מחבר: מיכאל אבן-ארי, לסלי שנן ונפתלי תדמור

שנת ההוצאה: תש"מ - 1980

מילות מפתח: נגב; צמחי מדבר ונאות מדבר; בעלי חיים מדבריים; חקלאות מדברית; צמחים; צמחי מדבר; צמחי-מדבר; צמחי נאות מדבר; צמחי נאות-מדבר; בעלי-חיים מדבריים; חיות מדבר; חקלאות באזורים צחיחים; חקלאות באיזורים צחיחים

ספר זה מביא סיכום מפורט של מחקר מדעי, שנערך במשך עשרים שנה בנגב, כדי לגלות את אפשרויות הקיום היישובי במדבר.
המחקר הוא פרי עבודה משותפת ומרוכזת של מומחים במקצועות היסטוריה, ארכיאולוגיה, גיאולוגיה הידרולוגיה, בוטניקה, זואולוגיה וחקלאות. הנגב בכללותו מתואר בו כיחידה אחת של נוף, היסטוריה, חיי אדם, צמח ובעלי חיים. החוקרים עקבו אחר דרכי היישוב ועיבוד האדמה המדברית בעבר הרחוק, ותוצאות המחקר שימשו יסוד לפיתוח החקלאות היהודית המשגשגת ברחבי הנגב. אל הספר

נושא/נושאים: , מקומות

תוכן הספר:

• תנגב מלחמת- קיום במדבר

• תוכן העניינים

• מבוא

• בראשית

• צילום ‭:1‬ בדווים חורשים בחוות עבדת.על הגבעה בולטות חורבות עבדת הקדומה

• פרק שני אתגרי המדבר

• ציור ‭-.2‬ מפה פיטוגיאוגראפית של ישראל ניקוד צפו^ — חבל ים-תיכוני ו ניקוד בינוני — חבל איראנוטוראני ? ניקוד דליל — דובל סאחארו—ערבי הקו המרוסק הוא "קו רמוןזוהר"

• ציור ‭:1‬ האזורים הצחיחים בעולם שחור — צחיחים ביותר; מקיוקו — צחיח;מנוקד — צחיח-למחצה

• פרק שלישי האדם במדבר

• צילום ‭:2‬ טומולוס (תל אבנים גדולות) מתקופה ו של הברונזה התיכונה

• צילוט ג;בור-המים הישראלי הראשון אל הבור מוליכות שתי תעלות קטנות,שניתן לראותן מימין לבור ומשמאלו. אלו אוספות אל הבור מי-נגר משיפולי הגבעות ומהמדרונות.ברוב השנים מלא הבור מים,ער לשפתו

• עיור גא: נתיבי-המסחר העיקריים של הנבטים

• ציור גב: הדרכים הנבטיות ‭( )‬ והרומיות ‭( )‬ בנגב [לפי אברהם נגב r

• צילום 14 חורבותיו של בית ישראלי,שעמד בתור כפר ונחשף ברמת-מטרד. ברקע נראה בבירור קיר-מדרגה מאותה תקופה וקטע ממערכת שלמה של שדות [הצילום באדיבותו של יוחנן אחרוני ז"ל]

• צילום ‭: 5‬ תצלום-אוויר של חורבות עבדת מימין נראה האקרופוליס;הבניין בן שמונת העמודים היא הכנסייה הצפונית; ממולה ומשמאלה — כנסיית תיאורורוס הקדוש ,בשולי התמונה משמאל — המבצר הביזאנטי;במרכזו — בור-מים פתוח,מוקף קיר נמוך.בשולי התמונה הימניים-עליונים נראה העמק ובו החווה שלנו בעבדת,שבזמן הצילום נערכו בה פעולות שיחזור [הצילום באדיבותו של פרד צ'סניק]

• צילום ‭;6‬חרותות-סלע מרובות נמצאו בנגב וכתובות בנבטית, תמודית,צפאית,יוונית,קופית וערבית (א) בתמודית: "סעיד מה שוף סוד" (סעיד לא ראה את הסוד) ‭? ,‬ (ב) בנבטית‭";‬תיה שלום" (תיה נכתב] שלום‭;(‬ (ג) בקופית‭";‬אללאהומה גפאר לי — סלמה בני נאצר דהנבהו מא תקדמה מנהו ומא תעככרה אמין רבול מוסלימין" (אללה מחל לסלמה, בנו של נאצר,על חטאיו בעבר ובעתיד.אמן אלוהי המוסלמים‭.(‬ [תודתנו נתונה לד "ר נגב ולד" ר בר, שניהם מן האוניברסיטה העברית, שפיענחו את הכתובות ותרגמו אותן]

• פרק רביעי הנגב הוא מדבר

• ציץר ‭;4‬אזורי-הלחות של תורנתווייט בישראל ‭40 B,2‬ עד 60 (לח) ‭20 B,1‬ עד 40 (לח) ‭0 C,2‬ עד 20 (רטוב,לח-למחצה) ‭0 C1‬ עד ‭—20‬ (יבש,לח-למחצה) ‭—20 D‬ עד ‭—40‬ (צחיח-למחצה) ‭—40 E‬ עד ‭—60‬ (צחיח) [לפי אטלס ישראל]

• ציור ‭: 5‬ אזורי-אקלים בישראל,לפי הסיווג של קפו B אקלים יבש C אקלים של טמפרטורות חמות (הטמפרטורה הממוצעת של החודש הקר ביותר היא ביו ‭ti'bpK SB + 18 ( ° — C^ 3°C‬ ערבתי BW אקלים מדברי a טמפרטורה ממוצעת מעל ‭.12°C-b‬בחודש החם ביותר b טמפרטורה ממוצעת מתחת ל‭,22°0-‬בחודש החם ביותר,עם ממוצע של יותר מ‭10°0-‬ במשך לפחות ארבעה חורשים בשנה h יבש וחם עם טמפרטורה שנתית ממוצעת של יותר מ‭k 18°0-‬ יבש וקר,עם טמפרטורה שנתית ממוצעת של פחות מ‭,18°0-‬וטמפרטורה ממוצעת של החודש החם ביותר של מעל ל‭8°0-‬ו n לחות גבוה

• ציור ‭:7‬ מישקעים שנתיים ממוצעים (במ"מ) במקומות שונים בעולם ‭,19—1)‬ המזרח-התיכוו וצפון-אפריקה‭,30—20;‬מזרח ארה"ב ‭,34—31 1‬ערי-בירה שונות) ‭(1)‬ ביירות‭(2);‬ אלגייר ‭(3) >‬ חיפה‭(4);‬ ירושלים‭(5);‬ ראבאט‭(6);‬ תוניס; ‭(7)‬ עזה‭(8);‬ אנקארה‭(9);‬ רבת-עמון‭(10);‬ באר-שבע‭(11);‬ באגדאד; ‭(12)‬ שבטה‭(13);‬ עבדת‭(14);‬ קאהיר‭(15);‬ אילת‭(16);‬ עין-סאלח (סאחארה) ‭(17);‬ נאת סיווה‭(18);‬ אסואן‭(19);‬ לוקסור‭(20);‬ סאן-פראנציסקו; ‭(21)‬ סולט-לייק-סיטי‭(22);‬ לוס-אנגילס‭(23);‬ טיוסון‭(24);‬ אל-פאסו‭(

• ציור ‭:6‬ מפת-הגשמים של ישראל הקווים מקשרים בין נקודות של כמות ממוצעת שנתית שווה של המישקעים (במ"מ) [לפי אטלס ישראל,בשינויים]

• טבלה ‭.1‬כמות הגשמים במ־מ שנמדדה במקומות שונים בנגב.

• טבלה ‭.2‬כמויות הגשם שירדו בעברת ביום ‭1.3.1960‬ כפי שנמדדו במדי גשם שונים (מג"ז הוא מד-גשם זעיר)

• טבלה ‭.3‬מספר ממוצע של ימים בשנה,שבהם עוברת כמות הגשם מינימום מסוים

• טבלה ‭.4‬נתונים אקלימיים שנמדדו בעבדת ‭.1970—1961‬הערכים הקיצוניים הם אבסולוטיים,הערכים האחרים ממוצעים.

• טבלה ‭.5‬נתונים אקלימיים שנמדדו בשבטה ‭1970—1961‬

• 1 נמדד רק ‭2 1970—1964‬ נמדד רק ‭3 1970—1966‬ נמדד רק ‭4 1970—1966‬ נמדד רק ‭1972,1970,1969‬

• ציור 18 מפת ההתאדות השנתית בישראל (נמדד בגיגית-התאדות מסוג ‭(A‬ הקווים מקשרים בין נקודות של התאדות שנתית ממוצעת שווה (במ"מ) ? הקיווקוו השונה מציין אזורים של ‭1600—1300‬ מ"מ של התאדות‭—1600,‬1800 מ"מ‭2400—1800,‬ מ"מ ומעל ל‭2400-‬ מ"מ [לפי אטלס ישראל]

• עיור ‭:9‬ מפת לחות-האוויר היחסית בישראל: הקווים מקשרים בין נקודות של לחות שנתית יחסית ממוצעת שווה (באחוזים) [לפי אטלס ישראל]

• טבלה ‭.6‬נתונים אקלימיים של שישה מקומות בנגב שנמדדו בשנים ‭.1970—1961‬ ההתאדות נמדדה בגיגית ‭"A"‬

• ציור ‭:11‬ כמות ממוצעת חודשית של טל מטרידות שנערכו בעבדת בשנים ‭1971—1965‬ ‭—1‬ו‭— >0‬ חודשי השנה

• טבלה 17 מספר לילות הטל וכמויות של טל שנמדדו בעבדת

• ציור ‭;12‬הידרוגראמות (א) (למעלה) שלושה ימי-חמסין‭);‬למטה) (ב) שלושה ימים רגילים ‭— RH‬ לחות יחסית (באחוזים) ‭— N;‬ צהריים‭— MT;‬ חצות-לילה

• ציור ‭:10‬ מפת קרינת השמש בישראל הקווים מקשרים ביו נקודות שבהו המנה של קרינת השמש השנתית (קילוקאלוריות/ ס־מ ‭( 2‬ היא שווה (לפי סטנהיל)

• ציור ‭:13‬ קלימוגראמות,לפי וולטר עבדת,שבטה,מצפה-רמון, אילת,באר-שבע,ירושלים ‭—X11— i‬ חודשי השנה ‭— T <‬טמפרטורות חודשיות ממוצעות (במעלות צלסיוס‭— R;(‬ מישקעים (במ"מ) לח — יבש

• פרק חמישי נופים בנגב

• ציור 114 מפת-הנגב

• המרכזי) ‭JJJ,7.v ?‬ הדרומי הוילקאני‭,7.vi;‬ערבד‭(1) :,‬ באר-שבע‭(2);‬ עבדת‭);‬ג) שבטה‭(4);‬ אילת ו ‭(5)‬ ניצנה‭(6);‬ ירוחם‭9 (7);‬צפה-רמון (לפי דן,יעלון,קויומדז'יסקי ורז) ו.רצועת-החוןו (הנגב הצפוני‭-,(‬ וו.המישורים הצפוניים-מערביים ומרגלות ההרים (הנגב הצפוני‭;(‬ווו. הר-הנגב המרכזי ו ‭.1v‬הנגב הסדימנטי התחתון (הנגב

• ציור ‭-.16‬ מפה ליתולוגית של הנגב שמות המקומות,כבציור 15

• צילום ‭< 8‬ מרבד לסי.בעומק של יותר מ‭12-‬ מי נראה בבירור המירקם הטיפוסי של קרקע לסית

• ‭: 17 7tw‬ התקופות הגיאולוגיות במיליוני שנים

• צילוט ‭:9‬ לס אאוליפלוויאטילי המכסה צרורות של נחל

• &לו‭:7 0‬ גיר אאוקני מרובד בתצבירים של צור

• צילום ‭\ 10‬ פרקרק-המדבר גדל על לס אאולי-פלוויאטילי

• צילום ‭:11‬ מראה מכתש-דמון משפתו הצפונית ברקע ניתן להבחין בשפה הדרומית.השטחים השחורים הם של אבן-גיר בראזילית.הקרקע שבין השטחים השחורים לבין השפה הצפונית מכילה אבןחול נובית קירטונית,ואילו הקרקע שבין השטחים השחורים לבין השפה הדרומית שייכת ליורה

• צילוט 12 י חמדת-סלע אבני חספסת-המדבר מקורן בבלייה באתר סלע האם.בניהשיח הם לענת-המדבר

• עילום ‭!13‬צילום-בסמוך של פני חמדת תלקיט חספסת-המדבר של חמדה כזאת נוצרת מאבנים המשתחררות מהתלקיט בתהליך הבלייה

• צילום ‭;15‬מדרון "דמוי-המדה‭."‬בני-השידו הם זוגן חדש

• צילום ‭:14‬ תמדת-תלקיט (קונגלומראט‭,(‬ליד עבדת בני-שידו הם זוגן-השיח

• צילום 116 נוח-רג טיפוסי מלפנים הוסרה חספסת-האבנים ונחשפה מתחתיה שכבת הקרקע הרקה,הסילטית

• עילום ‭:17‬ צילום-בסמוך של רג ושל חספסת-המדבר שבו,המכילה בעיקר צור. במקומות שמהם הוסרו האבנים נראית בבירור הקרקע הקצפית-שלפוחיתית שמתחת

• עילום ‭:18‬ אבן-גיר מבוקעת שנלקחה מחספסת-המדבר ברג המיקרם המדברי השחור מנוגד לחלוטין בתור הבהיר נ צילום בורגר,ירושלים]

• צילום ‭:19‬ אחת מחרותות-הסלע הרבות,שנחרתו במירקם המדברי המורכב מאבן-גיר אאוקנית קשה.בציור תוארה כנראה נסיכה,היושבת באפיריון על גבו של גמל. למטה משמאל: לוחמים עוינים תוקפים את המשמר המזוין המלווה אותה, והמגן עליה בגבורה.בל הלוחמים רוכבים על סוסים;הנשק בולל קשתות ורמחים

• צילום ‭:20‬ מראה מן הרמה הגבוהה של הנגב הסדימנטי התחתון כלפי הערבה. מלפנים נמשך נחל כלפי מזרח אל תוך הערבה.הנקודות השחורות הם עצישיטה.קרקע הערבה מכוסה בבלית ‭(debris)‬ אלווית,סחיפתית,המוטעות מן ההרים,ובשדות-חול.ברקע הרי-אדום‭",‬הטובלים בבלית של עצמם‭,"‬בלית שמצטברת בתשתיתם

• צילום ‭nibnn f 21‬ פנימית בדרום-הערבה.מקור החול באבן-החול הנובית, המבצבצת משני צדי העמק,והוא מוסע ברוח ללא הפסק מעל לקרקע העמק, המכוסה בבלית גסה שהעבירו המים.ברקע ההרים הוולקאניים של אדום.השיחים שבמרכז הם פרקרק פרסי

• צילום ‭:22‬ מי-שטפונות בנחל-צין היוצרים מפל חולה,אר רב-עוצמה [באדיבותו של בוכבינדר משדה-בוקר]

• צילום ‭:23‬ שיטפון בנחל-סכר

• צילום ‭;24‬פני-סלע המגלים ראשיתה של בליית נקרות

• ?צילום 25 ו פרט מצילום 24 קמח-המלח והסלע נראים בבירור,בהצטברות בנקבים, בעקבות הבלייה

• צילום ‭:26‬ אבן "מחורצת" מחספסת-המדבר צורת התירוץ מצביעה על פעולת-הטל

• צילום ‭:28‬ גרור קטן מחמרתתלקיט הקרום התחיל להיהרס

• עילום ‭:27‬ אבן מבוקעת באתרה

• פרק שישי חקלאות עתיקה של מי-נגר בנגב

• צילום ‭: 29‬ תצלום-אוויר של יחידת-חווה,ליד שבטה ניתן להבחין בנקל בקירות-מדרגות,בגדר-האבן המקיפה את החווה ובמובלים המובילים את מי-הנגר מהמדרונות אל המדרגות

• עילום 0נ: תצלום-אוויר של שטח ובו נחלים מדורגים רבים.המדרגות הכהות היו בעיבוד הבדווים בשעת הצילום

• צילום 31־ נחל מדורג.צילום w הקרקע

• צילום ‭:32‬ תצלום-אוויר של שטח המכיל יחידות-דוווה שונות רבות

• צילום ג‭'3‬ יחידת-חווה שצולמה מן הקרקע.הקירות הגדולים של המדרגות הרוסים בחלקם.ברקע,על המדרון,ניתן לראות תעלת מי-נגר.תעלה אחרת על המדרון שמשמאל

• צילום ‭:35‬ חורבות מיבנה-המשק של חוות-מיכאל,ליד שבטה

• צילום 134 תצלום אוויר של יחידת-חווה שלמה,על מיבנה המשק שבה.מימין ומשמאל נראות שתי יחידות-דוווה אחרות.נראות בבירור תעלות-השקייה רבות

• צילוט ‭:36‬ בוו־-מים תתקרקעי בחוות-מיכאל שים לב לתעלה המוליכה מינגר אל הבור.מסלול התעלה הזאת נראה בבירור

• ציור ‭:18‬ חוות יורם [תרשים שדה] קו עבה — גרר-אבן המקיפה את המדרגות,שקירותיהן מסומנות; החיצים הארוכים מסמנים מובילי-מים ? חיצים ונקודות — נחלים ו קווים מרוסקים — גבולות אגן-ההתנקזות י,נקודות — תילי-אבנים ו ריבועים — חורבות של מיבני-אבן.קווי-הגובה מציינים הפרשי-גובה ברווחים של חמישה מטרים

• צילומ 7ג ;חוות יורם [תצלום אוויר]

• צילום 8נ: מובל-מים של חווה שני ענפיו מתאחדים במקום שבו ניצב אדם;משם מוביל המובל את מיהנגר במורד (שמאלה) אל החווה שבתחתית המדרון

• ציור ‭:19‬ תרשים-שדה של חוות להודה ? קו—נקודה—קו רצועת אבנים;שאר הסימנים כבצילום 37

• צילום ‭:39‬ מבנה-גלישה בקיר — המדרגה של חווה

• עילום ‭:40‬ תצלום-אוויר של חוות-יהודה

• צילוט 41 וציור ‭,20‬תצלום-אוויר ותרשים-שדה של חוות-מיכאל מיבנה-גלישה בקירות המדרגות מסומנים ברויצים;המיתדום המרובע מסמן את תחום המשק,ובו בור-מים (מעגל‭;(‬תעלה צדדית מוליכה את מי-הנגר אל הבור.החץ הגדול מצביע על שטח בתוך המעגל המקוטע לאותו חלק בתיבת-החלוקה הנראה שאר הסימנים — כבצילום 37

• עילום 43 וציור ‭:21‬ תצלום-אוויר ותרשים-שדה של מערכת ההטיה של ממשית 1 קווי נקודות — שרידי קירות של שלב ו;קווים מרוסקים — שרידי קירות של שלב וו;קווים גסים — שרידי קירות של שלב ווו בחוות מי-הנגר של נחל ממשית.תעלת-הטיה של שלב וו מוליכה מנחל ממשית (מימין,לפנים) למדרגות של שלב וו.שאר הסימנים — כבצילום 7ג וציור 18

• צילום ‭:42‬ תיבת-החלוקה בחוות-מיכאל.המיבנה דמוימדרגות הוא מיבנה גלישה. משמאל ניתן להבחין בתעלה אחת בעלת אבו מחורצת ממיבנה-הגלישה י התעלה האחרת,בעלת אבן מחורצת, מוליכה לפנים

• צילום ‭J 44‬ קיר חיצוני של תעלות-הטיה בנחל לבן

• צילום ‭;45‬מיבנה גלישה גדול של שלב ו בנחל לבן השייך לשלב וו

• צילום ‭:46‬ מיבנה גלישה בנחל לבן השייך לשלב וו

• ציור ‭-.22‬ תרשים-שדה של חלק ממערכת-ההטיה בנחל לבן: חיצים ארוכים — תעלות הטיה ‭? ,‬ חיצים קצרים מציינים את שרידי המירבצים של שלב 11 השטחים המוקפים בקווים גסים הן חוות מי-נגר של שלב ווו

• צילום ‭:47‬ חפלרת הקיר הנראה בצילום 44 עד לבסימי

• צילוט ‭:48‬ אבן-שוקת ועליה חרותות נבטיות

• פרק שביעי מגילות ניצנה

• טבלה ‭.8‬יבולי חיטה ושעורה בניצנה,לפי פפירוס 92

• טבלה ‭.9‬יבולי חיטה ושעורה בחוות עבדת

• טבלה ‭.10‬מונחים טכניים במגילות ניצנה

• פרק שמיני תלי־האבנים והמיכאניקה של מי־נגר

• צילום ‭:49‬ תילי-אבנים ליד עבדת

• צילום ‭; 50‬ רצועות-אבנים ליד שבטה.הרצועות מתמשכות במורד מתון;מורד הוא חלק משטח ההיקוות של שדות חקלאיים המשתרעים בעמק שברקע

• צילום ‭:51‬ תצלום-אוויר של שטח המכוסה ברצועות של צרורות ובתלים ליד שבטה.משמאל: שדות אחדים שקלטו מי-נגר מן המורדות המכוסים בתלים וברצועות של אבנים,הנראים מימיו

• צילום ‭: 52‬ תלי-אבנים ליד עבדת

• עיוו־ ‭: 23‬ תרשים של שני תליאבנים האופייניים לאיזור עבדת האופייני למדרון מתון (משמאל) ולמדרון תלול (מימין‭);(‬א) חתי ‭);‬ב) מראה מלמעלה

• צילום ‭1 53‬ תצלום-אוויר של רצועות-אבנים ליד עבדת.ברקע ניתן להבחין גם בתלי-אבנים.רצועות האבנים כיוונו את מי-הנגר מהרמה אל הערוצים,ומהם זרמו המים בתעלות אל מדרגות החווה

• צילום ‭:54‬ תצלום-אוויר של חוות-רבקה ליד עבדת,אגן-ההיקוות של החווה העתיקה שמימין מכוסה בתלי-אבנים וברצועות,הבולטים לעין בחלק העליון של התצלום.משמאל f חלק מחווה אחרת,וגם בה רצועות ותלים של אבנים

• ציור ‭:24‬ עקומה המתארת שיעור דוידור טיפוסי לפרשותהמים של עבדת

• צילום ‭? . 55‬ חמש מבין עשרים ערוגות-הניסוי של נגר עילי בעבדת,המייצגות חמישה טיפולים בפני השטח.מימין לשמאל‭-.‬ כבישה בחישוף (טיפול ד‭,(‬ כבישה בין התלים (טיפול ה‭,(‬ביקורת (טיפול א‭,(‬חישוף (טיפול ב‭,(‬תלים (טיפול ג‭.(‬אפשר להבחין בשתי חביות-האיסוח של בל ערוגה וערוגה ובצינורות המזרימים את מי-הנגר אליהן

• ציור ‭:25‬ עקומות (עוצמות) המאקסימום של הגשמים;עברת בעונת-הגשמים ‭1965/64‬ (עקומה תחתונה) ;עברת בתקופת השנים ‭1961—1959‬ (עקומה שנייה מלמטה) 1 עבדת בתקופת השנים ‭1964—1958‬ (עקומה שלישית מלמטה‭,(‬• עבדת בתקופת השנים ‭1967—1928‬ (עקומה שנייה מלמעלה) יי וישראה כולה (עקומה עליונה‭.(‬קנה-מידה של ‭0.1‬ ל‭5000-‬ של משך הגשם בדקות וקנה-המידח ‭0.1‬ ל‭1000-‬ של עוצמת הגשם (מ"מ/שעה)

• טבלה ‭.12‬כמויות של מי-נגר שנמדדו בחלקות הניסוי בעבדת,בשני ימים שבהם ירד גשם קל

• טבלה ‭.11‬כמויות שנתיות של מי-נגר,שנאספו בחלקות הניסוי בעבדת בשנים ‭63/1962—67/1966‬

• צילום ‭: 56‬ סכר-מיגלש מודד מסי 8 בחוות עבדת,בזמן שלטפון

• טבלה ‭.13‬סוגים שונים של סופות גשם בעברת ותדירותן

• טבלה ‭.14‬כמויות של מי-נגר שנאספו משמונה אגני-התנקזות בעברת בשנים ‭1966/67—1960/61‬

• טבלה ‭.15‬כמויות גשם שנתי וכמויות של מי-נגר,שנמדדו בשבטה באגןההתנקזות של בור-מים בשנים ‭1966/67—1960/61‬

• ציור ‭:26‬ נ.ימוגראמה של יחסי-גשם נגר בעברת,המראה את השפעות המידות של אגני ההיקוות,שיפועיהם וכיסוי פניהם על כמות השנתית של הנגר העילי. קנה-מידה ם ל‭300-‬ נגר (מ ‭/3‬הקטאר) 1 קנה-מידה 0 ל‭150-‬ כמות הגשם (במ"מ)

• פרק תשיעי הרי כל צמא לכו למים

• צילום ‭:57‬ מעיין טבעי בנחל-נקרות

• צילום ‭:58‬ שלולית של מים עכורים שנותרה באפיק-הנחל לאחר שיטפון עז

• צילום ‭n^nn : E9‬ שנחפרה בצרורות של אפיק-נחל

• צילום ‭:60‬ בדווים שואבים מים מבאר רדודה שנחפרה באפיק של נחל

• צילום י‭:6‬ פיה של באר ררידה שנסגר באבן-סלע

• ‭: 62 ori»y‬ אגן-סלע טבעי שהתמלא במי-שיטפון

• צילום ‭:63‬ גיב חצוב בסלע על-לרי הילידים באוסטרליה. למטה נראית האבן שבה כיסו את הגיב.למעלה חריץ בסלע המוביל מי-נגר אל הגיב [התצלום ברשותו של ג.א.קאנינגהם,האחראי לשימור הקרקע באיזור קובר שבאוסטרליה]

• צילום ‭:64‬ בור-מים ישראלי גדול ובו נראות מדרגות-האבן שסייעו בשאיבת המים

• צילום ‭: 65‬ פנימו של בור-מים גדול חצוב בסלע.כל הסדקים מולאו באבנים ניתן עדיין להבחין בשאריות של שבבת-טיח שכיסתה על אבנים אלה

• צילום ‭:66‬ מאגורה גדולה במדרון ההר 1 משמאל לה מאסוי-מים בנוי שכיוון את מי-הנגר אל תוך הבור.תעלה דומה נראית בחלקה מימין למאגורה

• צילום ‭;67‬פיו של בור-מים מלא,החצוב בגיר רך.גג הבור מורכב משכבת אבןגיר קשה יותר

• ציור 127 חתר ורישום הריצפה של בור-המים

• צילום ‭:68‬ תצלום-אוויר של חלק מנחל עבדת.באיזור הכהה שבתחתית התמונה ישנן נו בורות-מים.נראות בבירור תעלות-איסוח אחדות,המובילות מי-נגר מהמדרון אל המאגורות.בראש הגבעה כפר נבטי

• ציור ‭:28‬ רישום השטח שבו נמצאים בורות-המים

• ‭:29?war‬ חתכים טיפוסיים של כל אחת משלוש-עשרה המאגורות בנחל עבדת

• ציור 0נ: מיבצר עברת ובנטיותיה על בורותיהם

• עיור 1ג: מפה כללית של שבטה ושל מאגרי-המים המרכזיים שלה

• עיור ‭? 32‬ תבנית הכנסייה הצפונית בשבטה,שמראה כיצד הוטו מי-הנהר אל בורות-מיס בתור הכנסייה

• צילום 169 אחדות משלוש-עשרה המאגורות בנחל עבדת

• צילום ‭:70‬ אחת מתעלות מי-הנגר המזרימה מים אל מאגודות נחל עבדת

• ?צילום ‭:71‬ תצלום תעלה ד שבציור ‭,32‬ב. ליד הקיר שבחזית נכנסת התעלה אל תא-חלוקה (מעגל בציור ‭,32‬א‭,(‬ שממנו היה ניתן להטות את המים אל מאגר העיר או אל בור-המים שמחוץ לאגן-הטבילה.האדם שבתצלום עומד בדיוק מעל לבור זח ומצביע על הצינור שבקיר החיצוני של הכנסייה,שבאמצעותה מילאו את כיור-הטבילה במים

• פרק עשירי ניצול מים תת־קרקעיים: קנתים

• ציור גג: מפה של עשר שרשרות של בארות ליד יטבתה,לאורך הכביש בארשבע—אילת (הקו העבה) ? המעגלים מציינים שרשרות של בארות,והקווים הדקים — תעלות

• ציור ‭:34‬ חתר לאוו־ר של שרשרת-בארות ו אחד-עשר פירי-בארות חודרים דרר צרורות וקרקע לניקבה תת-קרקעית (קו מרוסק‭;(‬מיפלס מי-תהום (קו רצוף) הוא הגבול העליון של סהר הרוויה של מי-התהום

• צילום ‭:72‬ תצלום-אוויר של פירים סתימים,ליד יטבתה, שהתגלו כשרשרת של בארות

• ציור ‭: 35‬ מפת שרשרת-בארות שנחשפה ליד יטבתה 1 חיצים ונקודות מציינים נחל;מעגלים — פירי בארות; קתים רצופים — ניקבות תת-קרקעיות המוליכות אל התעלה.קווי-הגובה מציינים את הגובה במטרים מעל לפני-הים

• ?צילום ג‭:7‬ הפירים הסתומים של בארות-שרשרת ליד יטבתה,במבט מן הקרקע

• צילום ‭:74‬ תצלום-אוויר של שרשרת הבארות (ציור ‭.(35‬שרשרתהבארות נמצאת במניפת-נחל למרגלות הגבעות (במרכז‭.(‬הכביש לאילת נראה בבירור.בחזית בולט דגם לוח-שחמט הנחצה בתעלות אחדות

• עילום ‭:75‬ ציצית-גידול של חילח החולות היוצר את דגם לויז-השחמט (ציור 5נ;צילום ‭(74-‬

• פרק אחד-עשר שחזור החוות

• ציור ‭:36‬ מפת חוות-שבטה ופרשת-המים

• טבלה ‭.16‬עצי-פרי שניטעו בחוות שבטה

• ציור 7ג‭-.‬ מפת חוות-עבדת ופרשת-המים שלה;הסימנים כבציור 18

• עילום ‭'76‬ תצלום-אוויר של חוות עבדת.בחזית נראות ארבע מדרגות לאמשוקמות של החווה הקדומה.מיבני החווה נמצאים בראש הגבעה,מימין.ניתן להבחין בגושים ‭14—1‬ (השווה ציור ‭.(38‬ברקע שש תעלות משוקמות,המוליכות מי-נגר מהגבעות אל סכרי-המיגלש השונים.על הגבעה,מימין למיבנה החווה — שלוש תעלות בלתי-משוקמות.ברקע התמונה — שרידים של חוות קדומות

• ציור ‭:58‬ תוכנית דווות-עבדת, המראה את תעלות מי-הנגר, סכרי-מיגלש,מערכות של פיזור-מים ושדות מדורגים

• צילום 177 צינור-מוצא וצינור-ארובה ניצב של חלקה 3 (צמדוי-מרעה רבשנת"ם של חוות-עבדת.ראה ציור 8ג‭.(‬ברקע — בית-החווה

• צילום ‭:78‬ שיטפון בחוות-עבדת.בחזית — צינור יא—יג וצינורות-ארובה שלו,המכוונים מים לחלקות 10 ר- י ‭;1‬צינור יא—יד שברקע מציף את חלקות 12 ו-ג‭;1‬מימין מוליכה תעלת פיזור-מים לחלקה 14

• טבלה ‭.18‬גידולי-שדה שגודלו בחוות עבדת

• טבלה ‭.17‬עצי-פרי שנשתלו בחוות עבדת

• טבלה ‭.20‬צמחי מרעה דודשנתיים שגודלו בחוות עבדת

• טבלה ‭.19‬צמחי מרעה רבשנתיים שגודלו בחוות עבדת.

• פרק שנים-עשר הישגים חקלאיים: גידולי שדה, ירקות, צמחי רפואה ומרעה

• טבלה ‭.21‬יבולים של גידולישדה וירקות שונים בעבדת שנתקבלו בשנים טובות‭?n'p/7'‬

• צילום 179 שדה-שעורה בעבדת.על הגבעה וברקע — חולבותיו של כפר קדום

• צילוס ‭: 80‬ בצל לזרעים בעברת.ברקע — בית-הדוווה

• טבלה ‭.22‬מישקעים,מספר השטפונות והשימוש במים בעברת בשנים ו ‭9«‬ ו‭1970—‬

• צילום ‭: 81‬ תחמנית פורחת בעברת

• טבלה ‭.23‬יבול ותצרוכת המים של צמחי-מרעה‭1963/64,‬ ו‭1964/65-‬

• טבלה ‭.24‬סיכומי העמידות,ההישגים והיכולים של צמחי מרעה רב-שנתיים מוצלחים בשנים ‭1970—1961‬

• צילום 182 חלקה של חפורית-הפקעים בעבדת

• טבלה ‭.25‬סיכומי המידה.ההישגים והיבולים של צמחי-מרעה דוד-שנתיים בעבדת בין השנים 1961 ו‭1970-‬

• ציור 9נ: רטיבות שיורית בקרקע (קווים מרוסקים) ואיוד-דיות (קווים רצופים) של שבעה צמחי-מרעה, ‭;1963—1962‬הציר הפוסק (אורדינאטה) מצייו מ"מ של מים •,הקווים הניצבים מציינים שטפונות

• ציור ‭:40‬ רטיבות-הקרקע בשלוש חלקות של צמו־וי-מרעה ‭,(1963—1962)‬בעומקים שונים: קו רצוח ‭30—0 —‬ ס"מ c קו מרוסק ‭90—60 —‬ ס"מ;קו מנוקד ‭150—120 —‬ ס"מ;קו מנוקד-מרוסק ‭80 —‬ל‭210—‬ ס"מ;בפוסק: רטיבותהקרקע (באחוזים מהמשקל) ‭124—0‬ המספרים בסוגריים — רטיבות שיורית (מ־'מ של מים לשכבת-קרקע של 30 ס"מ‭.(‬הקווים הניצבים מציינים שטפונות

• פרק שלושה-עשר הישגים חקלאיים: עצי־פרי

• צילומ ג‭:8‬ מידרר-ענבים עתיק ליד חוות-עבדת ? בחזית נראות שלוש גתות מאספות;נראים בבירור שני אגני-שקיעה וצינורות-הניקוז שלהם

• ציור ‭:41‬ תרשים וחתר של אותו מידרר-ענבים

• צילום ‭:84‬ עץ-דורוב במטע שבטה.משמאלו — עץ-זית ומימינו — עץ-תאנה

• עילום ‭:85‬ גפן במטע שבטה

• טבלה ‭,26‬יבולים ממוצעים של עצי פרי בעברת (ק"ג/עץ)

• צילום 187 עצי-שקד בחוות-עבדת

• צילום 88 ו עץ-אפרסק בשעת אסיח הפירות בחוות-עבדת

• צילום 186 חלק מחוות-עבז־ת.ברקע — חורבותיה של עבדת העיר.משמאל — חלקות ‭,14‬גו ו‭2-‬ו (ראה ציור ‭,(38‬ובהן עצי שקד,אפרסק,משמש,גפנים ועוד.במרחק,מימין,נראות חלקות 10 ו‭11-‬ ובהן עצי-אלה;בדוזית — חלקות ‭9-1 8‬ ובהן בצלים לזרעים < מימיו להן חלקה 4 ובה חמניות

• טבלה ‭.27‬יבולים של האלה בעבדת (ק"ג/עץ)

• צילום ‭:89‬ עץ-אלה ועליו אגוזים בחוות-עבדת

• ‭:42 -ar?‬ גדילת גזעיהם של עצי-פרי אחדים בחוות-עבדת ‭;(1965—1963)‬ הפוסק מציין את שטוז-החתר (מ"מ ‭( 2‬ של הגזע בנקודות-מדידה מסומנות: (א) שקד (יווני) — השטח ב‭29-‬ בנובמבר 1965 היה ‭15,386‬ מ"מ ‭; 2‬ (ב) שקד (ויקטוריה) — השטח ב‭29-‬ בנובמבר 1965 היה ‭10,345‬ מ"מ ‭; 2‬ (ג) שקד (תבורי‭);(‬ד) משמש (קולומר‭);(‬ה) אפרסק ‭;(EKF/A10)‬ (י) אפרסק ‭m ; (Robin/A10)‬ משמש (קאנינו) 1 (ח) אפרסק ‭); (ERF/234/1)‬ט) אפרסק (רובין/ בלדי‭);(‬י) תפוחים‭);‬יא) דובדבנים ‭(Red Bsperion)‬

• ציור ‭:44‬ המיתאם בין הדלדול הממוצע במים בעצי-משמש לבין היבול (ק"ג/עץ) נתוני צריכת הלחות מבוססים על צריכת המים השוטפת ושל העונה הקודמת

• ציור ג‭:4‬ התעבות גזעיהם של שלושה קולטיווארים של עצי-שקר ‭)]‬• •) פוריה ‭(? ?);10‬ מארקונה; ‭(A A)‬ נה-פלוס-אולטרה‭,[(‬כמות הגשם,מי-שטפונות,השימוש במים ‭( ggggj )‬ ויבול השקדים לעץ,בין השנים ‭1974—1962‬

• ציור ‭:48‬ דיאגרמה של מיקום העץ (•) וצינורות-גישה לניטרונים ‭,(0)‬למדידת רטיבות-הקרקע;השטח המנוקד מסמן את תעלתהחלוקה ואת הגומה שמסביב לעץ

• צייר ‭-.47‬ דיאגרמה של הליבה המרכזית ושלוש טבעות סביבה,המחולקות לשש שכבות בעובי ‭nnnn,n"D 3a‬ לעצי אפרסק ומשמש,בשנים ‭.1965,1964‬בכל שכבה ושכבה מציינים המספרים את אחוזי הלחות הזמינה!המספר הראשון בשורה העליונה מציין את תכולת הלחות הראשונית בזמן המדידה הראשונה לאחר ההעשרה ו המספר השני בשורה העליונה מציין את תכולת הלחות הסופית בסופו של מחזור הייבוש;המספר בשורה השנייה מציין את דלדול הלחות במשר תקופת-הביניים;השטח המנוקד — דלדול מוגבר;שטח כהה — דלדול מתון;שטח לבן — דלדול חלש

• ציוו־ ‭-.46‬ ממוצע הדלדול במים (• ‭10 3‬ ליטר‭1/‬ מטר של חתך-קרקע;קנה-מידה ‭(22—0‬ ושל גדילת הגזע ‭0)‬ חתך-לרוחב של הגזע במ"מ 2 ;קנה-מידה ו ‭(3000—0‬ של עצי משמש ואפרסק, ב‭1964-‬ וב‭.1965-‬הקווים המאונכים מציינים העשרה באמצעות שטפונות

• ציור ‭:48‬ התערבות הגזע‭"(.- -«)‬ גידול הנצרים ‭1 )‬ השימוש במים (• • ) ופנולוגיה ( ץ 5פתיחת הניצנים, הבשלת הפרי‭\£',‬ ל השרת עלים) בעצי-משמש מהזן קולומאר ‭' '‬

• ציור 149 אותם משתנים כבציור ‭,48‬בעצי-שקד מהזן פוריה‭10—‬

• טבלה ‭.28‬תצפיות פנולוגיות בעצי-פרי בעבדת

• פרק ארבעה-עשר אגני היקוות זעירים - נגרין

• ציור ‭:50‬ מיתאר של ערוגות אגני-היקוית — נגרין; הגדולות ביותר הו בנות 1000 מ 2 והקטנות ביותר בנות ‭5.6‬ו מ 2

• טבלה ‭.29‬כלל מלחים מסיסים (באחוזים) באגני האיסוף!שבנגרין עד לעומק של ‭1.20‬ מ'

• טבלה ‭.30‬שטח הנגרין ומספר החלקות

• טבלה ‭.31‬הנגר העילי שנוצר בנגרין לאחר גשם של 12 מ־מ ‭12=)‬ מ ‭/3‬דונם) ב‭6-‬ בדצמבר 1961 באותו יום היה הנגר מכל איזור ההיקוות של החווה ‭14%‬ מכמות הגשם

• ציור ‭:51‬ מיתאר של ערוגותנגרין וחתר בה,החיצים מציינים את כיוון הזרימה של מי-הנגר

• צילוס ‭:90‬ שתילת עצים בנגרין בשנת 1961

• טבלה ‭.33‬עמידות עצי-רימון בנגרין בעלי מידות שונות.חתר השטח נמדד באחד בינואר של כל שנה ושנה בנקודת-הםרידה המסומנת (ראה פרק שמיני‭.(‬כל העצים נשתלו בעונת ‭1962/63‬

• טבלה ‭.32‬מדידות מי נגר עילי במשר 11 שנה בערוגות-נגרין קטנות (א, 20 מ ‭( 2‬ ובערוגות-נגרין גדולות יותר ליד החווה (ב‭90,‬ מ 2 ,מידרון של 10 אחוז וכסות אבנים טבעית,ראה פרק שמיני)

• ציור ‭: 55‬ יבולים (ק־ג‭10/‬ רונאמים.קנה-מידה: ‭(1400—0‬ של מלוח קיפח ‭.(1968—1965)‬הסימנים — כבציור 52

• ציור ‭1 52‬ יבולי מלוח קיפח (ק"ג צמח.קנה-מידה: ם‭,(7—‬שגדלו בערוגותנגרין בעלות מידות שונות (קנה מידה ו ‭250—0‬ מ‭(-‬ עמודה לבנה — משקל טרי;עמודה מקווקוות — משקל יבש.המספרים מעל לעמודות מציינים את השנים שבהן נאספו היבולים ‭(1948—1964)‬ ו קו רצוף — משקל טרי שנתי ממוצע ;קו מרוסק — משקל יבש שנתי ממוצע

• צילומ ‭:92‬ עץ-זית בררום-תוניס שתול נגריו [צילום אודו נסלר]

• פרק חמישה-עשר נחל סכר

• ציור ‭:14‬ מפת החווה בנחל סכר

• צילום 93 ו,עעי-שקד צעירים בנגרין,לאחר שטפ ת

• צילום ‭r 94‬ עצי-זית צעירים בנגרין,לאחר שטפון

• צילוס 95 .• צמחי-מרעה באגני קו-גובה

• צילום ‭:96‬ שיחזורה של באר-מים עתיקה

• צילום ‭:97‬ עצי-זית בלימאנים

• צילום ‭19$‬ כבשים רועות בכרי-מרעה מושבחים באפיק-הנחל

• צילום ‭:99‬ שדות נגר-עילי באפגאניסטאן לאחר שטפון

• צילום ‭:100‬ עצי-משמש בנגרין בבוטסואנה

• פרק שישה-עשר הסתגלות צמחים לתנאי־מדבר

• ןנילום ‭:101‬ נחל-צרורות גדול ליד אילת ובו עצי-שיטה

• ציור 55 י תרשים (לא לפי קני-מידה) של שישה בתי-גידול עיקריים בהרהנגב: ‭— 1‬ ראשי ההרים;וו — מדרונות;ווו — שקעים או יובלים במישורי - לס‭— 1v;‬ מישורי-לס ‭— v ?‬ נחל לסי י ‭— vi‬ גחל-צרורות.ספרות ערביות מציינות את עומקו של חתר הקרקע המרוטב בס"מ.שטח משבצות — סלעיאב;קווים מפותלים — קרקע יבשת-עד;נקודות שחורות — אבנים

• ציור ‭.56‬כמויות המים הזמינים בחמישה מתור שישה בתי-הגירול המופיעים בציור ‭.55‬האורדינאטה מציינת את עומק ההרטבה בס"מ 1 האבציסה מציינת את המים הזמינים במ'מ,בכל מטר-עומק של הקרקע.מידות השטח השחור בכל עמודה מציינות את כלל כמות המים הזמינים לצמחים (לפי תדמור, אורשן ירביץ‭(1962,‬

• ציור ‭:57‬ כמות המלחים המסיסים בארבעה מתור שישה בתי-הגידול שבציור ‭.55‬האורדינאטות מציינות את עומק הקרקע בס"מ;האבסציסות — את במות בלל המלחים המסיסים (באחוזים‭;(‬קו מנוקד — נחל לסי: קו מרוסק — מישור לס;קו-נקודה-קו — מדרון;קו מלא — ראש-הר (לפי תדמור,אורשן ורביץ,

• ציור ‭:58‬ היחס ביו צור כהה ‭,( )‬צור בהיר ‭( )‬ ועובי הצור (במ''מ) לבין הופעת אצות (אחוז האבנים שמתחתן נמצאו אצות) [לפי ת.ברנר]

• ציור 159 כמות ה‭002-‬ שקולטות האצות (קנה-מידד‭,(12000—1000 :!‬כפונקציה של הזמן,לאחר הרטבה (קנהמידה: ‭,50—0‬בדקות) [לפי ת.ברנר]

• ציור ‭:60‬ השפעת הטמפרטורה ‭(°C)‬ וריכוו ‭C02‬ באוויר (חלקים למיליון) על הפוטוסינתיסה באצות [לפי ת.ברנר]

• ציור ‭:61‬ מינימום ומאקסימום של טמפרטורת האוויר ושל טמפרטורה מתחת לצור כהה ומתחת לצור בהיר,שנמדדו ביום אחד בכל אחד מחודשי השנה ‭(12—1)‬ [לפי ת.ברנר]

• ציור ‭-.62‬ אצות אנדוליתיות (נקודות שחורות) באבן-דוול נובית שבנגב,ברישום חלק מקטע של האבן.החללים מתחת לפני האבן מלאים לס ג ‭< ^1‬ נ לפי פרידמן]

• צילום נ10 ;גוש של אבן-גיר (ליד קופסת-הגפרורימ) ועל פניה מעיו טלאים לא-סדורים,שכל אחד מהם מסמן חזזית הגדלה מתחת לפני האבן. אבן-הגיר בפינה השמאלית התחתונה מראה את תרומת החזזיות להתפוררות האבו

• צילום ‭:102‬ החזזית ‭Ramalina maciformis‬ על אבן-צור

• צייר נ‭:6‬ קליטת ‭CO2‬ באור כמודד של פעילות פוטוסינטתית בחזזיות שונות ‭,a— d)‬חזזיות הנגב‭,(‬אפילו בטמפרטורות נמוכות (אבסציסה‭Ramalina maciformis — (d); aurantia Caloplaca — (c); Buellia epipolia — (b); Caloplaca melanocorpa — (a) : (°C,‬ (ראה צילום 102 [א‭nntn,Cladonia elongata — (e) 1 ([‬ מאזורי האלפים הגבוהים באירופה: ‭— (f)‬ חזזיות מהאנטארקטיקה [לפי לאנגה‭[1965,‬

• ציור 64 ו קליטת-מים ברובד (תאלוס) יבש (כאחוז ממשקלו באוויר יבש) של החזזית ראמאלינה,כפונקציה של זמן

• ציור ‭:65‬ מדידה בו-זמנית של תכולת המים (באחוזים ממשקל יבש‭,(‬פוטוסינתיסה (הנמדדת לפי קליטה ‭(CO2‬ ונשימה בחושר (הנמדדת לפי פליטת ‭(002‬ בתזזית ראמאלינה.במשך 12 השעות הראשונות הוחזקה החזזית ברטיבות. בזמן המסומן בחץ מרוסק יובשה החזזית.החץ המלא מסמן את תחילת ההרטבה החוזרת.קליטת ‭CO 2‬ופליטתו נתונות במיליגראם לגראם חומר יבש בשעה [לפי לאנגה]

• ציור ‭;66‬פוטוסינטיזה (מיליגראם של ‭CO2‬ שנקלט לכל גראם של חומר יבש בשעה) של ראמאלינה,במצב רטוב לחלוטין,בעוצמות-אור שונות (לוקס) ובטמטרטורות שוטת ‭(°0)‬

• ציור ‭:67‬ פוטוסינתיסה (מיליגראם ‭CO 2‬לכל גראם של משקל יבש) בראמאלינה בעברת לאחר ליל-טללים.קנה-המידה ‭60—10‬ מציין את תכולת המים בראמאלינה באחוזים של חומר יבש,קנה-המידה ‭— 40—15‬ את טמפרטורת האוויר וטמפרטורת החזזית,קנה-המידה ‭— 100—25‬ את עוצמות האור (קילולוקס) ולחות יחסית [לפי לאנגה]

• צייר 68 .• פוטוסינתיסה בראמאלינה בעבדת,לאחר לילה ‭n^Vu- non‬ אבל בעל לחות יחסית גבוהה.מספרי האחוזים מציינים את תכולת המים ברובד [לפי לאנגה ועמיתיו]

• ציור ‭:69‬ תרשים המראה את מיבנה העלה,בהגרלות שונות.בין האפידרמיס העליון והתחתון,שבשניהם ישנן פיוניות,מצויות שכבות הפאליסאדות העליונה, הרקמה הספוגית והפאליסאדות התחתונה וכן צרורות של צינורות העלה (בצד שמאל של המעגל העליון)

• טבלה ‭.34‬תכונות ההסתגלות העיקריות של צמחי-המדבר הפויקילוהירריים

• צילום ‭:104‬ ענן1 המדת-המדבר

• ציור ‭1 70‬ תרשימים (א) של ענןז פרקרק המדבר וחתכים שלו

• טבלה ‭.35‬צמצום הגוף המאייר (באחוזים ממשקלם באביב‭.(‬המספרים מראים כמה ממשקל גופם איבדו הצמחים בקיץ בהשוואה לאביב של אותה שנה (לפי אורשן חני)

• ציור ‭:71‬ תנודות שנתיות במשקל יבש (גראם‭.(‬הגוח המאייר בשלושה בנישיח: קו רצו^ — לענת-המדבר ? קו מרוסק — נואית קוצנית ? קו—נקודה—קו — פרקרק המדבר;קו דק — כמות המישקעים החודשית הממוצעת (במ"מ) [לפי אורשן וזנד]

• ציור 2ד ו מעבר עלי-דוורף גדולים לעלי-קיץ קטנים בלענת המדבר

• ציור ‭:73‬ ארבעה תרשימלם: ‭(K)‬ תרשים החתך של עלי-חורח ו‭)-‬ב) עלי-קיץ של לענת-המדבו־‭);‬ג) ו‭)-‬ד) הן הגדלות של האתרים המוקפים במעגל ב‭)-‬א) וב‭)-‬ב) ‭— ph; DWPDK — ep ? ,‬ רקמה ירוקה מטמיעה‭— v;‬ ערירות של צינורות‭— p;‬ פארנכימה‭— i;‬ חללים בין-תאיים

• צילום ‭:105‬ זוגן השיח: למעלה — נושא עלים שלמים ופירות צעירים,בסוף עונת-חגשמים

• ציור ‭!74‬תרשים החתר של (א) עלי-חורןו ו‭)-‬ב) עלי-קיץ של נואית קוצנית; (ג) הגדלה של הרקמות אשר בעיגול של תרשים (א‭— ep;(‬ אפידרמיס; ‭— ph‬ שתי שכבות של תאים ירוקים מטמיעים‭— w;‬ רקמת מים‭— m;‬ רקמה מיכאנית‭— v;‬ צרורות של צינורות

• ציור ‭:7s‬ הגדלת החלקים החיצוניים של חתך הפטוטרת בזוגן השיח: (א) פטוטרת שעדייו נושאת טרפים‭);‬ב) פטוטרת בקיץ,לאחר השרת הטרפים‭);‬ג) פטוטרת בגיל זהה ל‭)-‬ב‭,(‬של צמת מושקה‭— ep;‬ אפידרמיס‭— ph;‬ רקמה ירוקה מטמיעה‭— st;‬ פיתית;השטת המנוקד מציין חללים ביו-תאיים

• צילום ‭:106‬ למטה — זוגן השיח עם םטוטרות,ללא טרפי העלים ועם מירות בשלים,בקיץ

• ציור ‭:76‬ (א) תרשים חתך של גבעול זוגן השיח בשלבי התחלקות שונים ‭.(1v —0‬הקו השחור מצייו את הקאמביום של השנה השוטפת

• ציור ‭:77‬ עקומי-דיות של עלים ‭);‬א) של פטוטרות לפני שינוי במיבנה האנאטומי (ב) ושל פטוטרות אחרי שחל שינוי אנאטומי (ג) של זוגן השיח.המדידה נעשתה באותו יום,בחודש נובמבר.קנה-המידה ו‭7-‬ מ"ג מים,כשגראם אחד של חומר טרי מאייד בדקה אחת.

• צילום ‭:107‬ זוגן השיחן בשנת-בצורת.רק ענפים בודדים נושאים עלים ופרחים, רוב הפרחים מתים

• ציור ‭:78‬ עקומי דיות של רותם-המדבר ‭0)‬ • ‭,(0‬של פיגמית מגובששת ‭(0 0)‬ ושל עוקץ העקרב עגול-העלים ‭,(0 0)‬באחד מימי חודש מאי‭30—0.‬ מיליגראם מים שאיבדו גראם אחד של חומר טרי בדקה אחת‭10—15.‬ מ"ג מים שהתאדו ממד-התארות ‭( )‬ בדקה אחת. חץ 1 מציין את התחלת שקיעת-השמש לעקום רותם-המדבר,וחץ ‭— 2‬ את כל הצמחים בצל‭0—10.‬ו הן שעות-היממה.חצים 3 ו‭4-‬ מציינים את זריחתהשמש

• ?ציור ‭;79‬סימני הדיות והאיור,כמו בציור ‭.78‬נמדד ב‭24-‬ בחודש נובמבר. ‭45—5‬ מ"ג/גראם/דקה של דיות הצמחים‭15—0,‬ מ"ג/דקה דיות ממדהתאדות.חץ ו מציין זריחת-השמש וחץ ‭— 2‬ את שקיעתה

• צילום ‭:108‬ זוגן השיחן שענן* אחד שלו נמצא של התחלקות (חץ)

• צילום ‭:109‬ נבטי מלחית חומה בשלב השושנת

• ציור ‭!80‬השינויים בדיות ‭(TR)‬ ובפוטוסינתיסה ‭(NP)‬ שחלו בעלי-משמש בעבדת,באשר טמפרטורת העלה ‭(BTi)‬ נשמרה קבועה והוגבר יובש האוויר ‭— RW.(WG)‬ תכולת מים יחסית בעלה‭— R;‬ התנגדות העלה לפעפוע של אדי-מים‭— L;‬ עוצמת האור [לפי שולצה ועמיתיו]

• ציור ‭:81‬ שינויי הדיות בזוגו השיח,כשלרוות האוויר ‭(WD)‬ נשמרה קבועה וטמפרטורת העלה ‭(LT)‬ שונתה,הסימנים זהים לאלה שבציור 84

• טבלה ‭.36‬איבוד-מים חודשי של צמח אחד

• ציור ‭!82‬השינוי בהתנגדות הכללית לפעפוע לכל עלייה של ‭1°C‬ בטמפרטורת העלה ‭(A R/AT)‬ ויחס שינוי לפוטנציאל המים של הצמח ‭0)‬ עד מינוס 125 באר‭.(‬ערכים חיוביים של ‭A R/AT‬מציינים סגירת פיוניות,ואילו ערכים שליליים — פתיחת פיוניות עם עליית הטמפרטורה‭— R.‬ אשליל הנגב‭— Z;‬ זוגו השית‭— A;‬ לענת-המדבר‭— H;‬ פרקרק המדבר ‭— P >‬ משמש נלפי שולצה ועמיתיו]

• עיור ‭: 83‬ תרשים של מערכות - שורשים של זוגן השיח (למעלה) ושל רותם-המדבר (למטה‭.(‬א—א' מעיין את ההתפשטות המירבית של החלקים שמעל לפני-הקרקע. המידות בסנטימטרים

• ציור ‭:84‬ תרשים של מערכות - שורשים ‭? .‬ (א) פרקרק-המדבר הגדל במישורי-לס‭);‬ב) פרקרק-המדבר הגדל בשולי נחל [לפי תדמור,אורשן ורביץ]

• ציור ‭: 85‬ (א) חתך-קרקע בראש-הר עם בן-שיח פעיל בקיץ,ששורשיו מנצלים כיסי-מים מתחת לאבנים‭);‬ב) הפנים התחתונים של אבן יחידה,המגלים רשת של שורשונים דקים‭);‬ג) חתך בניצב של אבן וכיס-המים שלה.המספרים מציינים את תכולת המים (כאחוז מהמשקל היבש) בשכבות-הקרקע השונות, בחורש ספטמבר

• ציור ‭:86‬ תלות הפוטוסינתיסה באור,ביחס למשקל יבש ולתכולת כלורופיל באיבר המטמיע.קנה-המידה ‭45—0‬ מציין מיליגראם של ‭C02‬ לכל גראם של משקל יבש בשעה;קנה-מידה ‭— 80—20‬ קילולוכס ‭— C ?‬ אבטיח הפקועה; ‭— D‬ דטורה נטוית-פרי‭— V;‬ גפן‭— P;‬ משמש‭— S;‬ מלחית חומה; ‭— N‬ נואית קוצנית ‭— H;‬ פרקרק המדבר‭— R;‬ אשליל הנגב‭— Z;‬ זוגן השיח‭— A;‬ לענת המדבר

• ציוו־ ‭:87‬ עקומה עונתית ( מארסאוקטובר) של טמפרטורה אופטימאלית ‭(OP)‬ ושל נקודת-האיזון בטמפרטורה חגבוהה ביותר ‭(CP)‬ של הפוטו - סינטיזה בפרקרק-המדבר [לפי לאנגה ועמיתיו]

• ציור ‭:89‬ מהלו יומי של הפוטוסינטיזה ‭18—4)‬ שעות,פוטוסינטיזה מיליגראם ‭C02‬ לגראם משקל יבש בשעה) פרקרק-המדבר,בלענתהמדבר ובזוגן השיח,במשך שלושה ימים בשנת 1971

• צויר 88 הפוטוסינתיסה ‭,(P)‬דיות ‭,(Tr)‬התנגדות לפעפוע ‭,(R)‬הפרש אדי-המים בין עלה לאוויר ‭(WG)‬ באשליל הנגב ועוצמת האור ‭,(Li)‬ ב‭20-‬ בספטמבר 1967 [מותאם לפי אבן-ארי ועמיתיו]

• ציור ‭:90‬ שיעור יומי של הפוטוסינתיסה (מיליגראם ‭CO2‬ לגראם משקל יבש ביום,קו ישר) בפרקרק-המדבר (למעלה) ובזוגן השיר‭)!‬למטה‭,(‬ממארס ועד ספטמבר ‭.1971‬אם הקווים עוברים מתחת לקו-האפס אין רווח בחומר יבש אלא איבוד בחומר יבש באמצעות נשימה.הנקודות מציינות את פוטנציאלהמים בבארים

• ציור ‭!92‬תרשימים של צמח זוגן השיח מושקה,הגדל בסמוך לצמח הבלתי-מושקה,הנראה בציור ‭.91‬ מבין הענפים הצדדיים הרבים רק ‭H,G,F‬ ו‭1-‬ מצוירים במלואם. — פרחים ו שאר הסימנים ‭^ —‬ כבציור 91

• טבלה: ‭.37‬מספר עלים, פטוטרות וצמיחת הענפים של הזוגן שצומח (בציור ‭(91‬

• צייר ‭:91‬ תרשימים של צמח אחד של זוגן השיח בבית הגידול הטבעי שלו,בהצגת מצבי ההתפתחות שלו בתאריכים שונים ו — עלים בעלי שני טרפים | — עלים בעלי טרח אחד ‭— | { /‬ פטוטרות

• ציור ‭:93‬ מספר זרעים שנבטו ונבטים ששררו של לענת-המדבר ושל מלחית חומה בשתי ד]לקות של 1 מ 2 .עמודות שחורות מציינות ממוצעי משקעים חודשיים (במ''מ) לכל עונת-גשם (המספרים מעל לעמודות הם לעונת ‭1962/63‬ ומימין לעמודה לעונות ‭1963/64‬ ו‭,1964/65-‬ובהן המספר העליון מציין את משקעי החודש בעל כמות הגשם הגדולה ביותר‭.(‬החיצים והמספרים שמעליהם מציינים מועד וכמות (במ"מ) של השקייה מלאכותית.בשנים מסוימות נבטו הזרעים בשניים או שלושה מועדים שונים.התרשים מציין את מספר הנבטים ששרדו בכל תאריך-נביטה של מלחית חומה.שני

• ציור ‭!94‬קבוצות-גיל של צמחי זוגן השיח בשתי חלקות.אורדינאטה — גיל (בשנימ) הצמחים;אבסציסה — מספר הצמחים בקבוצות-הגיל השונות

• ציור ‭:95‬ (א,ב) משקל (מ"ג) של שני צמחי מלחית חומה לאחר ליל טללים כבדים;משעה ‭18.30‬ של הלילה הקודם ועד שעה ‭5.50‬ של הבוקר שלאחריו נוצרו 96 ו‭108-‬ מ"ג של טל על שני הצמחים‭);‬ג) מידת הדיות נמ"ג/גראם/ שעה) באחד מצמחים אלה מהשעה ‭5.00‬ ועד לשעה ‭19.00‬

• ציור ‭:96‬ מידת הדיות (מ"ג/גראם/שעה) במלחית חומה ו (א) ‭( )‬ עלי-חורף בסוף העונה הרטובה ‭12)‬ באפריל) ‭)?‬ב) ‭1 )‬ עלי-קיץ,לאחר נשירת עליהחורף ‭28)‬ ביולי‭,(‬בין השעות ‭5.00‬ ו‭17.00-‬

• צילום ‭:110‬ ריסן פרסי הגדל באפיק-נדול אבני

• צילום ‭:112‬ שלבים רצופים של "הזדקפות"זרע הריסן הפרסי בבואו במגע עם קרקע רטובה [לפי גוטרמו ועמיתיו] צילום ‭:114‬ נחל בחר-הנגב,באביב ‭9«4‬ו

• צילום ‭!111‬פתיחת עלי-הגביע בריסן פרסי לאחר הרטבה במים: (א) במצב יבש עלי-הגביע סוגרים על הלקט הפרי‭);‬ב) ו‭)-‬ג) שלבים רצופים של הרטבה נלפי גוטרמן ועמיתיו]

• פרק שבעה-עשר הסתגלות צמחים לתנאי־מדבר (II)

• טבלה ‭.38‬תכונות ההסתגלות העיקריות של הכסרופיטים הפעילים-ביובש

• צילום ‭: 113‬ נבט בן-יום של ריסן פרסי,המגלה את השערות הריריות,המעגנות את הנבט לקרקע [לפי גוטרמן ועמיתיו]

• עילום ‭:115‬ (א) איריס חמלר עוזיה

• צילומ ‭: 115‬ (ב) ריבס המדבר

• צילום ‭:114‬ נחל בהר-הנגב,באביב 1944

• ןנילוס ‭:116‬ כריך ‭(Caret pachystillis) rrcnvn‬

• ציור ‭:97‬ פנולוגיה של צמחי-מדבר אחדלם ? למעלה — מישקעים (במ"מ) 1 (א) מלחית חומה‭);‬ב) מקור-החסידה השעיר‭);‬ג) בן-חצב מדברי‭);‬ד) נץ החלב דק - העלים‭);‬ה) סיסנית סיני‭);‬ו) כריר הערבות;קווים אופקיים — צמחים נושאי-עלים;מרושת — צמחים פורחים ונושאי-פרי;מנוקד — צמחים רדומים או מתים (בהקשר למלחית‭.(‬הקווים המאונכים השחורים ב‭)-‬א) מציינים את תחילת התארכותו של הגבעול

• צילום 17 ו: צמח כריר הערבות,ימים אחדים לאחר הגשם הראשון.העלים נושאים בראשיהם את הרקמות המתות מן השנה שעברה

• טבלה ‭.39‬איבוד-מים חודשי של צמח אחד

• ציור ‭:98‬ תרשים מערכות-השורשים של אחדים מצמחי החורח החד-שנתיים: (א) פשתנית ססגונית ‭; (Linaria haelava)‬ (ב) שלח הערבות ‭); (boveana Erucaria)‬ג) חיעד סתרדי ‭.(Aizoon lisponicum)‬ האבסציסה מציינת את העומק (בס"מ) מתחת לפני הקרקע

• טבלה ‭.40‬תווי-ההסתגלות העיקריים של הגיאופיטים וההמיקריפטופיטים האדישים-ביובש

• צייר ‭:99‬ שושנת יריחו: (א) צמח מאתר מושקה ו (ב) צמח מביתגידול יבש מאוד

• ציור ‭:100‬ (א) נבט ־אוורירי" ו‭)-‬ב) פרי "אוורירי" של מוצנית קטנת-פרחים ‭? ,‬ (ג) ו‭)-‬י) הם נבט ופרי "תתקרקעיים‭;"‬שני סוגי הנבטים הם בגיל זהה

• טבלה ‭.41‬שיעור התמותה באחוזים של נבטים של מוצנית קטנת-פרחים אשר גודלו בעציצים ולא קיבלו מים במשר כמה ימים (לפי קולר ורות)

• טבלה ‭.42‬תמותה של נבטים של מוצנים קטנת-פרחים שגודלו באדמה אשר הכיל כמויות שונות של מים (לפי קולר ורות)

• צילום ‭:118‬ מוצנית קטנתפרחים ראשי הפרחים האווריריים נראים בבירור

• ציור ‭:101‬ אחוזי הנביטה בפירות "אווריריים" ו"תת-קרקעיים' של מוצנית קטנת-פרחים,בטמפרטורות שונות ‭(25°C — s°C)‬ באור ובחושך: עיגולים לבנים — פירות אווריריים באור;עיגולים שחורים — פירות אווריריים בחושך;משולשים לבנים — פירות תת-קרקעיים באור;משולשים שחורים — פירות תתקרקעיים בחושך נ לפי קולר ורות]

• צילום ‭:119‬ שני פירות תת-קרקעיים של מובנית קטנת-פרדוים הניבטים מתיר צמח-האם המת [ברשותו האדיבה של ד.קולר]

• ציור ‭:102‬ כנפו קוצני: (א) ידוידת-הפצה הנושאת על עוקץ ‭(st)‬ ענפים קוציים ‭t^Kcnon,(br)‬ פירות מדומים (פסידוקראפים‭.(ps,‬לפי זהרי ‭); Flora Palaestina —‬ב) פירות מדומים המכילים פרי בעל זרע אחד ‭; (fn‬ (ג) פרי עם זרע ‭qpwrr (s)‬ בעטיף הפרי ‭);(00)‬ד) זרע;הנקודה השחורה על הזרע היא צלקת עוקץ-הזרע,כלומר 1 העוקץ שחיבר ביו הביצית לשחלה

• ציור ‭1103‬ תרשים של יחידת-הפצה של כנפן קוצני,המראה את סדר הפסידוקארפים מן המערך הראשון ‭(0‬ השני 00 והשלישי (ווו‭—st;(‬ עוקץ יחידת הפצה ‭— br‬ ענח ‭— pe ? ,‬ פסידוקראפ

• צילום ‭:120‬ כנפו קוצני נושא יחידות-הפצה רבות

• טבלה ‭.43‬אחוז הנביטה של פירות בכנפן הקוצני שנלקחו מפסיבדוקארפימ משלושת המערכים של צמח בעל שלושה מערכים

• צילוס ‭:121‬ צמח לדור שסוע יבש ומת עם עוקצי-פרי

• עילום ‭.122‬• אותו צמח דקות ספורות לאחר שנשטח במים;עוקצי הפרי הזדקפו כלפי מעלה

• צילום ‭:124‬ כוכב ננסי ו תפרחות יבשות בסמוך לשברי-חרס

• צילום ‭:123‬ כוכב ננסי ו נבטים ו בפינה הימנית העליונה תפרחות יבשות

• ?צילום ‭:125‬ כוכב ננסי: תפרחות הנפתחות,דקות ספורות לאחר שטיפתן במים

• טבלה ‭.44‬תווי-ההסתגלות העיקריים של הצמחים החדשנתיים החורפיים האדישים - ביובש

• ציור ‭:104‬ (א) תרשים-חתן־ של גבעול רותם-המדבר‭);‬ב) הגדלת הקטע ב‭)-‬א) המסומן במעגל‭);‬ג) הגדלת הקטע ב‭)-‬ב) המסומן במעגל,והמראה פיניות‭);‬ד) תרשים-דותך של גבעול שרביטו ריסני‭);‬ה,ו) הגדלת הקטע המסומן במעגל ב‭)-‬י) ‭)!‬ז) תרשים-חתר של עמוד התפרחת בפשתנית ססגונית חד-שנתית‭);‬ח) הגדלת הקטע המסומן במעגל ב‭.(1)-‬ב‭)-‬א‭),(‬ד) ו‭)-‬ז) מציין השטח המנוקד צרורות של צינורות ;שטח מקתקו — רקמה ירוקה מטמיעה 1 שטח מרושת — רקמה מיכאנית ? שטח לבן — רקמה הבנויה תאים לא-ירוקים ודקי-דופן (פארנכימה‭;(‬הרובד החיצו

• ציור ‭:105‬ תרשים של חתכי גבעולים שונים: (א) אספרג מדברי‭);‬ב) ריכפתן מדברי‭);‬ג) קזיח עקום‭);‬ד) סילון קוצני ‭); (Zilla spinosa)‬ה) אזוביון מדברי; (ו) שבטוט מצויץ.הסימנים — כבציור 104 ב‭)-‬ב) ו‭)-‬ד) מצויים צרורות של צינורות בטבעת המפותחת מאוד של הרקמה המיכאנית

• ציור ‭:106‬ (א) תרשים-חתר של עלה סיסנית סיני‭);‬ב,ג) פיונית ופירוט הקטע המסומן במעגל ב‭)-‬א‭.(‬הסימנים,כבציור 104

• ציור ‭:107‬ תרשים-חתך של עלים שונים: (א) כליל החורש r (ב) ציפורני-חתול מצריות‭);‬ג) ריכפה מגובששת‭);‬ד) אשבל מצרי‭);‬ה) שום הנגב‭);‬ו) צבעוני המדבר שטח מנוקד מציין חללים בין-תאיים

• ציור ‭:108‬ (א) תרשים-חתר של עלי דרכנית מקופחת: (ב,ג) הגדלת הקטעים המסומנים במעגלים,למעלה ולמטה,בהתאמה

• ציור ‭:109‬ (א) תרשים של חתך-עלה זוגן השיח‭);‬ב) הגדלה של הקטע המסומן ב‭)-‬א)

• פרק שמונה-עשר החי בנגב והסתגלותו לתנאי המדבר

• ציור ‭:110‬ היחידות הזואוגיאוגראפיות העיקריות של דרום-אירופה,המזרחהתיכוו וצפון-אפריקה: שדוור — איזור הים-התיכון ו קווים אלכסוניים — האיזור האיראני—טוראני ‭? ,‬ קווים ניצבים — האיזור הסהרי—ערבי;ניקוד דק — האיזור הסודאני;ניקור עבה — האיזור הקולכי (קאווקאזי‭;(‬קווים מצטלבים — האיזור האירופי—סיבירי (לפי אטלס ישראל)

• טבלה ‭.45‬כיווני התפוצה של בעלי החוליות בנגב,המדגימים את חשיבותו הזואוגיאוגראפית של "קו רמון—זוהר" (ציור ‭(2‬

• צילום ‭:126‬ לבנונית החולות בשעת הזדווגות [צילום יוסח איר]

• צילום ‭;127‬ לטאת-החולות הנפוצה [צילום יוסח אור]

• צילומים ‭:129,128‬ פתן החולות הגמדי מתחפר בחול [תמונות, יוסף אור]

• טבלה ‭.44‬תכולת המים (בגראמים ל‭100-‬ גראם של חומר-יבש) בבואתם של בעלי-חיים שונים

• ציור ‭:111‬ מקור-מים וסביבתו במדבר,המסוגלים לקיים עז הררית אחת,אינם מסוגלים לקיים אפילו כבש אוואסי אחת,אך די בהם כדי לקיים 44 עזיות בדוויות (בחישוב זה הובאו בחשבון תצרוכת-המזון ומרחק הרעייה מן הבאר)

• צילום 0ג1 • צבי הנגב [צלום פרופי היינריר מנדלסון]

• ?צילום ‭1131‬ עדר יעלים מעל לקיבוץ עין-גדי [צילום אברהם יפה]

• ציור ‭:112‬ טמפרטורת האוויר (קו רצוף) והקרקע (קו מקוטע‭,(‬וכן לחות יחסית (באחוזים) ב‭20-‬ באוגוסט 1962 במכתש-רמון,ליד מאורת מריון המדבר. המעגלים הריקים מציינים טמפרטורות והמעגלים המלאים לחות יחסית,שנמדדה במאורות של מריון המדבר.הקו הרצוף שבמרכז התרומה מציין את זמני הפעילות של החיה מחוץ למאורתה,ואילו הקו המקוטע מציין את שעות חוסר פעילותה של החיה במאורתה

• ‭: 113 ivy‬ ריכוז מאקסימאלי של שתז (מעגלים מלאים) ושל אלקטרוליטים שתניים (מעגלים ריקים) ב-ו1 בעלי-חיים: (א) אדם ‭);‬ב) אוגר‭);‬ג) חולדתחוןו‭);‬ד) חתול-הבית‭);‬ה) סנאי-הארמה‭);‬ו) עכבר-הקנגורו‭);‬ז) גרביל דרומי‭);‬רו) ירבוע מצוי‭);‬ט) פסמון‭);‬י) קוצו מצוי‭);‬יא) קוצן זהוב כוכב מציין בעלי-חיים ממדבר-הנגב [לפי שמידט-נילסון ור.אודל]

• ציור‭: 114‬ משקל-גוןו יחסי (באחוזים מהערך התחילי) של שישה מכרסמים שהוחזקו במעבדה במשך ארבעה שבועות,בטמפרטורה של ‭JO°C‬ ובלחות יחסית של 30 אחת והתקיימו על שעורה יבשה ללא תוספת מי-שתיה.מלמעלה למטה: (א) גרביל דרומי‭);‬ב) גרביל הסלעים: (ג) גרביל החולות‭-,‬ (ד) מריוו המדבר‭);‬ה) קוצן זהוב‭);‬ו) קוצן מצוי

• צילום ‭:132‬ קונכיות מרוסקות של לבנונית-החולות בפתח מאורת קוצו זהוב

• צילוט ‭:133‬ סרטן שווי-רגליים ‭(Hemilepistus)‬ בראשית כניסתו למחילתו לאחר זריחת-השמש

• צילום 4ג‭11‬ עץ אלה אטלאנטית בנחל בהר-הנגב,המדרגות הנראות בתמונה הן מתקופת ממלכת-ישראל (ראה עמוד ‭(285‬

• ציור ‭:115‬ טמפרטורות ולחות לחסית בתור מחילה של ‭,Hemilepistus‬ומחוצה לה בנימה חיה ומתה.ההתאדות מורידה את טמפרטורת הגוח החשוח לשמש,בהשוואה לגון» המת.המדידות נעשו במדבר האלגיירי [לפי אדני]

• ציור ‭:116‬ התפלגות הטמפרטורה וזרימת-החום בתור חילזון חשוח לקרני - השמש המדבריות וסביבתו. הטמפרטורות המצרנות מייצגות את השיאים שבציור

• ציור ‭:117‬ טמפרטורת חילזון לבנוניתהמדבר ‭(Sphincterochila boissieri)‬ וסביבתו.הערכים שנמדדו ב‭9-‬ ביולי 1969 מייצגים את טמפרטורות פנים החילזון הגבוהות ביותר שנמדדו באותו קיץ בסביבות שדה-בוקר. מקרא העקומות‭-.‬ (א) פני הקרקע בשמש‭);‬ב) קרקע מתחת לחילזון; >ג) חלל האוויר ברור הגדול‭);‬ר) דור שני‭);‬ד‭(,‬ דור שלישי‭);‬ה) אוויר

• ציור ‭:118‬ הרכב חילזון לבנונית-המדבר: (א) הרכב ממוצע ממירגם של 100 חלזונות‭);‬ב) הרכב ממוצע של חלזונות ללא קונכיות

• אחרית-דבר

• ביבליוגראפיה

• מפתח כללי

• מפתח לשמות בוטניים וזואולוגיים

• רשימת הצילומים

• רשימת הציורים

• רשימת הטבלאות

עמודים:

א  ג  ד  ה  ו  ז  1  2  3  4  5