לשאלה " מדוע דווקא דקר ? " ניתן מענה בהקדמת ספר זה , המציגה את הרציונל מאחורי הכתיבה ונותנת רקע היסטוריוגרפי גלובלי . נאמר כאן בקצרה כי בהקשר העולמי , נובעת התרומה העיקרית של הספר מעצם הדבר שחקר התכנון העירוני והאדריכלות של אירופה מחוץ לאירופה הוא תחום שהולך ומתבסס בספרות המחקר רק בשני העשורים האחרונים – להוציא תקדימים מעטים . בחקר זה נוטה הספרות להתמקד במושבות שהיו בעלות פריווילגיות בסדר העדיפויות הקולוניאלי , דוגמת הודו הבריטית או מושבות צפון אפריקה הצרפתית . חקר המרחב העירוני באפריקה שמדרום לסהרה או " אפריקה השחורה " עדיין נדיר למדי . מעבר להתמקדות בצורות ובקונפיגורציות עירוניות , לרבות מי שהגה אותן , ההקשרים שמאחוריהן , הסמנטיקה והממדים החומריים של הקולוניאליזם , האתגר העיקרי שעמד לפני הוא הוספת נדבך לכתיבת ההיסטוריה הגלובלית של התרבות האירופית המודרנית . לצד זאת , לא התעלמתי מכל צורות ההתכתבות של תרבות זו עם תפיסות אזוריות ומקומיות בדבר ארגון היישוב וסגנונות הבנייה של התרבות הילידית – ובכך תרומתו הנוספת של ספר זה . אנצל את פתח הדבר כדי להעיר כמה הערות , אימפרסיוניסטיות במידת מה , ...
אל הספר