פעילותם של המתונים בירושלים והשלבים הראשונים של המאבק

פעילותם של המתונים בירושלים והשלבים הראשונים של המאבק כניסתה של ארץ ישראל למלחמה ברומאים לא היתה כאמור בבחינת זינוק פתאומי ואף לא הקיפה את כל שכבות העם , לפחות לא בשלבים הראשונים של המרד . ההיסחפות למאבק הכוללני היתה מתמדת , אך לא אחידה . בשנה וחצי הראשונות למרד היו בו תקופות של עימות סוער ותקופות שבהן היתה ידם של המתונים על העליונה . כיבוש העיר העליונה וארמון הורדוס אירועי הקיץ של שנת 66 סימנו את התחלת המרד : ההתנגשויות עם ? לודוס , נסיונו של אגריפס להחזיר את הגלגל אחורנית על ידי נאומו , ביטול הקרבן לשלום הקיסר ונפילת מצדה בידי הסיקריים . מיד לאחר מכן ניסו מנהיגי ירושלים , ועמם הכוהנים הגדולים וראשי הפרושים , להניא את העם מלהיכנס לעימות עם רומא , אך הדבר לא עלה בידיהם . אחרי כן ניסו לדכא את התלקחות המרד בבקשם מפלורוס ומאגךיפס לשגר לירושלים חיילים . ואמנם נשלחו לעיר אלפיים פרשים , ואלה — יחד עם חוגי המתונים — החזיקו בעיר העליונה , ואילו העיר התחתונה והר הבית היו בידי המורדים . לאחר קרבות שניטשו במשך שבוע ימים כבשו המורדים את העיר העליונה ואילצו את הכוחות המתונים למצוא מחסה בארמון הוךדו...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי

כתר הוצאה לאור