פרק ארבעה-עשר אגני היקוות זעירים - נגרין

יואל דה-מלאר היה יועצנו החקלאי בכל השאלות הקשורות בעציפרי , בגידולי-שדה ובירקות . יואל הוא אחד ממייסדי קיבוץ רביבים וחבר בו . קיבוץ זה נמצא בנגב , ותנאי האקלים והמשקעים שלו דומים מאוד לאלה של חוות שבטה . בימיו הראשונים של הקיבוץ נערר בו ניסוי , שהציע יוסף וייץ ז " ל , אז יו " ר הקרן הקיימת לישראל , על סמר מה שראה בתוניס . הוא הציע להשתמש במי-נגר לגידול-עצים , בצורה שלכל עץ יהיה אגן-היקוות קטן משלו . מסיבות שונות הופסק הניסוי בטרם הניב תוצאות . בשנת 1961 דחק בנו יואל לתכנן ניסוי מעין זה בעבדת , ואת חלקות-הניסוי — שהן אגני-היקוות זעירים — קראנו בשם נגרין 9 הצעתו נראתה לנו . מחקרינו הקודמים על השימוש היעיל במים ( פרק שמיני ) הראו , כי בתנאי-יובש , ככל שאגן-ההיקוות קטן יותר כן גדולה יותר יחסית כמות המים המתקבלת ליחידת-שטח . לפיכך , אם נגלה את הגודל האופטימאלי של האגנים לכל עץ ושיח , נוכל להשיג יעילות רבה יותר משימוש במי-הנגר , ונוכל לאפשר לחקלאי להשתמש בשטחים מישוריים גדולים , אשר כרגיל אינם מתאימים לחוות מי-נגר . יתרון חשוב אחר של נגרין על חוות מי-נגר טמון בעלות להתקנתם ולאחזקתם , שהיא קט...  אל הספר
מוסד ביאליק