שלב מעבר וחיפוש

כמו בצרפת עצמה , כן גם בערים הקולוניאליות הצרפתיות הופקד עיצובם של מבני הממשלה בידי ארכיטקטים מבית הספר לאמנויות יפות . בית הספר לאמנויות יפות בפריז פעל משנת 1819 ועד לשנת . 1968 קדמה לו האקדמיה המלכותית לארכיטקטורה ) – ) Academie Royale d ’ Architecture אחת האקדמיות המלכותיות הגדולות האחרונות – שנוסדה בשנת . 1671 מאז היווסדה , היה העיקרון המנחה של האקדמיה עיסוק בתאוריה של האדריכלות ויצירת דוקטרינה , ולא התמקדות בצד המעשי דווקא – אף על פי שהפרקטיקה האדריכלית נכללה במסגרת הלימודים , כמובנת מאליה . את הנטייה הזאת ירש בית הספר לאמנויות יפות שנחשב למעוז האקדמיזם בצרפת ושלאורך 17 דלקור , הכנסיות הוותיקות של דקר , עמ ' . 21 הציטוט מתוך עמ ' . 19 מאה וחמישים שנות קיומו דגל בקלסיציזם ארכיטקטוני והגדיר את ה " יפה " באופן מוחלט ונוקשה . בהשפעת הדוקטרינה הנאו קלסית שהזינה את בית הספר , פותחו העקרונות האסתטיים שאפיינו את בוגריו , שעליהם דומה שלא נתעוררה כל מחלוקת . עקרונות אלו – הבאים היטב לידי ביטוי בכל הדוגמאות שהובאו כאן מדקר – כללו את הקומפוזיציה הרגולרית של המבנה , את הסימטרייה שלו ואת המיקוד...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן