בריטניה במזרח התיכון ואת יחסיה עם המזרח, במיוחד הודו. המחקר מבוסס על מגוון רחב של מקורות ארכיונים, בריטים ואמריקאים, לצד מסמכים המצויים בישראל אשר חשפו מארג של אילוצים ושיקולים כלכליים, מדיניים וצבאיים שהובילו, בסופו של דבר, להחלטת הקבינט בלונדון להעביר את גורל ארץ ישראל להחלטת האו"ם.
רסלינג
מאת: אבשלום ארבל
תיאור: ספרו המרתק של ההיסטוריון אבשלום ארבל מבקש להסביר את מהותו והולדתו של הסכסוך היהודי-ערבי עם תובנות עכשוויות אשר עשויות להאיר באור שונה את המפגש הראשוני של התנועה הציונית עם האוכלוסייה הערבית, עם המציאות שהתקיימה בארץ ישראל בשלהי המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20. בתקופה זו נערך המפגש הראשוני והרה הגורל, מבחינת שני העמים, בחבל ארץ זה; שנים שבהן נוצרו והתקבעו היחסים בין שני העמים, אשר השפיעו על עתיד המפעל הציוני, לצד הטרגדיה הערבית המקומית. המחבר בוחן וחוקר תקופה ראשונית זו, שכן ממנה ניתן להבין את פשר התהום שנפערה בין שני העמים, אשר לפחות מבחינה היסטורית-תנ"כית הם בני אותו אב. ספק אם מתיישביה הראשונים של התנועה הציונית היו מוכנים לקראת עימות עם שכניהם; שמא סברו המתיישבים הראשונים שהם מגיעים לארץ ריקה מאדם אשר ממתינה לגואלה ולהפרחתה, ולהפתעתם גילו שאינה ריקה מאדם, שנמצאים בה באופן קבע לא מעט תושבים אשר לא מקבלים כמובן מאליו את חדירת התושבים החדשים למרחביהם, ואשר ראו בהתיישבות הציונית מעין פלישה לא לגיטימית לאזור מגוריהם ולגזלת פרנסתם. תוצאת המפגש של שני העמים הובילה שלא ברצונם לראשית העימותים והסכסוכים שמשקפים את ההוויה הנידונה, שמוצגת בבהירות מחשבתית בספר זה, ואשר באה לידי ביטוי בשלושה היבטים עיקריים: התעלמות היישוב היהודי מתושבי הארץ הוותיקים; המפגש הבלתי נמנע ביניהם, וסכסוך הקרקעות שממשיך לרדוף את דרי המרחב עד ימינו.
רסלינג
מאת: תומאס אדוארד לורנס
תיאור: תומס אדוארד לורנס, שנודע בהיסטוריה כ"לורנס איש ערב", היה דמות שעוררה את סקרנותם של דורות ברחבי תבל קרוב למאה שנה. היומן האישי שכתב בשנת 1911 בהיותו בן 23, לא נועד כנראה להתפרסם. ניסוחיו וסגנון כתיבתו משתנים לאורך כמה עשרות דפיו וייחודו בכך שהוא מזמין הצצה לראשית דרכו בארכאולוגיה ולעשייתו המודיעינית הייחודית. דבריו רומזים על הדרך שבה הוא עתיד להיות דמות דומיננטית הן בשדה הקרב והן בעיצוב המדיניות של מנהיגי האימפריה הבריטית בכל הנוגע למזרח התיכון במהלך מלחמת העולם הראשונה, ומיד עם סיומה. אנו פוגשים אותו בשנת 1911, בחודשים יולי–אוגוסט, לקראת סיום עונת חפירות ארכאולוגיות בכרכמיש. באותה עונה ניהל את החפירות דויד הוגארת' (Hogarth), ארכאולוג בכיר באוניברסיטת אוקספורד, שכיהן כמנהל המוזיאון הארכאולוגי בעיר זו – המוזאון הראשון מסוגו בעל מסורת של מאות שנים. לורנס בן העשרים ושלוש סיים את לימודיו לתואר ראשון בהצטיינות והוגארת' ראה בו מדען צעיר שלו עתיד מבטיח. עם צירופו לעונה זו גם הטיל עליו למלא תפקיד חשוב באיסוף החומרים לכתיבת הדו"ח הסופי בן מאות העמודים על העונה, כולל מאות רבות של צילומים. על היקפי החומר הזה שנועד להתפרסם בחסות ה"מוזאון הבריטי" אפשר ללמוד מעיון בשלושת המכתבים ששלח לורנס לאימו ושתרגומם צורף ליומן.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: ירון ג'אן
תיאור: ספרו פורץ הדרך של ירון ג'אן, רעשי המודרניות, מציע לקוראיו להתבונן באמצעות האוזניים בהיסטוריה של גרמניה במחצית הראשונה של המאה ה-20. על ידי שימוש בכלי ניתוח מתחום ההיסטוריה התרבותית, הספרות והפסיכולוגיה מגולל המחבר תמונה קולית מצמררת של חברה במשבר, שראשיתו בשדות הקטל של מלחמת העולם הראשונה ושיאו במפגן ההרס הטוטלי שחוללה מלחמת העולם השנייה. סיפורה הקולי של גרמניה במלחמת העולם הראשונה מסופר מבעד לאוזניו של לוחם החי"ר אשר נתון תחת אש, של הלוחם בצוללת השרוי בדממת המעמקים, ושל טייס הקרב שבטיסתו מעל החזית מאבד את ממשותה. רעשי המודרניות מגולל את ניסיונה של רפובליקת ויימאר להמיר באמצעות קדמה טכנולוגית את הסאונד של המלחמה בסאונד של שלום; הוא מציג את עליית היטלר לשלטון ככזו המבשרת את שובם לגרמניה של רעשי המלחמה וקולותיה. הספר מתאר את התבססותו של המשטר הנאצי כמשטר רועש, וסוקר את פסקול ההרס והחורבן שחוללה מלחמת העולם השנייה בגרמניה – פסקול שאינו מורכב רק מקולותיה ומרעשיה של גרמניה, אלא גם מקולן של זוועות המשטר הנאצי, ובראשן השואה.
רסלינג
מאת: ישראל גרשוני
תיאור: מה ידעו המצרים על הנאציזם ועל היטלר? כיצד תפסו והבינו את גרמניה הנאצית? כיצד הגיבו על התעצמותה המרשימה והמאיימת באירופה ובעולם בשנות ה-30? כיצד התמודדו עם התגברות נוכחותה והשפעתה במזרח התיכון הערבי? במחקר מקיף ומעמיק, אשר ממצה עושר חסר תקדים של מקורות ערביים, מציע ישראל גרשוני קריאה חדשה ומרתקת של התגובה המצרית והערבית לנאציזם ולהיטלר בשלהי שנות ה-30 ובראשית מלחמת העולם השנייה. גרשוני מקשיב היטב לקולות המצריים המגוונים הבוקעים משדירות החברה המצרית ומנתח באזמל דק ורגיש כיצד חשבו וניסחו את עמדותיהם כלפי האידיאולוגיה הנאצית, המשטר הנאצי, הפרקטיקות הנאציות וכלפי היטלר, אישיותו, אורחות מחשבתו ודפוסי התנהגותו. את מערכת התגובות והעמדות מעמיד גרשוני בהקשר ההיסטורי של התהליכים הפוליטיים, החברתיים והתרבותיים שמצרים התנסתה בהם בתקופה הזאת. הוא מראה שהעניין הגדול של הציבור המצרי בנאציזם ובהיטלר היה נטוע עמוק במאבק הפנימי החריף על גורל המשטר הדמוקרטי במצרים, בין כוחות אוטוריטריים ואוטוקרטיים ובין כוחות ליברליים ודמוקרטיים. בעודו בוחן שדה נרחב של ספֵרות ציבוריות וזירות ביטוי רשמיות ולא רשמיות שנתנו ביטוי לדעת הקהל במצרים, הספר מציע שפע של תובנות מקוריות ומסקנות חדשניות. הממצא הראשי של הספר הוא שזרמי המרכז של החברה המצרית, האליטות הפוליטיות, המעמדות הבינוניים, האינטלקטואלים והתקשורת המודפסת והחזותית – כל אלה דחו את הנאציזם הן כסדר פוליטי ותרבותי טוטליטרי, הן כדוקטרינה גזענית והן כאימפריאליזם אירופי מסוג חדש, תוקפני ומאיים יותר על מצרים ועל המזרח התיכון הערבי. זרמים וארגונים פרו-נאציים חשבו ופעלו בפריפריות הפוליטיות והתרבותיות, אבל הכוחות ההגמוניים במדינה, בייחוד בחברה האזרחית, חתרו להוכיח שגרמניה הנאצית והיטלר זרים ומסוכנים למצרים הערבית המוסלמית, ושעליה להתנגד להם ולהיאבק נגדם.
רסלינג
מאת: יערה גיל-גלזר
תיאור: ספר זה עוסק במפעל התיעוד הידוע ביותר בהיסטוריה של הצילום – פרויקט הצילום של המינהל לביטחון החקלאות (ה-FSA). במסגרת פרויקט זה, שהיה אחד מיוזמות הניו-דיל לשיקום השפל הכלכלי הגדול בארצות הברית, צולמו כ-175,000 דימויים שתיעדו את קבוצת האוכלוסייה האמריקאית המוחלשת ביותר באותה תקופה – פועלי החקלאות. אדוארד סטייכן טען שתצלומי ה-FSA טעונים ב"דינמיט אנושי". ואכן, התוצרים התרבותיים הרדיקליים ביותר אשר מגשימים פוטנציאל זה הם ספרי הצילום התיעודיים הביקורתיים שיצאו לאור בין השנים 1938-1943. הם היו תוצריהם של שיתופי פעולה בין צלמי/צלמות FSA (בין השאר ווקר אואנס ודורותיאה לאנג), ראש פרויקט הצילום ומעצבו הוויזואלי, לצד מחברים מתחומי השירה, הספרות ומדעי החברה. על בסיס הקונטקסט ההיסטורי-תרבותי המקיף אשר נפרש בחלקו הראשון של הספר, מוצגים בחלקו השני ארבעה עיונים מעמיקים בספרי צילום תיעודיים, מלווים בדוגמאות ויזואליות רבות ובניתוח יסודי ורגיש של רטוריקת דימוי-טקסט. הספרים מפורשים כנרטיבים המוחים נגד המערכת הקפיטליסטית הדורסנית, נגד ניצולם של פועלי החקלאות העניים – "האנשים הנשכחים" – ונגד גזענות ואפליה. התצלומים משמשים בהם הן כעדות אקטואלית והן כדימויים סימבוליים שבאמצעותם נבחנים באופן ביקורתי האתוס האינדיבידואליסטי ומיתוסים כמו "האיכר האציל" או "הנדידה מערבה". לאור "המפנה התיעודי" ו"המפנה החברתי" הבולטים בצילום ובאמנות העכשוויים, ולאור העניין המחקרי המתעורר סביבם, לספרה של יערה גיל-גלזר חשיבות רבה בבוחנו את אחד המקורות ההיסטוריים הבולטים של התיעוד החברתי. בספר מוצגת תקופה מרתקת, שבה המושג "צילום תיעודי" עצמו התגבש והתעצב על ידי קשת רחבה של אמנים ואנשי רוח. ספר זה פונה לקהל רחב המתעניין בצילום, בהיסטוריה של הצילום, בהיסטוריה תרבותית ואינטלקטואלית של ארצות הברית בתקופת השפל והניו-דיל, כמו גם בתרבות ויזואלית של מחאה חברתית.
רסלינג
מאת: בעז שושן
תיאור: במרוצת המאה ה-19 הפכו מצרים על עתיקותיה הנחשפות וקהיר על שווקיה הססגוניים ליעד מועדף על בריטים בורגנים שהגיעו לארץ הנילוס במספרים הולכים וגדלים. ספרו המרתק של בעז שושן מבוסס על כ-70 ספרי נוסעים, כשליש מהם נוסעות, שביקרו או שהו תקופה ממושכת במצרים, כתבו על חוויות מסעם, וחלקם אף הותירו תמונות ורישומים. מדיון בעניין שעוררה מצרים בציבוריות הבריטית והסיבות לו, בדרכי הגעת הנוסעים והנוסעות אליה ובמסלולי ביקורם פונה הספר לבחינת המוטיבים העיקריים בשיח על מצרים בספרים הנדונים: ארץ שבה הזמן עמד מלכת, שבה חיים פראים נעדרי-תרבות דמויי חיות ממינים שונים, קהיר של נפלאות "אלף לילה ולילה" וכו'. פרקי הספר עוסקים בין השאר במצרים כאובייקט ציורי, כמו גם בשאלה כיצד היא השתלבה בתפיסה האמנותית של "הציורי" שרווחה בתקופה הוויקטוריאנית, בהרמון הנשים ותיאוריו הטקסטואליים והוויזואליים, לצד השאלה במה נבדלה הכתיבה הנשית על מצרים מכתיבת הנוסעים הגברים. "קליאופטרה" של סופר ההרפתקאות הפופולארי הגארד עומד במרכזו של פרק שבו נדונים מגוון נושאים, כמו למשל יחסו המיוחד של הגארד למצרים, ספרי ההרפתקאות שלו והאופן שבו הגארד נתן ביטוי ליחסי המגדר המשתנים בבריטניה בת הזמן ולעמדותיו האישיות ביחס לנושא זה. סוגית המגדר חוזרת ונשנית במהלך הספר על מנת לערער על ההנחה בדבר המונוליטיות המאפיינת את ספרי הנוסעים למצרים, אשר החל משנת 1882 הייתה למעין קולוניה בריטית, כך שהשיח על אודותיה התקיים בהקשר אוריינטליסטי-קולוניאלי. משנבחנת כתיבת הנוסעים למצרים דרך הפריזמה המגדרית נחשף הקושי שהיה לנשים הכותבות לחרוג מגבולות שיח זה, אבל במקרים אחדים בולטת ייחודיותה של הכתיבה הנשית בהתייחסותה הריאליסטית להרמון המזרחי, באהדה לחלכאים ונדכאים של החברה המצרית ועוד.
רסלינג
מאת: יצחק עזוז
תיאור: השואה ממשיכה להטריד את מנוחתנו מכיוון שהשואה התחוללה בניגוד לצפיות. לאחר עידן "הנאורות" והתפשטות תהליכי דמוקרטיזציה היה נדמה שנמצא מזור לברבריות האנושית. השואה התבצעה על ידי עם שנתפס כתרבותי במיוחד, ומאז השואה נעשה ניסיון להבין את השואה כדי לתקן את הפרדיגמה המערבית שחוללה אותה. בספר הנוכחי מבקש יצחק עזוז להראות שהפרדיגמה המערבית – שראשיתה ביהדות והמשכה בפילוסופיה ובנצרות המערבית אשר חותרים למציאות "אידיאלית-אמיתית"– מהווה בנסיבות מסוימות גורם מרכזי שהניע בני אדם לחולל את השואה. המחבר אינו מסתפק רק במידע היסטורי רחב היקף על מנת להבין את השואה, אלא נשען על תובנות מתחומי דעת כמו פיזיקה, מתמטיקה, סמנטיקה וחקר המוח. יצחק עזוז מציע מערכי שאלות שיש לבחון אותם כדי לייצר תובנות לא רק בתהליך מחשבתי לוגי שתרבות המערב מקדשת. שילוב בין היכולות הלוגיות, הערכיות, הרגשיות, הדמיון, האסוציאציה, אף על פי שהוא מוותר מראש על תשובות ודאיות, מאפשר להגיע לתובנות אשר לפיהן ההבדלים בין חסיד אומות עולם מדעת ובין נאצי מדעת – מידת המקריות שבהם רבה ככול שהנסיבות יותר קיצוניות, והם תלויים בהיסטוריה המוחית של כול אחד ואחד. עזוז טוען שתרבות של אמיתות מוחלטות מגבירה את הסיכויים להתחוללות של שואות נוספות ומהווה משקל שולי במשחק האינטרסים של המעצמות – במיוחד של אלה אשר בדרך כלל מאמינים שמוסריותם נעלה על אחרים.
רסלינג
מאת: עידית חנוכה
תיאור: במהלך של כ-60 שנה בלבד חוותה אירופה "מהפכה זוחלת" ששינתה את פני היבשת משדה קרב לזירה של שיתוף פעולה. ההתפתחות ההיסטורית הזאת הביאה להקמת איחוד אירופאי בעל סממנים כלכליים ופוליטיים אשר חולש על רוב תחומי החיים של אזרחי אירופה, בהם חקלאות, מסחר, צרכנות, תחבורה, משפט ופנים. כל זאת בנוסף לניהול המדיניות המוניטרית עבור המדינות החברות בגוש האירו, לצד שיתוף פעולה בתחומי חוץ וביטחון. האיחוד האירופאי מתמודד בשנים האחרונות עם משבר עמוק אשר בעיני רבים מהווה עדות לכישלונו. ספרה של עידית חנוכה בוחן מנקודת מבט היסטורית ומוסדית את המניעים לאינטגרציה האירופאית, את התפתחותה מקהילת הפחם והפלדה לאיחוד אירופאי מקיף, ואת השלכותיה על הסדר הפוליטי של מדינות לאום ריבוניות באירופה. ניתוח זה מוביל את המחברת להערכה המפתיעה שנבואות הזעם של רבים על כך שהישות האירופאית עומדת בפני התפוררות הנה מוקדמת מדי – האיחוד האירופאי כאן כדי להישאר! לראשונה בעברית ספר אשר דן באופן מעמיק במקורות האיחוד האירופאי ובמבנה המוסדי שלו, תוך כדי התמודדות עם השאלה האם הוגשם החזון להקמת "ארצות הברית של אירופה". הזווית החדשנית שנבחרה להתמודד עם שאלה זו היא היסוד הדמוקרטי של האיחוד האירופאי, כלומר היכולת של אזרח אירופאי להשפיע על קביעת המדיניות אשר מתייחסת אליו באמצעות נציגים נבחרים. ובכן, האם האיחוד האירופאי מתנהל על פי עקרונות הדמוקרטיה? התיתכן דמוקרטיה ייצוגית מעבר למדינת הלאום? בכל הנוגע ללגיטימיות של האיחוד האירופי – לשאלות אלו השלכות כבדות משקל.
רסלינג
מאת: אביהו זכאי, דוד ויינשטיין
תיאור: טראומה, בייחוד טראומה פוליטית, תמיד מותירה חותם על היצירות שנכתבו בעקבותיה, למרות מאמצינו להסתיר אותה מאחורי מסך של למדנות ושפה זהירה. ספרם של אביהו זכאי ודוד ווינשטיין דן בכתבים של הנס בּארוֹן, אריך אוּארבך, ליאוֹ שטראוס וקרל פּוֹפּר, תוך כדי הצבתם בהקשר החברתי, האידיאולוגי והפוליטי של זמנם. אנשי הרוח היהודים האלה, דוברי הגרמנית, שבדרך כלל לא עוסקים בהם במשותף, נמלטו מיבשת אירופה עם עליית הנאציזם בשנות ה-30. אצל כל אחד ואחד מהם חולל האסון הפוליטי של הפשיזם האירופי גם משבר אינטלקטואלי עמוק, ולכן הם הפכו את עבודותיהם למאבק נגד הנאציזם והפשיזם בשנות ה-30 וה-40. אוארבך נאבק בפשיזם על ידי דחיית הפילולוגיה הארית; בארון על ידי הפרכת האידיאולוגיה הפולקית של ההיסטוריה; שטראוס באמצעות הפולמוס שלו עם ההיסטוריציזם של מקיאוולי והובס בתור מקור לניהיליזם הפוליטי הגרמני המודרני; ופופר תקף את המהותנות המטפיזית ואת ההיסטוריציזם של אפלטון, מכיוון שבהם ראה את מקורותיו הפילוסופיים של הפשיזם. כתבים אלה חוללו שינוי מרחיק לכת בתחומי התמחותם ובדיסציפלינות השונות של עבודתם. בתחום הפילולוגיה יצא אוארבך בספרו "מימֶזיס" נגד הברבריזם של הנאצים והמציא את תחום הספרות המשווה; בתחום ההיסטוריה יצר בארון בספרו "משבר הרנסנס האיטלקי המוקדם" את המסורת הרפובליקנית האטלנטית בהיסטוריוגרפיה; בתחום תולדות המחשבה המדינית חוללו ספריהם של פופר ("החברה הפתוחה ואויביה") ושל שטראוס ("הזכות הטבעית וההיסטוריה") תמורה עמוקה בפילוסופיה הפוליטית שלאחר מלחמת העולם השנייה – הם תיארו את תקופתם כעידן של שקיעה וניוון ולאו דווקא של נאורות וקדמה.
רסלינג
מאת: ערן שלו, זאב שולמן
תיאור: העיר על הגבעה מציג לקוראים את מקור הקסם והעוצמה, כמו גם את אבני הנגף, שאפיינו את ארצות הברית בראשיתה ומוסיפים להשפיע עד היום על אמריקה המודרנית. יסודותיה המדיניים, החברתיים והכלכליים של ארצות הברית נוצקו בשנות המהפכה האמריקאית (1787-1776) ובתקופת הרפובליקה האמריקאית המוקדמת (1826-1788). ספר זה מביא לראשונה תרגומים לעברית של תעודות היסטוריות מקוריות – נאומים, יומנים, קטעי עיתונות ומכתבים מחמישים שנותיה הראשונות של האומה האמריקאית. התעודות וההקדמות המבארות משקפות את ההישגים, הלבטים, המתחים וכן את הכישלונות של דור המייסדים של ארצות הברית. כמו כן הן מדגימות את תהליכי האמריקניזציה של הגינונים ושל הלכי הרוח האירופיים, וכן את עלייתם של מאפיינים ייחודיים לארצות הברית. שערי הספר מקיפים עשרה תחומי חיים ודעת מגוונים, ומבקשים להאיר ולתאר לקוראים ולקוראות את החיוניות ואת קצב השינויים התזזיתי של החיים בארצות הברית גם לפני מימוש הפוטנציאל האדיר של המעצמה היבשתית הצעירה. ארצות הברית, אף ששורשיה נטועים באירופה, ובעיקר באנגליה, נוסדה ועוצבה בתנאים ששררו ב״עולם החדש״, הרחק מהיכלי הכוח האירופיים, כשעתידה טמון במרחבי המערב העצומים. הספר יאפשר לקוראי העברית להבין ולהעריך את מקורותיה של הדינמיות האמריקאית, כמו גם את כישלונותיה של ארצות הברית הצעירה בשנים שבהן התעצבה, ובכך יתרום להבנה טובה יותר של מעצמת העל האמריקאית בת זמננו.
הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפהפרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: סוזן ניימן
תיאור: כשמדינות העולם במערב נתונות במאבקים עזים עם מורשת הגזענות ועם מורשות הקולוניאליזם שלהן, אנו מבקשים ללמוד מן העבר כיצד לנהל את עתידנו. ספרה של סוזן ניימן מציע נקודת ראות שאין חיונית ממנה, כיצד מדינות ועמים יכולים להתמודד עם עברם הפגום. כשהיא משווה את התנהגותן של ארצות הברית מזה ושל גרמניה מזה, שתי מדינות שהיא מכירה היטב, היא מגלה לתדהמתה ניגודים חריפים ובולטים בהתנהלות של שתי החברות בסוגיה זו. המחברת, יהודייה בת מדינות הדרום בארצות הברית, הייתה עדה לנגעי דיכוי השחורים שחשפו חלוצי המאבק לזכויות האזרח. שנים רבות היא חייתה בברלין, ושם הייתה עדה לשלבי ההתגברות של הגרמנים על עברם המזוויע. המחברת יוצאת למסע ארוך ומפרך אל מוקדיה של האלימות הגזענית ורדיפת השחורים. לתדהמתה היא מגלה שעשרות שנים של חוקים מתקנים וקריאות לשוויון לא שינו את המצב מיסודו. בגרמניה, המארחת אותה לצורכי עבודתה, היא מאתרת סימנים ועשייה של תיקון, ובעיקר רצון עז להתמודד עם העבר. היא מנצלת את כל יכולותיה כמשקיפה חדת עין ומעורבת בשילוב של התבוננות פילוסופית וראייה היסטורית לתיאור נוקב של המאבק של ארצות הברית וגרמניה עם היסטוריה מטרידה וכואבת. ניימן אינה מגבילה את עצמה לדיונים מופשטים. היא נדרשת לפרטים, לצעדים הננקטים, להתלבטויות של האזרחים מן השורה לגילויים החיצוניים של ההשתקפות של תפיסת העבר ולקחיו בשתי המדינות. ניתוץ פסלי הגיבורים של מלחמת האזרחים בדרום הוא עדות לעומקה ולכאביה של “ההתגברות על העבר“.
עם עובד
מאת: עמוס הופמן
תיאור: מאז פרצה בקיץ 1789, הייתה המהפכה הצרפתית לא רק אירוע היסטורי שהתרחש בזמן מסוים ובמקום מוגדר, אלא גם מושג וסמל אוניברסלי: מהפכה זו נחשבת לאחד מאותם אירועים מכוננים שמעצבים את ההיסטוריה האנושית ומקנים לה מכלול שלם של רעיונות ומשמעויות לדורי דורות. מבין ההסברים הרבים לפרוץ המהפכה הצרפתית, דומה שבשאלת מקורותיה האינטלקטואליים כמעט שאין מחלוקת. במחשבתם של רבים הנאורות נתפסת כסיבתה האידיאולוגית של המהפכה, ואילו המהפכה – ראשית מימוש "פרויקט" הנאורות. הקשר בין הנאורות למהפכה נתפס כמובן מאליו: הנה הוגי הדעות – ממונטסקייה ועד רוסו, מוולטר ועד דידרו – תוקפים בכתביהם השנונים את סדרי השלטון בצרפת, הנה הם מערערים את אושיות האמונה הדתית ואת הבסיס האידיאולוגי של המלוכה האבסולוטית בחסד האל, והנה צאצאיהם – בני דור המהפכה – מיישמים את עקרונותיהם במציאות ההיסטורית, מסלקים את המלך ומכוננים רפובליקה נאורה וחילונית על בסיס הצהרת זכויות האדם והאזרח. לנוכח הסבר משכנע זה, מפתיע לגלות שהוגי הדעות המרכזיים של הנאורות כלל לא חזו את המהפכה ולא תכננו אותה; הם נמנעו בשיטתיות מעיון במושג "מהפכה" ושללו התקוממות אלימה נגד השלטון. כלומר שהקשר בין נאורות למהפכה אינו קשר סיבתי פשוט, וספק אם אפשר לראות במהפכה מימוש "פרויקט" משותף של הוגי הנאורות. מטרתו של הספר לבאר את קשריה של הנאורות עם המהפכה הצרפתית. ההיסטוריון עמוס הופמן מציע סינתזה פרשנית מעמיקה וחדת הבחנה של עיקרי הנאורות, תוך כדי דגש על התנאים הפוליטיים והחברתיים שאפשרו את צמיחתם; הוא מנתח את הקשרים בין הנאורות לבין המהפכה הצרפתית כתהליך יצירתה של תרבות פוליטית חדשה שבה הנאורות הפכה מפילוסופיה מופשטת לאידיאולוגיה פוליטית מורכבת, ואולי אף לכמה אידיאולוגיות אשר מתחרות על תמיכת הציבור.
רסלינג
מאת: דרור זאבי, בני מוריס
תיאור: בין סוף המאה התשע עשרה לשנות העשרים של המאה העשרים נרצחו מיליוני נוצרים ארמנים, יוונים ואשורים בהוצאות המונים להורג, באש, בחרב, בהשלכה ממצוקים ובמסעות מוות של מאות קילומטרים בשטח שמרביתו בגבולות טורקייה המודרנית. הרצח היה חלק ממדיניות מכוּונת של טיהור אתנו דתי שניהלו שלושת המשטרים ששלטו אז באנטוליה, מהסולטאן העוסמאני עבדולהמיט השני, דרך הטורקים הצעירים עד מוסטפה קמאל אטאטורק, מייסד טורקייה המודרנית. בתחילת התקופה היו הנוצרים עשרים אחוזים מאוכלוסיית האזור; בסופה נותרו פחות משני אחוזים. דרור זאבי ובני מוריס, שני חוקרים ישראלים, עברו במחקרם על אלפי מסמכים מארכיונים בטורקייה, בארצות הברית, בבריטניה, בצרפת, בגרמניה ובמדינות אחרות, גילו עדויות חדשות, ובעבודת נמלים חשפו את ממדיו האמיתיים של הטבח הנמשך באוכלוסייה הנוצרית. ספרם, המפורסם לראשונה בעברית, כבר נהיה אבן פינה במחקר האירועים הטרגיים שהובילו להקמתה של טורקייה המודרנית.
עם עובד
מאת: רוני ברבש
תיאור: הספר ארנהם - כישלון בצל הגבורה עוסק במבצע הקרקעי-אווירי הגדול בהיסטוריה מבצע מרקט-גרדן.
ב-17 בספטמבר 1944 צנחו ונחתו 000,35 לוחמי שלוש אוגדות מוטסות מאחורי קווי הגרמנים בהולנד. תפקידם היה להחזיק בכל הגשרים ובכביש המוביל מהגבול הבלגי-הולנדי ועד לעיר ארנהם בהולנד כדי לאפשר לכוחות הקרקע לחבור אליהם.
גשר ארנהם על נהר הריין היה הגשר האחרון שהפריד בין בעלות הברית לגרמניה. הספר עוסק ברקע למבצע, תכנונו, מהלכו ותוצאותיו. הספר מנסה לענות על השאלה: כיצד קרה כי בשיא הצלחתן הצבאית, כאשר כל היתרונות לצדם, כשלו בעלות הברית במבצע?
בספר שזורים קורות חייהם של 44 קצינים בדרגות שונות, שהנהיגו את הקרבות באזורים השונים, והקרב מתואר מזווית ראייתם הם.
אוריון הוצאה לאור
מאת: אלי פודה, און וינקלר
תיאור: בדצמבר 2020 מלאו עשר שנים למחאות האביב הערבי שהחלו בתוניסיה והתפשטו למדינות ערביות רבות אחרות. מחאות אלו הביאו להפלת המשטרים בתוניסיה, במצרים, בלוב ובתימן, למלחמות אזרחים בסוריה, בלוב ובתימן, ולזעזועים משמעותיים במדינות ערביות נוספות. בשנים 2018 – 2019 התרחשו גלי משנה של האביב הערבי בלבנון, באלג'יריה, בסודאן, במרוקו ובעיראק, שהובילו אף הם לשינויים פוליטיים. מגפת הקורונה בלמה, לעת עתה, את המשך המחאות, אך בה בעת החריפה עוד יותר את המצב הכלכלי של מרבית מדינות ערב, שממילא היה רעוע. מטרת קובץ מאמרים זה, שהוא המשך של הקובץ הקודם שלנו, הגל השלישי (כרמל, 2017 ), לבחון את ההשפעות הפוליטיות, הכלכליות והחברתיות של מחאות האביב הערבי בתום עשור, ובמיוחד את השלכות האירועים על יציבותן של מדינות ערב. המסקנה העיקרית העולה מפרקי הקובץ היא שבעולם הערבי הנוכחי, לצד מדינות לא יציבות, חלשות וכושלות, יש גם מדינות הנהנות מיציבות שלטונית ומחוסן כלכלי מהטובים בעולם.
כרמל
מאת: נורמן אולר
תיאור: כשגרמניה תקפה את צרפת בשנת 1940 , פעלו חיילי הוורמאכט השפעת 35 מיליון כדורים של פרוויטין, כדור שהחומר הפעיל בו ידוע היום כסם הקשה והממכר קריסטל מת’. הכדור הזה הוא שאִפשר את מלחמת הבזק (בליצקריג) חסרת המעצורים, והפך לסם עממי במדינה הנאצית. על סמים ברייך השלישי ידוע עד כה מעט ונורמן אולר חודר בספרו מתחת לעורם של הפושעים הגרמנים שפעלו באותם ימים. היכן שלא היה די באידיאולוגיה ובקנאות כדי להשיג את “הניצחון הסופי”, פנו במנגנון הנאצי ללא כל עכבות לעזרת הסמים. בעוד שבאופן רשמי נוהלה מדיניות מחמירה כנגדם, סמים קשים וממריצים היו נגישים למגוון רחב של אנשים באוכלוסייה הגרמנית: החל בפועלים, מורו ת, רופאים, עקרות בית, ולילדים כתוסף במשקאות וממתקים, ועד לחיילי הוורמאכט, האס־אס וטייסי הלופטוואפה. גם היטלר עצמו, הצמחוני והסגפן כביכול, אהב להיעזר בתמריצים פרמקולוגיים, וקיבל בקביעות מרופאו האישי, תיאודור מורל, חומרים ממריצים שונים, תכשירי הורמונים מפוקפקים ואף סמים קשים. כך הצליח הרודן להיאחז עד הסוף בטירוף שלו. לצורך כתיבת אקסטזה טוטאלית ייחד אולר חמש שנים של מחקר בארכיונים בגרמניה ובארצות הברית. בין השאר, בחן חומרים תיעודיים שהגישה אליהם היתה חסומה  עד לא מכבר, שוחח עם בני התקופה, עם היסטוריונים צבאיים ועם מומחים לרפואה. ההיסטוריון הידוע הנס מומזן ליווה את כתיבת הספר שתורגם ל 25- שפות, והיה ברשימת רבי המכר של ה– New York Times האמריקאי, וכן Der Spiegel הגרמני. זהו ספר מטלטל ומרתק על מכונת הסמים האדירה, המכוונת והמתואמת שהניעה את הרייך השלישי על כל רבדיו: מהאזרח הפשוט, דרך טייסי חיל האוויר הגרמני ועד לאדולף היטלר.
מטר הוצאה לאור בע"מ
מאת: עמנואל מרקס
תיאור: ספרו החדש של עמנואל מרקס מנתח אלימות מצד המדינה בראי שלוש שנים גדושות אירועים בהיסטוריה של גרמניה הנאצית – פרעות ליל הבדולח, הכיבוש של פולין והפלישה לרוסיה הסובייטית. אירועים אלה היו חלק מהפרויקט הנאצי להפוך את מזרח אירופה למושבה גרמנית, לרוקן אזורים נרחבים מתושביהם ולהושיב במקומם מתיישבים ממוצא גרמני. לאחר הפלישה הגרמנית לפולין, בספטמבר 1939, נרצחו מאות אלפי אזרחים פולנים, יהודים וקתולים. לאחר הפלישה לרוסיה הסובייטית, ביוני 1941, התרחבו הרציחות ההמוניות של שבויי מלחמה ואזרחים. אך כבר כחודשיים לאחר הפלישה, באוגוסט 1941, התברר למנהיגים הנאצים שאין בכוחם לנצח במלחמה; או-אז הם הציגו את השמדת היהודים כמטרת המלחמה, כחלק מפינוי השטח למתיישבים וכניצחון פורתא, ואילו יישוב השטח נדחה לימי שלום. המחבר מסתמך על בחינה חוזרת של הספרות ההיסטורית והסוציולוגית ביחס למלחמת העולם השנייה והשואה, וכמו כן על עיתונות בת הזמן ועדויות של שורדים. הוא מצא שהגייסות הנאציים השתמשו ללא הרף באלימות קיצונית, לצורך ושלא לצורך. הנאצים ראו באלימות את מקור הכוח, ובכך היו דומים למדינות אחרות, אלא שהם השתמשו באלימות בצורה מסיבית יותר. מתברר שעצם קיומם של צבאות וארגונים חמושים אחרים גורם לכך: כל מדינה מקיימת ארגונים חמושים כדי לשמור על גבולותיה ועל הסדר הציבורי; ארגונים אלה דרוכים תמיד לפעולה, אך במשך תקופות ארוכות הם חסרי תעסוקה. הנהגת המדינה עומדת בפני הפיתוי המתמיד להטיל על הכוחות המזוינים משימות מגוונות. הכוחות מבצעים את המשימות באמצעים העומדים לרשותם, ובראשם אלימות. המשטר הנאצי הגיע לידי כך שהפעיל אלימות רצחנית נגד היהודים ושאר האזרחים במידה שווה כמעט. וזאת לדעת, כל מדינה עלולה בתנאים מסוימים להידרדר למצב כזה.
רסלינג
מאת: אורי רוסט
תיאור: ספרו של אורי רוסט, אוריינטליזם במבחן, מתמקד בתקופה מכרעת בהיסטוריה של המזרח התיכון בעת החדשה (1922-1914). בתקופה זו קרסה האימפריה העות'מאנית, נוצרו ישויות מדיניות חדשות, נקבעו גבולות, עוצבה שיטת המנדטים והוענקה עצמאות למצרים שהייתה בשליטה בריטית זה מכבר. המדיניות הבריטית הייתה בעיקרה פרי יצירתם של "אנשי השטח", "האוריינטליסטים" או "הערביסטים" – כמו לורנס "איש ערב", מרק סייקס, רונלד סטורס, גרטרוד בל ואחרים. אלה, לצד מדינאים בכירים כמו וינסטון צ'רצ'יל ואלפרד מילנר, עשו שימוש תכוף בדימוי הערבי, כלומר במה שנחשב בעיניהם כמאפיינים ייחודיים ערביים, כחלק מתהליכי קבלת ההחלטות בסוגיות המזרח תיכוניות. אוריינטליזם במבחן חודר לרובד התת-קרקעי של תהליך ההתרחשויות ההיסטוריות, תוך כדי כך שהוא בודק את התפיסות והדימויים הנמצאים ברקע ההחלטות המדיניות, כל זאת על בסיס חומר מגוון, בעיקרו ארכיוני. בתוך כך הוא עוסק במגוון של סוגיות: דימוים של ערביי המדבר מול דימוי המצרים "הלבנטינים"; דימוי הערבים-הפלסטינים; דרכי שליטה אפקטיביות במזרח בכלל ובערבים בפרט; חשיבות מראית העין ושמירת הכבוד בחברות "אוריינטליות", ועוד. חלק לא מבוטל ממערכת הדימויים שרווחה אצל הבריטים בתקופה שבה עוסק הספר המשיך להשפיע גם בדורות הבאים, וחלקם אף חדרו לעולם המושגים שלנו. הקורא הישראלי יוכל לגלות, למשל, שאחד ההסברים הרווחים שניתנו בישראל לפרוץ האינתיפאדה הפלסטינית הראשונה והתמשכותה – חוסר הנחישות הישראלית להשתמש בכוח רב לדיכויה מיד עם פריצתה – ניתן על ידי בריטים במצרים כבר ב-1919, לנוכח ההתקוממות המצרית שעמדה בסתירה לדימוי המצרי הנוח והכנוע.
רסלינג
מאת: יורם פרי
תיאור: הספר משפטי נירנברג – משפטי הזיקית בוחן משפטית והיסטורית את המהלכים שקדמו למשפטי נירנברג, את הסוגיות המשפטיות שעמן התמודדו השופטים ואת המשמעויות והלקחים שעלינו לתת עליהם את הדעת. הספר סוקר משפטים נוספים נגד פושעים נאצים שהועמדו לדין, ואשר מהם ניתן ללמוד על ההתמודדות הרופסת של המעצמות, וכן של גרמניה עצמה, עם תפיסת הפושעים הנאצים והעמדתם לדין. צביעותן של המעצמות לאחר המלחמה ובמשפטם של הפושעים הנאצים היא נקודה שחורה בהיסטוריה העולמית ובמשפט הבין־לאומי. משפטי נירנברג – משפטי הזיקית הוא ספר חובה למי שרוצה ללמוד על ההיסטוריה של מלחמת העולם השנייה, על שואת העם היהודי ועל המרדף אחר הפושעים הנאצים.
ספרי ניב
מאת: טוני באסילה
תיאור: בספר “מהגלות אל המסך” מוצגת תופעת הפליטים הפלסטיניים והשתקפותה בסרטי הקולנוע במדינות ערב. כתיבת הספר נשענה על השוואה בין ההיסטוריה הכתובה ובין הצגתה בסרטים. אלו עוסקים בשאלת הפליטים בין דמיון למציאות, ומציגים היסטוריה טוטאלית באמצעות הבלטת הצדדים המנטאליים, החברתיים והפסיכולוגיים בחברת הפליטים מאז לידתה. לאחר הצגת ההשתלשלות הכרונולוגית של התופעה, מלידתה ועד המאפיינים העיקריים בחיי היום-יום במחנות, פונה הספר לניתוח המבע הקולנועי בשלושה סרטים עלילתיים שעסקו בנושא: “אל-מח’דועון” (המרומים, 1972), “נאג’י אל-עלי” (1992) ו”באב אל-שמס” (שער השמש, 2004). ניתוח המבע הקולנועי מתמקד בשלוש סוגיות: דימוי האדמה, מעמד האישה הפליטה ויחסן של מדינות ערב לשאלת הפליטים. הסרטים הציגו את תופעת הפליטות באמצעות מטאפורות, אלגוריות, כללי סמנטיקה וסמיוטיקה ומשחקי מצלמה שונים. הגישה הבין-תחומית והשימוש בכלים מחקריים לצורך כתיבת הספר מציעים דרך אלטרנטיבית להצגת שאלת הפליטים הפלסטיניים.
ספרי ניב
מאת: דרור איסר
תיאור: ״בניין מספר שבע, שנחנך בשנת 1987 , היה חלק ממרכז הסחר העולמי, ואולם המרחק בינו לבין המגדל הצפוני עמד על 106 מטרים, כאורכו של מגרש פוטבול אמריקאי. גובהו עמד על 186 מטרים )בדומה למגדל עזריאלי העגול( והיו בו 47 קומות. חשיבותו לפיגועי 11 בספטמבר היא בכך שבשעה 17:20 , קצת פחות מ 7- שעות לאחר קריסת המגדל הצפוני, קרס הבניין לתוך עצמו בתוך 6.5 שניות, כאשר 40,000 טונות של קורות פלדה ועמודי פלדה קרסו בו-זמנית, וכמו שני אחיו הגדולים, גם בניין זה נכתש לאב ק." את זה לא תשמעו בתקשורת הוא ספר היסטוריה משנה תודעה הבוחן באופן ביקורתי את הגרסה הרשמית לפיגועי 11 בספטמבר ומתבסס על שורה ארוכה של עדויות, מסמכים ומומחים בתחומם. השורה התחתונה בספר זה היא חד-משמעית – הגרסה הרשמית לפיגועי 11 בספטמבר לא נכונה. התקשורת ניסתה - והצליחה להסתיר זאת מכם, אך לא לעולם חוסן. לאחר 19 שנים הגיע הזמן לחשוף מה באמת קרה באותו היום ששינה את פני ההיסטוריה.
ספרי ניב
מאת: דפנה סליאר
תיאור: הספר עוסק בחקר כלכלת יהודי "רומניה הישנה"(הרגאט) בתקופת הזמן 1859- 1914, מטרתו המרכזית היא זיהוי המבנה הכלכלי של המיעוט היהודי, תוך בחינת מידת התאמתו לעקרונות ההתנהגות הכלכלית של מיעוטים בד"כ, ושל מיעוט יהודי בפרט.

המחקר מתבסס על חומרים סטטיסטיים-עובדתיים, שלוקטו בעבודת חלוץ ממקורות היסטוריים (ברובם ראשוניים). הממצאים מפורשים ומנותחים בעזרת מסגרת תיאורטית (מודל לניתוח כלכלת מיעוטים של סימון קוזנץ ומודל לניתוח תפקוד מיעוט אתני/דתי כ"אנשי ביניים" ), הנקבעת במבואות לעבודה.
הדיון נפתח בהצגת הגורמים שעמדו ברקע הפעילות הכלכלית של היהודים ברגאט: חלק-א' העוסק בגורמים הקשורים בארץ הקלט-הרגאט, מציג את תהליכי הקפיטליזציה, התיעוש והמודרניזציה, המבנה הדמוגראפי והסוציו-אקונומי, התנאים הפוליטיים והמשפטיים העוינים כלפי היהודים, ההגבלות הרשמיות על פעילותם הכלכלית ועוד. הגורמים הפנימיים, הקשורים במיעוט היהודי עצמו, מוצגים בחלק-ב' ונוגעים בעיקר למעמדם המשפטי, רמת השכלתם והכשרתם המקצועית, התמורות הדמוגרפיות ופעילותם הכלכלית בקווים כלליים.  חלק-ג', דן ביהודים, רומנים ו"זרים"(בני מעוטים אחרים) בחלוקה לחמישה ענפי פרנסה עיקריים: 1. סוחרים, אנשי ממון ומתווכים 2. בעלי-מלאכה 3. תעשיינים 4. עובדים בשרות הציבור ובעלי מקצועות חופשיים 5. חוכרי האחוזות החקלאיות והיערות.  בחלק זה נערך הדיון במבנה הענפי והמעמדי של היהודים, בהשוואה שיטתית לרומנים ולמיעוטים אחרים, תוך סקירת המקורות העומדים לרשות המחקר. התרכזות ומשקל הפעילים בענפים המקצועיים למיניהם נבחנת ב-5 פרקים נפרדים ברמת ענפי משנה ותת-ענפים, בעיר ובכפר. סיכום העבודה מציג את מסקנות המחקר, המרכזית שבהן מלמדת שנבדלות המבנה הכלכלי של יהודי הרגאט, במידה והתקיימה - נקבעה במידה מכרעת ע"י התנאים הנסיבתיים שבהם פעלו. ומכאן, שמבנה כלכלי של מיעוט עשוי להיות דומה לזה של אוכלוסיית הרוב בתנאי שיהא חופשי לפעול בהתאם לתנאי המשק הכלכלי בארץ הקלט, ולהיפך מכך: ככל שיוגבל בפעילותו , כך תתחזק נבדלותו הכלכלית.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: קאתלין כץ
תיאור: הזיכרון מורכב משני חלקים: זכירה ושכחה; אלה נתונים במאבק מתמיד על שטחים בשדה הזיכרון. הבניית הזיכרון היא למעשה מאבק על מה שייכתב ומה יישכח, מה יימחק לאחר שכבר נכתב, מה יבליח אל הזיכרון לאחר שנשכח, מה ינוסח ויסופר, וחשוב לא פחות – איך יסופר. האם הייתה שואה של צוענים? האם נרדפו הצוענים באופן גורף בהונגריה בימי מלחמת העולם השנייה? האם רדיפת הצוענים בידי הנאצים הייתה חלק מהשואה, או שמא היא שייכת לקטגוריה היסטורית-חברתית-פוליטית אחרת? מה משמעות הוויכוח הניטש על ההגדרות וההבדלים בין שואה ורצח עם? קורות הצוענים בשואה נתונים במאבק בין זכירה לשכחה במישור האישי, החברתי, ההיסטורי, הפוליטי והתרפויטי גם יחד. הזיכרון האישי סופר במסגרת האינטימית של משפחותיהם, אולם היה מושתק עד לאחרונה במעבר אל החברה הכללית. סיפור שואת הצוענים בהונגריה מסופר כאן בעיקר על בסיס ראיונות עומק עם כשישים ניצולים צוענים מרחבי הונגריה אשר השמעת קולם הפרה את האלם המתמשך. הספר מתחקה אחר התהליך והגורמים המורכבים להשכחת הסיפור והתביעה המתעוררת של הצוענים להכיר בו. הבדלים בין המפגש ההיסטורי של יהודים עם נוצרים לבין המפגש ההיסטורי של צוענים עם אירופאים; הבדלים בין התרבות היהודית לצוענית, לצד הדינמיקה של יחסי הכוח בחברה – כל אלה מסבירים חלק מהפער שמתקיים בין הכרת החברה הכללית בשואת היהודים לבין ההתעלמות הממושכת משואת הצוענים.
רסלינג
מאת: ראובן מירן
תיאור: קטעי נאומים ודברים שנאמרו על ידי מנהיגים אינדיאנים על האירועים הקשים שפקדו את עמיהם מאז שפלש האדם האירופי הלבן לארצם וכבש את מולדתם. הם מדברים בכנות מרגשת על מלחמתם האמיצה, אך האבודה מראש, על אדמתם, על זהותם ועל כבודם. זהו פסיפס היסטורי ותרבותי המשחזר במלים פשוטות וישירות את ההיסטוריה והתרבות הגדולה של העמים הילידים האמריקניים שהיו ואינם עוד. בדבריהם של המנהיגים האינדיאנים הפותחים כאן את לבם יש עוצמה אנושית רבה ואקטואליות אוניברסלית המעוררת תחושות חזקות ועמוקות בַּלב כל קורא. גדולתם של האינדיאנים חלפה מן העולם, אבל חוכמתם, אומץ ליבם, תמימותם ונדיבותם חיים עדיין. ענן אדום, שוֹר רובץ, אפוֹד אדום, טֶקוּמסֶה, נֵץ שחור, צ'יף סיאטל, גֶ'רוֹנימו, סוס משוגע, צ'יף ג'וזף, דוב זקוף, סַטַנטָה, צ'וֹנְסי גלימה צהובה, ראסְל מִינְס ומנהיגים אינדיאנים אחרים בכל התקופות מאז פלש האדם הלבן לאמריקה מספרים את הנַרטיב של האדם אדום-העוֹר בלשון ישרה, אנושית, לעתים פואטית– ותמיד ישירה חודרת ללב. זהו סיפור גבורתם של מנהיגים ושל עמים שחלמו, קיוו, אהבו, לחמו – אך יותר מכך, האמינו והנהיגו את שבטיהם לשלום, כשם שהנהיגו אותם במלחמה. בתבונתם הרבה, הם השלימו עם המציאוּת המרה, אך בנפשם פנימה לא הֵביס אותם איש מעולם.
נהר ספרים
מאת: ג'ורג' קופווי
תיאור: האוטוביוגרפיה המלאה הראשונה שנכתבה בידי אינדיאני שגדל בתרבות שבטית מסורתית. בימים אלה מתעוררות תנועות המחאה האינדיאניות בקנדה ובארצות הברית והסיפור האישי הזה מעניק לנושא משמעות חדשה – רחבה ועמוקה יותר. מתוך פתח הדבר לספר:
"מציג אני את חיי לציבור ביִראה עמוקה ולאחר הפצרות ממושכות של חברים רבים. אני אינדיאני, והיטב יודע את הקשיים שעִמם עליי להתמודד כדי לרכוש את לבו של האדם הלבן. עם זאת, מטרה נעלה דוחקת בי, והיא שעל סמך חיי שלי אוכל להציג את חיי בנֵי ארצי המסכנים בהווה ואת הצפוי להם בעתיד– בתקווה שידידי האנושות יכולים עדיין להפנות את טוּב לִבם ומרצם למי שהיו פעם נסיכי הארץ שהאדם הלבן חי בה..." ג'ורג' קופווי (1818- 1869) נולד באונטריו ומת בקוויבק, קנדה. היה איש רפואה, כוהן דת ופעיל פוליטי לטובת בני עמו. את הספר הזה כתב בניו יורק והוציא לאור בפילדלפיה. הספר היה לרב-מכר והודפס במהדורות רבות.
נהר ספרים
מאת: ג'ורג' סילבסטר פיראק, ז'ורז סימנון, הרברט ג'ורג' ולס, קינגסלי מרטין
תיאור: ארבעה ראיונות היסטוריים עם ארבעה מנהיגים ששינו את העולם. "המאפיינים ההכרחיים לדמוקרטיה הם החופש שניתן ליחיד לתכנן את חייו כרצונו, במסגרת החוקים שנחקקו על ידי הפרלמנט, באכיפה שקולה של בתי המשפט ובתוך עצמאות מן הרשות המבצעת. ללא היסודות האלה אין חופש או ציוויליזציה. כל זמן שמגינים על הזכויות הללו, עקרונות החופש בטוחים. אינני רואה כל סיבה מדוע דמוקרטיות לא יוכלו להגן על עצמן מבלי להקריב את הערכים העקרוניים האלה." (צ'רצ'יל, 1939). "אני סבור שהתפוצצות אלימה מצד גרמניה הפשיסטית היא בלתי נמנעת. זו בדיוק השאלה שעשויה להיות השאלה המכרעת בעניין גורלה של אירופה כולה. " (טרוצקי, 1933). "מהפכה הייתה כרוכה תמיד במאבק, מאבק מכאיב ואכזרי, מאבק של חיים ומוות. ובכל פעם שהאנשים מהעולם החדש הגיעו לשלטון, הם היו צריכים להגן על עצמם נגד המאמצים של העולם הישן להשיב את העולם הישן על כנו בכוח."  (סטאלין, 1934). "עבורנו מדינה וגזע חד הם. רומא נפלה כאשר חדלה לשמור על טוהר הגזע שלה. בספרות, בסרטים, במדע – השפעת היהודים היא הרסנית. אנחנו דומים לחולה שחפת שאינו מבין שימות אם הוא לא יסלק את החיידקים מהריאות שלו. " (היטלר, 1923).
נהר ספרים
מאת: משה מעוז
תיאור: כיצד הפכה ארץ ישראל ממחוז נידח בשולי האימפריה העות'מאנית לאבן שואבת וליעד להטבעת חותם קתולי לטיני? כיצד תרמו עשרות המנזרים לעיצוב אופייה ונופיה של ארץ ישראל בתחומי החינוך, החקלאות, הכלכלה והחברה ובתחומים נוספים? רב הנסתר על הגלוי — הנזירות הקתולית לטינית בארץ ישראל 1799-1914 הינו מחקר ראשוני ומונומנטלי העוסק בנוכחות הקתולית בארץ ישראל בעת החדשה. באופן מרתק וייחודי מאפשר הספר כניסה לעולמות נסתרים המצויים בנופיה הטבעיים, האנושיים וההיסטוריים של ארץ ישראל. הספר מהווה נדבך חשוב בהכרת והבנת תהליכי עיצוב "הגיאוגרפיה הקדושה" הנוצרית, גיאוגרפיה מרתקת שסימניה הם מנזרים ומוסדות הומניטאריים, אתרי צליינות ומוקדי השפעה, מסדרים קתוליים וקהילות המייצגות מדינות שונות. הספר מבוסס על מחקר מעמיק, חובק העולם הקתולי בארץ ובאירופה, ופותח צוהר לכל שוחרי ידיעת הארץ; מתעניינים, סיירים וטיילים, מורי דרך וחוקרים, המוזמנים "לצלול" לעולם הנוצרי המגוון ולדלות ממנו מידע. הספר משופע בצילומים ומפות מאירי עיניים והמאפשרים לכל דכפין "לסייר" עמו בעולם הנזורה הקתולי.
הוצאת גמא
מאת: דוריס קירנס גודווין
תיאור: אין זה מפתיע שבדרכה של דוריס קירנס גודווין לפענח את סוד ההנהגה הנשיאותית, היא נדרשה לארבעה נשיאים שאת חייהם ודרכם חקרה כל שנות הקריירה הארוכה והמפוארת שלה אייברהם לינקולן, תאודור רוזוולט, פרנקלין דלנו רוזוולט ולינדון ג‘ונסון. קשה להעלות על הדעת קבוצת אישים שנבדלו זה מזה בכל מובן ועניין, החל בעיקרי מנהיגותם וכלה באישיותם ובאורחות חייהם. עם זה, החוקרת מעלה מארג של תכונות ועובדות שהכשירו את הארבעה לתפקיד ההיסטורי שנועד להם. משבר אישי שהוליד ייאוש ודיכאון מצמיתים היה מנת חלקם של הארבעה, וכשיצאו ממעמקי השקיעה וחזרו אל החיים גמרו אומר שדבר לא יעצור אותם בדרכם אל היעד המכונן שקיבלו עליהם. הייאוש והדיכאון הולידו נחישות שאין לה גבולות, תעוזה, הקרבה וחזון. המנהיגות אחת היא, בין שהיא בידי המנהיג הלאומי ובין שהיא בידי חלוצי התעשייה. דומה שבימי המשבר הפוקדים את הדמוקרטיות בימינו, מנהיגות הוא מתכון להבראה.
עם עובד
מאת: עבד אלרחמן אלג'ברתי
תיאור: עבד אלרחמן אלג'ברתי, שהיה בן 45 עת נחתו הכוחות הצרפתיים במצרים ב־ 1 ביולי 1798, התיישב בזמן אמת לתעד את הרגע המכונן בהיסטוריה המודרנית שלטענתו ערער את חוקי בראשית. זוהי כרוניקה מופלאה של האירועים שנכתבה מנקודת המבט של הערבים, והיא מדהימה במיוחד על רקע הקונבנציות וספרי ההיסטוריה האירופיים המוכרים לקורא העברי. אלג'ברתי מתאר את האירועים – ואת נפוליאון בונפארט שהיה באותה העת בן 29 בסך הכול – ללא ההטיה ההיסטוריוגרפית המייחסת בדיעבד למצביא הצרפתי את כוחו ומעמדו המאוחרים יותר בהיסטוריה האירופית. אלג'ברתי (1825-1753) נחשב כיום לראשון ההיסטוריונים הערבים המודרניים, והתרגום העברי מבוסס על הגרסה שנדפסה לראשונה בקהיר בשנת 1879.
מכון ון ליר בירושליםמשכל (ידעות  ספרים)
מאת: הלנה רימון
תיאור: ערב המהפכה הגדולה של שנת 1917 החלה ברוסיה מהפכה נוספת. הובילו אותה חוקרי ספרות צעירים, רובם ממוצא יהודי, אשר נודעו בהמשך בכינוי "פורמליסטים".
חברי הקבוצה דחו שיטות מקובלות בחקר הספרות והתרבות, וניסו לפתח ולנסח גישות חדשות לטקסטים ספרותיים כמו גם לתרבות בכלל. חיפושים אלה סללו דרך לאסכולות הגדולות שעתידות היו לקום במהלך המאה ה־ 20 : הסטרוקטורליזם ו״הביקורת החדשה״.
הספר הפורמליסטים הרוסים: מרכזיות של שוליים פרי מחקרה של הלנה רימון, פורש לפני הקוראים את הרפתקאות המחשבה אשר התפתחו על רקע תקופה קצרה, יפה ונוראה כאחת, זו שבין המהפכה העקובה מדם, לבין השתלטות הטרור הסטליניסטי בשנות ה-30 של המאה שעברה. במשך זמן קצוב זה הספיקו אנשי החבורה הפורמליסטית לפתח ראייה מיוחדת של הטקסט הספרותי ולנסח רעיונות ומושגים שנעשו לנכסי צאן ברזל בחקר הספרות בעולם כולו.
במרכז הספר דיוקנאות של "השלישייה" – שלוש הדמויות המרכזיות בתנועת הפורמליזם: המדען והמורה המבריק יורי טיניאנוב, "הקיצוני המנומס" בוריס אייכנבאום וההרפתקן הגאוני ויקטור שְקְלוֹבסקי.
הקיבוץ המאוחד
מאת: רבקה שפק-ליסק
תיאור: התנועה הלאומית הפלסטינית, ובתוכה הרשות הפלסטינית, שמה לה למטרה לשכתב את ההיסטוריה של ארץ ישראל. אנשיה טוענים השכם והערב שהערבים-הפלסטינים הם למעשה האוכלוסייה הוותיקה של ארץ ישראל, "פלסטין" בפיהם, וליהודים אין כל זיקה לארץ. הגדיל לעשות פרופ' שלמה זנד, שאימץ את אחת האג'נדות הפלסטיניות וגרס כי הרומאים מעולם לא הגלו את היהודים לפני כאלפיים שנה, אך היהודים התאסלמו בתקופת הכיבוש הערבי-מוסלמי ולפיכך הפלסטינים הם צאצאי היהודים והארץ שייכת להם. האומנם הנתונים ההיסטוריים תומכים בתזה זו לגבי ארץ ישראל? מתי ואיך היגרו הערבים והמוסלמים לארץ ישראל מביא את ממצאי המחקר ההיסטורי והארכיאולוגי לגבי ההרכב האתני-דתי של אוכלוסיית ארץ ישראל לאורך השנים. חלקו השני, המובא כאן, עוסק בתקופה שממלחמת העולם הראשונה ועד קום המדינה (1948-1914). המחקרים והמסמכים המובאים בספר מחזקים את מסקנות החלק הראשון, הגורסות שאחוז משמעותי מערביי ארץ ישראל־פלשתינה (המגדירים עצמם כפלסטינים מבחינה לאומית) הם צאצאי מהגרים שהגיעו לארץ מארצות ערב והאסלאם, תחילה בטפטוף אטי, ומשלהי המאה ה-19 ובתקופת המנדט במספרים גדלים והולכים. כוח המשיכה של פלשתינה נבע מהשקעות הון יהודיות ונוצריות ומהשקעות של ממשלת המנדט, שיצרו אפשרויות תעסוקה מגוונות ורמת חיים גבוהה מאלה שבארצות ערב והאסלאם. ד"ר רבקה שפק־ליסק מוכיחה שחיל הספר העבר-ירדני, שפטרל לאורך הגבולות עם ארצות ערב, קיבל הוראה מגבוה מממשלת המנדט הבריטי שלא להפריע למהגרים הערבים להיכנס לארץ, בה בשעה שאת העלייה היהודית הוא מנע במאמצים ניכרים. ההגירה הבלתי־חוקית הזאת התאפשרה אפוא בעידוד ובעצימת עין של השלטון הבריטי. חשיבותו של ספר זה טמונה בפרטים הקטנים ובעבודת הנמלים המחקרית שמספקת תמונה אמינה לגבי מה שהיה – ומה שלא היה – כאן, בארץ ישראל.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: אריק לארסון
תיאור: באחד במאי 1915, עם כניסת מלחמת העולם הראשונה לחודשה העשירי, הפליגה ספינת הנוסעים היוקרתית לוסיטניה מניו יורק אל ליברפול, עם מספר שיא של ילדים ותינוקות על סיפונה. אף שבמשך חודשים ארוכים השליטו צוללות גרמניות טרור בצפון האוקיינוס האטלנטי, ואף שגרמניה הכריזה על הים סביב בריטניה כעל אזור מלחמה, רוב הנוסעים היו שאננים. הם בטחו בלוסיטניה , שהיתה המהירה ביותר מבין הספינות שנמצאו אז בשירות, ובקברניטה המנוסה, ויליאם תומאס טרנר, שמצדו נתן אמון בכללי הלחימה הג'נטלמניים שבמשך מאה שנים קבעו כי פגיעה בספינות אזרחיות היא "דבר שלא יעלה על הדעת". אלא שגרמניה היתה נחושה לשנות את כללי המשחק, וקברניט הצוללת 20 –U וולטר שוויגר שמח לפעול בשירות ארצו. כאשר U-20 ולוסיטניה עשו את דרכן לעבר ליברפול, חבירה מקרית של כמה גורמים – עיכובים בשעת היציאה להפלגה, חיסכון בפחם שהביא להאטת הספינה ולהארכת ההפלגה, תנאי מזג האוויר וסוד שהיה סודי מדי – יצרה לא רק את אחד האסונות הימיים הגדולים בהיסטוריה, אלא גם נקודת מפנה גורלית בעמדה הנייטרלית שנקטה ארה"ב ביחס למלחמת העולם הראשונה.
משכל (ידעות  ספרים)הוצאת בבל בע"מ
מאת: יוסי מאלי
תיאור: 'גילוי העולם וגילוי האדם' – במילים אלו הגדיר ההיסטוריון הצרפתי ז'יל מישלֵה את התחייה התרבותית שהתחוללה באירופה בעת החדשה המוקדמת, ויש בהן כדי למצות את התכנים והנושאים העיקריים של כרך זה. שכן, בתקופה זו שבין 1450 ל-1650 התפתחה כנגד השקפת העולם הביניימית-קתולית, שעמדה בתוקפה במשך אלף שנות הציביליזציה הנוצרית, תפיסת מציאות חדשה, חילונית במהותה, שהתמקדה באדם, בחייו הארציים ובעולם הממשי. המאמרים המקובצים בכרך דנים בהוגים ובתנועות האינטלקטואליות שחוללו את המהפכה הרעיונית הזאת: ההומניסטים, שגילו מחדש את ערכיה של התרבות הקלסית; מונטיין, שקספיר ודקארט, שהגדירו מחדש את ה'אני'; התגליות הגאוגרפיות והאתנוגרפיות שזימן העולם החדש, ששינו את ההתייחסות ל'אחר'; לותר, קלווין ורדיקלים אחרים, שביססו את הרפורמציה הפרוטסטנטית על האמונה הדתית הפרטית והחווייתית; וכנגדם הישועים והמסדרים הקתוליים האחרים, שהגנו על מסורות האמונה הישנות במושגים ובאמצעים חדשים; מקיאוולי, הובס ושפינוזה, ותגובותיהם לתופעה החדשה במציאות הפוליטית של התקופה – ה'מדינה'; תרבות הבארוק – ראקציה דתית ואמנותית לסגנון הקלסי של הרנסנס או מהפכה מודרניסטית?; והתמודדותה של ההגות היהודית עם כל אותן תמורות ומהפכות תרבותיות שהתרחשו סביבה ובתוכה. נושאים אלו ואחרים זוכים בכרך זה לעיון מפורט, בהיר ומרחיב אופקים.
מוסד ביאליק
מאת: אלי יופה
תיאור: בסין בת-ימינו "נועד 'צבא השחרור העממי' למלא תפקיד מרכזי. הדבר נובע מכך שכוחות הצבא עשויים להכריע את תוצאותיו של מאבק כוחות בדרג העליון, למגר גורמים מרדניים מקומיים, לדכא מרידה המונית או אף לבצע הפיכה. בתהליך הפיכתה של סין למעצמה עולמית. שלא כהנחה הרווחת, הצבא הסיני מעולם לא היה מאוחד בעמדותיו, וחילוקי דעות שררו תדיר בינו להנהגה הפוליטית. חילוקי דעות אלה ואופן גישורם, מעורבות הצבא בפעילויות אזרחיות, תפקידו בהשלטת סדר, ועמדותיו ביחסי החוץ השפיעו רבות – וימשיכו להשפיע – על עתיד סין.
מוסד ביאליק
מאת: אנטוני ביוור
תיאור: אוגוסט 1942 הגיעה הארמיה השישית של היטלר לפאתי העיר שנקראה על שמו של מנהיג ברית המועצות. במשך חמישה חודשים שרדו הרוסים תחת המצור האכזרי של הנאצים, נחושים להחזיק בסטלינגרד בכל מחיר. לאחר מכן, במהפך יוצא מגדר הרגיל, הם איגפו את כוחות האויב עד שהוא כותר והפסיד בקרב. המלחמה הזאת, על חורבותיה של עיר אחת, עלתה בחייהם של יותר ממיליון בני אדם משני הצדדים, חיילים שנלחמו בתנאים תת-אנושיים ואזרחים שנלכדו בשדה הקרב האורבני.
הקרב על סטלינגרד לא היה רק נקודת מפנה פסיכולוגית במלחמת העולם השנייה, אלא גם שינה את פניה של הלוחמה המודרנית. היסטוריונים ומבקרים מכל רחבי העולם הגדירו את סטלינגרד של אנטוני ביוור כתיאור המהימן ביותר של המערכה הנוראה ביותר במלחמת העולם השנייה.
אנטוני ביוור ראיין ניצולים וחשף פרטים חדשים לחלוטין בארכיונים רבים בגרמניה ובברית המועצות לשעבר, בהם תמלילי חקירות של שבויים ועצורים ודוחות על עריקה והוצאות להורג. סטלינגרד הוא תיעוד בלתי-נשכח וחסר תקדים של אכזריות, של אומץ ושל סבל אנושי.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: גדי טאוב
תיאור: התפיסה המודרנית של האדם במערב נולדה במאה השמונה-עשרה מתוך מחשבת הנאורות. בתוך פרץ זה של מחקר ומחשבה פילוסופית התבססו מאז ועד ימינו לא רק הדיסציפלינות והמתודולוגיות המודרניות בחקר האדם והחברה, אלא גם התורות הפוליטיות והאופקים המוסריים של תפיסותינו ההומניסטיות. הנאורות היא שהעמידה, כדברי ארנסט קסירר, את האוטונומיות האנושיות על בסיס האוטונומיות של התבונה. הוגי הנאורות סברו שאם נשחרר את תבונתנו מכבליהן של אמונות טפלות, תפיסות אי-רציונליות, והבלים אחרים שערמה המסורת על תודעתנו, נוכל לראות את העולם ואת עצמנו באור חדש. מכוח מחשבה ביקורתית ושיטתית נוכל לא רק להבין את המציאות, אלא גם לעצב אותה מחדש, על יסוד הבנה זו, לרווחתנו ולתועלתנו. התבונה אפוא היא שמאפשרת לאדם להתנשא מעל לדטרמיניזם המושל בשאר הקיום, ולזקוף את מלוא קומתו כסובייקט אוטונומי, ריבון לגורלו שלו. כרך זה – הראשון בסדרת תולדות הרעיונות – מבקש לפרוס לפני הקורא העברי כמה מקוויו הכלליים, וגם כמה מפינותיו הנידחות, של סיפור מרתק זה על המהפכה המחשבתית שמתוכה נולדה התודעה המערבית המודרנית.
מוסד ביאליק
מאת: נפוליאון בונפרט
תיאור: דומה שבמדינה שהסיסמה המכוננת והמעצבת שלה היא "כל העם צבא" ושהמלחמה — או צילה — היא הפעילות האנושית המרכזית המלווה אותה מאז הקמתה, יש מקום להביא לידיעת אזרחיה קוראי העברית את הדברים שאמר אחד הלוחמים הגדולים ביותר בהיסטוריה המודרנית — הלוא הוא נפוליאון בונפרט. האיש המורכב הזה, קצין שאפתן ללא מעצורים, מפקד אמיץ, לוחם עשוי ללא חת, מצביא נועז, גאון צבאי שלמד מקודמיו הקדמונים חניבעל, יוליוס קיסר ואחרים שהיו לו למקורות השראה ולהם ניסה להשתוות. פטריוט צרפתי בלתי מתפשר, איש ספר משכיל, מדינאי בעל חזון רב־תחומי פורץ גבולות — ובה בעת תוקפן אלים, רודן אכזר וחסר רחמים — צרב את חותמו העמוק על אירופה בכלל ועל צרפת בפרט. אמן הפיקוד על צבאות, נערץ על חייליו ועל הסופרים והאינטלקטואלים הנודעים בתקופתו, שבע ניצחונות שידע גם מפלות קשות, ומדינאי ערמומי אם לא חכם — נפוליאון בונפרט השאיר אחריו אלפי פקודות, צווים, מכתבים, מחשבות והגיגים בכל התחומים. אנחנו בחרנו בתחום הצבאי כדי להביא לקוראי העברית את משנתו הצבאית של האיש הזה, לנסות להבין מתוך דבריו את התשובות לשאלה הגדולה שהניעה אותו: איך לעשות מלחמה.
נהר ספרים
מאת: דוד אוחנה
תיאור: מסדר הניהיליסטים: לידתה של תרבות פוליטית באירופה 1930-1870, חלקה הראשון של הטרילוגיה דרכי המודרניות, מציג זרם אינטלקטואלי מיוחד במינו, ששימש כור היתוך ומקור יניקה למחשבה הטוטליטרית. פני יאנוס של תאווה ניהיליסטית ותשוקה טוטליטרית הם נושאו של מחקר רב-תחומי זה, החותר למצוא את מרחב החוויה של הוגים, מבקרי תרבות, תאורטיקנים פוליטיים, מהנדסים, אדריכלים ותנועות באמנות קודם שרעיונותיהם קרמו עור וגידים במציאות ההיסטורית של אירופה בעידן הטכנולוגי.
מוסד ביאליק
מאת: ריצ'רד אוברי
תיאור: 24 באוגוסט 1939, וגורל העולם תלוי על בלימה. הדיקטטור הגרמני גמר אומר לפלוש לפולין ולהכניעהּ, ועתה הוא ממתין לתשובתו של הדיקטטור השני יוסיף סטלין, שליטהּ האכזר של ברית המועצות, ולהבטחה שישתף פעולה עם כוונות ההתפשטות של גרמניה הנאצית. לראשי מדינות המערב אין אשליות. הם מבינים היטב את כוונותיו ומכירים את שיטותיו. ועם זאת, הם מנסים ברגעים האחרונים ממש להציל את העולם ממלחמה ארוכה והרסנית. ריצ'רד אוברי כבר הוכיח את יכולתו לחדור לנפשם של שני הדיקטטורים. כעת הוא פורש דיווח מסעיר של ימי השלום האחרונים. יום־יום, ולעיתים שעה־שעה, הוא עוקב אחר מעשי השליחים מצד לצד, אחר המסמכים ואחר האולטימטומים שכשלו ולא הצליחו למנוע אסון נורא. ספרו של אוברי נקרא כספר מתח עוצר נשימה. הסוף ידוע, אך הדרך אליו מסעירה. וריצ'רד אוברי, כמו שהעידו עליו מבקריו, התברך ביכולות סיפור נדירות. מבקר האובזרבר הכריז עליו כי הוא אחד מגדולי ההיסטוריונים בימינו.
עם עובד
מאת: עמית גיש
תיאור: "חורבות מן ההווה" משרטט את מסלולי הנדודים של בונקרים צבאיים, שמאז ראשית המאה העשרים משוטטים בהתמדה על פני הגלובוס: בונקרים שראשיתם בדרום אפריקה של מלחמת הבורים ואחריתם בחומת ההפרדה שהקימה ישראל לאורכם של השטחים הכבושים, ואשר בתווך הוקמו באלפיהם לאורך גבולות צרפת, אנגליה וגרמניה, לחופי האוקיינוס האטלנטי, ובפנים הארץ של אלבניה תחת שנות הדיקטטורה הקומוניסטית. על־אף שסימנים של הרס והזנחה גורמים להם להיראות כשרידיו של עידן קדום, הבונקרים הללו הם חלק בלתי נפרד מתקופתנו אנו: תוצר של פורענויות המאה העשרים, חלל שבו מהדהדים עדיין קולותיהם הנשכחים של אלו שאכלסו אותם, ושל אלה שנגדם הופנו. בהכילם את עוביו של החומר ואת פגיעותו לנוכח הזמן, הבונקרים הם נופים ארכיטקטוניים של יופי מוזר, שובה לב; צורה אסתטית יקרת ערך, השופכת אור על פגיעותם ועל שבריריותם של מפעלות האדם, כדי לפתוח, מתוך החורבן והאלימות, אפשרויות חדשות של עבודת זיכרון.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
הצג עוד תוצאות