המודלים להקמת היישובים הקולוניאליים , פרי תכנונם של קציני חיל ההנדסה , של מחלקת הגשרים והכבישים ושל הארכיטקטים של בית הספר לאמנויות יפות ; מלחמתה המתמדת של המחלקה לעבודות ציבוריות בבקתות הקש וניצול התפרצות מגפת הדבר כדי לאכוף את מדיניות הסגרגציה במגורים בדקר ; התפתחות הפלטו והווילה בעלת הוורנדה בתור מודל ל " עיר הלבנה " אל מול שכונת המדינה ; ייבוא " סגנון המנצח" והמצאת " סגנון הפרוטקטור " על רקע הראייה במושבות מעבדות לניסויים קולוניאליים בתחום התכנון והבנייה וגיוס עולם דימויים בהכוונת ממשלת צרפת למען הפרויקט הקולוניאלי – כל אלו הם חלק נכבד מן הנושאים שנידונו בספר זה . נושאים אלו אינם מעידים רק על דו הערכיות שהייתה טבועה בשיח הקולוניאלי הצרפתי או על הפער בין האידאלים של הצרפתים , כפי שהתגלמו בדוקטרינות הקולוניאליות של האסימילציה והאסוציאציה , ובין המציאות . הם מדגישים את העובדה שבמסגרת המשטר הקולוניאלי , שהתאפיין בשליטה ובנישול , עוצב השיח הרשמי על אודות הארכיטקטורה והתכנון העירוני בצרפת ובאפריקה המערבית בידי הקולוניזטורים בלי שיתופו של הצד האפריקאי ובלי להעניק לגיטימציה לתפיסות המרחב ...
אל הספר