ספר זה מבקש לנתח את הפוליטיקה התרבותית של ייצוג המרחב באמצעות בחינת ההיגיון שעמד מאחורי הארכיטקטורה הקולוניאלית ויצירת המרחב העירוני בדקר ואופני מימושו של היגיון זה . המאפיינים המושגיים והפיזיים של תהליך יצירת העיר הקולוניאלית במערב אפריקה – ובייחוד של יצירת מרחב – מודל כמו המרחב של דקר – חושפים משא ומתן מורכב שנשא אופי סימבולי ופוליטי . יצירת דקר הקולוניאלית הייתה במידה רבה תרגיל בבנייה עצמית של הזהות המטרופולינית ברמה הלאומית והתרבותית . היא הייתה גם תרגיל בבניית טבעים שיוחסו לאוכלוסייה האפריקאית . בהשראת עולם דימויים מסוים שהוכוון על – ידי ממשלת צרפת , עברה אוכלוסייה זו פרימיטיוויזציה , נשלטה והושתקה . בניגוד למה שנהוג לחשוב על הארכיטקטורה הקולוניאלית , לא שעתקו הקולוניזטורים הצרפתים את הארכיטקטורה שהייתה מוכרת להם מבית באופן סתמי , שכן בשום מקום בפריז ) או בלונדון או בבריסל ( לא ניתן למצוא רבים מטיפוסי המבנים שנבנו במערב אפריקה , בסנגל או בדקר . תפיסת המרחב הקולוניאלי בתור קרקע מאותגרת בעלת דינמיות בשל המפגש בין הצדדים המעורבים , היא גם תרגיל היסטוריוגרפי ומתודולוגי שבו מובאים בחשב...
אל הספר