למן שנת 1894 בקירוב ועד לשנת 1914 התפשט בעולם גל התפרצויות של מגפת דבר , באמצעות דרכי הים שבוססו על ידי הכוחות האימפריאליים . הגל עבר מאוסטרליה לדרום אפריקה , ולבסוף – לצפון אפריקה , לאחר שהכה בגרן בּ סאם ) בחוף השנהב ( , באקרה ) בחוף הזהב דאז ( ובדקר . מספר מקרי המוות בדקר במשך המגפה , שהחלה באפריל 1914 ונסתיימה בינואר , 1915 היה 3 , 653 איש , מתוך כלל אוכלוסייה של כעשרים ושישה אלף איש . בשבועות הראשונים לאחר התפרצות המגפה עדיין לא ניתן ביטוי מפורש לרעיון ההפרדה הגמורה בין מרכז דקר ובין מה שנודע כ " שכונת הילידים " – דהיינו אותם כפרי נ ' דקרו שנדחקו אל השוליים הצפוניים מערביים של מרכז זה – אף כי ננקטו צעדים חמורים , שכללו שרפת בקתות קש רבות ויצירת מחנות בידוד והסגר כפוי לכמה ימים וכן חיסון אוכלוסיית דקר . כפי שאירע בכמה ערים קולוניאליות , דוגמת דלהי הבריטית וערים בקונגו הבלגית , לרבות פריז עצמה כמה עשרות שנים קודם לכן , לא נטו התושבים המקומיים לשתף פעולה עם אנשי התברואה , והצעדים נאכפו בכוח בסיוע כוח משטרה . דקרים רבים , למשל , לא הסכימו להתחסן וחוסנו בכוח או באיומים : פועלים אפריקאים...
אל הספר