ירושלים והמקדש כמרכז כלכלי

ירושלים והמקדש כמרכז כלכלי ירושלים כמרכז כלכלי מאחר ששליטתה של ירושלים על החברה היהודית היתה מוחלטת , היתה העיר למרכז כלכלי פורח . ריכוז האומנויות השונות בה והפעילות הכלכלית הנמרצת , שהתנהלה בעיקר סביב בית המקדש וצרכיו , האנשים הרבים שעלו אליו לרגל ושבו ממנו למקומותיהם — כל אלה יצרו בירושלים משק כלכלי תוסס ומגוון . יוסף בן מתתיהו וספרות חז"ל מספרים על השווקים שהיו בירושלים לסוגי התעשייה השונים ; כגון שוק סוחרי הצמר , שיוסף בן מתתיהו מציין שהיה ממוקם מצפון מערב להר הבית , בפרבר שכונה "העיר החדשה . " לאחר שעבר הצמר הגזוז תהליכי אקזפךה הוא נטווה לחוטים והיה מוכן לאריגת הבגד . האורגים ( גרדיים ) נזכרים בכמה מן המקורות שבידינו . לאריגת שתי הפרוכות לבית המקדש נזקקו מדי שנה בשנה לשמונים ושתיים בתולות . לגבי הגברים נחשבה האריגה לאומנות המשפילה את בעליה , והאורגים התגוררו באיזור שער האשפות . קשורים באומנותם היו הכובסים ( תפקידם היה לאטום את הבגד למים ) והחייטים . קברו של כובס נמצא בפינה צפונית מזרחית של העיר , ושוק הבגדים נמצא בעיר החדשה .  אל הספר
יד יצחק בן-צבי

כתר הוצאה לאור