בין חלוקה גיאוגראפית לחלוקה אתנית דתית הרכב הלא- יהודית מאז ומתמיד היתה ארץ ישראל מיושבת באוכלוסייה לא יהודית גדולה . בסוף ימי בית שני היו חבלים נרחבים של הארץ מיושבים בצאצאיהם של העמים מן התקופה המקראית , בתוספת קבוצות אחרות שהיגרו במשך הדורות . יש לשער שבמאה הראשונה לספירה היו רוב תושבי הארץ יהודים — כשני מיליון עד שניים וחצי מיליון איש מתוך אוכלוסייה של גשלושה עד ארבעה מיליוני איש ; מיליון איש לפחות היו אפוא לא יהודים . אפשר לזהות שלוש קבוצות שונות של לא יהודים שהתגוררו באזורים שונים בארץ : השומרונים ישבו בשומרון והיו תושביה הבלעדיים כמעט — לא ידוע לנו על יהודים או נוכרים באיזור זה פרט לעיר קבסטי . השומרון היה אחד האזורים הפוריים והצפופים ביותר בארץ , ומספר תושביו היה בוודאי רב . בעבר הירדן ( ובמיוחד בחלקו המרכזי והדרומי ) ובנגב ישבו הנבטים , שממלכתם עמדה כשיא פריחתה במאה הראשונה לפני הספירה ובמאה הראשונה לספירה . באיזור החוף ובעבר הירדן היתה אוכלוסייה גדולה של נוכרים .
אל הספר