האוטונומיה היהודית במסגרת הפרובינקיאלית לאחר סיפוחה של יהודה למערכת הפרובינקיאלית היתה שליטתה של רומא בענייני הפרובינקיה יודיאה שליטה מלאה . יוסף בן מתתיהו מציג את הנציב הראשון קופוניוס כך : " אתו נשלח קופוניוס ממעמד הפרשים לנהל את [ ענייני ] היהודים בכוח שלטון מלא" ( קדמוניות , יח , , ( 2 כלומר , הסמכות העליונה בעניינים המדיניים , הכספיים , המשפטיים והצבאיים היתה נתונה בידי פקידים רומיים — אם לא בידי הנציב שמקום מושבו היה בקיסריה , הרי בידי הממונה עליו , הנציב העליון בסוריה , או אפילו בידי הקיסר עצמו . בכל תחומי השלטון היהודי העצמי זאת נותרה ליהודים אוטונומיה רחבה , דבו שלא היה בגדר חידוש ; במשך ארבע מאות שנות השלטון הפרסי ולאחריו , בימי שלטון היוונים , ועד לכינונה של המדינה החשמונאית בשנת 140 לפני הספירה , נשלטה ארץ ישראל בידי זרים , ואף על פי כן עלה בידי יהודיה להשיג , בתחומים רבים , עצמאות כמעט מוחלטת : שליטה בעניינים מדיניים מקומיים , קיום מערכת שיפוט פנימית שדנה כמעט בכל הבעיות המשפטיות להוציא דיני נפשות , שלטון עצמי בתחום העירוני ועצמאות בכל הקשור בקיום מצוות הדת . כל אלה היו יס...
אל הספר