|
|
עמוד:4
אולם במהרה נתקלנו בבעיות אחרות . גילינו כי לנגד עינינו שרידיהן של ציוויליזאציות רבות ולא רק של אחת , וכי רובדיהן של אלו מונחות זו על-גבי זו . על כן ביקשנו ארכיאולוגים והיסטוריונים , שיסייעו לנו לפענח לא רק את בעיות החקלאות אלא גם את הבעיות החברתיות - פוליטיות אשר הביאו לעליית הישובים הנחקרים ולנפילתם . מדוע באו העמים השונים וחנו כאן ? האם איפשרה חקלאות-המדבר שלהם קיום ? כלום היו החוות הבודדות שלהם מפרנסות עצמן ובלתי-תלויות בסיוע מבחוץ ? אילו גידולים גידלו ? האם הקימו את עריהם וכפריהם במוצבי - חוץ אסטרטגיים לצורר מסחר , או יצרו כלכלה מאוזנת , שבה מילאו החוות תפקיד חשוב ? אלה היו מקצת מן השאלות שהצגנו . קושיות אלו הגדילו בהרבה את היקה תוכניתנו המקורית והמוגבלת , לחקור את האתגר החקלאי בלבד , והרחבנו את מחקרנו ברי לכלול בו אתגרים היסטוריים , כלכליים , חברתיים וביולוגיים במדבר . מעתה היה עלינו לעסוק בנושא נרחב הרבה יותר , והוא האתגר הכולל שהמדבר מציג בפני האדם , הצמח ובעל-החיים . ובתום כל סיור ממושך ומעניין במדברהנגב חשנו , שכל אחד ואחד מאתנו נענה יותר ויותר לאתגר זה . באחד מימי אוגוסט 1956 הגיע האתגר לשיאו . אותה שעה נמצאנו ליד חורבות שבטה . כמנהגנו , נחנו את מנוחת הצהריים בצלן של שמיכות שפרשנו בין שני ג'יפים ; מעכלים היינו את הסלט המדברי המפורסם של ליזל אבן-ארי , העשוי מצמחי-מדבר ומירקות . חום-המדבר והזבובים לא הניחו לנו לישון , ולכן שוחחנו תוך נמנום על תיאוריות שלא מן העולם הזה . ואז זרק אחד מאתנו הצעה " ; אולי ראוי לשחזר מערכת עתיקה של חווה ולהפעיל אותה ? הארכיאולוגים משחזרים רק ערים ; הבה נשחזר אנו חווה חקלאית . " עתה התיישבנו כולנו ערים לחלוטין , כשאנו נדהמים מן הרעיון ומוקסמים ממנו . התווכחנו במרץ רב על ההצעה , מי בעדה ומי נגדה . ויכוח זה נמשך במשך שנה ויותר , אגב ניתוחן של בעיות טכניות וכספיות , הכרוכות בביצוע תוכנית מעין זו . מלכתחילה שקלנו את שיחזורה של חווה עתיקה רק כניסוי , שתכליתו העיקרית להוכיח או לסתור תיאוריות על עקרונות בסיסיים של חקלאותנגר עתיקה . ואולם לבסון ! הבינונו , שאם נתכנן את השיחזור ונבצעו כיאות נוכל לאסוןו מידע רב-ערך על-אודות האקלים המדברי , המשקעים והנגר העילי . אח קיווינו לזרוע גידולים חקלאיים בחוות משוחזרות . וכר היתה החקלאות למטרתנו העיקרית . רצינו לדעת באיזו מידה ניתן היום להשתמש בחקלאות מי-נגר . ולפני שהחלטנו אם השימוש בנגר עילי הוא שיטה יעילה לחקלאות בתנאי זמננו , היה עלינו לשקול שאלות אחדות : איזה צמחים אפשר לסגל להשקיית בלתי-קבועה בהצפה , אשר תתרחש כמסתבר רק פעם אחת , ואולי פעמים אחדות , בשנה ; מה הם מאפייני השימוש במים של צמחים אלה ; יבוליהם ; כושרם לעמוד בתנאי קיץ ארור ושחון , או בבצורת הנמשכת שנה תמימה ; כמות המים שאפשר לאגור באיזור השורשים של הצמחים השונים לשם ניצול נאות ; שיעור ההתאדות
|
|