לאחר ניסיון של תשע שנים בחקלאות מי-נגר בעברת ובשבטה , השתכנענו כי בתנאי-מדבר האופייניים לנגב , אפשר לגדל בהצלחה עציפרי , גידולי-שדה , צמחי-מרעה וירקות , בלי השקיית-עזר . נוכחנו לדעת שצמחי-תרבות שרדו בתנאים אלה ואפילו הניבו בצמצום בשנותבצורת . רכשנו ידע בסיסי על מי-נגר , שטפונות , גשמים ועל תלותם אלה באלה . למדנו להביו את המדבר ואת האתגר שהוא מציב בפני כל האורגאניזמים החיים באורח טוב הרבה יותר מכפי שידענו בראשית ניסויינו . חזרנו וגילינו דרך להיענות לאתגר זה בתחום החקלאות , ונוכחנו לדעת שחקלאות מי-הנגר מתאימה יפה לתנאי המדבר ; בכוחה של חקלאות זו להפור — לפחות חלקים במדבר — לאזורים פוריים , בלי להרוס את האיזון הטבעי הרופף , הגורם להתרחבות הישימון . הגענו אפוא בניסויינו המדעיים לשלב , אשר כדי להתקדם ממנו כלפי היישום המעשי היה עלינו לשאול את עצמנו שאלות מספר י האם אפשר להפוך את חקלאות מי-הנגר לעסק כדאי ? היוכלו אנשים להתפרנס מן היבולים במדבר , בהשתמשם בשיטות של חקלאות-נגר ? האם אפשר להשתמש בשיטות של חקלאות-נגר בארצות מתפתחות , שיש בהן מדבריות הדומים לנגב שלנו ובכר לסייע להן במניעת רעב ובהעל...
אל הספר