המסורת היהודית בגליל : קווי ייחודה מכל המקורות שבידינו ברור , שאכן היו הבדלים בין הגליל ליהודה . סיבה אחת נעוצה בכך שבית המקדש מילא תפקיד מרכזי בעיצוב חייהם של היהודים ביהודה , בקרב הכוהנים כבקרב ההמון , ואפילו בני אותן כיתות שלא היו ממונות ישירות על עבודת המקדש ( הפרושים והאיסיים ) היו שקועים הרבה בענייני המקדש ובהלכות ובמנהגים הקשורים בו ( דיני טהרה , תרומה , מעשרות , קרבנות וכדומה . ( כנגד זאת השפיע הריחוק הגיאוגראפי של יהודי ארץ ישראל מירושלים ומהמקדש על פיתוח דפוסים אחרים של ביטוי לרגשותיהם הדתיים . אין פירוש הדבר שהמקדש לא עמד גם בראש מעייניהם ושלא ראו בו את המקום המקודש ביותר ליהדות , שכן הם עלו לרגל לירושלים ממרחקים והעלו עמם תרומות ומתנות נוסף על מילוי שאר המצוות . בגליל עצמו זכו הכוהנים לכבוד ואף הועלו להם מעשרות . אך המרחק וקשיי הגישה הפחיתו כמובן מתכיפות העלייה לרגל למקדש בירושלים . ומכאן שאנשי הגליל היו גם בקיאים פחות במנהגים ובטקסים שבמקדש מאשר אנשי יהודה . מצב זה משתקף גם בדיון שבמשנה על נדרי המקדש , שבו נאמר : . .. " שאין אנשי הגליל מכירין את תרומת הלשכה ... שאין אנשי ה...
אל הספר