חוץ מהווריאציות השונות של התכניות שנקשרו למערך הכללי של יישובי חיל ההנדסה במערב סודן ולמידת הרציונליזם של יישובים אלו , בלטה בדרג הצבאי בפריז השאיפה לאחד את כל העולם הקולוניאלי הצרפתי , גם מן הבחינה הסימבולית , כך שאנשי הצבא שנעו ממחנה למחנה , למשל בהנוי או בדקר , יכלו לפגוש אותו הנוף . אנשי הצבא שהופקדו על המורפולוגיה של היישוב ושביקשו להטביע אותו חותם בכל הערים הקולוניאליות , היו אמונים גם על תכנון מבנים יחידים . הם בחרו לשם כך במודלים מתוך " אטלס המבנים הצבאיים " ) שנזכר לעיל ( . האקלים בסנגל , למשל , הביא אותם לבחור באותן תכניות מתוך האטלס שנועדו לארצות חמות , אבל אופי הבנייה היה הומוגני בשל הרפרטואר המוגבל של המודלים באטלס – מה שנקשר גם לתהליך הריכוזי של אופן קבלת ההחלטות . בפנים סנגל או באזור החוף של דקר התמקדו המתכננים במבנים היחידים שנועדו לשימוש צבאי , והדיון נסב סביב הרקע ההיסטורי לבנייתם , מאפייניהם הצורניים והעקרונות שעמדו מאחוריהם . לאחר מסעות הקרב הצבאיים ומדיניות ההשקטה שננקטה בעקבותיהם נרגע האזור ופחת הצורך בהגנה . הביצורים שהוקמו באותה העת על חצי האי קפ ור – האזור שיוע...
אל הספר