מחבר: ליאורה ביגון

שנת ההוצאה: 2014

מילות מפתח: תכנון ערים; ארכיטקטורה; אימפריאליזם; דקר (סנגל); תכנון; פיתוח עירוני; תכנון עירוני; תכנון אורבני; תיכנון; תיכנון עירוני; תיכנון אורבני; אדריכלות; קולוניאליזם; אימפריאליסם; קולוניאליסם; אימפרייליזם; קולונייליזם

בספר זה נבחנת יצירת המרחב העירוני של דקר (סנגל) – בירת הפדרציה של מערב אפריקה הצרפתית, ומתוך כך מתבהר תפקידה של התרבות בייצור מרחב קולוניאלי עירוני. המושגים המשמשים בתהליך יצירת העיר הקולוניאלית במערב אפריקה והצדדים הפיזיים הכרוכים בכך חושפים משא ומתן מורכב, בעל אופי סימבולי ופוליטי, בין קבוצות אוכלוסייה שונות. יצירת דקר הקולוניאלית ותפיסתה כעיר אימפריאלית בדמיונם של הצרפתים הייתה במידה רבה תרגיל בבנייה עצמית של זהות מטרופולינית ברמה הלאומית והתרבותית. היא הייתה גם תרגיל בבניית ה'טבעים' שיוחסו לקבוצות הילידיות שהרכיבו את הרוב העירוני בדקר. בהשראת עולם דימויים שהוכוון היטב בידי ממשלת צרפת, רוב זה עבר פרימיטיביזציה, נשלט והושתק. בניגוד למה שנהוג לחשוב על אודות הארכיטקטורה הקולוניאלית, הקולוניזטורים הצרפתים לא שעתקו באופן סתמי את הארכיטקטורה שהייתה מוכרת להם מבית, שכן בשום מקום באירופה לא ניתן למצוא את טיפוסי המבנים שנבנו באפריקה. חקר תפיסת המרחב הקולוניאלי העירוני כקרקע מאותגרת בעלת דינמיות פנימית נוכח המפגש בין קבוצות התושבים השונות המתקיימות במרחב זה מביא בחשבון את קולות המוכפפים ואת אופני ארגון היישוב שלהם, את חומרי הבנייה שהעדיפו, את הטרמינולוגיה העירונית שנקטו ואת האופנים שבהם דחו את המושגים והנהגים הקולוניאליים בתחום זה או השלימו עמם וקיבלו אותם. אל הספר

נושא/נושאים: , גאוגרפיה

תוכן הספר:

• יצירת דקר האימפריאלית היסטוריה וארכיטקטורה

• תוכן העניינים

• מבוא

• פתח דבר ותודות

• הקדמה

• מדוע דווקא דקר?

• תמונה :1 מפת סנגל, לרבות ארבע הקהילות )סרטוט של המחברת(

• תמונה :2 מפת שטחי צרפת בתקופה הקולוניאלית בצפון אפריקה, במרכזה ובמערבה ובה דקר )סרטוט של המחברת(

• מדוע השימוש בצירוף "יצירת דקר" האימפריאלית?

• מדוע ההתמקדות בהיסטוריה ובארכיטקטורה?

• התקופה שבה עוסק ספר זה והערה על המודרניות

• ייחודיות המקורות

• מבנה הספר

• פרק 1 אוריינטציה צבאית — המשלטים הראשונים ותכנית העיר דקר

• המפגש הרשמי

• תמונה :3 מפה של סנגל הקדם־קולוניאלית שבה נראית אימפריית הווֹלוֹף בין נהר הסנגל לנהר הגמביה. אימפריה זו כללה עד המאה התשע־עשרה ארבע מדינות או אזורים עיקריים: ג'וֹלוֹף, קָ יוֹר, וָ אלוּ ובּאוֹל, לרבות “וולופיזציה" של סִ ין וסָ לוּם )סרטוט של המחברת(

• תמונה :4 מפת נְ 'דַ קרוּ הקדם־קולוניאלית כפי שסורטטה בידי הגנרל פֵ דהֵ רב בשנת 1853 ונקראה בפיו “כפר דקר". ניתן להבחין באחד־עשר כפרי הלֶ בּוּ המתוחמים שהרכיבו את המקבץ בכללותו ובמבנים הצרפתיים הראשונים על קפ וֵ ר דוגמת המיסיון הצרפתי ובית ז'וֹבּר )באדיבות אל"ס(

• התחלות קולוניאליות

• תמונה :5 חלק מתחריט לא מתוארך המתאר את האי סן־לואי מכיוון הים, את המצודה הצרפתית ואת מקבץ בקתותיהם של האפריקאים סביבה )רישום של המחברת על בסיס המקור בארכיון הקולוניאלי באקס־אן־פרובנס, ER ANOM 7 FI/33)

• תמונה :6 תצלום של בית מגורים בדגֵ 'נֵ ה המדגים את מאפייני סגנון הבנייה הסודני )באדיבות גב' מרלי שמיר(

• תמונה :7 טָ אטָ א בטיוֹנג ).)Tiong רישום של המחברת על בסיס תחריט מסוף המאה התשע־עשרה

• תמונה :8 רישום המתעד את הערב שבו נחנך הגשר הצף בסן־לואי בנוכחות הגנרל פדהרב

• תמונה :9 בול של אפריקה המערבית הצרפתית )AOF( שבמרכזו נראה פדהרב על רקע "גשר פדהרב" בסן־לואי, שהחליף — מתחילת המאה העשרים ועד היום — את הגשר הצף שתכנן )אוסף פרטי(

• פרויקט סנגל: הכשרה מבית

• מאפיינים צורניים

• תמונה :10 תכנית התחנה האגרונומית חָ אן שהקים חיל ההנדסה הצרפתי בקפ ור בינואר — 1870 לימים הגן הבוטני של דקר. התכנית מדגימה את עקרונות התכנון של החיל ומצביעה על חשיבות גידול העצים לנוף העירוני של העיר העתידית דקר )באדיבות אל"ס(

• תמונה :11 סרטוט של חיל ההנדסה הצרפתי שבו נראית המצודה הצבאית במֵ דִ ין לצד יישוב מקומי בשם זה על גדות נהר הסנגל העילי, 1864 )באדיבות אל"ס(

• מבני הצבא

• תמונה :12 הקומה העליונה של קסרקטין במרכז דקר שנבנה לקראת סוף המאה התשע־עשרה )תצלום של המחברת(

• תמונה :13 תכנית הקומה העליונה של אותו קסרקטין במרכז דקר כפי שסורטטה בשנת 1901 )באדיבות אל"ס(

• תמונה :14 רעף מחצר אחד הקסרקטינים במרכז דקר שעליו חקוק שם המפעל במרסי שממנו יובא לסנגל בסוף המאה התשע־עשרה )תצלום של המחברת(

• תמונה :15 סרטוט צדי של אחד מצריפי הקש שנבנו במחנה הצבאי של סן־לואי בנְ 'דַ ר־טוּט, 1883 )באדיבות אל"ס(

• תכנית האב של דקר

• תמונה :16 תכנית האב של פּינֶ ה־לַ פּרָ ד לדקר, 1862 )באדיבות אל"ס(

• תמונה :17 פרט מתוך תמונה 16 המדגים כיצד תכנית האב של דקר סורטטה הלכה למעשה על גבי המקבץ של אחד־עשר כפריהם של בני הלבו. כיכר פּרוֹטֶ ה, למשל, שהכילה את המצודה ואת הכנסייה הקתולית, לרבות בית החולים ממזרח, תוכננה על גבי הכפר מְ 'בּוֹר המתוחם ומסומן בכמה מעגלים קטנים המציינים את בקתות הקש של האפריקאים

• פרק 2 בתי המגורים כסוגיה פוליטית — משכונת ה"מדינה" ועד ל"פלטו" של דקר

• הערות מקדימות

• מחשבות על הפרדה במגורים בדקר לפני 1914

• תמונה :18 העתקת כפרי הלבו של נ'דקרו — אחדים מהם כמה פעמים — מאמצע המאה התשע־עשרה עד העשור הראשון של המאה העשרים, בעקבות הגשמת תכניתו של פינה־לפרד שסימנה את היווסדותה של דקר הקולוניאלית )הסרטוט מבוסס על חיבורו של סק, דקר(

• תמונה :19 דקר בשנת .1908 כיום זהו האזור המסחרי והאזור הוותיק ביותר של דקר הקולוניאלית. כפריהם של בני הלבו שנדחקו מעבר לתכנית האורתוגונלית של ציר שדרות גַ מבּטָ ה–מַ ז'ינוֹ, מכונים “כפר ילידי" — מה שמעיד שגם מן הבחינה הקונספטואלית לא ראו בהם חלק אינטגרלי מן העיר ה"צרפתית" )התמונה מבוססת על פיקטיה, השינויים(

• תמונה :20 “כפר כושי" — גלוית דואר צרפתית מהעשור הראשון של המאה העשרים, שבה תועדו אזורי מגוריהם של בני הלבו על פני הקרקע החולית של חצי האי בשולי דקר הקולוניאלית )אוסף פרטי(

• תמונה :21 מכון פּסטֵ ר על הפּלָ טוֹ של דקר כיום. המבנה, המתוארך לשנת ,1937 משלב את עקרון הסימטריה של בית־הספר לאמנויות יפות עם אלמנטים אקלקטיים במסגרת סגנון האַ ר־דֵ קוֹ )תצלום של המחברת(

• בין תברואה לפוליטיקה: ייסוד שכונת המדינה בדקר, 1914

• תמונה :22 תכנית הרשת של שכונת המֵ דינָ ה בדקר כפי שתוכננה בשנת 1914 וכונתה אז באופן ראשוני “כפר דקר". המשבצות הכהות הסמוכות לדרך הראשית מסמנות את מבני הציבור המיועדים )באדיבות אל"ס(

• תמונה :23 צומת רחובות בשכונת המֵ דינה כיום. אפשר להבחין בתכנית הרשת, שהקלה, בין השאר, על פיקוח מצד המנהל, במבנים בני קומת הקרקע ובשורות העצים שניטעו בקפדנות כחלק ממדיניות ה”טיהור” הקולוניאלית )תצלום של המחברת(

• תמונה :24 גלוית דואר של הצלם פוֹרטיֶ ה מתחילת המאה העשרים, שבה תועדו משקי הבית של בני הלבו בתוך מרכז דקר או בשוליים הקרובים שלו. הם אמנם הסכינו עם התכנית האורתוגונלית, אבל עדיין היו עשויים מחומרי בנייה ארעיים )אוסף פרטי(

• תמונה :25 חלק מדוח קולוניאלי משנת 1920 המתעד את שמותיהן של מובלעות משקי הבית של בני הלבו השוכנות בתוך מרכז דקר )מבוסס על אל"ס, דוח על ההיגיינה בדקר(

• הסגרגציה באפריקה: מינוח, פרקטיקה וכמה נקודות אחרות

• הצד האחר של המטבע: שכונת הפלטו בדקר

• תמונה :26 סרטוט רובעי דקר עם רמיזה להתפתחויות בצמיחה העירונית לאחר העשור של 1950 ועד היום לכיוון פנים חצי האי המכונה “הפרוור" )סרטוט של המחברת(

• תמונה :27 דוגמה של ראשוני מבני המגורים הקולוניאליים במרכז דקר, כיום האזור המסחרי )תצלום של המחברת(

• תמונה :28 דוגמה לשרידי חתך צדי של בית מגורים קולוניאלי שנהרס לטובת הקמת מבנה מודרני וגבוה יותר תחתיו )תצלום של המחברת(

• תמונה :29 החצר הפנימית של מבנה בסגנון הסן־לוּאיזיאני בדקר — כיום מלון “סן־לואי סן" )— )Saint Louis Sun המתוארך לסוף המאה התשע־עשרה. מהקומה השנייה, על גג רעפיה, הקולונדה והבלוסטרדה, נראית יפה חצר זו על הצמחייה הטרופית שלה )תצלום של המחברת(

• תמונה :30 חזית משופצת ברוח התקופה של בית בסגנון סן־לואיזיאני מסן־לואי עצמה בחוף הצפוני של סנגל )תצלום של המחברת(

• הווילה הקולוניאלית וייפוי דקר

• תמונה :31 דף אחד מתוך קטלוג של “בתים קולוניאליים” — לכולם מאפיינים משותפים דוגמת ורנדה ושלדת מתכת. מבנה זה, לדוגמה, יוצר מראש בעבור מושבות באקלים טרופי על־ידי חברה צרפתית מבּוֹרדוֹ. קטלוגים מעין אלו הופצו באפריקה המערבית הצרפתית במסגרת שיתוף פעולה בין חברות ייצור פרטיות למחלקה לעבודות ציבוריות שם )באדיבות אל”ס(

• תמונה :32 אחת הווילות הקולוניאליות הסטנדרטיות הראשונות שנותרו על הפלטו של דקר. הווילה מתוארכת לעשור הראשון של המאה העשרים. גג הרעפים, הגמלון שבמרכזו פתח מעוגל וקומת הקרקע על מפתחיה הסדורים — כל אלו דומים בפשטותם לבתי הסוחרים במרכז דקר מצד אחד, ולצריפי הצבא מצד אחר. אבל שטח הוורנדה והחצר האחורית הנדיבה מאפיינים את המרחב הפריווילגי של שכונת הפלטו )תצלום של המחברת(

• תמונה :33 תמונה של וילה קולוניאלית קלסית מתחילת שנות השלושים של המאה העשרים על הפלטו של דקר. שכלול וגיוון המודלים הראשונים בולטים ביותר )תצלום של המחברת(

• תמונה :34 אחת השדרות הראשיות הרחבות והוותיקות של הפלטו שלאורכן ניטעו עצים שיובאו מן המטרופולין. זני הצמחים המוכרים מבית וצביעת החלק התחתון של הגזע בלבן כדי לדחות מזיקים, חיזקו את הרגשת הזהות של הקולוניזטור ואת הרצון ליצור מרחב “מבוית" ו"בן תרבות" בתוך סביבה זרה, אם לא “ברברית" )תצלום של המחברת(

• פרק 3 מ"סגנון המנצח" ל"סגנון הפרוטקטור" — ארכיטקטורה ציבורית בדקר

• מבוא

• מתן שמות לרחובות בדקר הקולוניאלית

• תמונה :35 השלט של "בּוּלְ וואר הרפובליקה” — אחד הצירים המרכזיים במרכז דקר ששימר את שמו מזמן ייסוד דקר במשך כל התקופה הקולוניאלית ועד היום )תצלום של המחברת(

• תמונה :36 מונומנט ון ווֹלֶ נהוֹבן כיום, בכיכר מול בית הנשיאות של דקר )תצלום של המחברת(

• "סגנון המנצח"

• תמונה :37 בית המושל הכללי בדקר כפי שצולם על גלוית דואר קולוניאלית מתחילת המאה העשרים )אוסף פרטי(

• תמונה :38 בית המושל הכללי לשעבר בדקר, המשמש כיום כבית הנשיאות )תצלום של המחברת(

• תמונה :39 בית המשפט של דקר, שנבנה בתחילת המאה העשרים וכיום שוכן בו משרד החוץ )תצלום של המחברת(

• תמונה :40 בית העירייה של דקר, שנבנה בתחילת המאה העשרים )תצלום של המחברת(

• תמונה :41 חלק מחזית בית המסחר של דקר )תצלום של המחברת(

• שלב מעבר וחיפוש

• תמונה :42 גלוית דואר צרפתית שבה נראה בית הקיץ של המושל בעיר אלג’יר בסגנון עַ רַ בּיזַ נטי )או נאו־מוֹרי( מובהק. הצורות הוורנקולריות, דוגמת קשתות פרסת הסוס והסיומת המשוננת של המבנה, נכפפו לשימוש ולאסתטיקה הקולוניאליים )אוסף פרטי(

• תמונה :43 אחד משלושת שערי הכניסה לשוק קֶ רמֵ ל במרכז דקר )תצלום של המחברת(

• תמונה :44 חלק מחזית תחנת הרכבת של דקר הסמוך לנמל )תצלום של המחברת(

• "סגנון הפרוטקטור"

• תמונה :45 קיר הקיבּלה של המסגד הגדול בדְ גֵ 'נֶ ה שבמאלי )באדיבות מרלי שמיר(

• תמונה :46 ביתן הפדרציה של אפריקה המערבית הצרפתית בתערוכה הקולוניאלית של 1931 בפריז (רישום של המחברת על סמך תצלום שהוצג במוזאון ההיסטורי של גורֶ ה שבסנגל)

• תמונה :47 הפּוֹליקְ ליניק בשכונת המדינה של דקר, שהוקם בשנת 1934 )תצלום של המחברת(

• תמונה :48 בית היולדות הישן על הפלטו של דקר, תחילת שנות השלושים )תצלום של המחברת(

• תמונה :49 שוק סנדגָ ה, דקר 1934 )תצלום של המחברת(

• תמונה :50 בית־הספר “מָ ליכּ סִ י” בשכונת המדינה של דקר, שהוקם בסוף שנות השלושים )תצלום של המחברת(

• תמונה :51 אחד משני מגדלי הפעמונים הנאו־סודניים של הקתדרלה של דקר )תצלום של המחברת(

• המושבות כמעבדות ניסויים

• תמונה :52 גלוית דואר מסנגל מתחילת המאה העשרים )באדיבות אל"ס(

• תמונה :53 אחד משלושת בתי הנשיא הראשון של סנגל לאופולד סֵ נגוֹר בסנגל. וילה זו נבנתה בשנת 1981 בשכונת פן בדקר )רישומים של המחברת(

• סיכום — ופנים לעתיד

• לוח כרונולוגי

• נספח הדוקטרינות הקולוניאליות הצרפתיות, הוויכוח עליהן מבית והקשר שלהן לתאוריות הגזעניות של התקופה

• ביבליוגרפיה

• מפתח

עמודים:

1  3  4  5  6  7  8  9  11  12  13  14