נמצאו 107 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: יוסף דן
תיאור: תולדות תורת הסוד העברית הוא ניסיון ראשון לסקור מזווית ראייה היסטורית את תולדותיה של תורת הסוד העברית. המושג "תורת הסוד" הוא מושג פנימי בתרבות העברית, והוא כולל, בראש ובראשונה, את "מעשה בראשית" – הקוסמוגוניה (מעשה הבריאה) והקוסמולוגיה (מבנה המציאות ומהלכיה) ואת "מעשה מרכבה" – תורת האלוהות, מבנה העולמות העליונים ותורת המלאכים (אנגלולוגיה). לכך יש להוסיף את האסכטולוגיה, האפוקליפטיקה, המשיחיות, המאגיה והדמונולוגיה. תולדות תורת הסוד העברית סוקר את הנושא בעת העתיקה ובימי הביניים: בעלי הסוד באשכנז ובראשית הקבלה וההתפתחות בדור הזוהר בספרד, בפרובנס ובאיטליה, מתוך תקווה שניתן יהיה להמשיכו עד תקופת הרנסנס והעת החדשה. תולדות תורת הסוד העברית – ימי הביניים דן בעשרות הרבות של החוגים והיוצרים בתחומי הסוד והמיסטיקה שפעלו מתקופת הגאונים ועד גירוש ספרד. שתי קבוצות עומדות במרכזו של פרק מעצב זה בתולדות תורת הסוד: בעלי הסוד באשכנז בשלהי המאה הי"ב ובמאה הי"ג ("חסידי אשכנז"), והמקובלים שפעלו בעיקר בספרד, בפרובנס ובאיטליה, למן סוף המאה הי"ב ועד דור הגירוש. בחוגים אלה נתבססה התפיסה המרובדת של האלוהות – בעיקר תורת הכבוד באשכנז ותורת הספירות האלוהיות בקבלה – העוסקת בכוחות שונים בעולם העליון שעִמם מתקשרת נשמתו של האדם. יצירותיהם של בעלי הסוד במאות הי"ב והי"ג שימשו תשתית ורקע לתקופת השיא בתולדותיה של תורת הסוד היהודית, שלהי המאה הי"ג וראשית המאה הי"ד, שבה נוצר ספר הזוהר ונקבעו מסלולי התפתחותה של תורת הסוד העברית. הכרך הנוכחי דן בתקופה שבעקבות הזוהר, והוא השני מבין שני כרכים על תקופה זו.
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי
מאת: יוסף דן
תיאור: תולדות תורת הסוד העברית הוא ניסיון ראשון לסקור מזווית ראייה היסטורית את תולדותיה של תורת הסוד העברית. המושג "תורת הסוד" הוא מושג פנימי בתרבות העברית, והוא כולל, בראש ובראשונה, את "מעשה בראשית" – הקוסמוגוניה (מעשה הבריאה) והקוסמולוגיה (מבנה המציאות ומהלכיה) ואת "מעשה מרכבה" – תורת האלוהות, מבנה העולמות העליונים ותורת המלאכים (אנגלולוגיה). לכך יש להוסיף את האסכטולוגיה, האפוקליפטיקה, המשיחיות, המאגיה והדמונולוגיה. תולדות תורת הסוד העברית סוקר את הנושא בעת העתיקה ובימי הביניים: בעלי הסוד באשכנז ובראשית הקבלה וההתפתחות בדור הזוהר בספרד, בפרובנס ובאיטליה, מתוך תקווה שניתן יהיה להמשיכו עד תקופת הרנסנס והעת החדשה.
תולדות תורת הסוד העברית – ימי הביניים דן בעשרות הרבות של החוגים והיוצרים בתחומי הסוד והמיסטיקה שפעלו מתקופת הגאונים ועד גירוש ספרד. שתי קבוצות עומדות במרכזו של פרק מעצב זה בתולדות תורת הסוד: בעלי הסוד באשכנז בשלהי המאה הי"ב ובמאה הי"ג ("חסידי אשכנז"), והמקובלים שפעלו בעיקר בספרד, בפרובנס ובאיטליה, למן סוף המאה הי"ב ועד דור הגירוש. בחוגים אלה נתבססה התפיסה המרובדת של האלוהות – בעיקר תורת הכבוד באשכנז ותורת הספירות האלוהיות בקבלה – העוסקת בכוחות שונים בעולם העליון שעִמם מתקשרת נשמתו של האדם. יצירותיהם של בעלי הסוד במאות הי"ב והי"ג שימשו תשתית ורקע לתקופת השיא בתולדותיה של תורת הסוד היהודית, שלהי המאה הי"ג וראשית המאה הי"ד, שבה נוצר ספר הזוהר ונקבעו מסלולי התפתחותה של תורת הסוד העברית. הכרך הנוכחי דן בתקופה שבעקבות הזוהר, והוא ראשון מבין שני כרכים על תקופה זו.
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי
מאת: ראובן הכהן אוריה
תיאור: הספר בוחן באופן מקורי את חידת משיחיות הרממ״ש ואת בשורתה. הוא מראה כי משיחיותו ונביאותו הציבורית-היסטורית הנה פועל יוצר של התודעה המיסטית-חב״דית שלו. תודעה, שתורת האלוהות שלה מרוכזת באינסוף האחדותי הנקרא ׳עצמות ומהות׳ ועומד ביסוד הקביעה: ״קוב״ה, ישראל ואורייתא – כולא חד!״
הספר מוכיח כי תפיסת האלוהות האחדותית של הרממ״ש מחלצת מתוכה בשל הגיונה הפנימי, תהליכים נטורליסטיים ואימננטיים בתיאור של התפתחות וגאולה. ואכן משיחיותו היא תהליך רציונלי, רוחני וטבעי מתחילה ועד גמירא. תהליך שבו מתבטלים היסודות האפוקליפטיים-ניסיים לכל אורך הדרך. לדידו, זוהי הגאולה האחת המובטחת ואין בלתה. היא היוצרת שינוי איכותי בהוויה ההיסטורית-חברתית והתרבותית-לאומית. כל הגותו ומפעלו של רממ״ש היו מתוך תודעה זו, ולשם זיהויו כמשיח בעיני העם והעולם בכללו. ודאותו זו חסרה אך את הסכמת העם וקבלתו, לשם מימושה המלא.
התפיסה האחדותית מביאה לשינוי של המבנים, הדפוסים והמנגנונים שנבנו מדימויים פרסונליים וטרסצנדנטיים החוצצים בין תודעתנו לבין העצמות. בכל הדימויים הפרטיקולריים וההתגלותיים-אפוקליפטיים, וכן בכל אלה שיוצרים היררכיה מהותנית שבין קודש לחול ובין חומר לרוח וכדומה, יחול שינוי ההולם אימננטית את הכוליות האינסופית. שינויים אלה אף מטהרים את האדם והאנושות מהאחיזה האגוצנטרית במציאות ומניעה אותם ליחס חומל וזולתני. כך תיגאל האנושות מהרוע האנושי. בכך ביקש הרממ״ש לגאול את עם ישראל ואחר את העולם כולו מהשפות המעכבות את גאולתו.
אדרא - בית להוצאת ספרים אקדמיים
מאת: מכרם משירקי
תיאור: ישוע מנצרת, ישו בשפת חז"ל, או בכינויו הערבי עיסא אבן־מרים, נתפס באסלאם כנביא יוצא דופן שנולד באורח פלאי, לימד וחולל נסים ואף הקים מתים לתחייה. ספר חדשני זה עוסק בדמותו של ישוע במחשבההמוסלמית במאות ה-7 עד ה-11. הספר מציג תמונה פנורמית של התפתחות הנרטיב אודות חיי ישוע בעיני המוסלמים בתקופה הקדומה, וסוקר את הדרכים שבהן התייחסו לנושאים רגישים ושנויים במחלוקת, דוגמת האינקרנציה, הצליבה, אלוהותו של ישוע והשילוש.
המחבר מפתח תיזה שלפנינו היסטוריוגרפיה חלופית מגמתית, שלעתים מושפעת מתחושת כוח דתי או חברתי, ולעתים היא תוצר של התמודדות עם דחייה. לפי תפיסה זו, ישוע שימש מעין מסווה שסייע להגן על קבוצות מוחלשות ודיסידנטיות, והוגים שחששו להציג את הגותם בשמם. הוגים מעין אלה בחרו להתבטא בשמו של ישוע, תוך שהם בוחרים את דמות ישוע ההולמת את הגותם: הנביא, הפילוסוף, הסגפן,האידיאולוג ואפילו המצביא של אחרית הימים.
אדרא - בית להוצאת ספרים אקדמיים
מאת: חנוך בן פזי
תיאור: הדיון בדבר היחס שבין ההומניזם ובין היהדות חייב להתקיים, והוא אכן מתקיים, אך במעגלי שיח מצומצמים מדי. במובנים עמוקים ביותר, הדיון אודות היחס שבין היהדות וההומניזם הוא אחד מן האתגרים הגדולים ביותר של היהדות במאתיים השנים האחרונות. לדיון הזה יש היבטים שונים וכמה מישורים של דיון, וכמובן שאין הוא דיון תיאורטי בלבד. דומה, כי ביסודן של מחלוקות פוליטיות וחברתיות רבות המעסיקות את הציבור בישראל, עומדת שאלת היחס שבין היהדות להומניזם, ולעתים בין המחויבות ליהדות כדת או כלאום ולמחויבות להומניזם כעמדה אתית כלל אנושית.
ביסודו של הספר מצויה ההכרה במחויבות ההומניסטית ובמחויבות היהודית כשתי מערכות ערכיות והכרתיות שונות, אשר יכולות להיות שותפות זו לזו, משלימות זו את זו, ולעתים מתחרות זו בזו. חיבור זה מציג מגוון של גישות וביקורות אודות הגשר המחבר, או החומה המפרידה, החוטים הקושרים, או הסערה המאיימת בכל מפגש שבין שני העולמות. הספר כולו הוא בבחינת הזמנה להתמודד עם סדרה של שאלות המתעוררות במרחב הנפתח בין שני העולמות. ואולי, הוא מבקש להיות קריאה לעצב מחדש את הזהות היהודית במונחים של "הומניות עברית״.
אדרא - בית להוצאת ספרים אקדמיים
מאת: אהרן ז'אן-מארי לוסטיגר
תיאור: הקרדינל אהרן ז'אן-מארי לוסטיגר שאף כל ימיו לבנות גשר בין יהודים לנוצרים ולתרום להבנה הדדית ולהתמודדות עם פצעי העבר, כך שיהיה "מפגש היהודים והנוצרים בשירות האנושות מקור השראה לשלום וברכה עבור כולם". הוא מוסיף ואומר כי "הקבלה של הנוצרים את העם היהודי והיהדות כברכה יכולה להביא להכרה של היהודים בנוצרים ובמציאות הנוצרית. העתיד יגיד והאלוהים יודע, אך לא ניתן לקוות שתהליך כזה יתרחש לפני שנתגבר על משקלן של מאות שנות הרדיפה". אחת התמות המרכזיות בספר זה הוא דרישתו הנחרצת של הקרדינל להעמיק את ההיכרות העצמית דרך המפגש עם הזולת, קרי דיאלוג בין יהודים לנוצרים: "מפגשם של מנהיגי הכנסייה הקתולית והיהדות יכול על בסיס אמון הדדי לעזור במיתון ההתפרצויות חסרות ההיגיון של שנאה, טינה או נקמה, ואם ירצה ה', לכונן דו־שיח המבוסס על כבוד הדדי ומפגשים נושאי פרי".
הקרדינל אהרן ז'אן-מרי לוסטיגר (2007-1926) נולד בפריז להורים יהודים שהיגרו לצרפת מפולין. בגיל 14 הוא נטבל כנוצרי, והוסיף את השמות ז'אן ומארי לשמו אהרן. אימו ג'יזל נספתה באושוויץ. הוא הוסמך לכהן בכנסייה הקתולית, שימש כרועה קהילה בפריז (1979-1969), וכהגמון העיר אורליאן (1981-1979). בשנת 1981 הוא מונה לארכיהגמון של פריז וב-1983 לקרדינל. במעמדו כקרדינל וכארכיהגמון של בירת צרפת, ובשל זהותו היהודית וקשרי הידידות שיצר עם יהודים, תרם הקרדינל לוסיטגר רבות לדו-שיח יהודי-נוצרי בצרפת ומעבר לגבולותיה.
אדרא - בית להוצאת ספרים אקדמיים
מאת: אבי אלקיים
תיאור: דִיוַאן אל־חַלַּאג֗ הוא קובץ שירה דתית מונומנטלית. זוהי יצירה מיסטית אקסטטית מהפכנית פרי עטו של המיסטיקן הצלוּב אל־חֻסַיִן בֶּן מַנְצוּר אל־חַלַּאג֗ (מ' 922). אל־חַלַּאג֗, שהתפרסם בעולם בקריאתו המיסטית האקסטטית אַנַא אל־חַקּ (=אני אלוהים), היה אחד מענקי הרוח בתולדות המיסטיקה במין האנושי, כפי שלימדנו חוקר המיסטיקה הצרפתי הדגול לואי מסיניון שהקדיש עשרות שנים מחייו לחקר חייו ויצירתו של אלחלאג֗. מפגשו המיסטי הֲרֵה הגּוֹרָל עם אהובו האלוהי הוביל אותו להרהורים יוצאי דופן במקוריותם על מהות הקיום האנושי, ועל מצבו הנשגב והטראגי של המיסטיקן. אל־חַלַּאג֗ היה כנראה המשורר הצוּפי האהוב ביותר בקרב הקהילות היהודיות בארצות האסלאם בימי הביניים ובראשית העת החדשה, כפי שעולה בין היתר מחיבורים שנתגלו בגניזות קהיר.
ספר זה פורש מהדורה דו־לשונית מנוקדת של דִיוַאן אל־חַלַּאג֗, המקור בשפה ערבית ולצדו התרגום לעברית בת־זמננו. מטרת הספר היא לפתוח שער להתוודעות מעמיקה ומרתקת של קוראי ערבית ועברית לתולדות השירה המיסטית לסוגיה, להעמקתה של הרוחניות הישראלית בכלל, ולהתחדשותו ולהתגוונותו של הזרם הצוּפי המוסלמי והיהודי בארץ הקדוש בפרט.
אדרא - בית להוצאת ספרים אקדמיים
מאת: רוני נאור-חפרי
תיאור: כיצד כאב הופך לאהבה? נזירים אסקטים, שחיו בימי הביניים באירופה, הצליחו להפוך כאב לאהבה: הם גרמו לעצמם כאב כדי לבטא אהבה לאל. כיצד הם עשו זאת? כיצד משפיע הכאב על קיומו של העצמי כבעל הכרה? אילו תכונות משנה הכאב בהכרה? האם הכאב משנה את השפה, את תודעת הזמן, את התוכן החושי או את כל אלה גם יחד? מה קורה בהכרה כשהיא במצב של כאב ותכונותיה משתנות? כיצד יכול העצמי כאובייקט לבטא אהבה לאל, שאינו אובייקט? וכיצד ניתן לבטא אהבה – רגש שתמיד דורש אובייקט כמושא – כלפי מה שאינו אובייקט, האל?
הניתוח הפילוסופי המובא בספרה של רוני נאור-חפרי מציע שהכאב יוצר שינוי או הרס בגבולות ההכרה. שינוי או הרס זה מאפשר חריגה או שחרור של העצמי מגבולות אלה, גם אם באופן חלקי, מוגבל ולזמן קצר. כך, העצמי מתנסה בהיות לא-אובייקט ומתאפשר לו לבטא אהבה לאל, שאינו אובייקט. משמעות קיומו של העצמי כשהוא בכאב נקשרת גם במשמעות קיומו בהקשר הנוצרי: החיקוי את האל. חיקוי זה מתבטא בהתנסות ב-imitatio Christi, על הייצוגים הפיסיים והוויזואליים של האל שהתגשם בבשר בנו כריסטוס, אך גם בהתנסות בהיות לא-אובייקט, בדומה לאל, שאינו אובייקט, הלא הוא מושא האהבה של העצמי.
רסלינג
מאת: אורית בשקין, מאיר חטינה
תיאור: הספינקס בעידן של תמורות פותח צוהר נוסף, מעמיק ומאתגר, לקורותיה של מצרים המודרנית. מאמרי הספר עוסקים בסוגיות מפתח הקשורות לשיח ההיסטורי וההיסטוריוגרפי אודות מצרים והמרחב הערבי, למשל קולוניאליזם ולאומיות, דת ומדינה, דמוקרטיה וחברה אזרחית, מלחמה ושלום, כל זאת תוך ריענון ואף רביזיה של המחקר הקיים. הדיון האינטגרטיבי בסוגיות האלה חושף מאמץ אינטנסיבי, רצוף אתגרים ומהמורות, לכונן בארץ הנילוס תרבות לאומית מצרית השואפת לזקוף את קומתו של הספינקס ולהצטרף לעולם הגדול, אבל בתנאיה שלה ומבלי להתפרק מהזהות הילידית.
אסופת המאמרים אשר לפניכם משקפת נאמנה מקצת מתחומי העניין והמחקר של פרופ' ישראל גרשוני, איש אוניברסיטת תל-אביב, בעל שם עולמי, ומבכירי המלומדים בדורנו בחקר היסטוריה של הרעיונות ולאומיות במזרח התיכון ובמצרים המודרנית. מחקריו המקיפים על אינטלקטואלים ועל עיצוב תודעה קיבוצית, תרבות דפוס ומרחב ציבורי, הנצחה וזיכרון, פשיזם ודמוקרטיה, הטביעו חותם מהותי על שדה המחקר וההוראה בישראל ובעולם. מחקריו של גרשוני מתאפיינים בניתוח מעמיק ובמחשבה ביקורתית.
"הספינקס בעידן של תמורות" – אשר עם כותביו נמנים תלמידים ותלמידות של גרשוני, וותיקים וצעירים, יהודים וערבים – אינו מתיימר לסכם קריירה ענפה של חוקר פורה, שכן עטו עודנו מושחז ומפעלו האקדמי עדיין בעיצומו.
רסלינג
מאת: אביבה גיטלמן
תיאור: הפילוסוף היהודי פרנץ רוזנצוויג (1929-1886) חיבר את "כוכב הגאולה" בשנת 1919, ספרו המשמעותי ביותר. ספר זה הוא כגשר הנטוי על פני השקפות מגוונת, דתות ותרבויות, והוא מתפרס על פני יריעה רעיונית רחבה תוך ניתוח ביקורתי, מעמיק ויסודי של מספר רחב של נושאים. רוזנצוויג גדל בבית יהודי מתבולל ואף עמד להתנצר. כחלק מתהליכים קיומים אלו שניווטו את מהלך חייו, החליט לדבוק ביהדותו תוך שאינו זונח את הנצרות ומתעמק באסלם ובדתות המזרח. בבסיס הספר נגלית ההתעקשות של רוזנצוויג לקיים דיאלוג עם אותן דתות שהותירו חותם רעיוני על התרבות האנושית בכלל ועל התרבות המערבית בפרט. "כוכב הגאולה" חושף את הקורא לדיאלוג ולדיון רחב היקף עם מרחבים רעיוניים אלה, דיונים שאינם מנותקים מהווייתו הקיומית של רוזנצוויג, בן לתקופת המודרנה.
מחקרים רבים נכתבו על "כוכב הגאולה", אולם ספרה המעמיק של אביבה גיטלמן, תיאולוגיה אישית, מבקש להיחלץ מהמגמה האפולוגטית של מחקרים רבים, ובהתאם לכך למקם את התרבות היהודית כמוקד ליצירת חייו של רוזנצוויג. בתיאולוגיה אישית מבקשת המחברת לאגד את הדיאלוגים שנכתבו על ידי רוזנצוויג בשפה גרעינית, לעיתים אזוטרית, ולעקוב אחר הכוחות, מכלול האסוציאציות, הרבדים הגלויים והסמויים המניעים את כוחה של שפה זו. באופן הזה מבקשת המחברת להתיר ולו במעט את חוסר הבהירות האופף את "כוכב הגאולה", תוך יצירת כלים ביקורתיים, תרבותיים והיסטוריים לבחינת ספרו של רוזנצוויג. לאורה של חקירה זו מתגלה הגותו של רוזנצוויג כהגות שאינה דתית, אינה מצמצמת את עצמה להגות מודרנית או פוסט-מודרנית אלא הגות אשר כל אחד עשוי למצוא בה חלופה ייחודית.
רסלינג
מאת: Binyamin Abrahamov
תיאור: "The present book examines the Sufis' and mainly Ibn al-̔Arabī's approaches to the five pillars of Islam. A chapter of ritual purity is added, because this precept is a necessary condition for the implementation of some pillars. The Sufis' approaches to these precepts vacillate between acceptance and rejection. Their acceptance of the pillars is expressed in different ways; mystical, theological, philosophical and ethical considerations are introduced to explain the formal rites of the five pillars.
אדרא - בית להוצאת ספרים אקדמיים
מאת: Binyamin Abrahamov
תיאור: The aim of this book is to examine Ibn al-‛Arabī’s attitude towards five Sufi stations from the perspective of their influence on other stations or on the acts, sayings, etc. of the Sufi. The stations discussed are: ikhlāṣ (purification, or truthfulness, or sincerity), taqwā (God-fearingness), tawba (repentance), wara‛ (scrupulousness), and mujāhada (striving). These five stations have different measures of influence on one’s deeds and one’s performance of precepts. Each discussion of a station begins with the views of early Sufis, continues with Ibn al-‛Arabī’s approach, and ends with the translation of the relevant chapters from Ibn al-‛Arabī’s greatest work, al-Futūḥāt al-Makkiyya. In his discussion, Ibn al-‛Arabī reveals his original interpretation of these stations and their impact on the Sufis’ conduct. The approach he adopts to these Sufi stations illustrates the connection between his mystical philosophy and previous Sufi thought.
אדרא - בית להוצאת ספרים אקדמיים
מאת: מתניה אורי מאלי
תיאור: "[...] אַי אֱלֹהַי אוֹ מִי שֶׁתִּהְיֶה .
אָז גָּדַלְתָּ מְאוֹד, כְּשֶׁהִפְלֵאתָ לְהַסְווֹת
אֶת הָרִיק הַדָּוֶה
בָּאַשְׁלָיָה שֶׁיּוֹדְעִים אֲנַחְנוּ מַשֶּׁהוּ" (יונדב קפלון)
"בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים
אֶת הַשָּׁמַיִם שֶׁבְּעֶצֶם אֵינָם
וְאֶת הָאֲדָמָה שֶׁרוֹצָה בָּם לָגַעַת [...]
וְאֶת הָאָדָם הוּא יָצַר
שֶׁהָאִישׁ הוּא תְּפִלָּה וְהוּא חוּט
נוֹגֵעַ בְּמַה שֶׁאֵינֶנוּ
בְּמַגָּע שֶׁל רֹךְ וְדַקּוּת" (רבקה מרים)
איך מתפללים לאין של אלוהים? איך אפשר להאמין בהיעדר? ספר זה פורש את מקורות התאולוגיה השלילית והתאולוגיה השלילית הרדיקלית במסורת הפילוסופית, במסורת הנוצרית והמוסלמית ובעיקר במסורת היהודית. במסורת היהודית מתנסחת התאולוגיה השלילית בשני שבילים של שלילה: האחד הוא מונותאיזם מופשט שבמרכזו מתגלה האלוהים בערפל ללא דמות וללא דימוי. השני הוא הסתר הפנים המופיע כהסבר תאולוגי בעת משבר, כאשר הפער בין ההבטחה והברית למציאות ההיסטורית העגומה הופך בלתי נסבל. בשני השבילים הולכים המאמינים בניסיון הפרדוקסלי להתקרב לאינות של אלוהים.
רבקה מרים ויונדב קפלון , שני משוררים המעזים להישיר מבט אל הריק הדווה ואל השמים שבעצם אינם, וליצור משם שפה חיה וכנה לחבור בין אדם לאלוהים. בספר מוצעים לראשונה קריאה מקיפה ומעמיקה בשירתם ופירוש להיבטים התאולוגיים העולים ממנה.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: אוהד אבודרהם
תיאור: חיבור זה מתאר את הלשון המנדאית הקדומה על סמך קורפוס נרחב של מקורות אפיגרפיים – קערות השבעה עשויות חרס וקמעות מָגיים חרותים על מתכת – שנכתבו בין המאה החמישית למאה השביעית לסה"נ באזורים נרחבים של מסופוטמיה. קערות ההשבעה והקמעות יוצרו בעבור לקוחות פרטיים שביקשו להבטיח את שלומם ואת שלום בני ביתם מפני שדים, רוחות, מזיקים וליליות, ולעיתים אף לְהָרַע לאויב קרוב או רחוק. הקערות הוטמנו במקומות חשובים בבית הלקוח ובבתי קברות, ואילו הקמעות נישאו על הגוף עד למימוש תכליתם.
טיבם הראשוני של המקורות האפיגרפיים תורם תרומה מכרעת להיכרותנו עם דמותה של המנדאית בשלהי העת העתיקה. בתקופה זו החישו המנדאים את פַּעֲמֵיהֶם במרחב הבבלי לצד שכניהם בני הדתות השונות – יהודים, נוצרים, מָנִיכֵאִים ועובדי כוכבים ומזלות אחרים, שכמו המנדאים אחזו בהסתעפויות של הארמית המזרחית המאוחרת – והחלו מגבשים סִפרות ענפה. הספרות המנדאית ודאי קדומה היא, אלא שלבושה המאוחר מרחיק את עדותה. מנגד החומר האפיגרפי נטוע בלב תקופת חיותה של הלשון ויש בו ערובה כמעט מובטחת לייצוג נאמן של הלהג המנדאי באחד משלביו הקדמוניים.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: עזגד גולד
תיאור: סיפורי נסים הם נכסי צאן ברזל בקרב דתות רבות. מהו נס? מה היחס בין תופעת הנס לאל? האם הנס מעיד על מציאות האל, או שמא 'נסים' נעשים רק למי שמניח מראש את מציאותו של האל? האם נסים הם תופעה אובייקטיבית בעולם, או אולי הם תופעה אפיסטמית, פנימית, המתרחשת רק בתודעתו הסובייקטיבית של האדם באמצעות מתן פרשנות אישית לתופעות חיצוניות? שאלות אלו ואחרות נידונו במישור הפילוסופי והתאולוגי, וריתקו את התודעה האנושית במשך אלפי שנים.
בספר זה זוכה סוגיית הנס לחקירה שיטתית ורחבת-היקף מנקודת מבט חדשנית שכמעט לא עסקו בה בעבר , הפילוסופיה של ההלכה. סוגיות הלכתיות שונות ומגוונות שעוסקות בגלוי או במובלע בנושא הנס והטבע מוארות מנקודת מבט פילוסופית, באמצעות דיון בהשלכות המעשיות-נורמטיביות הנגזרות מתפיסת עולם המניחה את קיומם של נסים. תרומתו הייחודית של הספר וחשיבותו נובעות הן מהעיון המחודש בסוגיית הנס והטבע והן מבחינת המתודולוגיה שעומדת בבסיסו.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: משה גרנות
תיאור: משה גרנות חושף בספר זה את ההונאה – שאחראי לה הוא מחבר ספר דברים – הונאה שקבעה את גורל העולם.
הכוהן חלקיהו ״מצא״ במקדש ספר תורה, שגרם למהפכה, לא רק באמונה הישראלית, אלא גם באמונתם של כמחצית מאוכלוסיית העולם – הנוצרים והמוסלמים. הספר ״שנמצא״ הוא בוודאות ספר דברים, או חלק מרכזי ממנו, והוא מביא חידושים מבהילים בעבודת האל, המנתבים את המאמינים לקנאות בלתי מתפשרת ולשפיכות דמים ללא תכלה וקץ, וכופה שנאה לתרבות ולקדמה. מחבר ספר דברים פעל להעניק לכוהני ירושלים מונופול בתחום הפולחן (אינטרס כלכלי מובהק!), וקבע כי הוא מצטט את משה, שקיבל כביכול את הצווים הנוראים האלה מהאל.
אוריון הוצאה לאור
מאת: לאה בורנשטיין-מקובצקי
תיאור: הספר עיר של חכמים וסוחרים דן בקהילת חלב (ארם צובה) בין השנים רנ"ב-תק"ס (1800-1492). בפרקי הספר מתוארת בהרחבה החברה היהודית בעיר שהורכבה מקבוצות שונות, ובעיקר ממסתערבים, ספרדים ופרנקוס, וזאת על רקע העיר המוסלמית והחברה הנוכרית במקום בשלהי השלטון הממלוכי ובקרוב לשלוש מאות השנים הראשונות של השלטון העות'מאני. המחקר מבוסס על מגוון רחב של מקורות שונים, הן מהמצוי בדפוסים ובכתבי יד והן על ספרות מחקר ענפה במסגרת החיבור נידונו מעמדם המשפטי והחברתי של יהודי חלב, ותוארו חיי החברה והכלכלה הערים שהתנהלו בקהילה. כך גם נבחנו חיי המשפחה והווי החיים בעיר, כמו גם פרשיות שונות שהתרחשו בחיי הציבור היהודי בעיר בתקופה הנדונה ובעיקר אלו הסובבות את משבר השבתאות. הספר מכיל מידע ביוגרפי רב על אישים שונים בקהילה ומדגיש את עיסוק רוב יהודי העיר במסחר, ואת השפעתה של שכבת החכמים הייחודית שהתגבשה בעיר על חיי הקהילה. התובנות העולות מהיריעה הרחבה הנפרשת כאן לראשונה מעניקות תיאור חי של קהילת חלב, שהייתה החשובה בקהילות סוריה בתקופה הנידונה, ומשמיעות את קולה של אחת הקהילות הגדולות והעשירות באימפריה העות'מאנית במשך מאות שנים.
הוצאת אוניברסיטת אריאל בשומרון, אריאל
מאת: יעקב אזואלוס
תיאור: ספר זה עוסק בתורת המלאכים – האנגלולוגיה – של כלל תרגומי התורה הארמיים, על רקע תורות דומות בעולם הקדום, ספרות בית שני, מגילות מדבר יהודה וספרות חז"ל. ספר זה דן, בפעם הראשונה, במכלול שלם ומקיף בתורת המלאכים בתרגומי התורה. הדיון מתבסס על נתונים שנאגרו מכל התרגומים הארמיים לתורה, הכוללים את תרגום אונקלוס, הירושלמי על מהדורותיו, כתב יד ניאופיטי ושוליו, ציטוטי תרגום, תרגומי גניזה ותוספתות תרגום. מכל אלה עולה שהתרגומים לתורה אינם עשויים מקשה אחת: מחד גיסא עומד תרגום אונקלוס שמתעלם כמעט לחלוטין מעולם המלאכים, ומאידך גיסא התרגומים הארצישראליים המשלבים את המלאכים בתרגומם גם באותם מקורות שאין להם זכר במקור המקראי. בעיקר בולט יחסו של התרגום המיוחס ליונתן לעולם המלאכים – הוא מרבה להתייחס אליהם לעיתים בציון שמותיהם ובתיאור תפקידם, בניגוד למקרא המציין שני מלאכים בשמם: מיכאל וגבריאל.
תופעה מעניינת בתרגומים אלה מתבטאת בהוספת מלאכים על הסיפור המקראי ככלי לדיוק בטקסט המקראי, ביאורו, מילוי פערים, פתרון בעיות תיאולוגיות ועוד. מהשוואת התרגומים לספרות חז"ל, לספרות החיצונית, לספרות קומראן ולספרות המיסטית היהודית ניתן להסיק על קרבת התרגומים לעולמם של חז"ל בכל הנוגע להתייחסותם למלאכים. אלה ואלה נמנעים מהרחבת יתר של עולם זה, בניגוד לספרות החיצונית, קומראן והספרות המיסטית. יש להבין קרבה זו בשני אופנים: האחד נעוץ ברצון לגמד את דמותם של המלאכים ולציירם בצבעים חיוורים מחשש להערצת יתר של המלאכים ופולחנם. השני נעוץ בעובדה שהתרגומים משופעים במהויות רבות המתווכות בין האל לאדם, כגון מימרא, יקרא ועוד. בפרק האחרון דן המחבר בנושאים כלליים הנוגעים לעולם המלאכים: בריאת המלאכים, דמותם, שפתם, מוגבלותם ושירתם.
רסלינג
מאת: אפרים ברק
תיאור: במצרים המודרנית קיימים גם יסודות חילוניים בעלי השפעה לא מבוטלת. בהתקוממות בכיכר תחריר בקהיר, בשנת 2011, נטלה חלק קבוצה קטנה, ליברלית, שהונהגה על ידי משכילים מודרניסטים אשר דיברו על חופש ומלחמה בשחיתות. אנשי עילית משכילים אלה נולדו והתחנכו בתקופה שבה ניסתה מצרים לטפח אתוס חילוני‐מודרני. את רובם לא ניתן לכנות חילונים במשמעות המקובלת היום, אבל המשותף להם הוא ראיית האסלאם כמכלול של ערכי תרבות ולא כמסגרת דתית מחייבת. הם ביקשו שמצרים תתנהל בעידן המודרני כמדינה מערבית לכל דבר, שתנהיג בחירות דמוקרטיות, מערכת משפט חילונית וכלכלת שוק. בספרו החדש, אסלאם בצל הפירמידות, אפרים ברק מבקש לטעון שאת האתוס החילוני‐תרבותי במצרים החלו לעצב אינטלקטואלים חשובים בשנות ה-30 של המאה ה-20 במסגרת פרויקט שכונה "אִסלאמיאת", כלומר יצירות ספרותיות בעלות גוון אסלאמי. אינטלקטואלים אלה ניסו לשכנע את קוראיהם שמוחמד, מי שהביא את בשורת האסלאם, לא היה נביא כי אם מנהיג ומדען גאוני. בשורתו, לטענתם, לא הגיעה ממקור אלוהי ולא נועדה ליצור מערכת של חובות דתיות, אלא נועדה לחלץ את החברה הפרימיטיבית של תקופתו ממצב הבערות. תוצאת מאמציו של מוחמד האדם, לדעתם, הייתה יצירת פאר תרבותית שיכולה לשמש מסגרת של ערכים ומנהגים המתאימים לתפיסת עולמו של המוסלמי המודרני, החילוני.

אסלאם בצל הפירמידות מציע פרשנות חדשה לכתיבתם של שלושה אינטלקטואלים מרכזיים: מוחמד חוסין היכל, תאופיק אל-חכים ועבאס מחמוד אל-עקאד, כל זאת תוך כדי התבססות נרחבת על הטקסטים הכתובים שלהם והצבתם בהקשר ההיסטורי הנכון: המאבק לעצמאות וגיבושה של זהות לאומית למצרים המתעוררת לתחיה. אינטלקטואלים אלה היו בעלי השכלה כללית רחבה וידע מעמיק בפילוסופיה ובספרות המערב; אולם החיבה לתרבות המערבית שאפיינה את שלושתם בראשית דרכם עברה משבר קשה והתחלפה בביקורת ובמסקנה שאל מול המערב יש להציב אלטרנטיבה מוסלמית מודרנית נאורה וגאה בעצמה.
רסלינג
מאת: ב.ר. אמבדקר
תיאור: "חיסול הקאסטות" הוא טקסט של נאום שלא נישא והפך למניפסט פוליטי מהחשובים בהודו. מחברו, ד״ר בהימראו ראמג׳י אמבדקר (1956-1891), בן לקאסטת מָהָאר האסורה בנגיעה ואחד המשפטנים המזהירים בדורו, היה שר המשפטים הראשון של הודו ועמד בראש הוועדה לניסוח החוקה. אמבדקר היה מבקרה החריף ביותר של שיטת הקאסטות המושרשת בהינדואיזם. בשונה מיריבו המר מהטמה גנדהי, שהכיר בפגמיה של השיטה אך העדיף אותה על שיטת המעמדות המערבית, הוא הטיף לחיסולה המוחלט, גם במחיר חיסולה של הדת ההינדואית שעליה ועל כתביה היא מתבססת. "בשביל הטמאים״, טען אמבדקר, ״ההינדואיזם הוא מרתף עינויים. לא תיתכן שיטה משפילה יותר של ארגון חברתי משיטת הקאסטות". הוא–עצמו היה נחוש להתנתק מההינדואיזם וב-1935 הכריז בוועידת המעמדות המדוכאים: ״לרוע מזלי נולדתי עם סטיגמה של טמא. אין זו אשמתי; אך לא אמות כהינדו, כי בשליטתי הדבר״. ב-1956 , כמה חודשים לפני מותו, המיר את דתו לבודהיזם בטקס המוני במומבאי. ב-1936 הוזמן אמבדקר לשאת דברים בכנס שנתי של קבוצה הינדואית רפורמיסטית. לאחר שקיבלו המארגנים את נאומו לעיון מוקדם, הם מצאו את תוכנו "בלתי–נסבל" וההזמנה בוטלה. בתגובה הדפיס אמבדקר על חשבונו 1,500 עותקים של נאומו. גנדהי תקף את הספר בסדרת מאמרים בעיתונו שבהם המשיך להצדיק את שיטת הקאסטות. אמבדקר לא נשאר חייב, הוא השיב למאמריו של גנדהי וצירף את ההתפלמסות ביניהם למהדורות הבאות של הספר, שבמהרה הפך לקלאסיקה. ״חיסול הקאסטות״ הוא מופת של כתיבה פוליטית שוחרת צדק וקדמה. זוהי כתיבה רדיקלית, נוקבת ומלומדת הפורשת בבהירות השקפת עולם מתקדמת על היחסים בין דת, חברה ומדינה. אף ששיטת הקאסטות העתיקה שאותה ביקש אמבדקר לחסל היא ייחודית מאין כמותה, עמדותיו הנחרצות בעד זכויות אדם וזכויות מיעוטים ונגד הדרה, אפליה ופריבילגיה הן אוניברסליות וצריכות להישמע בכל מקום. למהדורה מוערת זו, הכוללת את הנוסח המלא של הנאום ואת הפולמוס בין גנדהי ואמבדקר, נוספה מסה ארוכה, כמעט ספר בפני עצמו, מאת הסופרת והפעילה החברתית ארונדהטי רוי. המסה, שכותרתה ״הדוקטור והקדוש״, תובעת להעריך מחדש את מקומם של אמבדקר וגנדהי בהיסטוריה לאור מצבה של החברה ההודית בימינו.
הוצאת בבל בע"מ
מאת: אסתר פלד
תיאור: "להיות ספקן, להיות פתוח – פירושו לזנוח את המוכר לטובת אותה פתיחות מלאה שנוצרת כשמתרגלים מדיטציה. פתיחות מלאה פירושה ספק, כי ודאות פירושה להיות סגור ומסוגר במה שכבר ידוע. להיאחז במה שאדם כבר יודע, הרי זה מרגיע, כי ודאות יש בה מרגוע, אבל האין זה משעמם הרבה יותר?"

ספר העיון חדש של אסתר פלד הוא לקט של שתים-עשרה שיחות. על הפרק (הראשון) עומדת האהבה הרומנטית בראי הפסיכואנליזה האינטר-סובייקטיבית, אחריו מופיעה אותה אהבה עצמה אך בגרסה שונה, מזווית זן-בודהיסטית. אחריה באה האהבה שאינה תלויה בדבר, שהיא האהבה הבודהיסטית עצמה. הספר נחתם בהרצאה העוסקת ב"אהבה של הקליניקה", כלומר באהבה שנוצרת בין מטפל.ת למטופל.ת. זה באשר לאהבה.

באשר לספק, הוא נוכח בביקורת על הבודהיזם בגרסתו המחולנת – "מיינדפולנס", בשאלות על מקומה של קופסת הטישו בקליניקה המערבית המודרנית, ועל הסיבה שבגללה אין סליחה בבודהיזם.

בודהיזם, יהדות ופסיכואנליזה, שלוש מערכות חשיבה שמצביעות על יכולותיה הכבירות של הרוח האנושית מחד, ומנגד על המגבלות של הנפש בכלל ושל ה"אני" בפרט. מתוך הפרספקטיבה המשולשת הזאת מביטה המחברת אל התרבות שבו היא חיה ו"אל הנפשות שמתירות לי להתבונן בהן מקרוב, בהן ובסבל שלהן וגם בכוח להיחלץ ממנו אל חיים של יצירה ואהבה".
משכל (ידעות  ספרים)הוצאת בבל בע"מ
מאת: אסתר פלד
תיאור: הספר פסיכואנליזה ובודהיזם עוסק בהשוואה בין חשיבתם של פסיכואנליטיקאים כגון פרויד, קליין וביון, לבין תפיסת העולם הבודהיסטית. מן הצד הבודהיסטי הספר סוקר את הזרם של הבודהיזם המוקדם (תרוואדה) וכמו כן את נקודת המבט של הזן-בודהיזם. אך ספר זה אינו עוסק באינטגרציה בין מזרח ומערב, או ביישומים של החשיבה הבודהיסטית בפסיכותרפיה, אלא בהנחות יסוד מטא-תיאורטיות. השאלה המרכזית הנתונה להשוואה היא על אודות צמיחה מנטלית והקשר בינה לבין אמת. המושג "ידיעה", יחד עם המושגים "מודעות" ו"אמת", משמש תשתית הן לחקירה הפסיכואנליטית והן להגות הבודהיסטית. בשתי השקפות העולם הנבדלות הללו מוצגת בחינתה הביקורתית של יכולת הידיעה של האדם כמטלה מרכזית. אבל לא מדובר בבירור תיאורטי בלבד; נקודת השיתוף המושגית המשותפת לפסיכואנליזה ולבודהיזם היא ההנחה שלפיה ידיעה שיש בה ערך היא ידיעה טרנספורמטיבית, כלומר ידיעה שאמורה לחולל שינוי הכרתי עמוק באישיותו ובחייו של היודע. אולם נדמה שהפסיכואנליזה של התקופה הנוכחית הולכת וזונחת את תפקידה זה לטובת גישה פשטנית יותר וביקורתית פחות. בעידן שבו התרופה הפסיכיאטרית ופתרונות חומריים אחרים תפסו את מקומו של התהליך הממושך והמכאיב של הצמיחה המנטלית, יש בנקודת המבט הבודהיסטית של מושג ה"ידיעה" כמו גם בנקודת המבט של וילפרד ביון כדי להאיר מחדש את תפקידן של תורות ההכרה והנפש.
רסלינג
מאת: ישראל קורן
תיאור: יהדות ואנתרופוסופיה − מחלוקות עתיקות בלבוש חדש הוא מחקר חדשני, יצירתי ומקורי, שבו דן ד"ר ישראל קורן בתפיסה של היהדות ושל קיומו של העם היהודי במשנת רודולף שטיינר, אבי התורה האנתרופוסופית. הכרך השני מתמקד בהשקפותיו של שטיינר על הציונות, על היהודים, ובפרשנותו ליהדות. המחבר מציע השוואה מקיפה בין תפיסת שטיינר את היהדות, לבין פרשנות הנשענת על מקורות היהדות עצמם.
אדרא - בית להוצאת ספרים אקדמיים
מאת: ישראל קורן
תיאור: יהדות ואנתרופוסופיה − מחלוקות עתיקות בלבוש חדש הוא מחקר חדשני, יצירתי ומקורי, שבו דן ד"ר ישראל קורן בתפיסה של היהדות ושל קיומו של העם היהודי במשנת רודולף שטיינר, אבי התורה האנתרופוסופית. הכרך הראשון כולל מבוא מקיף לתורה האנתרופוסופית − המבוא הביקורתי היחיד והמקיף ביותר לתורה זו בשפה העברית. בכרך זה דן המחבר בתפיסת התפתחות היקום והאנושות של שטיינר, במרכיב הכריסטולוגי במשנתו, בעקרון מדע הרוח שלו ובמחשבתו הפילוסופית.
אדרא - בית להוצאת ספרים אקדמיים
מאת: ארז כסיף
תיאור: מאמץ אינטלקטואלי-תרבותי עצום הושקע בחידת פיצוח חוטריה ההיסטורײם של היהדות, שלו היו שותפים – להוציא היסטוריונים של היהדות – חוקרים ממנעד דיסציפלינרי רחב וביניהם סוציולוגים, פילוסופים ופסיכולוגים. שערו הראשון של חיבור זה מציע לקורא הצצה ביקורתית בחלק מנכסי צאן הברזל הספרותײם הללו. שערו השני שוזר נרטיב חדשני לענײן מקורותיה של היהדות. הוא מציע להבין את משמעותה ההיסטורית של היהדות כנעוץ בפרקטיקה הפולחנית שלה כעבודת גװיל כדת ספר – ופחות מתוך חומרי המשקע הרעיונײם-תיאולוגײם שסיפקה. על פי הטיעון שעומד במרכז הדברים, יהדות הגװיל היא במקורה מיזם אימפריאלי-פרסי אחמני(, הקשור בטבורו באתגרים הגיאו-פוליטײם והכלכלײם, שעמדו בפני האימפריה הדריוסית באמצע המאה החמישית לפנה"ס יותר מאשר בתרבות היהודאית העתיקה מתקופת הבית הראשון. שערו השלישי מבקש להציג לקורא חלק מההשלכות ההיסטוריות לטװח הקצר והארוך של דינמיקה היסטורית זו. בטװח הקצר, הוא מציע להבין את ההיסטוריה של תקופת הבית השני לאור התפקיד הכלכלי שמילא בית המקדש, החל מתקופתם של עזרא ונחמיה 'מקדשי הגװיל' ועד החרבתו במרד הגדול. בטװח הארוך, יהדות הגװיל העזראית היא הפיגום ההיסטורי למופעיה של הקנאות הפונדמנטליסטית לצורותיה ביהדות, בנצרות וביתר שאת באסלאם – והיא מבשר חשוב של לאומיות 'הדם והאדמה' על גלגוליה המודרנײם. כמו כן מציג החיבור בפני הקורא העברי את הרעיון, כי יהדות ההלכה היא במידה רבה תגובה להצלחתה הפנונמנלית של הנצרות החל מהמאה השנײה, כך שהאחרונה השפיעה על היהדות לא פחות משהושפעה ממנה.
אדרא - בית להוצאת ספרים אקדמיים
מאת: אלון מרק
תיאור: הספר לצחוק על הבודהא חוקר את ההומור הזן-בודהיסטי. הוא מדגים כיצד מאחורי הסיפורים המוזרים, המגוחכים, האבסורדים ואף הגרוטסקיים לעיתים של תורת הזן ישנה מתודולוגיה שתכליתה להביא את המתרגל למטרה הנכספת – שחרור. חלקו הראשון של הספר עוסק בהתפתחות הגדרת השחרור המיוחל במהלך התפשטות הבודהיזם לסין ויפן; הוא מבחין בין תפיסתו בעולם הזן-בודהיסטי לבין תפיסות בודהיסטיות קדומות יותר.

בהמשך עוסק הספר במגוון השיטות ההומוריסטיות שבהן משתמשים מורי הזן על מנת לחולל טרנספורמציה תודעתית בתלמידיהם. המנעד העשיר של האמצעים שנועדו להביא להתעוררות רוחנית נע משירה סאטירית וציורי קריקטורות, דרך בדיחות, מעשי מהתלה, צחוק נטול רסן ועד להתנהגויות מטורפות. הספר מראה כיצד מורי הזן משתמשים במיומנות בכל אלו על מנת לשחרר את תלמידיהם ממכשולים בדרך הזן, למשל גאווה, יומרנות, יראה מפני סמכות קדושה והמשגה עודפת. אפילו הפחד מפני המוות זוכה להתייחסות מבודחת.

לצחוק על הבודהא דן בטבעה יוצא הדופן של התופעה שאותה הוא חוקר, שכן מדובר בממד פרובוקטיבי ואף איקונוקלסטי לעיתים של הבודהיזם. הלעג וההלצות אינן נעשות על ידי יריבים אידיאולוגיים או דתיים, אלא זאת שהצוחקים על הבודהא הם אלה אשר מבקשים לתרגל את דרכו הרוחנית. במובן הזה, השימוש בהומור עצמי ובאירוניה ביחס למיתוס הקדוש הוא עניין חריג בעולם הדתות.
רסלינג
מאת: 354-430 אוגוסטינוס, פאול פיליפ לבר-טוב
תיאור: וידויי אוגוסטינוס הקדוש, בתרגומו מלטינית של פאול פיליפ לבר-טוב, נחשב לאחד מיצירות המופת המשפיעות ביותר בספרות האירופאית, הפילוסופיה המודרנית ותרבות המערב בכללותה. לפנינו אוטוביוגרפיה רוחנית של אוגוסטינוס הנהנתן ורודף התענוגות, שהפך לקדוש בעל־חזון. היא מבטאת אדם מחפש־אלוהים שלא מצא את מבוקשו בעולם הפילוסופיה והאקדמיה . אוגוסטינוס הזר הנודד, המשתוקק למנוחה ונחלה, מוצא לבסוף את מקום מנוחתו באל - לא דרך עיון ביקורתי אלא דרך חוויה מיסטית-קיומית.

התרגום העברי הראשון של המומר פאול פיליפ לבר-טוב (1954-1878), חובר בהשראת הכתיבה המוקדמת של מרטין בובר. לבר-טוב, כסופר עברי מובהק, יכול היה להיחשב אחד מצעירי חבורת ברנר-גנסין-שופמן, אולם מאחר שהמיר את דתו - נדחה ונשכח. עם זאת, השפעתו על הוגים יהודים כמו הלל צייטלין, י״ח ברנר ור׳ בנימין עומדת בעינה.

בתרגומו ביקש לבר-טוב להציג בפי היהודי המודרני את הדרך לתור אחר האלוהים במקומות הנעלמים מעיני הפילוסופים, וכך להשפיע על כינון דמות יהודי חדש; יהודי, שלצד צדיקים חסידים, יכול לקבל השראה דתית אפילו מקדוש נוצרי. המבוא לספר ממקם את התרגום בהקשריו ההיסטוריים והספרותיים, ורואה בו ביטוי למגמות הגותיות בנות הזמן הנוגעות לאוריינטליות ומיסטיקה. המתח השורר בטקסט שלפנינו בין המקור הנוצרי לתרגום העברי, מעניק לו פוטנציאל ספרותי ייחודי ופותח צוהר מרתק אל עולם המחשבה היהודי בראשית המאה העשרים.
אדרא - בית להוצאת ספרים אקדמיים
מאת: מאיר מיכאל בר-אשר, אריה קופסקי
תיאור: הדת העלווית, שברוב תולדותיה הייתה ידועה בשם נציריה, הופיעה בעיראק לפני למעלה מאלף שנים. זוהי דת סודית שבה נמזגו יסודות מדתות שונות. מוצאה של הדת עודנו לוט בערפל, אך מראשיתה הייתה לה זיקה אמיצה לאסלאם השיעי. ליסודות השיעיים נוספו במרוצת הדורות אמונות וריטואלים שמקורם בדתות פגאניות, בדת הזורואסטרית ובנצרות, והם שהקנו לדת את אופייה המיוחד. לאורך כל תולדותיהם היו העלווים מיעוט דתי נרדף. בשנות השבעים של המאה העשרים תפסו בני המיעוט העלווי את כס השלטון בסוריה, ועוצמתם לא התערערה עד לאחרונה. ריכוז גדול נוסף של מאמינים חי במחוז אתאי שבדרום תורכיה.ַ האנתולוגיה המוגשת כאן לקוראים היא פרי עיסוקם רב־השנים של המחברים בדת העלווית, והיא מציגה לראשונה מבחר מכתביה העלומים של הדת. בראש האסופה נוסף מבוא רחב יריעה שבו נפרס הרקע למגוון הנושאים שנקבצו בה: סוד האלוהות של הדת העלווית; פולחן וטקסים; לוח השנה והמועדים; תורת גלגול הנשמות; זהותם של בני הדת והגדרתם העצמית; יחסם לאסלאם ולדתות אחרות; החניכה וההצטרפות למעגל יודעי הסוד.
אדרא - בית להוצאת ספרים אקדמיים
מאת: אריה קופסקי, סרג' רוזר
תיאור: ספר זה פורש תמונה רחבה של התפתחות רעיונות מרכזײם באמונה הנוצרית הקדומה — מראשיתם ביהדות של המאה הראשונה לספירה, שממנה צמחה הנצרות, ועד מערכת אמונית כוללת ומשוכללת במאה החמישית. המחברים דנים בתמורות הדרמטיות שחלו באמונות היסוד של הנצרות במהלך תקופה מוקדמת זו, ומתמקדים בהתגבשותן מתוך מתח מתמיד ודיאלקטיקה פנימית. גישה זו מאפשרת לראות כיצד התפיסות המגװנות ולעיתים אף הסותרות הביאו בדרך נפתלת ופרדוקסאלית לגיבוש ההשקפה הדתית שתהפוך לדומיננטית במהלך המאות הראשונות לספירה, העידן המכונן בתולדות הנצרות. הספר מבקש להציג בפני הקוראים תמונה מורכבת ומושכלת של הנושא ובכך למלא, ולו במידה מסױמת, את החלל הקײם בתחום זה בעברית.
אדרא - בית להוצאת ספרים אקדמיים
מאת: אברהם אלקיים, עסאן מנאסרה, רוברטו ארביב
תיאור: "אדון השלום" הוא סידור תפילות חדש ומיוחד במינו, ראשון מסוגו בעולם, ופורץ דרך בתולדות הדתות הגדולות. זהו ספר תפילות לשלום משלוש הדתות הגדולות: היהדות, הנצרות והאסלאם ובשלוש שפות: עברית, ערבית ואנגלית. את הסידור ערכו בעלי ניסיון רב שנים בדיאלוג בין־דתי לשלום, לאהבה ולסבלנות: פרופ' אבי אלקיים, השיח' ע'סאן מנאסרה והרב רוברטו ארביב.
אדרא - בית להוצאת ספרים אקדמיים
מאת: Binyamin Abrahamov
תיאור: In the Middle Ages Muslim scholars from various fields used the system of examining issues from different points of view. Some of them emphasized the relativity of religious values and others explained problems by providing relationships between pairs of principles or entities. However, the Greatest Master Ibn al-'Arabī (d. 1240) took this methodology farther than any other Muslim scholar by employing the devices of perspectives, relationships and relativity in order to discuss religious matters. His profound thoughts regarding metaphysics, mysticism, religious law and theology are imbued with these systems to such an extent that in his view it is inconceivable to know something unless one is aware of all its aspects. According to our author, from the rational perspective God is considered transcendent but from the imaginal perspective He is immanent. Likewise, from the cosmic point of view all religions are equal but from the terrestrial point of view they are different. Moreover, his philosophy includes God, who acts by employing perspectives that pertain to Him, to the Messenger and even to the human beings. Without doubt, his system of thought was revolutionary for his time and comes very close to modern ideas.
אדרא - בית להוצאת ספרים אקדמיים
מאת: יוהנס רויכלין
תיאור: יוהנס רויכלין (Johannes Reuchlin, 1455-1522), מבכירי הלמדנים והאינטלקטואל הציבורי הבולט בזמנו, התייצב נגד המומר יוהנס פפרקורן שיזם תוכנית לשריפת ספרי היהודים - התלמוד ואחרים – מתוך כוונה להביא להתנצרותם של היהודים, או לחילופין לגירושם. רויכלין ניהל נגדו מערכה בלתי מתפשרת. פפרקורן הסתייע רבות באנשי המסדר הדומיניקני, רובם ועיקרם תאולוגים מאוניברסיטת קלן. הסיכונים שנטל רויכלין על עצמו היו ממשיים, לא רק לשמו הטוב, לרכושו ולכתביו, אלא לחייו ממש. בגרמניה ובחצר האפיפיור ברומא התנהלו נגד רויכלין הליכים משפטיים שארכו כעשור על פיהם הפגין יחס מועדף כלפי היהדות והיהודים הבוגדניים, והוא אף עלול היה להימצא אשם במינות.

בחוות-דעתו המשפטית אותה הגיש לקיסר מקסימיליאן הראשון, והיא מובאת כאן לראשונה בתרגום עברי, מצהיר רויכלין: "היהודי הוא יציר האל בדיוק כמוני". לא פחות ליברלית היא עמידתו על כך שהיהודים הם נתיני האימפריה הרומית הקדושה ויש להתייחס אליהם בהתאם לחוק האימפריאלי: אין להחרים את רכושם ואת ספריהם בפרט. וכיוון שאינם נוצרים, אמונתם הדתית היא עניינם שלהם בלבד.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: יעקב שריג
תיאור: גילוי איסלנד על ידי יורדי ים ויקינגים בשנת 825 לספירה היה אירוע מכונן במרחב הנורדי. בשנים 930-870 הפכה איסלנד למקום משכן לגלי מהגרים, בעיקר מנורבגיה, שחלקם גילו אותה באקראי. מסעות הוויקינגים נועדו לא רק למעשי שוד אלא גם לאיתור שטחי אדמה להקמת מושבות שבהן יישמרו אורחות החיים המסורתיים. עימותים על רקע מעמדי בין נסיכים אזוריים בנורבגיה לבין המלך הרלד "בהיר השיער", לצד מאבקים בין האמונה הנוצרית לאמונה הפגאנית, הביאו להקמת חברה חדשה באיסלנד. האמונות, הטקסים והפולחנים לאלים ולישויות העל-טבעיות יצרו מתח בין המאמינים שדבקו באמונה הקדם-נוצרית לבין האמונה הנוצרית שהוכרזה בשנת 1000 כאמונה החדשה באי.

ספרו המרתק של יעקב שריג פותח לראשונה צוהר לאירועים רבי עוצמה ומסעירים בהווי החיים היומיומי באיסלנד סחופת הסערות והתהפוכות הגיאוגרפיות והרגשיות, אשר בהן נפגשו שתי האמונות זו עם זו. הסאגות מתגלות כסיפורים אנושיים של בני אדם שניסו, כמעט כנגד כל הסיכויים, לכונן עולם חדש בסביבה קשה ועוינת. למרות שאין לראות בסאגות מסמכים שמהימנותם ההיסטורית עומדת מעל לכל ספק, נפרשת בפנינו יריעה עלילתית מרתקת וקסומה שעיצבה את המרחב התרבותי והחברתי הנורדי. מדובר בעולם המופעל על ידי כוחות על‐טבעיים: כך למשל מקום ההתיישבות נקבע על ידי השלכת בולי עץ, "אֶנְדְוֶגִיסולור" או "סְטֶטְסְטֹוקְר", מהספינה אל האוקיינוס ומעקב אחר נתיב היסחפותם אל החוף; אמונה ברוחות יבשה, "לָנְדְוֶטִיר", החוסמות אפשרות של פלישת זרים לאדמת איסלנד, או קביעת גורל האדם בידי הנוֹרְן, אלות הגורל; שליטת מכשפים סָמִיִים המיומנים בטכניקות מאגיות ברוחות ובפגיעה באויבים, כל זאת לצד מפגשים עם מתים-חיים והיפוכי צורה של בני אדם לחיות. גורמים אלה ועוד רבים אחרים יוצרים את החוויה המיוחדת בהתוודעות לעולם הסאגות האיסלנדיות.
רסלינג
מאת: רודיינה ע'אנם
תיאור: בספר זה מבקשת רודיינה ע'אנם להראות כיצד יכולה משנתו של אבו חאמד אלע'זאלי (1058-1111), אחד ההוגים החשובים והמשפיעים בתולדות האסלאם, להוות מודל פורה שדרכו ניתן לקדם חשיבה ביקורתית בקרב תלמידים ערביים בישראל במאה ה-21; מודל זה יכול לשלב דרכי חשיבה יצירתיים וקידום מורשת פילוסופית. אי לכך מטרת הספר חשיבה ביקורתית בפילוסופיה אסלאמית לעצב מערך הדרכה בינתחומי שנשען בעיקר על החשיבה הביקורתית בהגותו הפילוסופית של אלע'זאלי, במטרה לסייע לטיפוחה של חשיבה מסדר גבוה והטמעתה בהוראה ובלימוד המדעים בבתי הספר התיכוניים הערביים בישראל. חיפושיו של אלעַ'זַאלִי אחר "האמת הוודאית" המקרבת את הפרט "לדרך האמת" הניבו הגות פילוסופית שמבוססת על מתודולוגיה שונה מזו שהייתה מקובלת בקרב הפילוסופים הבולטים באסלאם. המחברת מבקשת להציע קווי מתאר למסגרת שיטתית להוראת המדעים בבתי הספר הערביים בישראל, כאלה המבוססים על גישתו של אלע'זאלי, לצד מחשבתו הביקורתית של קרל פופר. דרך הפריזמה הפילוסופית העכשווית, המצויה בגרסתה המלאה בכתביו של פופר, המחברת שמה דגש על קריאה בשני טקסטים מרכזיים של אלע'זאלי: "הפלת הפילוסופים", ו"הפודה מן התעייה והטעות והמוביל אל בעל העוז והמלכות", כל זאת על מנת לתרגם את פילוסופית המדע המודרנית של אלעַ'זַאלִי לתפיסה דידקטית של הוראת המדעים. חשיבה ביקורתית בפילוסופיה אסלאמית לוקח על עצמו את המשימה לקרב בין הפילוסוף מימי הביניים לדור העתיד בחברה הערבית, לחשוף נקודת מבט נוספת על האסלאם, על הפילוסופיה האסלאמית ועל המורשת המדעית, וכמו כן להראות כיצד הגותו הפילוסופית-חינוכית של אלע'זאלי ועמדותיו ביחס למדעים משתלבת בשיטה הפילוסופית של קרל פופר.
רסלינג
מאת: מוחמד רשיד רידא
תיאור: מוחמד רשיד רידא (1865 טריפולי, לבנון – 1935 קהיר) הוא מאבות מגמת המודרניזם האסלאמי, אשר קרא לשלב בין החייאת דרך האבות והשאילה מהציוויליזציה המערבית. את רעיונותיו הפיץ במשך למעלה מ-35 שנה מעל דפי כתב העת האסלאמי הבינלאומי שלו, "אל-מנאר" (המגדלור). ח'ליפות עכשיו הוא ממסמכי היסוד של התורה הפוליטית המודרנית באסלאם. נפרשות בו תובנותיו של רשיד רידא לנוכח התפקרותה של האימפריה העות'מאנית וכינון השלטון הקולוניאלי במזה"ת לאחר מלחמת העולם הראשונה. ח'ליפות עכשיו ראה אור בהמשכים בחורף 1923-1922, בעקבות החלטת האסיפה הלאומית התורכית על הדחת הסולטאן-ח'ליף העות'מאני והקמת הרפובליקה על חורבות הסולטאנות. עבור רידא הייתה זו ההזדמנות אשר לה חיכה להציע את השבת הח'ליפות אל נושאיה המקוריים (הערבים), ובהתאם לכך הוא קרא לשיתוף פעולה עם העם התורכי למען החייאת הציביליזציה האסלאמית וחידוש ממשלתה על יסודות הרפורמה הדתית המודרניסטית. נקודת המוצא של הספר היא התיאוריה הקלאסית של הח'ליפות, כפי שנוסחה על ידי אנשי ההלכה במאות הראשונות לאסלאם. אלא שניתוחו המלומד של רידא משמש בעיקר כמצע וכלגיטימציה לרפורמות שהוא מבקש להנהיג כדי להתאימה למציאות המודרנית. התמונה העולה מפרשנותו למונחים הקלאסיים היא של מעבר משליט אבסולוטי, נציג האל עלי אדמות, לשלטון נבחר המוגבל מצד אחד על ידי צווי הקוראן, הסונה של הנביא והדוגמה של הח'ליפים ישרי-הדרך, ומצד אחר מוגבל באמצעות חובת ההתייעצות עם מנהיגי העדה ועם ציבור האזרחים. ממשלת הח'ליפות שבחזונו היא אסלאמית ואזרחית כאחת, וכליה העיקריים הם האמצעים המודרניים של החקיקה ובית הנבחרים. קימום מעמדה של הח'ליפות מוטל על "מפלגת הרפורמה הדתית המתונה" – מנהיגי העדה בזמן החדש, אשר רידא עצמו היה אחד מראשיה. זו מייצגת את דרך האמצע בין מפלגת המתמערבים, הקוראת להפרדת הדת מהמדינה, למפלגת השמרנים הדבקה במסורת האוטוריטרית. לספר מצורפת הקדמה מקיפה על רידא וספרו מאת פרופ' יצחק ויסמן – מרצה בחוג ללימודי המזה"ת והאסלאם באוניברסיטת חיפה ועורך סדרת "סהר" לתרגומים מהאסלאם.
רסלינג
מאת: נאת האן תיך
תיאור: "כוכב הלכת הזה שייך לכם, לדורות הבאים. גורלכם וגורל כדור הארץ נמצאים בידיכם." בתקופה של חוסר ודאות מערערת, פעיל השלום הוייטנאמי ואחד המנהיגים הרוחניים הגדולים של זמננו מציע לנו מקור של תקווה – דרך חדשה ושמה זן ואמנות הצלת הפלנטה.

ברב המכר האחרון שפורסם טרם מותו, תיך נאת האן משלב בין פרקטיקות של מיינדפולנס ותובנות מחיי היומיום כדי לענות על שאלה מרכזית וחשובה: כיצד ניתן לנסות להציל את העולם מבלי לאבד את השלווה?
רדיקל
מאת: גידי איפרגן
תיאור: הרטוריקה של השלילה בכתביו של לוֹנְגְּצֶ'נְפָּה, המלומד והמורה הטיבטי בן המאה ה-14, עומדת במוקד ספר זה. הכוונה לביקורת שלילית ממוקדת, ומפתיעה למדי, ביחס לגישות פילוסופיות וביחס לפרקטיקות רוחניות, ששמה לה למטרה לפרק תהליכי המשגה מנטליים וליצור אפיסה או מצב של היעדר, רִיק. השלילה של לונגצ'נפה חריפה ובוטה: "ללא מנטרות, ללא טנטרות, ללא תזה פילוסופית סופית לטעון, ללא מתן תווית, ללא מדיטציה, ללא פעולה או פרי כלשהם, המצב של המנדלה המיוחדת מושלם מעצמו […] תודעה העסוקה בשאיפה לשחרור לעולם לא תהא משוחררת. בעצם העיסוק בחיפוש, המחפש מאבד את דרכו". בספר זה גידי איפרגן מתחקה אחר הקשר בין הידיעה המשחררת לתרגול הרוחני במטרה להבין את שלילת התרגול הרוחני ולהבהיר את סיבותיה ומניעיה בידי לוֹנְגְּצֶ'נְפָּה. הוא עושה זאת תוך כדי הימנעות מרקונסטרוקציה לשמה של משנת הדְּזוֹגְצֶ'ן, שיטתו של לונגצ'נפה. הוא מסביר כיצד אפשר ללמד וללמוד שלילה כתרגול (כולל שלילה של שלילה), ומתמקד בטבעם של התלמיד והמורה ובמערכת היחסים ביניהם באופן שלא נראה בעבר במחקר האקדמי שהוקדש ללונגצ'נפה ולכתביו. בכתיבתו איפרגן נע בין העבר להווה כדי להבין את לונגצ'נפה ומחשבתו. הוא סוקר התרחשויות וצורות שלילה מן העבר הטיבטי-בודהיסטי מצד אחד, אך גם דן בצורות שלילה בנות-זמננו מן הצד האחר, כמו זאת של הערעור – שיטתו של ז'ורז' בטאיי ביחס ל"חוויה הפנימית". ספר זה בוחן את עבודתו של לונגצ'נפה כמורה ברגישות ובביקורתיות, וחומק בבטחה מפרשנויות המונעות מנאיביות מצד אחד ומחשדנות יתר מצד אחר.
רסלינג
מאת: איתן רייך
תיאור: בשנת תתנ"ו (1096 לספירה) אירעו באשכנז מאורעות חסרי תקדים. כתגובה למסעי הצלב וכפיית הדת הנוצרית על יהודי אשכנז, העדיפו יהודים למסור עצמם למיתה, להתאבד ואף להרוג את ילדיהם על קידוש השם ובלבד שלא יתנצרו בכפיה. בספר זה בוחן המחבר את התפתחותו של ערך קידוש השם ואת האידאולוגיות שהתגבשו סביבו – מספרות חז"ל ועד לשיא במאורעות תתנ"ו באשכנז.

המחבר מזהה השקפות עולם חלוקות במחשבה היהודית ביחס לסוגיית קידוש השם, אשר באות לידי ביטוי בספרות האגדה; הוא מתחקה אחר הגישה הארץ-ישראלית – הקיצונית, וכנגדה הגישה הבבלית – המתונה. כמו כן מוצגת גִלגולה של השקפת העולם הארץ-ישראלית בסוגיית קידוש השם לאיטליה ומשם לאשכנז, כך שבכל שלב בגלגולים אלה מתרחשת הקצנה ששיאה הוא דרך התנהגותם של בני אשכנז באירועי תתנ"ו.
רסלינג
מאת: יצחק בנימיני, ז'וליה קריסטבה
תיאור: ז'וליה קריסטבה ביקרה בישראל בשנת 2006. בעת ההיא החמאס עלה לשלטון ברצועת עזה. יצחק בנימיני ביקש לנצל את ההקשר הפוליטי הזה כדי להעלות הרהורים עם קריסטבה ביחס לאופן האנטגוניסטי שבו מוצג היום האסלאם.
רסלינג
מאת: גידי איפרגן
תיאור: החיבור בין העצמי האמיתי לתחושת האני עשוי להיות מבלבל וקשה להתרה. כדי להבינו אפשר להסתייע באנלוגיה של המַרְאָה מחיי היום-יום: כשם שקרני האור המוחזרות מהמראה מוטלות על האובייקטים כנגדה והם משתקפים בה, כך גם מקור המודעות, העצמי האמיתי, מוקרן מהתודעה אל עולם התופעות השב ומשתקף בה. התודעה הנושאת את תחושת האני משוכנעת בטעות שהיא-היא מקור המודעות הראשונית, העצמי האמיתי. אלא שכמו מראה מוכתמת, מאובקת ודהויה, גם היא משקפת שיקוף מעוּות של המציאות, המועבר מבעד למערך נטיותיה הפסיכולוגיות המודעות והלא-מודעות, החיוביות והשליליות. יוגה בפעולה מפנה את תשומת הלב אל התודעה, ממקדת אותה בה וממרקת אותה עד תום כמירוק של מראה. בשיאו של התהליך מתפנה התודעה מתהליכים מנטליים, מתרוקנת מתכנים והולכת ומתייצבת בריקוּת צלולה. או אז מתחוורת ההבחנה בין מקור האור, המייצג את העצמי האמיתי, למראה עצמה, המייצגת את התודעה ואת תחושת האני, ובכוחה של הבחנה זו לשחרר מתפיסות שגויות ומהרגשות העולים בעטיין. בספרו החדש בוחן גידי איפרגן את מפת הדרכים של היוגה בדרך לעליית התובנה המבחינה (הוִיוֶקָה-קְהְיָאטִי). הוא עושה זאת בזיקה ל"יוגה סוטרה" של פָּטַנְגָ'לִי ול"סָאנְקְהְיָה קָארִיקָא" של אִישְׁוַרָקְרִישְׁנָה, כל זאת ברגישות ובביקורתיות, תוך שהוא חומק מפרשנויות המונעות מנאיביות מצד אחד ומחשדנות יתר מצד אחר. בהשראת הפסיכולוגיה של היוגה הוא מציע מדיטציה הממוקדת בתחושת האני ובטיפוח המבט המבחין והצלול.
רסלינג
מאת: הווארד רזניק
תיאור: פירוש השם "בהגווד גיטה" הוא "שירת האל". מיליוני אנשים ברחבי העולם מקבלים אותה כטקסט רוחני עתיק ומופלא המעלה שאלות חיים גדולות, כגון: מי אני? מדוע אני קיים? מהו אלוהים? מהו היקום? מיהם המורים האמתיים וכיצד נזהה אותם? ה"בהגווד גיטה" מצטיינת בתשובותיה הפשוטות, ההגיוניות והמספקות לשאלות נצחיות אלה. ה"בהגווד גיטה" היא המסמך הראשון בסנסקריט שפורסם בשפה אירופאית בסוף המאה ה-18, ומאז הופיעו לה תרגומים ופרשנויות לרוב. ב"מדריך המקיף", שהוא חלקו הראשון של הספר, בוחר המחבר לדון בהרחבה ופירוט בנושאים מרכזיים שה"גיטה" מעלה – ובכך ייחודו. הוא עושה זאת בשפתו העכשווית שמאפשרת גישה נוחה לקורא ומזמינה אותו לעיין בטקסט הן כבסיס לתרגול רוחני והן לשם העמקה בתובנות שיש בו ובמשמעותן הפילוסופית. הספר מארגן ומסכם באופן יסודי ושיטתי את משמעות הוראתו של קרישנה (האל) לארג'ונה (חברו ותלמידו), ובאופן הזה מבסס את מעמדה של ה"גיטה" כמקור לתבונה הנצחית. חלקו השני של הספר, התרגום המילולי מסנסקריט של ה"גיטה" המקורית, ייחודי אף הוא בהעניקו לקוראיו הזדמנות לקריאה רצופה, ללא פרשנויות, של הטקסט היחיד במינו הזה כפי שתורגם מסנסקריט על ידי אחד המומחים הגדולים בעולם לשפה זו.
רסלינג
מאת: אביטל וולמן
תיאור: אהבת אלוהים עוסק באופן שבו התמודד תומס אקווינס, נזיר דומיניקני, פילוסוף ותיאולוג איטלקי בן המאה ה-13, עם שאלת היחסים בין אהבתו של אדם לעצמו לבין אהבתו לאלוהים. הנושאים הנידונים בספר נוגעים ישירות בלב לבו של הדיון התיאולוגי הנוצרי לדורותיו: סוגיית הזיקה העמוקה שבין האדם לאל בתיאולוגיה המבוססת על עובדת התאנשותו של האל בדמות אדם. קשה להעלות על הדעת דיון מעמיק בתיאולוגיה קתולית שיוכל להתעלם ממקומו של תומס אקווינס במחשבה הנוצרית כפי שהתגבשה בסכולסטיקה, וכפי שהיא מוסיפה להדהד בעת החדשה המוקדמת ומן המחצית השנייה של המאה ה-19. עד כה לא קיים בשפה העברית מבוא שיטתי כלשהו למחשבה התומיסטית או להגותו של תומס האיש. תומס אקווינס פורץ גבולות של תחומי עיון, זמן ומקום; הוא פילוסוף ותיאולוג, המוצא שפה משותפת עם פילוסופים פגאניים בני העת העתיקה, עם פרשניהם הערביים, עם הוגים יהודיים ועם תיאולוגים נוצריים. זרה לו ההבחנה החדה בין תבונה לאהבה, בין עיון לאמונה כמו גם זו שבין טבע לחסד. יוצר בראשית מתגלה בעולם, הניתן לפירוש רציונלי, בדבריו שהותיר בכתבי הקודש; נוצרי הוא אדם המקבל על עצמו עולם דיאלקטי שבין מציאות אלוהים – בבחינת אישיות שלמה בידיעתה ובאהבתה לעצמה – לבין מתת החינם, שבה נעשה האלוהים לאיש בישוע והקריב עצמו למען בני האדם; נוצרי הוא אדם המעיין בקורותיו לאור אמונתו בפוריותה של אהבת האלוהים את עצמו בהתאם לרז השילוש, מתוך ודאותו באהבתו חסרת המְצרים לבני האדם בהתאם לרז ההתאנשות והגאולה. לאורם של עיקרי אמונה אלה ביקש תומס אקווינס להתגבר על הפער לכאורה שבין דיאלקטיקה פורייה ברמת האלוהים – אהבה, שיתוף וחסד – לבין הסתירה העקרונית ברמתם של בני האדם שבין אנוכיות לבין אהבה לשמה.
רסלינג
מאת: יוסי כץ, רותי כץ
תיאור: הספר מתבסס על תצפיות, ראיונות והיכרות אישית רבת שנים של המחברים עם הקהילה ההוטרית – הקהילה הדתית השיתופית הגדולה ביותר בעולם המערבי.  בשני חלקיו – הראשון, עיוני והשני, יומן מסע – המחברים מתמקדים בחקר מקומן של הנשים ההוטריות בקומונות. כיצד מתמודדות הנשים ההוטריות עם העדר השוויון המגדרי המובנה בעקרונות דתם ובמסורתם? כידוע, הנשים ההוטריות מופלות מהגברים, אין להן זכות בחירה וזכויות אחרות הניתנות לגברים, הן אינן שותפות בהנהגת הקומונה ותחומי עיסוקן, תפקידיהן ודרגות החופש שלהן בקומונה מוגבל. מתברר כי ההיפתחות הגוברת והולכת של ההוטרים לעולם החיצוני, מרצונם ושלא מרצונם, המהפכה הטכנולוגית המואצת שעובר העולם ותהליכי הגלובליזציה, משפיעים על מקומן, תפקידן, מעמדן, התנהלותן והשפעתן של הנשים. הדימוי ההיסטורי על האישה ההוטרית המשתרכת הרחק מאחור בקהילה נוצרית אדוקה שבה אין שוויון בין המינים, אינו תואם למציאות הקיימת כיום.

היחשפותן הגוברת של הקומונות לעולם הצפון-אמריקאי הסובב אותן, מהווה גורם משמעותי ברצונן של הנשים להשפיע בקומונה – בראש ובראשונה בנושאים החשובים להן. עם זאת, בדרך כלל אין הנשים קוראות תיגר על עקרונות הדת והמסורת אלא מבקשות להשפיע במסגרתם. יש להניח כי ככול שיעמיק תהליך היחשפותן של הקומונות לעולם הסובב כך יגבר רצונן של הנשים לשינוי במעמדן ויתרחבו התחומים שבהם ירצו להשפיע.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: נתן רון
תיאור: לארסמוס מרוטרדם (1536-1466), הלמדן המהולל, "נסיך ההומניסטים", שנודע כמבקר הממסד הכנסייתי וכמחבר השנון של "השבח לטיפשות", יש גם צד אחר וידוע פחות. השימוש בשמו או במורשתו כדי להעביר מסרים של סובלנות ורב-תרבותיות הוא במידה רבה תוצאה של אידיאליזציה ונטייה רבת שנים להתעלם מיחסו העוין ל"אחר". הניסיונות לראות בארסמוס מבשר האיחוד האירופאי, כמו גם ההתנסחויות המהללות את הקוסמופוליטיות שלו, לוקים באידיאליזציה ומתעלמים, במודע או שלא במודע, מהצד הלא מואר של תפיסת עולמו. ארסמוס בז לטורקים (ובכלל זה לאסלאם), לתרבותם ולדתם בתקופה שבה הייתה האימפריה העות'מאנית בשיאה תחת שלטון הסולטן סולימאן ה־1. יחס דומה הפגין ארסמוס כלפי הדת היהודית ומאמיניה. רוח הזמן לא פסחה על ארסמוס אשר ייחל לימים שבהם "כולנו נהיה פטורים מהיהדות ליהנות מאושר ומשלווה". אף על פי כן, למרות שארסמוס עצמו לא נמנה עם חלוצי המאבק לסובלנות דתית, שהתפתח בעקבות רדיפתו של מיגל סרווטוס (1553-1511), ושבו בלט במיוחד סבסטיאן קסטליו (1563-1515), הספר מצביע על הדרך שבה הציתו דרכי מחשבתו של ארסמוס את תודעת הסובלנות הדתית של קסטליו ואחרים. ספרו של נתן רון נוגע במכלול תרומתו של ארסמוס, אבל אינו מתיימר להקיפה. מבלי להמעיט מתרומתו הגדולה של ארסמוס לתרבות האירופאית בתחומים מגוונים, הספר מתמקד ביחסו של ארסמוס ל"אחר" – לטורקים ולאסלאם – ואינו פוסח על דחייתו המוחלטת את היהדות והיהודים.
רסלינג
מאת: איאד זחאלקה
תיאור: תחילת המאה ה-21 מתאפיינת בהתחזקות האסלאם הפוליטי והופעת קבוצות אסלאמיות רדיקליות. מצב עניינים זה מעלה אל התודעה הכללית מגמה של התנגשות בין האסלאם לבין התרבות המערבית והעדר סיכוי לקיום בשלום בין מוסלמים ללא מוסלמים. אולם בניגוד לתפיסה הזאת התפתחה בשני העשורים האחרונים דוקטרינה הלכתית מוסלמית אשר מגמישה את ההלכה הדתית ומקלה בה, על מנת לאפשר קיום בשלום בין מוסלמים ללא מוסלמים במדינות המערב, דוקטרינה הלכתית הנקראת "פִקְה אל-אַקַלִיַאת" (הלכות המיעוטים המוסלמים). דוקטרינה זו יצאה מבית מדרשו של הזרם האסלאמי ה"ווַסַטִי" (האמצעי) המזוהה עם תנועת האחים המוסלמים – הזרם המרכזי והמוביל במזרח התיכון וצפון אפריקה.

פִקְה אל-אַקַלִיַאת – כפי שמיטיב לתאר בצורה בהירה איאד זחאלקה – נועדה לספק פתרון הלכתי למיעוטים המוסלמים, בעיקר במערב, בהתחשב בנסיבות חייהם הייחודיות. הלכה זו מנסה לשלב בין שמירה על זהות דתית מוסלמית וקיום מצוות דת האסלאם לבין השתלבות אזרחית במדינה הלא-מוסלמית והתמודדות מיטבית עם הסביבה החילונית הפתוחה והחוקים באותן מדינות, חוקים אשר סותרים את הדין הדתי המוסלמי ברוב המקרים. שילוב זה נעשה באמצעות שינוי הדינים השרעיים על פי מתודולוגיה הלכתית שעקרונותיה ובסיסיה בהלכה המוסלמית, והיא מבוססת על הגשמת "מקאצד אל-שריעה" (יעדי השריעה) ו"המצלחה" (האינטרס של המוסלמים).
רסלינג
מאת: יצחק קלינטון ביילי
תיאור: ספרו של יצחק קלינטון ביילי, התרבות הבדואית בתנ"ך, מבוסס על חמישים שנות מחקר אתנוגרפי בקרב הבדואים בסיני ובנגב, אשר רובם היו "טרום-מודרניים". ביילי מראה לקורא כיצד ניתן למצוא בתנ"ך שפע של חומרים שמשקפים חומרים מהתרבות הבדואית. תוך כדי השוואת תופעות רבות מהתרבות הבדואית עם תופעות שבתנ"ך הספר מבליט את ההיגיון שמאחוריהן, ובאופן הזה מביא אותנו להבין את הקשר הטבעי ביניהם. לאחר הצגת שפע של דמיון בין התרבות הבדואית והתנ"ך – בפרקים שעוסקים בפעילות כלכלית, תרבות חומרית, מבנה חברתי, חוקים, תפיסות דתיות ומסורות שבעל פה – הספר בודק באחריתו את סוגיית השורשים של ישראל הקדומה: האם חלק מבני ישראל אכן היו נוודים במדבריות הנגב, סיני ועבר הירדן, כפי שהתורה מתארת אותם, ונוודים לשעבר המתיישבים בהרי כנען, כפי שמשתמע מדימוים שנמצאים בנביאים ובכתובים? הדיון סביב זהותה של ישראל הקדומה רווי עמדות חריפות ומנוגדות מזה עשורים רבים, אך בפעם הראשונה נידונה כאן הסוגיה לאור חומרים מגוונים ועשירים מהתרבות הבדואית. לפיכך מקוריותו של הדיון הנוכחי נובעת מהעובדה שאף ספר אחר שעסק בסוגיה זו לא נהנה מגישה הוליסטית לתרבות זו. במובן הזה ספרו של ביילי בהחלט עשוי להיתפס כאחת התרומות החשובות ביותר לחקר התנ"ך בעשורים האחרונים.
רסלינג
מאת: ג'וזף קמפבל
תיאור: מיהו גיבור? הגיבור הוא מי שפורץ את האופקים של חייו ומצליח להתעלות מעל הווייתו הפרטית ומעל נסיבותיו האישיות, המקומיות וההיסטוריות. בוותרו על המציאות הבטוחה והנתונהֿֿֿ–מראש שהתוו לו משפחתו והחברה, הוא יוצא לדרך מפרכת ועתירת ֿסכנות של גילוי עצמי, הרצופה כולה תלאות והרפתקאות, ושעתידה להביא לידי ביטוי את מלוא אנושיותו. ביסודו של דבר מובילה דרכו של הגיבור אל תוך נפשו פנימה ־ אל מעמקים שבהם הוא מוצא כוחות אבודים ונשכחים, שאותם יוכל לרתום לשינוי ֿעצמי ולשינוי פניו של העולם. "הגיבור בעל אלף הפנים", ספרו חוצה התרבויות והזמנים של המיתולוג ההשוואתי ג'וזף קמפבל, פורסם לראשונה ב-1949 ומאז ועד היום השפיע על חייהם של מיליוני קוראים. קמפבל מחבר בין תפיסות פסיכולוגיות מודרניות ובין מיתוסים משלל תקופות, יבשות ותרבויות, ומשרטט בספרו את מסעו רב–התהפוכות של הגיבור ־ עלילה אוניברסלית, מכוננת, של הרפתקה ושל השתנות. זהו סיפורם של גיבורים מוכרים לנו כבודהה, אברהם, ישו, קרישנה ואיזיס, וגם זה של אמאטרסו היפנית, אדשו ממערב אפריקה, קונוהור האירי, טאלייסין הוולשי, מאווי הפולינזי, מוואטסי המאורי, שי וואנג מו הסינית, סינילאו הטונגאי, "עורב" האסקימואי, פדמאנאתה הג'ייני, טלאזולטאוטל האצטקית ואינספור אחרים. זהו תמיד אותו סיפור אחד נהדר על חיינו, שמהדהד בסמלים ובמיתוסים, בסיפורי ֿעם ובאגדות, ומסופר באלפי לשונות וגרסאות, כי ההבדלים בין בני האדם קטנים משניתן לשער, והמשותף להם רב ועולה על כל דמיון. "הגיבור בעל אלף הפנים" רלוונטי היום כפי שהיה בעת פרסומו לראשונה, וממשיך לדבר אל לב קהלים חדשים. הספר השפיע עמוקות על דורות של אמנים ויוצרים מכל התחומים ־ סופרים, משוררים, מעצבי משחקים ויוצרי סרטים ־ וממשיך לעורר השראה בקרב כל אלה המתעניינים בצורך הנפשי העמוק הטבוע בנפשו של כל אדם לספר סיפורים.
משכל (ידעות  ספרים)הוצאת בבל בע"מ
מאת: אפרים ברק
תיאור: החוקרים שעוסקים בטרור האסלאמי מתחלקים למספר קבוצות: קבוצה אחת מצלמת את המצב הקיים ומבינה את הטרור כתגובה למדיניות המערב. החוקרים אשר משתייכים לקבוצה הזאת אינם מתייחסים לשורשי התופעה ולתהליך צמיחתה – הם סבורים שלוּ רק ישתנו מרכיבים מסוימים במדיניות המערב, לו רק ישַנו האמריקאים או הישראלים את דפוסי התנהגותם כלפי הערבים או המוסלמים, לו רק יחוסל האימפריאליזם, או-אז תיפתר גם בעיית הטרור. קבוצה אחרת של חוקרים מחפשת את התשובה בעברו הקדום של האסלאם ובעקרונותיו הדתיים. החוקרים אשר משתייכים לקבוצה הזאת סבורים שמושגים הרווחים בדוקטרינה האסלאמית, הדתית-פוליטית – כמו למשל ג'יהאד, שהיד, דאר אל-חרב וכו' – הופכים את הטרור ואת ההתאבדות לחלק אינטגרלי מהאסלאם. ויש מי שמייחסים את צמיחת הפונדמנטליזם האסלאמי, כמו גם את המודרניזם והליברליזם, למהפכים חברתיים שהתרחשו בארצות האסלאם, כאשר המסגרת לתמורה התרבותית עוצבה על ידי אירועים דרמטיים או מצבור של אירועים היסטוריים שקטעו את רצף החיים החברתיים. ספרו של אפרים ברק, הצלבנים עדיין כאן, מציע הבנה שונה להתפתחות הפונדמנטליזם האסלאמי. הוא מציג את צמיחתו ואת עקרונותיו על הרקע ההיסטורי והאינטלקטואלי של המזרח התיכון המודרני, כל זאת תוך כדי הדגשת העובדה שמחלוקת רעיונית ודתית עמוקה קיימת בינו ובין האסלאם האורתודוקסי.
רסלינג
מאת: נוהאד עלי
תיאור: בין עובדיה לעבדאללה הוא ספר חלוצי בחקר הספרות הפונדמנטליסטית – ייחודי בגישה ההשוואתית שלו. מחקרים לא מעטים נכתבו על האידיאולוגיה הפונדמנטליסטית, אבל מעטים בחנו את הפרקטיקות ואת השינויים שיוזמות תנועות פונדמנטליסטיות בקרב מאמיניהם, במיוחד בישראל אשר מתמודדת עם שורה של שסעים – דתיים, לאומיים ועדתיים. בספר זה מוצגת השוואה בין התנועה האסלאמית, כתנועה דתית-פונדמנטליסטית, לבין תנועת ש"ס שעונה על אותה הגדרה. בדומה לתנועה האסלאמית, גם ש"ס היא תנועת תחייה דתית צעירה, אינה מהגרת ואינה גלותית. אולם השפעתה של החברה הישראלית על ש"ס היא אחרת מהשפעתה על התנועה האסלאמית. במסגרת ההשוואה בין התנועה האסלאמית לש"ס נבחנו אמצעי הגיוס בשתי התנועות, הניסיונות ליצירת מאמין חדש והניסיון להקים קהילה בלתי תלויה לקהל המאמינים של שתי התנועות. הפונדמנטליזם הדתי קיים כמובן בשלוש הדתות המונותיאיסטיות, וברמה האידיאולוגית לתנועות הפונדמנטליסטיות מטרות ושאיפות דומות – אולם המשתנים הקונטקסטואלים, תנאי הסביבה והפרקטיקות שמשתמשות בהן התנועות הם אלה שקובעים בסופו של דבר את התפתחותן של התנועות.
רסלינג
מאת: מאיר חטינה
תיאור: הג'האד או במחלוקות בין רדיקלים ליריביהם בסוגיות תיאולוגיות ופוליטיות. אולם המחקר כמעט אינו נותן את הדעת על רעיון מרכזי – עקרון ההקרבה והמוות. החיבורים המעטים שנדרשו לרעיון זה דנו באופן ספציפי בפיגועי התאבדות שהחלו רק בשלהי המאה ה-20 והציתו את דמיונם של רבים במערב, וכתוצאה מכך השרישו בתודעתם את הדימוי של האסלאם כתרבות שוחרת מוות. חוקרים שונים השקיעו מאמץ ניכר בשרטוט פרופיל אישי של המפגעים, בניסיון לחשוף את מניעיהם. מקצתם הדגישו את יצר ההרס העצמי כמניע; אחרים הבליטו את השכר שמבטיח האסלאם למקריבים את עצמם על מזבח אמונותיו, כמו נעורי נצח או הנאה ללא גבול מעלמות גן העדן. אולם התופעה לא נדונה בהקשר היסטורי רחב, על מגוון היבטיה האידיאולוגיים, הפוליטיים, החברתיים והתרבותיים. ספרו של מאיר חטינה פורש פרספקטיבה רחבת יריעה ביחס למות קדושים בשיח של האסלאם בן-זמננו – הן בסוּנה והן בשיעה. הספר מציע ניתוח עתיר תובנות של רעיון ההקרבה, תוך כדי השוואה למעמדו ביהדות, בנצרות ובתרבויות אחרות. הספר מתמקד בארבעה היבטים מרכזיים של רעיון ההקרבה: חשיבותם של אמונה או אידיאל והנכונות למות למענם, לצד עיגונם בהקשר ההיסטורי והתרבותי שבו הם מתעצבים ונדונים; תפקידן של רשתות חברתיות במתן תמריצים מוסריים ופסיכולוגיים למעשי הקרבה; הפונקציות שממלא המרטיר כמטיף וכפדגוג, כמי שמאתגר את מנגנוני הכוח של האויב וזוקף את קומתם של הנדכאים; ולבסוף, הזיקה בין אתוס, זיכרון היסטורי ופוליטיקה, באופן כזה שמציב את רעיון ההקרבה כמרכיב מפתח במאבק על זהות, ייצוג וכוח.
רסלינג
הצג עוד תוצאות