מחבר:

שנת ההוצאה: 1984

מילות מפתח: חורבן בית שני; המרד הגדול; רומי; מרד בר-כוכבא; הורדוס (ממלכה); חורבן בית-שני; אימפריה רומית; מרד בר כוכבא

ההיסטוריה של ארץ-ישראל" היא סידרה המביאה סקירה שלמה, ראשונה ויחידה מסוגה של ארץ ישראל לתקופותיה. בית ההוצאה "כתר" בשיתוף עם מערכת מדעית של יד בן-צבי וטובי החוקרים בישראל חברו יחד להביא לפני כל שוחרי הארץ ולומדי עברה תמונה רחבת היקף, מעמיקה ורצופה של תולדות ישראל כחטיבה היסטורית אחת. נפרסות בה תקופות ידועות יותר וידועות פחות, על היבטיהן השונים: היסטוריה מדינית, פני הארץ וישובה, ריבודי החברה, המבנה הכלכלי והמנהלי, ההרכב הדמוגרפי, חיי תרבות ורוח ועוד.
כרך זה מתאר את תקופת השלטון הרומי, המרד הגדול, חורבן הבית השני ועד מרד בר כוסבה ( בר כוכבא ). אל הספר

נושא/נושאים: , העת העתיקה

תוכן הספר:

• שלטון רומי

• תוכן־העניינים

• פתח־דבר

• חלק א מראשית השלטון הרומי עד סוף תקופת בית שני (63 לפני הספירה - 74 לספירה)

• פני התקופה: ארץ־ישראל כחלק מן האימפריה הרומית והמרד הגדול

• 1. המזרח בשלטון רומא

• יצירתה של האימפריה הרומית

• ממפעלי הרומאים ; דרך רומית במעלה עקרבים בנגב. הרומאים חצבו לעתים מדרגות בסלע כדי להקל על העלייה והירידה בו.

• 2. הכיבוש הרומי של ארץ־ישראל וימי הורקנוס השני

• כיבוש פומפיוס וסופה של מלכות החשמונאים

• פסל ראש של פומפיוס כובש ירושלים.

• עלייתו של אנטיפטרוס האדומי

• המלחמה על כס המלוכה: 37-40 לפני הספירה

• 3. ההיסטוריה המדינית של מלכות הורדוס (4-37 לפני הספירה)

• שני מטבעות ארד מתקופת הוךדוס. ?(1? פנים: עוגן; אחור: קרני שפע כפולות. ?(2? פנים י עיטור שבחרטוס אנייה דמוי כנף ציפור; אחור: כף תמר.

• א. ראשיתה של מלכות הורדוס ועיצוב דמותה (27-37 לפני הספירה)

• ממלכת הורדוס

• מצודת אנטומה מכיוון מערב. המצודה עמדה בפינה הצפונית־מערבית של הר הבית והיתה בנויה בצורת מלבן עם ארבעה מגדלי פינה, שהגדול בהם נמצא בצד הדרומי־מזרחי. לרגלי המצודה השתרע אחד המרכזים המסחריים של העיר (הדגם המשוחזר שבמלון "הולילנד?.("?

• ב. מלכות הורדוס בשיאה (13-27 לפני הספירה)

• ג. שנותיו האחרונות של הורדוס (4-13 לפני הספירה)

• הורדוס: שנת שלוש לשלטונו

• 4. שלטון וממשל בממלכת הורדוס

• השתלבותו של הורדוס במבנה האימפריאלי הרומי

• מערכת המיסוי והכנסות המלך

• מדיניות הפנים של הורדוס

• "בר קתרס" ? שמה של אחת המשפחות החשובות מסוף ימי בית שני ו כתובת שנמצאה בחפירות הרובע היהודי.

• דרכי שלטונו של הורדוס

• מטבע משנת שלוש לשלטון הורדוס

• בין הורדוס לנתיניו היהודים: המהפכה החברתית

• המדינה ההרודיאנית ויהודי התפוצות

• שבר אבן שבו מגולפות שתי קרני שפע — הסמל הנפוץ והמקובל באמנות היהודית של התקופה.

• 5. מפעלי הבנייה של הורדוס

• מפעלי הבנייה הציבוריים של הורדוס

• קיסריה: רצפת פסיפס עס דגמים גיאומטריים מורכבים, אולי מארמונו של הוךדוס בעיר.

• מפעלי הבנייה האישיים של הורדוס

• nn־ החום (הקלךריום) של בית המרחץ מימי הורז־וס במצדה.

• ארמון הורדוס בהירוךיון. למעלה: האולם הגדול. בימי הוךדוס שימש האולם טרקליניום (חדר אוכל?,(? ובימי המרד — בית כנסת.

• למטה: חדרי המגורים נמצאים מלפנים, ומאחוריהם חצר גדולה ועמודים סביבה. ברקע — המגדל המזרחי, הגדול והשלם במגדלי הארמון.

• מכלול ארמונות החורף של הוךדוס מדרום־מערב ליריחו. באמצע המכלול עובר ואדי קלט. בתרשים למעלה; בצפון - ארמונות המלך ?(9 ,7)? ובריכת שחייה ?(3)? ובדרום - גן מפואר ?,(6)? בריכה ?(8)? וארמון קדום ?.(4)?

• בתמונה למטה; הטרקליניום (חדר האוכל) בצד שמאל, חדר הקבלה במרכז ובית המרחץ למעלה, בצד ימין.

• המקדש והבנייה הציבורית: עיצובה מחדש של ירושלים

• מבט על הר הבית מכיוון דרום־מערב, שחזור. במרכז — גיא הטירופויון (עושי הגבינה?,(? החוצה את העיר מצפון לדרום. הבניין הגדול לרגלי הר הבית הוא היפודרום (זירה למרוצי סוסים ומרכבות?.(?

• "לבית התקיעה להכ?."...? האבן סימנה את המקום שבו עמד הכוהן ותקע בחצוצרה להודיע על כניסתם ויציאתם של השבת והחגים. האבן נמצאה לרגלי הפינה הדרום־מערבית של הר הבית.

• כתובת יוונית שאסרה על לא-יהודים להיכנס לעזרות בית המקדש. כתובת זו ודומות לה הושמו בסורגים סביב תחומי המקדש.

• 6. היהדות והיוונות בתקופת הורדוס: התרבות החומרית והתרבות הרוחנית

• התרבות החומרית בירושלים ההרודיאנית

• למעלה; פנים קברי הסנהדרין. הנקברים הוטמנו בכוכים שנחצבו קומות קומות. קברי הסנהדרין מכונים כך אולי על שום כוכי הקבורה הרבים שבתוך המערות.

• למטה; יצוין העיטור העשיר בחזית הקבר, הכולל שריגי גפן ודגמים צמחיים אחרים.

• כלי חרס מסוג ה"טרה סיגילטה" (ציפוי אדוס?,(? שבמאה הראשונה לספירה נחשב לסוג מובחר.

• 7. החיים הרוחניים והכיתות בימי הורדוס

• צמיחת הנהגות וגישות דתיות חדשות

• הפרושים

• סמל המנורה על שתי אבנים שהתגלו ברובע היהודי. זו אחת הדוגמאות העתיקות של הסמל, שהפך לאחו חורבן הבית לסמל היהודי המובהק ביותר בקרב היהודים בארץ ובתפוצות.

• בית הלל ובית שמאי

• הצדוקים והביתוסים

• מעמדם המיוחד של האיסיים

• בור מדורג מקמראן, ששימש ככל הנראה מקווה טהרה, כמסתבר מהמחיצות שחילקו את המדרגות למעברים. יצוין הסדק במדרגות, שנגרם אולי על ידי רעש האדמה שאירע בשנת 31 לפני הספירה.

• 8. שושלת בית הורדוס (4 לפני הספירה - 39 לספירה)

• המאבק על ירושת הורדוס

• יורשי הוךז־וס

• הורדוס ביתשושלת

• המאורעות ביהודה לאחר מות הורדוס: "פולמוס של ורוס"

• ללא כותרת

• שלטון ארכלאוס ביהודה (4 לפני הספירה - 6 לספירה)

• שלטון הורדוס אנטיפס על הגליל ופריאה (4 לפני הספירה - 39 לספירה)

• ראש טיבריוס

• יסוד העיר טבריה, ?20-19? לפנה"ס

• הורדוס פיליפוס (4 לפני הספירה - 34 לספירה)

• 9. ארץ־ישראל ממדינת חסות לפרובינקיה (66-6 לספירה)

• ארגון הפרובינקיה והשלטון בה

• כתובת ההקדשה של המקדש שהקים הנציב פונטיוס פילטוס לכבוד טי3ליוס בקיסריה, עדות ארכיאולוגית יחידה לפועלו בארץ־ישראל.

• הנציבים בארץ-ישראל בשנים ?66-6? לספירה

• מטבעות שנטבעו ביודיאה בימי הנציבים הרומיים: ?(1? קופוניוס ?9-6)? לספירה?(2 -,(? ולריוסגןךטוס ?(3 ;(26-15)? פונטיוס פילטוס ?(4 ;(36-26)? אנטוניוס פליקס ?.(60-52)?

• שלטון רומא בארץ־ישראל: התקופה הראשונה (1 -41 לספירה)

• תקופת הנציבות של פונטיוס פילטוס

• נסיונו של גיוס קליגולה להציב צלם במקדש שבירושלים

• מטבע א?ליפס הראשון

• מלכותו של אגריפס הראשון (44-41 לספירה)

• שלטון רומא בארץ-ישראל: התקופה המאוחרת (66-44 לספירה)

• החרפת העימות בין יהודים ללא-יהודים

• דמותו ואופיו של המשטר הרומי בארץ (66-6 לספירה)

• 10. פני הארץ: האוכלוסייה הלא־יהודית ויישובה

• בין חלוקה גיאוגראפית לחלוקה אתנית־דתית

• בין שומרון, שומרון-סבסטי והשומרונים

• ?1uN>nn?־??p? הרומי בשומרון (ס3קזטי) מהתקופה הרומית. למעלה מצד שמאל מגדל הלניסטי גדול.

• השומרונים

• האוכלוסייה הלא-יהודית

• התרבות ההלניסטית בארץ-ישראל

• פסל האלה אךטמיס, אלת הפריון, שהתגלה בקיסריה.

• מערן הערים ההלניסטיות

• סרקופג רומי מקיסריה מהמאות הראשונות לספירה. למטה מתואר הקרב בין היוונים לאמזונות,ולמעלה שריד מפסלו של הקבור בארון. יצוין ההבדל באופי העיטורים בין הארון הרומי לארונות הקבורה היהודיים מאותה תקופה.

• הדקפוליס: "עשר הערים" ממזרח לירדן

• התגבשותה של ממלכת הנבטים

• כלי חרס נבטיים,

• ממלכת הנבטים

• ההיסטוריה המדינית של מלכות הנבטים

• סחרם הבינלאומי של הנבטים

• מטמון נבטי: ?10,500? מטבעות הכסף נמצאו בבית הפרסקות בממשית (כורנוב?.(?

• ?"vim? רגכטית עבךת והחווה החקלאית שלמרגלותיה — מבט כללי. הנבטים עיבדו בצורה כזאת שטחיס נרחבים בקרבת עריהם שבנגב.

• ערי הנבטים

• 11. פני הארץ: האוכלוסייה היהודית ויישובה

• היישוב היהודי בגליל

• גבולות הגליל ויישובו במאה הראשונה לספירה

• הבניין הציבורי בגמלא שנבנה במאה הראשונה לפני הספירה ונהרס במרד. יש המזהים אותו כבית הכנסת של העיר.

• יחסם של תושבי הגליל לשלטון רומא

• המסורת היהודית בגליל: קווי ייחודה

• היישוב העירוני בגליל

• ציפורי: מטבעות מימי המרד, שנת ?.68? הנטייה הפרו־ רומית של העיר מוצאת את ביטויה בכינוי ''עיר השלום" ?.(Irenopolis)?

• ארץ יהודה

• 12. בפני הבית: ירושלים — העיר והמקדש בשלהי ימי בית שני

• תחומיה של ירושלים ואוכלוסייתה

• ירושלים בסוף ימי בית שני

• חלקי העיר, איזוריה ומבניה העיקריים

• אחד המקוואות מימי בית שני בירושלים. המעקה בחלק העליון נועד להפריד בין הטמאים שירדו אל המקווה לבין הטהורים שעלו ממנו.

• מבט ממערב על בית מסוף תקופת בית שני. ברקע הר הבית והר הזיתים. בית זה הוא אחד הגדולים שנתגלו, ושלוש קומותיו הקיפו כ־600 מ"ר. רצפת הפסיפס במרכז, בסמוך למתקן המים.

• דמותה החברתית והתרבותית של ירושלים

• בית המקדש, מעמדו ותפקידיו

• העליות לרגל

• הנהגת המקדש

• איזור הר הבית ובית המקדש

• המדרגות המונומנטאליות שהובילו לשערי חולדה בצד הדרומי של הר הבית. השער המערבי מוסתר בחלקו על ידי החומה התורכית, והוא נמצא מתחת למסגד אל אקצא.

• 13. כלכלתה של ארץ־ישראל בשלהי ימי בית שני

• מרכזיותה של החקלאות

• מבחר אמפורות שנתגלו בחפירות הרובע היהודי בירושלים.

• המסחר והתעשייה

• ירושלים והמקדש כמרכז כלכלי

• Qtftj בית המקדש כפי ששוחזר על ידי מ. אבי־יתה בדגם ירושלים במלון "הולילנד?."?השחזור מתבסס על חזית המופיעה במטבעות בן כוסבה ובבית הכנסת של דוךא אורופוס (סוריה, המאה השלישית לספירת הנוצרים?.(?

• ?: r^i»^? גלוסקמה מעוטרת מסוף ימי בית שני. יצוין מגוון העיטורים והכתובות למעלה — האחת בעברית והארות ביוונית.

• למטה= הטור האחרון של "סרך היחד?,"? שנתגלה בקומראן. המאה הראשונה לפני ספירת הנוצרים.

• למעלה ו א־דיר — הקברים המונומנטאליים בו^טךה. בקבר זה חצובות שתי קומות ועל העמודים והאומנות מצויות כותרות נבטיות. הגמלון בקומה השנייה שבור ובמרכזו תולוס.

• למעלה: מצדה - שרידי האולם מן המפלס התחתון שבארמון הצפוני.

• למטה : מצדה — כלי תמרוקים, מסרק, בקבוקי בושם, כפיות כוחל ומכסה למראה, שנתגלו במבני המגורים של המורדים.

• ?: rfrv>^? אמת המים הגבוהה בקיסריה. אמה זו מורכבת משתי תעלות! הראשונה נבנתה על ידי הוךדוס והשנייה — כמאה וחמישים שנה אחר כך על ידי הקיסר הךוץנוס.

• למטה ו יריחו - הטרקלין המפואר מארמונו של הוךדוס.

• כלי חרס מטיפוסים שונים שנתגלו בחפירות יריחו.

• למעלה ן מבט כללי על הירוךיון,שנבנה על ידי הוךדוס כמקום נופש ומרכז מנהלי.לפי יוסף בן מתתיהו נקבר המלך בהירודיון בקבר שהוכן עוד בחייו כמוסוליאון. הירוךיון שימש מקום מבצר גם בזמן הקנאים ובן כוקיבה.

• למטה: שטיח צמר, שכיסה שלד אדם קבור בכוך במערת האיגרות בנחל חבר.

• למעלה י שני סלעים של כסף של בן כוקובה. מימין ו חזית המקדש 1 הכתובת ו "ירושלם שנה בי" f משמאל; ארבעה מיניס; הכתובת "לחרות ירושלם?."?

• למטה: קערת זכוכית יפהפייה ממערת האיגרות בנחל ח3ר.

• מבט על החלק הצפוני של מצדה עם שלושת המפלסים של ארמונו של הוךדוס. לאחר נפילת אחרוני הקנאים במצדה וכיבושה על ידי הרומאים, הוצב שם חיל מצב רומי עוד ארבעים שנה.

• מצדה: שרידי שיער מימי המרד.

• למעלה; מראה, סל, תכשיטים, דברי תמרוקים ופקעיות צמר ממערת האיגרות בנחל חבר.

• למטה " שטר (על גבי 9פירוס) חלוקה של קרקע חכורה מ"פרנסו של שמעון בן כוסבה נשיא ישראל בעין גדי" מיום כי'ח במרחשוו שנת ?" vjtivj?

• למטה ו נאד מעור עזים, שהכיל תכשיטים וכלי תמרוקים של אשה, ממערת האיגרות בנחל חבר.

• למעלה: כלי בית וכלי מטבח של פליטים יהודים ממערת האיגרות בנחל חבר.

• כניסה מ"ארמון מבצר ההר" בהירוךיון אל תוך מערכת המנהרות מימי בן כוסבה.

• 14. המנהיגות הפוליטית והחברתית של היהודים תחת השלטון הרומי

• האוטונומיה היהודית במסגרת הפרובינקיאלית

• המבנה והאופי של האוליגארכיה היהודית

• המערכת הפוליטית ומוקדי הכוח

• מוסדות ההנהגה: מועצת העיר והסנהדרין

• 15. דמות העם היהודי והיהדות במאה הראשונה לספירה (עד חורבן הבית)

• "עמי הארץ", אמונותיהם, דעותיהם ומנהגיהם

• התפתחות בית הכנסת כמרכז דתי־רוחני וקהילתי

• מצדה: בית הכנסת מתקופת המורדים. היותו מכוון כלפי ירושלים, שורות המושבים בארבעת הצדדים סביב וקטעים מכתבי הקודש שנתגלו במקום — כל אלה מעידים שאכן היה זה בית כנסת.

• דמותו של החינוך היהודי

• הלשונות בארץ־ישראל במאה הראשונה לספירה

• 16. הכיתות תחת שלטון רומי

• הפרושים

• הצדוקים

• האיסיים

• חורבות קמראן, מקום מושבם של האיסיים. מבט מן האוויר.

• ישו ומקורות הנצרות

• 17. היהודים בתפוצות ויחסם לארץ־ישראל

• 18. המרד הגדול (74-66 לספירה) וחורבן בית שני

• הסיבות והגורמים למרד

• פעילותם של המתונים בירושלים והשלבים הראשונים של המאבק

• ההכנות למלחמה בירושלים ובגליל

• ממטבעות המרד; מימין, חצי שקל עשוי ארד. פנים; ענף נושא פירות. הכתובת: ירושלם קדשה, ־ אחור; גביע על רגל גבוהה. הכתובת; חצי השקל. מעל הגביע, התאריך: שנת א למלחמת היהודים. משמאל, פרוטת ארד. פנים ן ענף גפן בעל עלה אחד וזלזל; אחור; אמפורה בעלת גוף מצולע, צוואר דק, שתי ידיות ורגל גבוהה. הכתובת: שנת שלוש למלחמת היהודים,

• המערכה הרומית בגליל

• המערכה על יודפת

• מבט כללי על גמלא לכיוון מערב, המראה את צורתו המיוחדת של ההר, הדומה לגב גמל.

• האנארכיה בירושלים: עליית כוחן של הסיעות הקיצוניות (70-67 לספירה)

• שנת שתיים למלחמת היהודים.

• השנה החמישית למרד.

• השנה הרביעית למרד.

• המצור ונפילת ירושלים בשנת 70 לספירה

• המצור על מצדה ונפילתה

• כלי מלחמה מתקופת המרד, אבני בליסטראות שנמצאו בהירוןיון.

• מחנה רומי למרגלות המצדה, אחד משמונת המחנות שהקימו הצרים.

• חלק ב מחורבן הבית עד מרד בן כוסבה (135-70 לספירת הנוצרים)

• פני התקופה: ארץ־ישראל באימפריה הרומית אחרי חורבן בית שני

• האימפריה הרומית אחרי שנת 69 לספירת הנוצרים

• אקזפסינוס

• טיטוס

• המהפכה של שנת 96 לספירת הנוצרים

• דומיטינוס

• הנוצרים לספירת 115 בשנת התפשטותה בשיא הרומיתהאימפריה

• עם ישראל אחרי חורבן בית שני

• ארץ-ישראל לאחר חורבן הבית

• 1. משמעותו והיקפו של חורבן בית שני

• הבחינה הדמוגראפית והרגיונאלית של החורבן

• הבחינה המדינית של החורבן

• שבויים יהודיים מוקפים חיילים רומיים נושאים את שלל הכלים של בית המקדש — המנורה, מחתות הקטורת, החצוצרות, שולחן הזהב ועוד. תבליט על גבי שער הניצחון של טיטוס.

• הבחינה החברתית של החורבן

• מצב הביטחון ופלישתם של נוודי המדבר

• המצב הכלכלי לאחר החורבן

• קסק\ךטיוס של נתה, שנטבע ברומי בשנת ?.97? פנים ן טץה. הכתובת ו ?"imp(erator) nerva caes(AR)? ?AVG(VSTVS) P(ONTIFEX) M(AXIMUS)TR(IBUNICIA) P(OTESTATE) CO(N)S(UL) II DESIGN(ATUS) HI? ?P(ater) P(ATRiAE)"? (אימפרטור 3ךוה קיסר אוגוקטוס כוהן גדול שריבון קונסול בשנייה ומיועד בשלישית אבי המולדת?.(? אחור: עץ תמר. הכתובת- ?"fisci ivdaici calvmnia svblata"? (מלשינות מס היהודים בוטלה?S(enatus) C(onsultum) :(? (החלטת הסנט?.(?

• שלוש מטבעות ניצחון על יהודה. מימין; דינר כסף של אקזפסינוס, שנטבע ברומי,בלטינית! יהודיה בוכייה יושבת עטויה צעיף ומאחוריה כן שלל של קסדה ושריון, מגינים ומוקייס י הכתובת י "יוךיאה?."? באמצע' סקטלטיוס ארד מתמי משנת 171 דקל,שמימינו יהודיה בוכייה ומשמאלו חייל רומי (טיטוס?:<'? הכתובת י "יודיאה השבויה?;"? "ה(חלטת) ס(נט?."(? משמאל: מטבע ארד, שנטבעה בקיסריה, ביוונית; כן שלל ועליו קסדה ושריון, מימינו מגן וכידונים ומשמאלו מגינים, לרגליו מימין מגן ומשמאל יהודיה בוכייה, שידיה כפותות לאחוריה; הכתובת: "יוז־י

• בחינה רוחנית־רעיונית־דתית של חורבן הבית

• בין חורבן להתאוששות

• 2. המשטר הרומי בארץ־ישראל מהחורבן ועד מרד בן כוסבה

• ארגונה וגבולותיה של הפרובינקיה יודיאה

• ארץ־ישראל תחת שלטון הקיסרים הפלויים

• החלוקה הפנימית ורשת הדרכים בפרובינקיה

• הערים והקולוניות

• נציבי הפרובינקיה יודיאה בשנים 106-70 לספירת הנוצרים

• עמוד ועליו כתובת הקדשה, שנתגלה מדרום להר הבית: "לאימפרטור) קיסר אספסע[וס] אוג(וסטוס) לאימפ(ךטור) ט(יטוס) ק[י]סר אספ(ס;נוס) אוג(וקטוס) הב(ן) ל[ ] אוג?1)?סטוס) א(ב)י המ?0)?ל(דת) הלג(יון) העשירי פר(טנסיס?."(? שם הנציב של יוןיאה נמחק.

• הפרובינקיה יודיאה ונציביה בשנים 132-106 לספירת הנוצרים

• ממלכת הנבטים ופרובינקיה ערביה

• מטבע כסף של רבאל השני, משנת ?.74? פנים: "רבאל, מלך נבטו, שנת ד?;"? אחור: "שקילת אמה ?=]?אמו] מלכת נבטו?."?

• הצבא ומערכת הביטחון ביהודה

• טביעת חותם של הלגיון העשירי: ?leg(IO) x frietensis)? (הלגיון העשירי פךק??\?סיס?.(?

• כתובת מאמת המים העליונה של קיסריה: "לאימ?ך(טור) טוץנוס הךרינוס אוג(יסטוס) משלחת של הלג(יון) העשירי ?ך(ק\נסיס?."(?

• כתובת לטינית ממחנה הלגיון העשירי בירושלים מסוף המאה הראשונה לספירת הנוצרים 1 הקצין פטליס משחרר את שפחתו.

• 3. ההנהגה וההיסטוריה המדינית הפנימית של היהודים מהחורבן ועד מרד בן כוסבה

• רבי יוחנן בן זכיי והמרכז ביבנה

• אגריפס השני, שנת ?.66?

• מטבעות אגריפס השני. מימין: מטבע ארד, שנטבעה בפנייס בשנת ?.83? פנים: דיוקן אקפסעוס, עטור זר דפנה. אחור: טיכי, בשמאלה קרן שפע ובימינה שיבולים?-,? הכתובת; ?)"?ש)נת כ"ז מ(ל)ך אגריפס?."? משמאל: מטבע ארד, שנטבעה בפנייס בשנת ?.85? פנים ו דיוקן טיטוס, עטור זר דפנה. אחור! ניקי צועדת, בימינה זר ובשמאלה כף תמר; הכתובת: "שנ(ת) כ"ט מ(לך) אגך[י]פס?."? המטבעות נטבעו אחרי מות אספסעוס וטיטוס.

• רבן גמליאל דיבנה מנהיג האומה

• ההנהגה והמרכז אחרי מותו של רבן גמליאל

• 4. מלחמת בן כוסבה (בר כוכבא)

• בעיית המקורות

• מדיניותו של הדרינוס כלפי היהודים ויהודה

• סיבותיו של המרד

• ההנהגה המדינית והצבאית של המלחמה

• ביקורו של הדךעוס בארץ־ישראל: ?.1? מטבע, שנטבעה לכבוד ביקורו של הדרעוס ביוךיאה בשנת ?.130? פנים ן הדךעוס 1 הכתובת; "הךרינוס, אוג(וקיטוס?,(? קו(נ)ס(ול) [פעם] ג' א(בי) (ה)מ(ולדת?;"(? אחור ו הךךינוס עומד ומולו, לימינו, אשה (יודיאה?,(? שמאחוריה ילד ובידה פק\רה לניסוך על מזבח, שלידו בהמת־קרבן ושני ילדים נושאי לולבים. כל הסמלים אליליים. הכתובת: "בוא אוג(וקוטוס) ליוךיאה: ה(חלטת) (ה)ס(נט?.2 ."(? טביעת חותם מקבר נבטי בממשית, שנעשתה כהעתק מטבע, שנטבעה בפטרה לכבוד ביקורו של הדתנוס בפטרה בשנת ?.130? דמותה של

• "שמעון נשיא ישראל"

• איגרת משמעון בן כוסבה לישוע בן גלגולה (נתגלתה בואדי מרבעת) ו פקודה בדבר משלוח חטים, שנכתבה בחיפזון, ללא חתימה בסופה.

• "א-ל-ע זנ רה כה" ?=)?אלעזר הכהן)

• pivn "מן הפרנסין של בית משכו?...? לישוע בן גלגולא רוש המחניה" בדבר פרה ו בשורה ?:4? "ואף אללי שהגיים קרבים אלנו?"...? (הכוונה לאויב הרומי?.(?

• ממציאות מערת האיגרות! כד שלל, שלקחו המורדים היהודים והשחיתו את הפרצוף, שהיה על גבי ידיתו.

• מטבעות בן כוסבה. ?.1? מטבע ארד. פנים: זר; הכתובת: "ירו/שלם?;"? אחור: איפורה; הכתובת: "ש(נה)ב לחר(ות) ישראל?.2 ."? מטבע ארד. פנים: דקל בעל שבע כפות תמרים ושני אשכולות; הכתובת: "ששמעון נשיא ישראל" (האות שין הראשונה מיותרת?;(? אחור: עלה rrtr הכתובת: "שנה אחת לגאלת ישראל?.3 ."? מטבע ארד. פנים: כף תמר מוקפת זר; הכתובת: "שמעון נשיא ישראל?;"? אחור: נבל בעל ארבעה מיתרים; הכתובת: "שנה אחת לגאלת ישראל?."?

• כלי מלאכה לתעשיית כלי זין של חרשי־ברזל יהודים שנתגלו בבית תר.

• המלחמה — מהלכיה המדיניים והצבאיים

• בית תר: המעיין העתיק בתחתית ההר ושתי כתובות רומיות מימינו ומשמאלו. זו שמשמאל מזכירה, בין השאר: "קנטותיון?"[? למיון) הי מק(דוניקה) וי"א קל(וךיה?.(?

• בית תר ; הביצורים והךיק

• הכניסה למערת האיגרות בנחל חבר. כאן נסתתרו לאחר המלחמה פליטים יהודים.

• חפצי בית ממערת האיגרות.

• גזירות השמד

• תוצאות המלחמה

• מטבע של הךךינוס, מלאחר מרד בן כוסבה.פנים;הךךעוס.הכתובת?",?אינ>־ ?)9?ךטור) קיס(ר) טו־י(נוס) הךר;נ(וס) איג(יקיטוס?."(? אחור י המקדש של יופיטר קפיטולינוס על הר הבית ובתוכו יושב יופיטר, מינתה משמאלו ויונו מימינו. הכתובת: "קול(ת;ה) אילעה) קפ(יטו־ לינה?."(?

• פסל הדוץנוס, שנתגלה בתל־שלם בעמק בית־שאן.על השריון — חיילים נלחמים.

• ביבליוגראפיה נבחרת

• מפתח

עמודים:

1  2  3  4  5  6  7  8  9  11  12  13