נמצאו 202 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: שמואל פיינר
תיאור: המאה השמונה עשרה, הפותחת את העידן המודרני של היהודים, מסחררת בדמויותיה ובאירועיה. תקופה זו, שעמדה בסימן התעצמות האוטונומיה של הפרט, התאפיינה בסתירות ובניגודים. מן הצד האחד נרקמו חזונות מרהיבים על עולם מתוקן ומואר של תבונה והומניזם, ומן הצד האחר צבעו חשדנות ושמרנות את המציאות בצבעים קודרים. תנועות של התחדשות דתית, דוגמת השבתאות והחסידות, פרצו לעולם, וקריאות לנאורות ולהרחבת גבולות הידע ערערו מוסכמות רבות. עת חדשה: יהודים באירופה במאה השמונה עשרה, 1700—1750 בא לשרטט את מלוא פניה של התקופה. כרך זה, ראשון מבין שניים, מקיף את מחציתה הראשונה של המאה השמונה עשרה באמצעות תיאור כרונולוגי של אירועים וסיפורי חיים. מתוך האזנה רגישה לקולות המחאה ולשאיפות לתיקון עולם ולהשגת אושר ליחיד ולכלל, מציג הספר עת חדשה את הביוגרפיה המפותלת של מאה שנים מנקודת מבטם של יהודי אירופה. עת חדשה עוקב אחר סיפוריהם של מנהיגים ורבנים, מקובלים ומשכילים, משרתות, קבצנים והרפתקנים. יומנה של גליקל בת לייב, חייו האינטימיים של הרב יעקב עמדן, רדיפתו של רמח"ל, פרשת "היהודי זיס", מחשבי קץ ועולים לארץ ישראל, עלילות הדם בפולין וגירוש יהודי פראג – כל אלה נארגים ביד אמן ויוצרים את סיפורה של תקופה.
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי
מאת: רחל ליבנה-פרוידנטל
תיאור: בשליש הראשון של המאה התשע עשרה התחולל מפנה דרמטי בהתפתחותה של היהדות המודרנית באירופה, אם כי באותה עת עוד לא ניתן היה לראותו במלואו. פריחתו של המדע והתפתחות חברה אזרחית ברוח רעיון האזרחות הליברלי עוררו תקווה חדשה לחברה המבטיחה שוויון זכויות לישויות שונות בייחודיותן. כדי להבטיח את חירותה של היהדות במציאות חדשה זו היה עליה להגדיר מחדש הן את זהותה הייחודית הן את השתייכותה לתרבות האירופית. על הרקע הזה נוסד האיגוד לתרבות ומדע של היהודים, שביסודו תכנית ליצירת מדע היהדות ושינוי הגדרת היהדות מדת לתרבות.

האיגוד: חלוצי מדע היהדות בגרמניה מציג את הופעתו של מדע היהדות בגרמניה ואת סיפורם של יוצריו, חברי האיגוד, אשר ביקשו לחולל מהפכה הן בקרב בני עמם הן בחברה האזרחית כולה, כדברי לאופולד צונץ: "ההיסטוריה החיצונית וההיסטוריה הפנימית, כאחיות, יאחזו זו בזו, יתמכו זו בזו ויתרגמו זו את זו".

האיגוד: חלוצי מדע היהדות בגרמניה מביא את סיפורם של החלוצים שהציעו את דיסציפלינת מדע היהדות כדרך להתמודדות יהודית עם קריאת המודרנה; דרך שאין היום יהדות בלעדיה.
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי
מאת: היינץ שילינג
תיאור: אירופה אחרי הרפורמציה: דינמיקה של תמורות מושתת על סדרת הרצאות שנשא פרופסור היינץ שילינג בשנת 2006 במסגרת במת ירושלים להיסטוריה על-שם מנחם שטרן. הספר מציג בפני הקורא העברי לראשונה את תרומתו הייחודית של שילינג להבנת היווצרותה של מערכת המדינות הלאומיות באירופה. שילינג טבע את המושג "קונפסיונליזציה" - גיבוש הכנסיות האזוריות והעמקת הדת הנוצרית לגווניה במרכז אירופה ובמערבה, תהליך שהחל עקבות הרפורמציה במאה השש עשרה והוביל לעיצובן של זהויות לאומיות. במסגרת התפתחויות אלה שילינג בוחן את השפעותיהן של ההגירות מטעמי דת ואת התפקיד שמילאו מיעוטים דתיים בתמורות בחברה, בכלכלה ובתרבות בעת החדשה המוקדמת. אירופה אחרי הרפורמציה מעלה טיעון מקורי, שהחילון של המדינה ושל החברה המערבית המודרנית לא נבע מפנייה נגד הדת אלא מן העימותים הדתיים דווקא, שכן הם חייבו הגדרות ברורות של מעמד הכנסייה ותפקידה ושל יחסי כנסייה-מדינה. "השבר בכנסייה", גורס שילינג, "מקבל משמעות חיובית – הוא נתפס כפיצול תאולוגי, תרבותי, פוליטי ומוסדי בתוך העולם הנוצרי: מהמערכת הכנסייתית האחידה בימי הביניים לריבוי הכנסיות והכתות בעת החדשה המוקדמת, וממנו לפלורליזם הדתי והחברתי בעידן המודרני". את העשורים שסביב שנת 1600 – תקופת השיא של תהליך הקונפסיונליזציה – שילינג מכנה "תקופת הבשלת המודרניות". שורשי המודרניות במערב, שהבשילה רק במאה התשע עשרה, נעוצים אפוא כבר בהפרדה בין מדינה לכנסייה בימי הקיסרות הרומית ואחר כך בהרס האוניברסליזם של הכנסייה הקתולית אחרי הרפורמציה ובעלייתן של הכנסיות הפרוטסטנטיות. טענה זו של שילינג נועדה בין היתר לבלום במקצת את המגמות האופנתיות של היסטוריוגרפיה פוסט־לאומית, פוסט־אירופית וגלובלית, ולשוב ולמקד את הדיון בצמיחתה של מדינת הלאום ובגיבוש הזהות הלאומית באירופה המודרנית.
החברה ההיסטורית הישראלית
מאת: גלן ו' באוארסוק
תיאור: אימפריות מתנגשות בשלהי העת העתיקה מבוסס על הרצאות שנשא ההיסטוריון הנודע גלן ו' בָּאוּאֶרסוֹק במסגרת 'במת ירושלים להיסטוריה על שם מנחם שטרן', מטעם החברה ההיסטורית הישראלית. בחיבור מציג באוארסוק בירור מעמיק של ההתפתחויות הפוליטיות בחצי האי ערב על סף עלייתו של האסלאם. הוא דן בצמיחת אתיופיה הנוצרית ובסכסוך עם היהודים בחצי האי ערב ומתאר את נפילת ירושלים לידי הקיסרות הסָסָנית-הפרסית בראשית המאה השביעית. בתיאור האירועים בירושלים מבליט באוארסוק את חשיבותה של תבוסת הכוחות הססניים-הפרסיים בידי הקיסרות הביזנטית, וטוען שהדבר ערער את יציבות האזור ויצר הזדמנות לעליית האסלאם ולהצלחתו הצבאית בכיבושיו במאה השביעית. בהסתמכו על קריאה מדוקדקת בטקסטים ששרדו, באוארסוק מעמיד באור חדש את היחסים המורכבים בין הכוחות הביזנטיים, האתיופיים והפרסיים לבין כוחות האסלאם המתעוררים והולכים.
החברה ההיסטורית הישראלית
מאת: סטיוארט אייזנשטאט
תיאור: ב־26 במרס 1979 רשם ג'ימי קרטר את הישגו הגדול ביותר כנשיא ארצות הברית. באותו יום הוא התייצב עם מנחם בגין ואנואר סאדאת על מדשאת הבית הלבן בוושינגטון כדי לחתום על הסכם השלום הראשון בין ישראל ואחת ממדינות ערב — הסכם שהנשיא קרטר היה האדריכל שלו. קצת יותר משנה אחר כך ספג קרטר את מפלתו הצורבת ביותר. זה קרה ב־24 באפריל 1980, כאשר שמונה חיילים אמריקאים נהרגו בניסיון כושל לחלץ עשרות בני ערובה אמריקאים שהוחזקו בשגרירות האמריקאית בטהרן בידי סטודנטים חסידי האייתולה ח'ומייני. כישלון המבצע פגע קשה בתדמית של קרטר, והיה מהסיבות המרכזיות להפסדו בבחירות לרונלד רייגן. אחד האנשים שעמדו לצד קרטר במהלך כל החודשים האלה של קידום יוזמת השלום ושל המשבר באיראן היה יועצו הבכיר סטיוארט אייזנשטאט, שבמקביל לעבודתו השוטפת תיעד בדפדפות הצהובות שלו את האירועים. עכשיו, כמעט חצי מאה אחר כך, אייזנשטאט מפרסם את ספרו ג'ימי קרטר, ישראל והיהודים. כשהוא חמוש ביותר מ־5,000 עמודי הדפדפות שבהן תיעד את כל המגעים שהיה נוכח בהם, ומגובה בראיונות עם עשרות מהאישים שהיו מעורבים בשתי הפרשות, אייזנשטאט מציג מבט מרתק, מבפנים, על האירועים הכבירים ההם שהשפעתם מורגשת עד היום בישראל ובעולם כולו.
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: בארי שטראוס
תיאור: עיר קטנה וענייה למדי נעשתה לשליטה נערצת. יותר מ־1,000 שנים משלה בעולם. יותר מ־1,000 שנים משלו בה גברים תאבי כוח. הם ניהלו אותה, ואת המרחב שעיצבה, בתערובת של אכזריות ונדיבות, תככים וחוכמה, אגו ומידות טובות.

הקיסרים של רומא מהלכים קסם על מי שצופים בהם ממרחק הזמן. הם דוגמה נצחית לערמומיות פוליטית, אומץ לב מדיני, קור רוח. 12 קיסרים משלו ברומא לקראת ובמהלך המאה הראשונה. 9 קיסרים במאה השנייה. 29 בשלישית. 21 ברביעית. חלקם שמות מוכרים לכול, כמו יוליוס, אוגוסטוס, קליגולה. חלקם מוכרים פחות, אבל לא בהכרח חשובים פחות, כמו דיוקלטיאנוס, רודף הנוצרים, או טריאנוס, מדכא מרד היהודים.

בארי שטראוס בחר עשרה מהם. את עשרת החשובים ביותר. כמובן —החשובים ביותר לדעתו. לא כולם יסכימו עם הבחירה שלו. מה שרק מוסיף עניין לספר. ובכל מקרה, שטראוס הוא המומחה המתאים לבחור, והמומחה המתאים לנמק את הבחירה, והמומחה המתאים לתאר את חייהם הססגוניים של העשרה שבחר, מאוגוסטוס ועד קונסטנטינוס. לכל אחד מהגברים האלה סיפור מרתק. לכל אחד מהם הייתה דרך משלו לעצב מחדש את האימפריה הגדולה. מכל אחד מהם אפשר ללמוד משהו על כוחה של מנהיגות ועל מגבלות השלטון, על חשיבותה של אישיות ועל משמעותו של חזון.

כל הקיסרים, כותב שטראוס, ״רצו להפגין שליטה פוליטית בבית, להקרין כוח צבאי החוצה, להנהיג שגשוג, לבנות את העיר רומא וליהנות מיחסים טובים עם האלים. וכל קיסר רצה למות במיטתו ולהעביר את הכוח ליורשו הנבחר.״ הצלחותיהם - הביאו את רומא לפסגה. כישלונותיהם - קירבו את סופה הבלתי נמנע. ירושתם – זו גם הירושה שלנו. כאשר עיצבו את העולם העתיק שלהם, עיצבו גם את העולם שלנו.
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: פיליפ סאנדס
תיאור: יולי 1949. גבר כבן חמישים מת לבדו בבית חולים ברומא. המידע שיש עליו דל מאוד ורובו אינו נכון. אפילו סיבת מותו אינה ברורה. יותר מחצי מאה אחר כך, בעקבות פגישה עם בנו של המת, מתחיל המשפטן והסופר פיליפ סנדס להתחקות אחר חייו ומותו של האיש - הפושע הנאצי אוטו פון וֵכטֶר, מי שהיה מושל חבל גליציה בפולין הכבושה בידי גרמניה הנאצית.

המסע המרתק בספר כולל בין השאר פגישות עם אישים שהכירו את וכטר, שיחות עם שלל מומחים וחשיפה של אלפי דפי היומן והמכתבים שהותירו וכטר ואשתו. דמותו וסיפור חייו נפרשים במלואם, מילדותו באימפריה האוסטרו־הונגרית ועד מותו, ארבע שנים לאחר המלחמה.

נתיב העכברושים הוא סיפור בלשי עוצר נשימה, שיש בו נאצי בכיר, רצח המונים, אהבה, ריגול בימי המלחמה הקרה, מוות מסתורי ברומא וגם חמש קבורות של רוצח אחד.
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: לינדה ג'יווין
תיאור: סין גדולה מכדי לא לדעת עליה. היא חשובה מכדי לא לדעת עליה. סין מעצבת את העולם של היום בדרכים רבות, גלויות ונסתרות, ומן הסתם תעצב עוד יותר את העולם של מחר. אבל כמה אתם יודעים על סין? ננסה אחרת: כמה אתם יודעים על סין לעומת כמה אתם יודעים על ארצות הברית, על צרפת, על איטליה, על בריטניה? נדמה לי, שלרובנו קל מדי להשיב על השאלה הזאת. אנחנו יודעים הרבה יותר על לינקולן ונפוליאון, על ניטשה ועל המלכה אליזבת. ולעומתם, הרבה פחות על שושלת האן, על לאו־דזה, על סוּן יַאט־סֶן. על שלוש הממלכות. על סין ומעצביה אנחנו יודעים לא רק פחות מאשר על הרבה מדינות אחרות, אלא פשוט פחות מדי. סין המודרנית היא הרבה דברים להרבה אנשים. היא מעצמה כלכלית כבירה, סמל של שלטון סמכותי. עירונית, דכאנית, צומחת, צפופה, תוססת, אימפריאליסטית. ההיסטוריה שלה ארוכה, הגיאוגרפיה מסובכת, הפסיפס האנושי מגוון. כדי להכיר אותה באמת, מן הסתם צריך להקדיש לה חיים שלמים. אנחנו מציעים, בסך הכול, ביקור קצר, ססגוני וקצבי. ביקור של סקרנים וסקרניות. כמה אנחנו יודעים על סין? אם, כמו שקרה לי לפני כמה שנים, יתברר לכם לפתע שאתם יודעים פחות מדי, הרבה פחות מכפי שראוי לדעת, הספר הזה, - ההיסטוריה הכי קצרה של סין - יהיה לכם שער כניסה מצוין לעולם מרתק. הוא יהיה לכם כמו השורה הכי מפורסמת מתוך הדאו דה ג'ינג: "מַסָּע שֶׁל אֶלֶף לִי מַתְחִיל מִתַּחַת לְכַף הָרֶגֶל".
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: אפרים דוידי
תיאור: צ'ה גווארה – סיפורו של מהפכן מביא בצורה עדכנית, קולחת וסוחפת את סיפור חייו המלא של ארנסטו צ'ה גווארה – לראשונה בעברית.

מי האיש שעומד מאחורי המיתוס? מאחורי ההתעניינות העולמית הבלתי פוסקת בדמותו? זה שהיה זה מכבר לאייקון פופולרי הן בעולם השלישי והן במערב הקפיטליסטי, זה שהיה למעין ישו-מודרני אשר דמותו הכריזמטית מתנוססת בגאווה על חולצותיהם של בני נוער בכל רחבי תבל. כל חייו הציבוריים של המהפכן הקובני-ארגנטינאי ארנסטו צ'ה גווארה (1928-1967) לא ארכו יותר משלוש עשרה שנה. מתמיכה נלהבת בממשלה נבחרת שחפצה לחלק את האדמות לאיכרים העניים בגואטמלה בתחילת 1954 ועד להירצחו בבוליביה ב-1967, היה צ'ה גווארה: רופא שטיפל במחלות מדבקות, מומחה לרפורמה אגררית ולמדיניות חקלאית, גולה, מובטל, רופא וחוקר, צלם רחוב בעיר מקסיקו, עיתונאי, רופא של כוחות הגרילה בקובה, לוחם גרילה מן השורה, מפקד חיל החינוך, מספר שתיים במהפכה הקובנית, שגריר נודד של המהפכה הקובנית, שר התעשייה, נגיד הבנק המרכזי, אידיאולוג בעל שם עולמי, לוחם בקונגו ובבוליביה. הוא גם התחתן פעמיים, היה אב אוהב לחמשת ילדיו, לא שכח לרגע את משפחתו בארגנטינה, כתב ספרים וקרא רבים עוד יותר, נפגש עם ידידים, שתה מאטה לרוב ועישן אינספור סיגרים קובניים. אין פלא שבאמריקה הלטינית לא קוראים לגיבורנו "צ'ה גווארה" אלא "הצ'ה גווארה".
רסלינג
מאת: שולמית וולקוב
תיאור: על ההיסטוריה של גרמניה וגם על ההיסטוריה של יהודיה נכתבו ספרים ומחקרים רבים מספור. אולם באופן מוזר שני התחומים נחקרו כמעט תמיד במנותק זה מזה, כשתי דיסציפלינות נבדלות. פרופ׳ שולמית וולקוב, מחשובי ההיסטוריונים של גרמניה ויהודי גרמניה, מציעה לנו בספר מרתק זה זווית ראייה חדשה ומקורית: זווית הבוחנת את ההיסטוריה הגרמנית ממבט יהודי. וולקוב פורשת את סיפורן של מאתיים וחמישים שנות היסטוריה – החל במשה מנדלסון ומערכת היחסים המורכבת בין ההשכלה היהודית לנאורות הגרמנית באמצע המאה השמונה-עשרה, עבור בתקופות של תקווה והצלחה וזמנים של אפלה וייאוש, וכלה בחיפוש הדרך של הקהילה היהודית בגרמניה המאוחדת של ראשית שנות האלפיים.
כרמל
מאת: קרן צדפי
תיאור: ספרה של קרן צדפי עוסק בניתוח ההופעה ותהליכי ההתאמה וההטמעה של הקריקטורה כתוצר תרבות זר, אירופאי, במרחב הציבורי המצרי בעידן הלאומי הסֶמִי-קולוניאלי – יוזמה של קבוצה מצומצמת של "סוכני תרבות", ברובם המוחלט בני קהיליות מיעוטים, מהגרים וזרים, שהגיעו למצרים מהרבע האחרון של המאה ה‑19 עד שנות ה‑40 של המאה ה‑20. המקרה המצרי משמש כאן מקרה בוחן למורכבות תהליכי התעביר התרבותי בהקשר הקולוניאלי המודרני, לחשיבות ההון החברתי והתרבותי של סוכני התרבות, יזמי הקריקטורה במצרים, ולמקומם בתהליכי האימוץ, ההתאמה וההטמעה של הסוגה האמנותית-עיתונאית בתרבות המצרית. בראש ובראשונה שיקפה הקריקטורה במצרים, כיצירת אמנות, את נטיותיהם והעדפותיהם של האמנים הזרים-המקומיים שביטאו בה ובאמצעותה את עמדותיהם הייחודיות. עמדות אלה הושפעו הן מהרקע החברתי שלהם והן מההכשרה המקצועית שקיבלו – בעיקר באירופה. באמצעות דיון בייצוגיו של הציבור המצרי (מחד גיסא "המצרי הממוצע", ומאידך גיסא "האזרח המצרי המודרני האידיאלי") והאישה המצרית, ולצד זאת ייצוגיו של האחר (הכובש הבריטי והנכבש הסודני), הספר מבקש לחשוף כיצד המבט הפנימי-כחיצוני של אמני הקריקטורה במצרים עיצב את הרפרטואר הקריקטורי ואת כתבי העת שבאמצעותם הוא הופץ לציבור כמרחב ספק מצרי, "מזרחי", מקומי, ספק זר, "מערבי". היותם של יזמי הקריקטורה במצרים זרים-מקומיים הבנה את הקריקטורה בעידן הלאומי הסֶמִי-קולוניאלי כמרחב חזותי שלא ניתן להגדירו באופן מובהק כשיח-נגד. למרות שעיתוני הסאטירה והקריקטורה ביקשו לקדם את המאבק הלאומי המצרי לעצמאות מהכובש הבריטי, ולמרות שחלק ניכר מהקריקטוריסטים ראו במאבק הלאומי המצרי את מאבקם שלהם, לא אחת התוצרים התרבותיים שלהם שיקפו את נקודת המבט של הכובש, כלומר את תפיסת העולם הקולוניאליסטית-אוריינטליסטית.
רסלינג
מאת: אלן ק' גלזו
תיאור: "לינקולן הצליח, בנסיבות הקשות ביותר שאפשר להעלות על הדעת בהיסטוריה של הרפובליקה, לשמר את אחדות המדינות הצפוניות של הדרום, ולאחר מכן לכתוש את הדרום לכדי כניעה. הוא פיקח על שחרור גזע שלם של אנשים משועבדים. לינקולן הצליח לעשות את כל זה בלי להישבר או להיבהל ולו פעם אחת, גם אם מדי פעם אולי הפגין כעס ואף נקמנות" אברהם לינקולן, הנערץ מכל מנהיגי ארה"ב, האיש שצעד איתה לתהום של מלחמת האזרחים והוציא אותה ממנה חזקה ומאוחדת יותר, האיש החתום על מיגור העבדות, הנואם הדגול – היה הרבה יותר מזה, וגם הרבה פחות מזה: הוא היה אדם. הוא טיפס משולי החברה אל פסגתה במאמץ מפרך. הוא היה אדם זהיר בהשקפותיו ושוחר פשרות, שהיה חייב להכריע הכרעות קשות – ועמד באתגר. הוא האמין שההשגחה גזרה את ההיסטוריה מראש, אך דווקא משום כך ראה כחובתו להשפיע עליה בכל כוחו – ובסופו של דבר האל יעשה כטוב בעיניו. הוא דגל בעשייה פוליטית אפרורית, גמישה, בתוך גבולות המציאות וטבע האדם, ודווקא משום כך הצליח לפרוץ אותם לרווחה. הביוגרפיה הנשיא שקרא דרור מלווה את עגלת חייו העמוסה של לינקולן. מתוך מעקב צמוד אחר המעשים הנראים לעין, היא מרימה ראשה אל מקורות הרוח הנסתרים שנתנו לו את השראתם. * איזה ספרון של לינקולן הושמד בידי חבריו – כדי שלא יסתבך?
* מדוע התנגד לינקולן בתוקף למסורת הפוליטית של תומס ג'פרסון?
* מה היה תוכן הקפיטליזם המוסרי של לינקולן, שבשמו נלחם נגד העבדות?
* מדוע הביע, במהלך הצגת התיאטרון שבה נרצח, את שאיפתו לבקר בירושלים?
הוצאת סלע מאיר
מאת: תמר קטקו
תיאור: הספר מקרח ברא אותו מציג לראשונה טקסטים מקוריים מספרי לימוד נאציים שהוצאו לאור בין השנים 1933-1945, תוך כדי ניסיון לפענח את משמעותם, כוח השפעתם המאגית והפסיכולוגית וסוד הצלחתו של הנאציזם על בסיס תוכנם המגויס והמגמתי. זהו ניסיון להבין את תהליך כישופם של מיליוני גרמנים, להסביר כיצד נרתמו מיטב ההיסטוריונים, הפילוסופים, המדענים והאמנים למימוש תוכנית החינוך מחדש של ההנהגה הנאצית.

הספר, אשר חושף את כוחן של שיטות הוראה וחינוך בסביבה פנטית ולאומנית, נועד לטלטל את המכחישים המתכחשים, לזעזע את האדישים ואת המקלים ראש באמונות אזוטריות שהופכות לשפות פוליטיות. בניתוח טקסטואלי יוצא דופן מראה המחברת איך נשזרה תיאוריה פאגאנית וגזענית בתוכניות הלימודים של הרייך השלישי על אודות מוצאו של העם הגרמני, לצד הצגת כוחו של הכתב הרוּני ותכונותיו של העל-אדם הארי.

הנאציזם, כדיו שחור, התפשט לאיטו, נספג, חלחל בתודעה וקידש כל אמצעי להכתים את ראייתם של מאמיניו; הוא רוקן אותם מתבונתם ומהכרתם השכלית, כלא אותם באזיקי צייתנות, מנע מהם כל ערעור וספק, החריב את טבעם האנושי ושדד את שיקול דעתם עד כדי התמכרות טוטלית לפולחן הדם, הקורבן והשררה. כמו כן, המחברת מעלה תהיות ביחס ל"היום שאחרי": מה עלה בגורלם של מיליוני הספרים הנאציים ובתי הספר המיוחדים שנבנו? האם אפשר בכלל למחוק את כל זה, כך לפתע, בתום המלחמה ובשנים אחר כך?
רסלינג
מאת: בן מקנטייר
תיאור: מלחמת העולם השנייה נחקקה בזיכרון הקולקטיבי כתקופה של שפיכות דמים, עוינות מרה בין אויבים ואובדן צלם אנוש. אך בלב כל הטירוף, על צוק נישא במזרחה של גרמניה, עמדה טירה שבין חומותיה התנהלו החיים אחרת – זו היתה קולדיץ. בטירה זו, בת מאות שנים, החזיקו הנאצים את השבויים הבכירים ביותר מקרב בעלות הברית – מקצינים רמי דרג, חלקם יהודים, ועד להרפתקנים שנמלטו בעבר ממחנות שבויים אחרים.

טירת קולדיץ נחשבה למקום שאי אפשר לברוח ממנו, אך לאסירים הכלואים בה היו תוכניות אחרות – הם חפרו מנהרות, עסקו בבניית הסוואות ואפילו בנו כלי טיס מאולתר. אחדים אכן הצליחו להימלט ממנה באופן פלאי כמעט.

ספרו של בן מקנטייר, קולדיץ, עוסק במובלעת אחת של שפיות יחסית בתוך התופת. יש בו פסיפס מרתק של דמויות אנושיות, הנתונות משני צידי המתרס – גרמנים מול מתנגדיהם, גיבורים מול בוגדים, וגם מאבקי מעמדות ובריתות חשאיות. חיי השבי קשים, משפילים ועלולים להביא את השבויים עד לגבול השפיות, ולעתים אף מעבר לו. אבל בתוך העולם הקיצוני של שבויים וסוהרים, הם עדיין נוהגים זה בזה בכבוד הדדי, לפעמים אף בהומניות, תוך עצימת עיניים בלתי נתפשת מהזוועות המתחוללות בחוץ, קילומטרים ספורים מהטירה, ביערות, במחנות הריכוז ובמפעלים בהם עובדי כפייה מנוצלים עד מותם.

בן מקנטייר, שספריו על פרשות הריגול המסעירות של המאה העשרים (המרגל והבוגד, מבצע קציצה) זכו לשבחי הביקורת העולמית, מגולל בקולדיץ את אחד הסיפורים המדהימים, ואולי הפחות מוכרים, של המלחמה, על סיפורי הגבורה שבה ובעיקר על השניות שבנפש האדם.
תכלת הוצאה לאור
מאת: וצלב סמיל
תיאור: – מה הופך בני אדם למאושרים?
– מה מזיק יותר לסביבה – הטלפון שלנו או המכונית שלנו?
– האם סין והודו אכן עומדות להשתלט על העולם?
– כמה שוקלות כל הפרות בעולם ביחד – ולמה זה חשוב?

התשובות לשאלות אלה מלאות במספרים ובנתונים, אבל כשמציגים את הנתונים הללו באופן מובנה, ובתוך הקשר היסטורי ברור, מתגלה דרך נפלאה לספר את סיפורה של האנושות כולה – ושל כדור הארץ – במאה העשרים ואחת.

ד"ר וצלב סמיל, חוקר לענייני אנרגיה ומדיניות סביבתית, מביט על העולם ורואה מספרים – אבל יותר מכך: הוא רואה גם סיפור. ב-71 פרקים קצרצרים ומהנים לקריאה, הוא מספק תשובות ברורות, מבוססות, ולא פעם גם מפתיעות – לשאלות שמטרידות את כולנו.

סמיל הוא יועץ מבוקש לממשלות ולארגונים בינלאומיים. הוא כתב עשרות ספרים, שזכו להערכה רבה בכתבי העת הנחשבים ביותר. "מספרים לא משקרים" הוא ספרו הראשון המיועד לקהל הרחב. הספר זכה להצלחה רבה בעולם ולשבחי המבקרים.
תכלת הוצאה לאור
מאת: טים בוברי
תיאור: אחר צהריים לח ורטוב בספטמבר 1938 יצא נוויל צ'מברליין אל כבש המדרגות של המטוס שהחזיר אותו ממינכן והכריז כי ביקורו אצל היטלר מנע את האסון הגדול ביותר בהיסטוריה בת ימנו. הוא הביא עימו בשורה של "שלום בימינו", כך הבטיח לקהל שהתאסף מחוץ לדאונינג 10. פחות משנה אחרי כן פלשה גרמניה לפולין, והחלה מלחמת העולם השנייה.

טים בוברי מציע היסטוריה חדשה של שנת ההתלבטויות הגדולות, הכישלונות הדיפלומטיים והמחלוקות הפרלמנטריות שסללו את הדרך לשלטונם של הנאצים באירופה.

המחבר נעזר במקורות שלא נחשפו עד כה ומוליך את הקורא במסע מרגש ומפעים של המִשגים הטרגיים של מנהיגי בריטניה בהתנהגותם כלפי הפיהרר. הם לא הבינו את סכנתו לשלום העולם ולביטחונו.
עם עובד
מאת: מוסטפא עבאסי
תיאור: הספר דן בתולדות טבריה ותושביה הערבים בתקופת השלטון הבריטי בין השנים 1918 – 1948. הספר, המסתמך על מקורות ארכיוניים שלא נחקרו עד כה, מאיר באור חדש את ההיסטוריה של התושבים הערבים בעיר, שלקראת סוף המנדט היו כמחצית מאוכלוסייתה. בהקשר זה מעמיק הספר בתמורות החברתיות, הדמוגרפיות, הפוליטיות והכלכליות שעברו על ערביי טבריה תחת השלטון הבריטי. הוא בוחן את תפקידה של האליטה הערבית בהנהגת משפחת טברי בניהול העיר, ואת יחסיה עם הבריטים מצד אחד ועם השכנים היהודים מצד אחר. הדיון בערביי טבריה מוצג כחלק מהדיון הכולל בתולדות העיר ובכלל זה בתושביה היהודים. הספר מדגי את היותה של טבריה עיר מעורבת, שכמעט כל המערכות שלה, מלבד אלה הדתיות, פעלו במשותף וביחסים טובים שזכו לשבחים מכל עבר. מוסדות המנהל והעירייה, תחומי המסחר והכלכלה, הדיג, התיירות והנופש היו נקודות מפגש וחיבור בין שני חלקי האוכלוסייה. הספר דן בשאלות מרכזיות שלא זכו עד כה למחקר מעמיק כגון מי היו ערביי טבריה, מה אפיין אותם מבחינה דמוגרפית וחברתית ומי הנהיג אותם בתקופת המנדט, מה היו מקורות הקיום שלהם ומה היה אופי החיים הדתיים בעיר. הספר בוחן לעומק את טיב היחסים בין ערביי העיר לבין העורף הערבי הכפרי של טבריה, מה היה אופי יחסיהם עם שכניהם היהודים לפני מלחמת העצמאות ב-1948, מה קרה במהלך המלחמה ומדוע נהרסה העיר העתיקה כולל הרובע היהודי עד היסוד, עניין המשפיע על תפקודה ותכנונה של טבריה עד ימינו.
יד יצחק בן-צבי
מאת: יעקב שריג
תיאור: גילוי איסלנד על ידי יורדי ים ויקינגים בשנת 825 לספירה היה אירוע מכונן במרחב הנורדי. בשנים 930-870 הפכה איסלנד למקום משכן לגלי מהגרים, בעיקר מנורבגיה, שחלקם גילו אותה באקראי. מסעות הוויקינגים נועדו לא רק למעשי שוד אלא גם לאיתור שטחי אדמה להקמת מושבות שבהן יישמרו אורחות החיים המסורתיים. עימותים על רקע מעמדי בין נסיכים אזוריים בנורבגיה לבין המלך הרלד "בהיר השיער", לצד מאבקים בין האמונה הנוצרית לאמונה הפגאנית, הביאו להקמת חברה חדשה באיסלנד. האמונות, הטקסים והפולחנים לאלים ולישויות העל-טבעיות יצרו מתח בין המאמינים שדבקו באמונה הקדם-נוצרית לבין האמונה הנוצרית שהוכרזה בשנת 1000 כאמונה החדשה באי.

ספרו המרתק של יעקב שריג פותח לראשונה צוהר לאירועים רבי עוצמה ומסעירים בהווי החיים היומיומי באיסלנד סחופת הסערות והתהפוכות הגיאוגרפיות והרגשיות, אשר בהן נפגשו שתי האמונות זו עם זו. הסאגות מתגלות כסיפורים אנושיים של בני אדם שניסו, כמעט כנגד כל הסיכויים, לכונן עולם חדש בסביבה קשה ועוינת. למרות שאין לראות בסאגות מסמכים שמהימנותם ההיסטורית עומדת מעל לכל ספק, נפרשת בפנינו יריעה עלילתית מרתקת וקסומה שעיצבה את המרחב התרבותי והחברתי הנורדי. מדובר בעולם המופעל על ידי כוחות על‐טבעיים: כך למשל מקום ההתיישבות נקבע על ידי השלכת בולי עץ, "אֶנְדְוֶגִיסולור" או "סְטֶטְסְטֹוקְר", מהספינה אל האוקיינוס ומעקב אחר נתיב היסחפותם אל החוף; אמונה ברוחות יבשה, "לָנְדְוֶטִיר", החוסמות אפשרות של פלישת זרים לאדמת איסלנד, או קביעת גורל האדם בידי הנוֹרְן, אלות הגורל; שליטת מכשפים סָמִיִים המיומנים בטכניקות מאגיות ברוחות ובפגיעה באויבים, כל זאת לצד מפגשים עם מתים-חיים והיפוכי צורה של בני אדם לחיות. גורמים אלה ועוד רבים אחרים יוצרים את החוויה המיוחדת בהתוודעות לעולם הסאגות האיסלנדיות.
רסלינג
מאת: דגלס מאריי
תיאור: דאגלס מאריי מתאר יבשת המצויה בעיצומו של ניסיון התאבדות. ברב מכר בינלאומי, שזעזע את בירות אירופה, מגיש מאריי לקורא דיווח קולח, אמיץ ומעורר דאגה על האופן בו הובילו קונספציות שגויות, פחדנות פוליטית ושנאה עצמית למדיניות הגירה שמאיימת להביא לנפילתה של הציביליזציה האירופאית. - כיצד הפכה שבדיה מאחת המדינות הבטוחות בעולם לבירת האונס של העולם?
- כיצד משפיעה השנאה העצמית האירופאית על היחס לישראל?
- מה השיעור האמיתי והנסתר של המוסלמים בצרפת?
- מה הוביל לכשלונו של חזון הרב תרבותיות?
הוצאת סלע מאיר
מאת: פגי נונאן
תיאור: אל דמותו של רונלד רייגן, נשיא ארצות הברית לאורך שנות השמונים, נושאים היום עיניים לא רק אמריקנים רבים מכל קצות הקשת, אלא גם מגיני החופש ברחבי העולם כולו. פרקי האיש שהפיל את מסך הברזל מסבירים מדוע. הם מציגים לעינינו, ממבט קרוב, את רייגן המנהיג, ולא פחות מכך את רייגן האדם. פגי נונאן מציעה תיאור קולח של הסביבה הענייה שבה התעצבה אישיותו של רייגן, של התחשלותו כאדם פוליטי בזירה הסוערת של תעשיית הקולנוע, של הקשר המופלא בין רייגן לאשתו ננסי, ושל חוש ההומור המיוחד שלו – לצד ניתוח האופן שבו הצליח רייגן להחזיר את ארצות הברית לעמדת הובלה על פני ברית המועצות ולחלץ את ארצו משקיעה כלכלית, חברתית ומוסרית מתמשכת. הספר רצוף שלל סיפורים לא ידועים שהמחברת חילצה מפי האנשים שסבבו את הנשיא הנערץ.
הוצאת סלע מאיר
מאת: רובין האריס
תיאור: מרגרט תאצ'ר, ראש ממשלת בריטניה בשנים 1979–1990, הייתה לדמות החשובה ביותר בבריטניה במחצית השנייה של המאה העשרים. בלשון שנונה, בחושים פוליטיים חדים ובגישה מעשית המשולבת בדבקות אידאולוגית היא הובילה את בריטניה השוקעת לסגת מהתפישות הסוציאליסטיות, והפכה את האיש החולה של אירופה לאחת מהכלכלות המובילות בעולם.

אשת הברזל היא ביוגרפיה מיוחדת במינה של דמות חד פעמית. רובין האריס, ממקורביה של מרגרט תאצ'ר בשנות שלטונה וגם אחריהן, כותב עליה באהבה שאינה מקלקלת את השורה: הוא מציג אותה כמות שהייתה, על כל פגמיה ומגבלותיה, בלי שאלה יטשטשו את המעלות, הכישרונות והעוצמה הכבירה שראש הממשלה ניחנה בהם.
הוצאת סלע מאיר
מאת: בוריס ג'ונסון
תיאור: מה משנה את מהלך ההיסטוריה: דחפים כלכליים והתנהגותם של המונים, או אישים דגולים המתעלים למעלה מגובה השעה? הספר הזה מציע תשובה ברורה, ומוכיח אותה ממקרהו של אדם גדול מהחיים, שבכוח אישיותו ותושייתו, שנינותיו וגם שיגעונותיו הציל את העולם מגרמניה הנאצית: ראש ממשלת בריטניה וינסטון צ'רצ'יל. היה בו גרעין אישיותי נדיר ששינה הכול. בוריס ג'ונסון קורא לו אפקט צ'רצ'יל.

את סיפורו של צ'רצ'יל כתבו רבים, גם צ'רצ'יל עצמו, אבל בוריס ג'ונסון כותב אותו אחרת לגמרי. זו איננה עוד ביוגרפיה. זהו סיפור, סיפור אמיתי, המטייל הלוך ושוב בין נקודות מייצגות בתשעים שנות חייו של צ'רצ'יל, ומאיר מהן את ימינו שלנו – שאלמלא צ'רצ'יל היו נראים אחרת לגמרי.
הוצאת סלע מאיר
מאת: שלמה זנד
תיאור: אם אנו יודעים משהו על העבר הרי זה בעיקר דרך אלה שמספרים לנו את ההיסטוריה שלו. אם אנו מבקשים להבין את ההווה, אנו מאמינים שהעבר עשוי להסביר אותו. השאלה "מהי היסטוריה?" עוברת כחוט השני בספר זה, אולם הסוגיה "למה היא משמשת?" מתנשפת מאחוריה ומבקשת להשיגה. ובכן, על בסיסה של איזו תפיסת זמן אנו תופרים את הנרטיבים שלנו? האם הזמן ההיסטורי הוא לינארי והומוגני? כיצד נעשו ימי הביניים לזמן "אמצעי"? מהי הסיבה שההיסטוריוגרפיה הפוליטית, שהייתה הגמונית שנים רבות, עברה בשלהי המאה ה-20 תרבותיזציה מפתיעה? מפני מה, עם נעילת המאה ה-20, כבש לו הזיכרון הקולקטיבי מעמד בכיר ביחסנו אל העבר? מדוע ההיסטוריה אינה רק דיסציפלינה אוניברסיטאית – כמו הסוציולוגיה, האנתרופולוגיה והכלכלה – והיא משמשת כמקצוע חובה בכל מערכת חינוך במדינות הלאום? מדוע, למשל, מעדיפים אותה על פני הפילוסופיה? האין זאת מפאת העובדה שלפחות בעיקרון הפילוסופיה נועדה ללמד תלמידים איך לחשוב ומטרתה של ההיסטוריה להורות להם מה לחשוב? האם ההיסטוריה לא הייתה עד כה האופיום המשכר של עמים ולאומים? הייתכן שהם לא היו יכולים כלל להתקיים בלעדיה? לא ניתן לספק תשובות מוחלטות וחד-משמעיות לכל השאלות הללו; אולם הגיעה העת להעלותן, במיוחד לאור התמורות החדות בדיסציפלינה שנדמה שבמידה רבה הן הופכות אותה לערימות זיכרון של פירורים.
רסלינג
מאת: שלמה זנד
תיאור: האם גזענות הייתה תמיד מעין סנוביזם של עניים או שמא היוותה גם תוצר תרבותי המעובד על ידי אליטות אינטלקטואליות? מהו מקור השנאה הנוצרית ליהודים ומדוע שנאה זו השתמרה במשך זמן כה רב? מהי הסיבה שהיודופוביה ארוכת השנים לא נעלמה עם האמנציפציה? ומתי החלו להגזיע יהודים? האם במחצית השנייה של המאה ה-19, כאשר נטבע המושג "אנטישמיות", או שמא בתחילת התהוותה של הציוויליזציה הנוצרית באגן הים התיכון העתיק? מקובל להניח שהנצרות נולדה בחיק היהדות, אבל ספר זה מבקש לטעון את ההיפך: הייתה זו הנצרות שיותר מכל גורם אחר אחראית לעיצוב אופייה המסתגר והמפוחד של היהדות. מקובל גם להניח שהיהודים הם מעין עם-גזע שהוגלה מאדמתו ומאז נדד על פני תבל; ואמנם, זה כשלעצמו מיתוס נוצרי עוין, טוען שלמה זנד, כזה שנקלט על ידי הנרדפים והפך לאחת הסיבות לאיבה נגדם. העובדה שאין בנמצא ולו ספר היסטורי מחקרי אחד שדן ב"הגליית העם היהודי" לא החלישה כלל את עוצמתו של המיתוס, והוא עדיין משמש נקודת מוצא בשיח פוליטיקת הזהויות המודרני – הן היודופובי והן הציוני. ועד כמה הציונות, אשר נולדה כתגובת מצוקה לרדיפתם של יהודים, רכשה בין השאר את תמונת העולם הגזענית של רודפיהם? – זהו הנושא הכואב האחרון שבו דן ספר נוקב זה.
רסלינג
מאת: אסנת רבינוביץ
תיאור: האם ורמיר, סרוונטס וגליליאו הכירו זה את זה? נראה שלא. כל אחד מהם שייך לדיסציפלינה אחרת, וערוצי התקשורת של המאה ה-17 היו שונים בתכלית מאלה של המאה ה-21. אבל נראה ששלושתם חלקו חשיבה דומה על היחס בין בדיון למציאות.

הצייר, הסופר והאסטרונום חתמו על יצירותיהם, אבל במקביל גם יצרו תעתוע המקשה על זיהויים ואף השתמשו בתחבולות של אחיזת עיניים. לעיתים הם עטו על עצמם תחפושת, לעיתים חדרו לתוך הבדיון שיצרו ובלבלו את התיחום המקובל בין בדיון למציאות, ולעיתים העלימו את עצמם. התעתוע הזה עומד במרכזו של הספר המרתק הזה אשר בודק את הדרכים הפואטיות והרטוריות שבהם הוא הושג, כמו גם את מטרותיו. אחיזת העיניים מאפשרת כניסה למרחב חדש של התבוננות, הבעה ותקשורת; מעין מבט כפול שמפנה היוצר בו-זמנית כלפי חוץ וכלפי פנים בניסיון למצוא דרכי ביטוי חדשות לסדרי עולם משתנים.

למהלך זה, אשר סרוונטס ב"דון קיחוטה" הוא אולי מייצגו הבולט ביותר, השפעה גדולה והוא נבחן בהרחבה בספר. עוד לפני הולדת "הספק הקרטזיאני", המסמל את תחילת הפילוסופיה המודרנית, סרוונטס הפך את השימוש במודעות העצמית ובספקנות לבסיס אפיסטמולוגי המשנה את גבולות ההכרה האנושית. תוך כדי חיבור גם לתיאוריות פוסטמודרניות של המחצית השנייה של המאה ה-20, מצליחה אסנת רבינוביץ להעניק מסגרת פרשנית מפתיעה ברלוונטיות שלה לתופעת אחיזת העיניים של המאה ה-17.
רסלינג
מאת: מיכאל אורן
תיאור: למן ימיה הראשונים של ארצות הברית הציב המזרח התיכון אתגרים לא פשוטים בפני האמריקנים, שבה את דמיונם, העמיד במבחן את יכולותיהם ואת נחישותם ותרם, בדרכים שונות ומגוונות, לגיבושה של זהותם הלאומית. בחיבורו רחב היריעה, עוצמה, אמונה ודמיון מציג מיכאל אורן את ההיסטוריה העשירה והסוערת של מערכת היחסים הזאת בת מאתיים וארבעים השנים. במחקר היסטורי מונומנטלי, הנשען של מלאכת פסיפס של מסמכים ממשלתיים, תכתובות אישיות, דיווחים עיתונאיים וספרי זכרונות, מגולל אורן את סיפור החלומות, האכזבות, הפיתויים, הפחדים, המאבקים והשותפויות שקשרו דורות רבים של אמריקנים למזרח התיכון והטביעו בהם ובו חותם בל יימחה.
הוצאת שלם
מאת: מיכאל הרסגור, אהוד פוקס
תיאור: רגעים היסטוריים ורגעים היסטריים הוא מסע מרתק בין החלטות של מנהיגים ושל מצביאים, בין מנצחים ובין מפסידים, בין גאונים ובין כסילים. מאירופה ומאמריקה של המאה ה־19 ומלחמות העולם של המאה ה־20, ועד לישראל של המאה ה־21. שמונה אירועים מכוננים שבהם התקבלו הכרעות היסטוריות מוצלחות ואיומות, כאלה שהובילו לתהילה וכאלה שהסתיימו במפלה.
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: נורמן לברכט
תיאור: במחצית השנייה של המאה ה־19 החלה מהפכה שקטה, שמעטים בעולם השגיחו בה בזמן אמת: היהודים, שבמשך מאות שנים חיו מחוץ לחברה הכללית, זינקו אל תוך ההיסטוריה ושינו את מהלכה ואת האופן שבו אנו רואים את העולם. בכל תחום כמעט – בפוליטיקה ובכלכלה, בספרות ובציור, במוזיקה ובתיאטרון, בפסיכולוגיה ובפיזיקה וברפואה - יהודים מילאו תפקיד מרכזי בעיצוב העולם כפי שהוא כיום. לצד השמות המוכרים מאוד, כמו מרקס ופרויד, איינשטיין וקפקא, היו עוד עשרות רבות של יהודים שפועלם ממשיך לתת את אותותיו בחיי היומיום שלנו: היינריך היינה התיר את מחוכי השפה הגרמנית, בנג'מין ד'יזראלי הפך את המפלגה הטיפשית של אנגליה למפלגת שמרנים כל־ארצית, קרל לנדשטיינר אִפשר את עירויי הדם והניתוחים הגדולים, פאול ארליך הביא לעולם את הכימותרפיה, ארנולד שנברג הביא לעולם את האטונליות, מגנוס הירשפלד היה מראשוני הסקסולוגים ומאבות התנועה לזכויות ההומוסקסואלים, רוזלינד פרנקלין סייעה בלא ידיעתה בפענוח מבנה הדנ״א, ליאון טרוצקי הציע לעולם את סיוט המהפכה המתמדת, שרה ברנר המציאה את הידוענות, ואלמלא פריץ האבּר לא היה די מזון לקיים את החיים עלי אדמות... בספרו רחב היריעה גאונות וחרדה מספר ההיסטוריון נורמן לברכט את סיפוריהם של כל האנשים המיוחדים האלה, ושל עוד רבים אחרים, ובתוך כך בוחן מדוע דווקא בתקופה הזאת הצליח קומץ יהודים לראות את מה שאחרים לא ראו, והאם גם העולם שינה את היהודים.
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: אביהו זכאי
תיאור: בשנת 1942 סערו וגעשו הקרבות בסטלינגרד, והג'נוסייד הנאצי הגיע לשיאו. גורל הציוויליזציה המערבית היה תלוי בשׂערה. ספר זה דן בארבעה חיבורים יוצאי דופן בשנה גורלית זו, פרי עטם של מלומדים גולים מגרמניה שיצאו חוצץ נגד הברבריות הנאצית: - "דוקטור פאוסטוס" מאת תומאס מאן (1947),
- "המיתוס של המדינה" מאת ארנסט קסירר (1946),
- "מימזיס: התגלמות המציאות בספרות המערב" מאת אריך אוארבך (1946),
- "דיאלקטיקה של נאורות" מאת מקס הורקהיימר ותאודור אדורנו (1944). עד כה נחקרה המורשת הייחודית של כל אחד מן המחברים האלה בנפרד, ולא נבחן אותו הרגע של שנת 1942 שהיה פרשת דרכים מכריעה בקריירות שלהם. מחבר הספר "העט נגד החרב" בודק כל חיבור לגופו, מסביר את ההקשר של יצירתו, ומאיר את הקשרים שבין ארבעת החיבורים האלה. מחבריהם קראו בהם למלחמת תרבות דחופה ומקיפה כנגד הברבריות הנאצית, ובתוך כך שינו את קווי המִתאר ואת התכנים של ההיסטוריה האינטלקטואלית המודרנית.
מוסד ביאליק
מאת: יואנה ביאטה מיכליץ
תיאור: היהודי הנחשל, הלובש קפוטה מלוכלכת, המנצל את האיכרים ומרעילם בוודקה — אותו אנו מכנים נבל ובזים לו. היהודי שהתנתק מההמון, השיל את הקפוטה המלוכלכת, החליף את התלמוד והזוהר בהשכלה אירופית ורוצה לעבוד עבודה יצרנית — אותו אנו מכנים פולש ובזים לו, ולבסוף היהודי שחדל להיות יהודי, שניתק את כל הקשרים המחברים אותו לאותו השבט, קיבל עליו את עול הנצרות ונכנס אל החברה שלנו — אותו אנו מכנים “מכס“ [meches] — מומר ובזים אף לו. [קלמנס יונושה־שנייבסקי]. המיתוס המודרני של היהודי כזר המאיים על הקיום הפולני נוצר בפולין אחרי 1864 (המרד נגד הכובש הרוסי). בשלהי המאה התשע־עשרה, כאשר החל החלום על עצמאות פולין לקרום עור וגידים, התגברה האמונה שהיהודים הם האויב הפנימי העיקרי. תקופה זו הייתה נקודת מפנה בתהליך ההתפתחות של דימוי היהודי כאיום ובהשפעתו על התרבות הפוליטית, על החברה הפולנית ועל יחסי פולנים־יהודים. הספר איום מבית: דימוי היהודי באנטישמיות בפולין — קריאה חדשה דן בקיומם המתמשך ובחשיבותם של תכנים אנטי־יהודיים בחברה, בתרבות ובפוליטיקה בפולין, ומתמקד בתפקיד שמילאו בהבניית התודעה הלאומית הפולנית. יואנה ביאטה מיכליץ קובעת במחקרה כי מיתוס היהודי כזר מאיים נוגע בראש ובראשונה לאמונה שהתקבעה על בסיס דעות קדומות ונתפסה כעובדה. לכן חקר האמונה בדבר קיומו של “האחר”, היהודי הגוזר כליה על האומה הפולנית, הוא ציר מרכזי הראוי לשמש בסיס לכל מחקר על הולדתן והתפתחותן של האנטישמיות ושל הלאומנות בפולין. מן הספר עולה כי אף אירועי השואה לא מיתנו את השקפתם של התומכים ב“פולין ללא יהודים“. כפי שעולה מאחרית הדבר, פרק שנוסף למהדורה העברית, תהליכים שהתרחשו בפולין משנת 2000 ואילך מעידים על כך שמרבית הסיסמאות האנטישמיות בימינו שייכות לרפרטואר הישן־חדש, אשר במרכזו היהודי עודנו מצטייר כאויב אנטי־פולני. כך התפתח הדימוי האנטישמי העכשווי של “היהודי כפוי הטובה“ המשמיץ את פולין ואינו אסיר תודה על העזרה הרבה שהושיטו פולנים אתניים ליהודים בתקופת השואה. בפולין של המאה העשרים ואחת ניטשת מלחמת תרבות של ממש בין כותבים ברשתות החברתיות, בספרי היסטוריה פופולריים ואקדמיים ובעיתונות הימנית השמרנית אשר עושים שימוש נרחב בסיסמאות אנטי־יהודיות ודוחים את המודל המערבי של הנצחת השואה כאירוע מכונן בתולדות אירופה במאה העשרים ובין חוגים ליברליים המבקשים להתמודד עם ההיבטים האפלים בעבר ובהווה של פולין. החוגים הימניים השמרניים לגוניהם מעצבים נרטיב־על המטיל את האשמה בחורבן יהודי אירופה על היהודים עצמם. לטענת המחברת, הסכנה הזאת קיימת לא רק בפולין אלא גם במדינות אחרות שבהן גורמים אתנו־לאומניים קיצוניים נוקטים אסטרטגיות דומות של שכתוב ההיסטוריה הלאומית, ובכך מתרחבת יריעת המחקר, והקריאה בספר נעשית מרתקת ואקטואלית מתמיד.
יד ושם - רשות הזכרון לשואה ולגבורה
מאת: סוניה פרנל
תיאור: ב-1942 שלח מטה הגסטפו בצרפת הודעה דחופה: "זו המרגלת המסוכנת ביותר של בעלות הברית. אנחנו מוכרחים למצוא ולחסל אותה." האישה שעליה דיברו היתה וירג'יניה הוֹל, אשת חברה אמריקאית מבולטימור שהצליחה בכוח השכנוע להתקבל לשורות "מנהלת המבצעים המיוחדים", ארגון הביון הבריטי שכונה "משרד הלוחמה הבלתי ג'נטלמנית" של צ'רצ'יל. היא היתה לאישה הראשונה שבעלות הברית שלחו אל מעבר לקווי האויב, ולמרות נכותה (רגל תותבת) עזרה להצית את אש הלהבה של הרזיסטנס הצרפתי וחוללה מהפכה בלוחמה החשאית כפי שאנו מכירים אותה. וירג'יניה הקימה רשתות ריגול שנפרשו בכל רחבי צרפת, הנחיתה מהשמים כלי נשק וחומרי נפץ והיתה אישיות מרכזית בפעילות הרזיסטנס. גם בזמן שפניה התנוססו על פני כרזות "מבוקשת" ופרס הוכרז על ראשה, וירג'יניה סירבה שוב ושוב לפקודות שהורו לה לעזוב את המקום. כשהכיסוי שלה נחשף לבסוף, היא נמלטה וסיכנה את חייה בחציית הרי הפירנאים ברגל עד לספרד. ואולם היא חזרה שוב לשטח האויב, נחושה להציל עוד חיי אדם, ובמלחמת גרילה שנחלה הצלחה כבירה עזרה לשחרר אזורים רבים בצרפת מידי הנאצים לאחר יום הפלישה לנורמנדי. סוניה פרנל חושפת כאן לראשונה, על סמך מחקר חדש ומעמיק, את מלוא חייה החשאיים של וירג'יניה הול. זהו סיפור מעורר השראה שעוסק בגבורה, בחייהם של מרגלים ובניצחון אישי בתנאים של מצוקה אדירה. אישה ללא חשיבות הוא סיפורה עוצר הנשימה של אישה אחת שעקשנותה ונחישותה עזרו לניצחון במלחמה
מטר הוצאה לאור בע"מ
מאת: מרגרט מקמילן
תיאור: מרגרט מקמילן עוסקת בספרה המרתק והשנון בסוגיות רבות ומגוונות, ובהן כיצד השפיעו המלחמות על החברה האנושית וכיצד עיצבו תמורות בארגון הפוליטי, בטכנולוגיה ובמגוון האידאולוגיות את אופני הלחימה ואת המניעים שלנו בצאתנו לקרב.

בספר מלחמה: כיצד עיצבו אותנו סכסוכים המחברת מעמיקה בחקר שאלות שהיסטוריונים והוגי דעות הרבו לעסוק בהן כל הדורות: מתי החלו בני אדם להילחם אלו באלו; אם טבע האדם גוזר עלינו מלחמת נצח איש ברעהו; מדוע תוארה המלחמה מאז ומעולם כפעולה החברתית המגלה את שיא יכולותיה של החברה האנושית בארגון עצמה ומשאביה; מדוע לוחמים הם בדרך כלל גברים ולא נשים; ואם אנו יכולים לשלוט במלחמה.

מרגרט מקמילן שואבת את ממצאיה ואת רעיונותיה ממגוון עצום ורב של מקורות – החל במלחמות של העולם הקלאסי וכלה באירועים הנוראיים של המאה העשרים. הדיון במלחמות מגלה כיצד הן חרצו את ההתפתחות בעבר, מה יהיה צביונן בעתיד; ואם אנו יכולים למנוע אותן.
עם עובד
מאת: ישראל גרשוני
תיאור: למלחמת העולם השנייה נודעה השפעה מכוננת על תולדות מצרים במאה ה-20. היו אלה במיוחד השנים הקריטיות, 1943-1940, שבהן עמדה מצרים בחזית המלחמה לנוכח התקפות של גייסות הציר שפלשו לטריטוריה שלה ועמדו לכבוש אותה. הפצצות האוויר על אוכלוסיות אזרחיות גבו מחיר כבד של עשרות אלפי הרוגים ופצועים. הנזק לרכוש היה עצום; מאות אלפים נאלצו לעקור מבתיהם והפכו לפליטים. תוצאות המלחמה עיצבו מחדש את פני החברה המצרית והשפיעו על תולדותיה לאורך המחצית השנייה של המאה ה-20. הספרות ההיסטורית שטיפלה במלחמה נטתה להתמקד במה שהיא ראתה כהזדהות וכתמיכה של זרמים וכוחות מרכזיים בקהילייה המצרית, באליטה ובחברה האזרחית, במעצמות הציר, בגרמניה הנאצית ובאיטליה הפשיסטית. היא גיבשה נרטיב אשר לפיו התפישה הרווחת של "אויב אויבי הוא בעל בריתי" הכתיבה עמדות מצריות פרו-נאציות ופרו-פשיסטיות. הספר מלחמת האומות החלשות מציע בחינה מחדש וקריאה אחרת של תולדות המלחמה במצרים. הוא הראשון לחקור באופן שיטתי ומקיף את האופנים והדרכים שבהם המצרים עצמם הגיבו למלחמה: כיצד הם הבינו את המלחמה, כיצד פירשו וייצגו אותה, כיצד גיבשו את עמדתם ודפוסי פעולתם כלפיה. תוך כדי מיצוי עושר חסר תקדים של מקורות מצריים (עיקרם בערבית), הספר בוחן מאות קולות ועמדות שרווחו בממשל ובחברה האזרחית. הוא מפרק את הפרדיגמה של "אויב האויב" ומראה שהיא הייתה מוגבלת לאישים ולארגונים שוליים. הממצא הראשי של הספר הוא שבתנאי המלחמה כל הכוחות המרכזיים של החברה המצרית – הממשלות, המפלגות והאליטות הפוליטיות, המעמדות הבינוניים העירוניים, כולל האינטלקטואלים, התקשורת המודפסת והחזותית, כמו גם אוכלוסיות עממיות – דחו את הנאציזם והפשיזם, התנגדו למעצמות הציר, וכנגדם הזדהו עם בריטניה ובעלות הברית ואף התייצבו לסייע להן.
רסלינג
מאת: ישראל גרשוני
תיאור: למלחמת העולם השנייה נודעה השפעה מכוננת על תולדות מצרים במאה ה-20. היו אלה במיוחד השנים הקריטיות, 1943-1940, שבהן עמדה מצרים בחזית המלחמה לנוכח התקפות של גייסות הציר שפלשו לטריטוריה שלה ועמדו לכבוש אותה. הפצצות האוויר על אוכלוסיות אזרחיות גבו מחיר כבד של עשרות אלפי הרוגים ופצועים. הנזק לרכוש היה עצום; מאות אלפים נאלצו לעקור מבתיהם והפכו לפליטים. תוצאות המלחמה עיצבו מחדש את פני החברה המצרית והשפיעו על תולדותיה לאורך המחצית השנייה של המאה ה-20. הספרות ההיסטורית שטיפלה במלחמה נטתה להתמקד במה שהיא ראתה כהזדהות וכתמיכה של זרמים וכוחות מרכזיים בקהילייה המצרית, באליטה ובחברה האזרחית, במעצמות הציר, בגרמניה הנאצית ובאיטליה הפשיסטית. היא גיבשה נרטיב אשר לפיו התפישה הרווחת של "אויב אויבי הוא בעל בריתי" הכתיבה עמדות מצריות פרו-נאציות ופרו-פשיסטיות. הספר מלחמת האומות החלשות מציע בחינה מחדש וקריאה אחרת של תולדות המלחמה במצרים. הוא הראשון לחקור באופן שיטתי ומקיף את האופנים והדרכים שבהם המצרים עצמם הגיבו למלחמה: כיצד הם הבינו את המלחמה, כיצד פירשו וייצגו אותה, כיצד גיבשו את עמדתם ודפוסי פעולתם כלפיה. תוך כדי מיצוי עושר חסר תקדים של מקורות מצריים (עיקרם בערבית), הספר בוחן מאות קולות ועמדות שרווחו בממשל ובחברה האזרחית. הוא מפרק את הפרדיגמה של "אויב האויב" ומראה שהיא הייתה מוגבלת לאישים ולארגונים שוליים. הממצא הראשי של הספר הוא שבתנאי המלחמה כל הכוחות המרכזיים של החברה המצרית – הממשלות, המפלגות והאליטות הפוליטיות, המעמדות הבינוניים העירוניים, כולל האינטלקטואלים, התקשורת המודפסת והחזותית, כמו גם אוכלוסיות עממיות – דחו את הנאציזם והפשיזם, התנגדו למעצמות הציר, וכנגדם הזדהו עם בריטניה ובעלות הברית ואף התייצבו לסייע להן.
רסלינג
מאת: אלי גליה
תיאור: מי היה ג'ורג' חבש, המנהיג שעשה כברת דרך פוליטית ולוחמנית ארוכה בשירות המהפכה הפלסטינית לאורך חצי מאה? תולדות חייו של ג'ורג' חבש שזורות בסיפור המאבק הפלסטיני מאז 1948. חבש (2008-1925), יליד העיר לוד, עמד בראש "תנועת הלאומיים הערביים", ולאחר מכן בראש "החזית העממית לשחרור פלסטין". מראשית שנות ה-50 של המאה ה-20 שימש חבש מודל פלסטיני למאבק אידיאולוגי-מהפכני חסר פשרות. מנהיגותו לאורך שנות העימות הישראלי-פלסטיני הייתה שזורה בהשקפת עולם מוצקה המבוססת על חזון, רעיונות ואסטרטגיה. כל אלה, בשילוב תכונות כמו כריזמה, ייצוגיות וצניעות, הפכו את חבש לסמל המהפכה בעיני פלסטינים רבים, בני-ברית ובני-פלוגתא כאחד. תפיסת עולמו של ג'ורג' חבש כרכה את המאבק המזוין בישראל עם פעולה בקרב ההמון הפלסטיני כדי לגייסו ולהפכו לגורם אקטיבי בדרך לממש את שאיפותיו הלאומיות. חבש הדגיש שוב ושוב שאלימות מהפכנית לבדה אינה יכולה להיות חלופה לתנועת ההמון. במסגרת חזונו לשחרור ולעצמאות הוא השקיע מאמצים כבירים כדי להביא לאחדות לאומית פנימית – אחדות בתנועה הלאומית הפלסטינית ואחדות בין שכבות העם ומעמדותיו. הספר סוקר לעומק את התמורות האידיאולוגיות והפוליטיות בקריירה הענפה של ג'ורג' חבש, ובראשן המפנה אל המרקסיזם-לניניזם בסוף שנות ה-60 ואימוץ תכנית החלוקה של האו"ם משנת 1947 בדבר שתי מדיניות עצמאיות, יהודית וערבית, בכינוס חגיגי של המועצה הלאומית הפלסטינית שנערך בשנת 1988. תמורות אלו נסקרו לאור אירועים מכוננים בהיסטוריה הערבית והפלסטינית, ובתולדות חייו האישיים של חבש, ובעיקרם: הנכבה של 1948, הנכסה של 1967 והאינתיפאדה שהחלה בשנת 1988.
רסלינג
מאת: ג'מאל עדוי
תיאור: ה"קווקרים" הם כת נוצרית שנוסדה באנגליה לקראת סוף המאה ה-17, לאחר שהתפצלה מהכנסייה האנגליקנית. הם ידועים גם בשם "הידידים" או "ידידי האור". עיקרי אמונתם: שוויון בין כל בני האדם, אמת ויושר בחיי יום-יום, אהבת האדם וסיוע לנזקקים, ובעיקר אמונה באור הפנימי הקיים בכל אדם ומדריך את דרכו – אור הנובע ישירות מהאל ואינו זקוק להדרכה חיצונית. ספר זה, אשר הוא בבחינת תרומה חשובה לחקר המיסיון בפלשתינה במאות ה-19 וה-20, עוסק בפעילות החינוכית והחברתית של כת "הקוויקרים" ("הרועדים") האמריקאים ברמאללה ובכפרים שבנפתה; בין השאר הוא מתרכז בהשפעת פעילותה החינוכית על בוגרי אוכלוסיית בתי הספר של הקוויקרים. הספר נפתח בשנת 1869, השנה שבה הופיעו בפלשתינה בני הזוג אלי וסיביל ג'ונס, שני אנשי דת אמריקאים הנמנים עם "אגודת הידידים", על מנת להפיץ את ערכי הנצרות על פי תפיסת הכת שלהם, ובכך לענות על הצרכים החברתיים של האוכלוסייה. הם בחרו ברמאללה ובכפרים שבנפתה כמוקד לפעילות דתית-מיסיונרית. המחבר עומד על תרומתם של הקוויקרים לחינוך הערבי בתקופת המנדט; רבים מבין הבוגרים המשיכו את לימודיהם הגבוהים באוניברסיטאות בבירות או בארצות הברית ואף חזרו למלא תפקידים חשובים (בתקופת המנדט) בחינוך ובתרבות, בעיקר במקצועות החופשיים במגזר הערבי בפלשתינה. מחידושיו של ספר זה הוא השימוש במקורות ראשוניים מקיפים של פעילות הקוויקרים האמריקאים בפלשתינה: מגוון של מסמכים רשמיים, דו"חות של מיסיונרים ושל משכילים פלשתינים מקומיים, מכתבים, ספרי זיכרונות ומסעות, עיתונות מקומית ועיתונות קוויקרית.
רסלינג
מאת: משה שמש
תיאור: ספרו החדש של משה שמש, מהנכּסה לעֻבּוּר, הוא השלישי בטרילוגיה שנועדה לתעד ולסקר את קורותיה של התנועה הלאומית הפלסטינית החדשה מתוך התייחסות לעמדת מדינות ערב בסכסוך הערבי-ישראלי בשנים 1974-1949. תקופה זאת מתאפיינת בשני קטבים: מצד אחד התבוסה במלחמת 1948 – הנָכּבָּה הערבית-פלסטינית; מצד שני, "אל-עֻבּוּר" (חציית התעלה) – הניצחון האסטרטגי הערבי בפתיחת מלחמת יום הכיפורים וההישג של התנועה הלאומית הפלסטינית בהחלטת ועידת הפסגה הערבית ברבאט (אוקטובר 1974): הכרעה ערבית בדבר היותו של אש"ף המייצג החוקי הבלעדי של העם הפלסטיני. המחבר עושה זאת תוך כדי התייחסות להתפתחויות המדיניות בעולם הערבי ובזירה הפלסטינית, כהמשך לשני הספרים הקודמים בטרילוגיה: מהנכבה לנכסה: הסכסוך הערבי-ישראלי והבעיה הלאומית הפלסטינית, 1967-1957, והתחייה הלאומית הפלסטינית בצל משבר מנהיגות – מהמופתי עד שקירי, 1967-1937. שלושת ספרי הטרילוגיה נכתבו בפרספקטיבה היסטורית של מספר עשורים. מכאן שהערכת האירועים הייתה לעיתים קרובות שונה מהערכתם בזמן ההתרחשויות עצמן, כפי שסוכמו בדוחות דיפלומטיים, בספרי היסטוריה או בסקירות מודיעין והערכות שגובשו בזמן האירועים או בסמוך אליהם. המחקר הנוכחי מציב במרכזו את התפיסה באשר לקשר ההדוק בין התפתחות הסכסוך הערבי-יהודי (ציוני) ואחר כך הערבי-ישראלי, ובין התפתחותה, תוכנה ומרכיביה של התנועה הלאומית הפלסטינית מראשית צמיחתה במחצית הראשונה של המאה ה-20 עד ימינו. מחקר על הבעיה הפלסטינית (או התנועה הלאומית הפלסטינית החדשה) ללא מחקר על הרקע הערבי והעמדה הערבית בסכסוך הערבי-ישראלי הוא כמו עץ בלי שורשים, ולהפך – חקר הסכסוך הערבי-ישראלי ללא חקר הסוגיה הלאומית הפלסטינית לוקה בחסר.
רסלינג
מאת: אביטל הכט
תיאור: מחקר ייחודי זה שופך אור על דמותה של איסבל פרון אשר כיהנה כנשיאת ארגנטינה בין השנים 1974-1976. דמותה של איסבל הוזנחה על ידי היסטוריונים ונשכחה בצל דמותה של אוויטה. לראשונה מוצג ניתוח שעוקב אחר צעדיה של איסבל במאמציה להתקרב לפרון ולהיכנס לנעליה של קודמתה – אוויטה. איסבל הצטרפה לנשיא ארגנטינה הגולה, חואן דומינגו פרון, במרכז אמריקה, מספר חודשים לאחר הדחתו על ידי כוחות הצבא בשנת 1955. באותה תקופה החל תהליך שיוביל את איסבל אל כס הנשיאות בארגנטינה, וכך תהפוך לאישה הראשונה שעמדה בראש מדינה ביבשת אמריקה כולה. איסבל הייתה הרקדנית שהצליחה להגשים את חלומותיה של אוויטה פרון, 24 שנים לאחר מותה. החלל שאוויטה הותירה עם מותה בגיל צעיר ממחלת הסרטן, בידיעה שלא תוכל להגשים את שאיפתה להתמנות לסגניתו של בעלה (פרון) ולכהן כסגנית נשיא ארגנטינה, התממש בדמותה של אישה שברירית וחולנית שלא ידעה מנהיגות מהי. איסבל פרון הפכה באחת לתחליף דהוי של אוויטה. למרות היעדר מוחלט של כישורי מנהיגות או כריזמה, היא נבחרה לכהן בתפקיד סגנית הנשיא לצדו של פרון. בהמשך ירשה – מבלי שביקשה זאת – את כס הנשיאות כשבעלה פרון נפטר בשנת 1974, פחות משנה לאחר שנבחר לתפקיד הנשיא בפעם השלישית, בבחירות פתוחות ודמוקרטיות. ראשי הצבא הארגנטיני ראו בכהונתה של איסבל הזדמנות להנהיג דיקטטורה צבאית מוסווית, וכך עשו עד להדחתה בחודש מרס 1976. הטרור המדיני שהונהג בידי כוחות הביטחון נגד העם כולו, נגד קבוצות גרילה ונגד מתנגדי הנשיאה היווה מבוא לדיקטטורה צבאית, אכזרית ומדממת.
רסלינג
מאת: צבי גרינברג
תיאור: ספר זה שופך אור חדש, כלכלי, על החלטת בריטניה להסיג את כוחותיה מארץ ישראל בשנים שלאחר מלחמת העולם השנייה. צבי גרינברג טוען שמדובר, בין השאר, בתולדה של קשיים כלכליים שעמם התמודדה בריטניה מאז סיום המלחמה. אולם סוגיה זו לא זכתה עד כה לבירור היסטורי-ביקורתי מקיף ומעמיק במחקר. הספר מנתח את סיום הסיפור הארץ ישראלי-בריטי מבעד למרקם העולמי-אימפריאליסטי, תוך שהוא מציג את שקיעת האימפריה הבריטית, את עלייתה של ארצות הברית כמעצמה העולמית החדשה, את המלחמה הקרה המתגבשת, את מדיניותה של בריטניה במזרח התיכון ואת יחסיה עם המזרח, במיוחד הודו. המחקר מבוסס על מגוון רחב של מקורות ארכיונים, בריטים ואמריקאים, לצד מסמכים המצויים בישראל אשר חשפו מארג של אילוצים ושיקולים כלכליים, מדיניים וצבאיים שהובילו, בסופו של דבר, להחלטת הקבינט בלונדון להעביר את גורל ארץ ישראל להחלטת האו"ם.
רסלינג
מאת: אבשלום ארבל
תיאור: ספרו המרתק של ההיסטוריון אבשלום ארבל מבקש להסביר את מהותו והולדתו של הסכסוך היהודי-ערבי עם תובנות עכשוויות אשר עשויות להאיר באור שונה את המפגש הראשוני של התנועה הציונית עם האוכלוסייה הערבית, עם המציאות שהתקיימה בארץ ישראל בשלהי המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20. בתקופה זו נערך המפגש הראשוני והרה הגורל, מבחינת שני העמים, בחבל ארץ זה; שנים שבהן נוצרו והתקבעו היחסים בין שני העמים, אשר השפיעו על עתיד המפעל הציוני, לצד הטרגדיה הערבית המקומית. המחבר בוחן וחוקר תקופה ראשונית זו, שכן ממנה ניתן להבין את פשר התהום שנפערה בין שני העמים, אשר לפחות מבחינה היסטורית-תנ"כית הם בני אותו אב. ספק אם מתיישביה הראשונים של התנועה הציונית היו מוכנים לקראת עימות עם שכניהם; שמא סברו המתיישבים הראשונים שהם מגיעים לארץ ריקה מאדם אשר ממתינה לגואלה ולהפרחתה, ולהפתעתם גילו שאינה ריקה מאדם, שנמצאים בה באופן קבע לא מעט תושבים אשר לא מקבלים כמובן מאליו את חדירת התושבים החדשים למרחביהם, ואשר ראו בהתיישבות הציונית מעין פלישה לא לגיטימית לאזור מגוריהם ולגזלת פרנסתם. תוצאת המפגש של שני העמים הובילה שלא ברצונם לראשית העימותים והסכסוכים שמשקפים את ההוויה הנידונה, שמוצגת בבהירות מחשבתית בספר זה, ואשר באה לידי ביטוי בשלושה היבטים עיקריים: התעלמות היישוב היהודי מתושבי הארץ הוותיקים; המפגש הבלתי נמנע ביניהם, וסכסוך הקרקעות שממשיך לרדוף את דרי המרחב עד ימינו.
רסלינג
מאת: תומאס אדוארד לורנס
תיאור: תומס אדוארד לורנס, שנודע בהיסטוריה כ"לורנס איש ערב", היה דמות שעוררה את סקרנותם של דורות ברחבי תבל קרוב למאה שנה. היומן האישי שכתב בשנת 1911 בהיותו בן 23, לא נועד כנראה להתפרסם. ניסוחיו וסגנון כתיבתו משתנים לאורך כמה עשרות דפיו וייחודו בכך שהוא מזמין הצצה לראשית דרכו בארכאולוגיה ולעשייתו המודיעינית הייחודית. דבריו רומזים על הדרך שבה הוא עתיד להיות דמות דומיננטית הן בשדה הקרב והן בעיצוב המדיניות של מנהיגי האימפריה הבריטית בכל הנוגע למזרח התיכון במהלך מלחמת העולם הראשונה, ומיד עם סיומה. אנו פוגשים אותו בשנת 1911, בחודשים יולי–אוגוסט, לקראת סיום עונת חפירות ארכאולוגיות בכרכמיש. באותה עונה ניהל את החפירות דויד הוגארת' (Hogarth), ארכאולוג בכיר באוניברסיטת אוקספורד, שכיהן כמנהל המוזיאון הארכאולוגי בעיר זו – המוזאון הראשון מסוגו בעל מסורת של מאות שנים. לורנס בן העשרים ושלוש סיים את לימודיו לתואר ראשון בהצטיינות והוגארת' ראה בו מדען צעיר שלו עתיד מבטיח. עם צירופו לעונה זו גם הטיל עליו למלא תפקיד חשוב באיסוף החומרים לכתיבת הדו"ח הסופי בן מאות העמודים על העונה, כולל מאות רבות של צילומים. על היקפי החומר הזה שנועד להתפרסם בחסות ה"מוזאון הבריטי" אפשר ללמוד מעיון בשלושת המכתבים ששלח לורנס לאימו ושתרגומם צורף ליומן.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: ירון ג'אן
תיאור: ספרו פורץ הדרך של ירון ג'אן, רעשי המודרניות, מציע לקוראיו להתבונן באמצעות האוזניים בהיסטוריה של גרמניה במחצית הראשונה של המאה ה-20. על ידי שימוש בכלי ניתוח מתחום ההיסטוריה התרבותית, הספרות והפסיכולוגיה מגולל המחבר תמונה קולית מצמררת של חברה במשבר, שראשיתו בשדות הקטל של מלחמת העולם הראשונה ושיאו במפגן ההרס הטוטלי שחוללה מלחמת העולם השנייה. סיפורה הקולי של גרמניה במלחמת העולם הראשונה מסופר מבעד לאוזניו של לוחם החי"ר אשר נתון תחת אש, של הלוחם בצוללת השרוי בדממת המעמקים, ושל טייס הקרב שבטיסתו מעל החזית מאבד את ממשותה. רעשי המודרניות מגולל את ניסיונה של רפובליקת ויימאר להמיר באמצעות קדמה טכנולוגית את הסאונד של המלחמה בסאונד של שלום; הוא מציג את עליית היטלר לשלטון ככזו המבשרת את שובם לגרמניה של רעשי המלחמה וקולותיה. הספר מתאר את התבססותו של המשטר הנאצי כמשטר רועש, וסוקר את פסקול ההרס והחורבן שחוללה מלחמת העולם השנייה בגרמניה – פסקול שאינו מורכב רק מקולותיה ומרעשיה של גרמניה, אלא גם מקולן של זוועות המשטר הנאצי, ובראשן השואה.
רסלינג
מאת: ישראל גרשוני
תיאור: מה ידעו המצרים על הנאציזם ועל היטלר? כיצד תפסו והבינו את גרמניה הנאצית? כיצד הגיבו על התעצמותה המרשימה והמאיימת באירופה ובעולם בשנות ה-30? כיצד התמודדו עם התגברות נוכחותה והשפעתה במזרח התיכון הערבי? במחקר מקיף ומעמיק, אשר ממצה עושר חסר תקדים של מקורות ערביים, מציע ישראל גרשוני קריאה חדשה ומרתקת של התגובה המצרית והערבית לנאציזם ולהיטלר בשלהי שנות ה-30 ובראשית מלחמת העולם השנייה. גרשוני מקשיב היטב לקולות המצריים המגוונים הבוקעים משדירות החברה המצרית ומנתח באזמל דק ורגיש כיצד חשבו וניסחו את עמדותיהם כלפי האידיאולוגיה הנאצית, המשטר הנאצי, הפרקטיקות הנאציות וכלפי היטלר, אישיותו, אורחות מחשבתו ודפוסי התנהגותו. את מערכת התגובות והעמדות מעמיד גרשוני בהקשר ההיסטורי של התהליכים הפוליטיים, החברתיים והתרבותיים שמצרים התנסתה בהם בתקופה הזאת. הוא מראה שהעניין הגדול של הציבור המצרי בנאציזם ובהיטלר היה נטוע עמוק במאבק הפנימי החריף על גורל המשטר הדמוקרטי במצרים, בין כוחות אוטוריטריים ואוטוקרטיים ובין כוחות ליברליים ודמוקרטיים. בעודו בוחן שדה נרחב של ספֵרות ציבוריות וזירות ביטוי רשמיות ולא רשמיות שנתנו ביטוי לדעת הקהל במצרים, הספר מציע שפע של תובנות מקוריות ומסקנות חדשניות. הממצא הראשי של הספר הוא שזרמי המרכז של החברה המצרית, האליטות הפוליטיות, המעמדות הבינוניים, האינטלקטואלים והתקשורת המודפסת והחזותית – כל אלה דחו את הנאציזם הן כסדר פוליטי ותרבותי טוטליטרי, הן כדוקטרינה גזענית והן כאימפריאליזם אירופי מסוג חדש, תוקפני ומאיים יותר על מצרים ועל המזרח התיכון הערבי. זרמים וארגונים פרו-נאציים חשבו ופעלו בפריפריות הפוליטיות והתרבותיות, אבל הכוחות ההגמוניים במדינה, בייחוד בחברה האזרחית, חתרו להוכיח שגרמניה הנאצית והיטלר זרים ומסוכנים למצרים הערבית המוסלמית, ושעליה להתנגד להם ולהיאבק נגדם.
רסלינג
מאת: יערה גיל-גלזר
תיאור: ספר זה עוסק במפעל התיעוד הידוע ביותר בהיסטוריה של הצילום – פרויקט הצילום של המינהל לביטחון החקלאות (ה-FSA). במסגרת פרויקט זה, שהיה אחד מיוזמות הניו-דיל לשיקום השפל הכלכלי הגדול בארצות הברית, צולמו כ-175,000 דימויים שתיעדו את קבוצת האוכלוסייה האמריקאית המוחלשת ביותר באותה תקופה – פועלי החקלאות. אדוארד סטייכן טען שתצלומי ה-FSA טעונים ב"דינמיט אנושי". ואכן, התוצרים התרבותיים הרדיקליים ביותר אשר מגשימים פוטנציאל זה הם ספרי הצילום התיעודיים הביקורתיים שיצאו לאור בין השנים 1938-1943. הם היו תוצריהם של שיתופי פעולה בין צלמי/צלמות FSA (בין השאר ווקר אואנס ודורותיאה לאנג), ראש פרויקט הצילום ומעצבו הוויזואלי, לצד מחברים מתחומי השירה, הספרות ומדעי החברה. על בסיס הקונטקסט ההיסטורי-תרבותי המקיף אשר נפרש בחלקו הראשון של הספר, מוצגים בחלקו השני ארבעה עיונים מעמיקים בספרי צילום תיעודיים, מלווים בדוגמאות ויזואליות רבות ובניתוח יסודי ורגיש של רטוריקת דימוי-טקסט. הספרים מפורשים כנרטיבים המוחים נגד המערכת הקפיטליסטית הדורסנית, נגד ניצולם של פועלי החקלאות העניים – "האנשים הנשכחים" – ונגד גזענות ואפליה. התצלומים משמשים בהם הן כעדות אקטואלית והן כדימויים סימבוליים שבאמצעותם נבחנים באופן ביקורתי האתוס האינדיבידואליסטי ומיתוסים כמו "האיכר האציל" או "הנדידה מערבה". לאור "המפנה התיעודי" ו"המפנה החברתי" הבולטים בצילום ובאמנות העכשוויים, ולאור העניין המחקרי המתעורר סביבם, לספרה של יערה גיל-גלזר חשיבות רבה בבוחנו את אחד המקורות ההיסטוריים הבולטים של התיעוד החברתי. בספר מוצגת תקופה מרתקת, שבה המושג "צילום תיעודי" עצמו התגבש והתעצב על ידי קשת רחבה של אמנים ואנשי רוח. ספר זה פונה לקהל רחב המתעניין בצילום, בהיסטוריה של הצילום, בהיסטוריה תרבותית ואינטלקטואלית של ארצות הברית בתקופת השפל והניו-דיל, כמו גם בתרבות ויזואלית של מחאה חברתית.
רסלינג
מאת: בעז שושן
תיאור: במרוצת המאה ה-19 הפכו מצרים על עתיקותיה הנחשפות וקהיר על שווקיה הססגוניים ליעד מועדף על בריטים בורגנים שהגיעו לארץ הנילוס במספרים הולכים וגדלים. ספרו המרתק של בעז שושן מבוסס על כ-70 ספרי נוסעים, כשליש מהם נוסעות, שביקרו או שהו תקופה ממושכת במצרים, כתבו על חוויות מסעם, וחלקם אף הותירו תמונות ורישומים. מדיון בעניין שעוררה מצרים בציבוריות הבריטית והסיבות לו, בדרכי הגעת הנוסעים והנוסעות אליה ובמסלולי ביקורם פונה הספר לבחינת המוטיבים העיקריים בשיח על מצרים בספרים הנדונים: ארץ שבה הזמן עמד מלכת, שבה חיים פראים נעדרי-תרבות דמויי חיות ממינים שונים, קהיר של נפלאות "אלף לילה ולילה" וכו'. פרקי הספר עוסקים בין השאר במצרים כאובייקט ציורי, כמו גם בשאלה כיצד היא השתלבה בתפיסה האמנותית של "הציורי" שרווחה בתקופה הוויקטוריאנית, בהרמון הנשים ותיאוריו הטקסטואליים והוויזואליים, לצד השאלה במה נבדלה הכתיבה הנשית על מצרים מכתיבת הנוסעים הגברים. "קליאופטרה" של סופר ההרפתקאות הפופולארי הגארד עומד במרכזו של פרק שבו נדונים מגוון נושאים, כמו למשל יחסו המיוחד של הגארד למצרים, ספרי ההרפתקאות שלו והאופן שבו הגארד נתן ביטוי ליחסי המגדר המשתנים בבריטניה בת הזמן ולעמדותיו האישיות ביחס לנושא זה. סוגית המגדר חוזרת ונשנית במהלך הספר על מנת לערער על ההנחה בדבר המונוליטיות המאפיינת את ספרי הנוסעים למצרים, אשר החל משנת 1882 הייתה למעין קולוניה בריטית, כך שהשיח על אודותיה התקיים בהקשר אוריינטליסטי-קולוניאלי. משנבחנת כתיבת הנוסעים למצרים דרך הפריזמה המגדרית נחשף הקושי שהיה לנשים הכותבות לחרוג מגבולות שיח זה, אבל במקרים אחדים בולטת ייחודיותה של הכתיבה הנשית בהתייחסותה הריאליסטית להרמון המזרחי, באהדה לחלכאים ונדכאים של החברה המצרית ועוד.
רסלינג
מאת: רועי כהנוביץ'
תיאור: איראן היא מדינת ענק אשר משתרעת על פני למעלה ממיליון וחצי קמ"ר, ולה הגבול הארוך ביותר מבין המדינות הגובלות עם המפרץ הפרסי, גבול אשר עומד על 2,440 ק"מ. חתירתה של איראן להשגת הגמוניה באזור המפרץ הפרסי החלה עוד בתקופת האימפריה הפרסית הקדומה של השליטים ההכמנים (המאה ה-6 לפנה"ס), אשר הבינו את חשיבותו האסטרטגית והכלכלית של המפרץ הפרסי ואף הגדילו ועשו כאשר כינו אזור זה "מארה נוסטרום" – "הים שלנו".

ספרו של רועי כהנוביץ' עוסק בניתוח מדיניותה של איראן בדרומה ובמפרץ הפרסי בתקופת רֵזָא שָאה (1925-1941), מי שהיה למכוננה של איראן הלאומית והמודרנית; זאת ועוד, הספר מעניק לקורא כלים להבנת מדיניותה של איראן גם כיום ביחס לאזור חשוב זה. ספר זה הנו מקורי וחדשני בעיקר בזכות העובדה שהוא מתמקד בנקודת המבט האיראנית ביחס למפרץ הפרסי, כמו גם זאת שהוא דן ומנתח תקופה פחות נחקרת בהיסטוריה המודרנית של איראן, לצד שימוש מקיף במקורות חדשניים בשפה הפרסית ומסמכים רשמיים מהארכיונים הבריטי והאמריקאי. ייחודיותו של הספר נובעת לא רק מכך שהוא מעניק פרשנות חדשנית ומרעננת לקשת הסכסוכים במערכת היחסים בין איראן, בריטניה והשכנות הערביות במפרץ הפרסי – כולן רלוונטיות גם לימינו – אלא גם בכך שהוא מנתח את מהלכיו של רזא שאה וניסיונותיו (ובכלל זה בניית העוצמה הצבאית וגיבוש שאיפותיה האזוריות של איראן) לחתור תחת ההגמוניה הבריטית המוחלטת באזורים אלה, אשר הניחו את היסודות להסתלקות כוחותיה של בריטניה מהמפרץ הפרסי בתקופת בנו, מוחמד רזא פהלוי, בשנת 1971.
רסלינג
מאת: דוד יעקבסון
תיאור: חידושים הם חלק בלתי נפרד מהקיום האנושי. מאז ומתמיד, בכל תקופה היסטורית ובכל חברה אנושית, היו בני אדם אשר לא הסתפקו מהאופן שבו נעשו דברים עד כה ושאפו לשפר באמצעות חידושים. ספר ייחודי זה מבקש לכתוב פרק בהיסטוריה האנושית מתוך התבוננות בשינויים חברתיים, כלכליים ומדיניים שנגרמו על ידי אימוץ והפצה של חידושים.

ובכן, האם מי שאיחרו לאמץ את הגלגל יצאו נפסדים? מה אירע למי שאימצו את הדפוס ולאלה שדחו אותו? כיצד הגיעו מדינות מסוימות באירופה למעמד של הגמוניה עולמית? מה היו ההשלכות של גידול תפוחי אדמה במחוז לנקשייר באנגליה? האם חברות מסחריות אשר מעצימות נשים יוצאות נשכרות מכך? מה מאפיין חידושים שאימוצם מביא לשינויים חברתיים מרחיקי לכת? מה גורם לאנשים ולעמים לאמץ חידושים או לדחותם?

בספר זה נסקרים תהליכי האימוץ והדחייה של שישה חידושי מפתח מתקופות שונות ואזורים שונים (המצאת הגלגל בתקופת הברונזה, הכתב בתקופת הברונזה, המצאת הדפוס, גידול תפוחי אדמה במאה ה-17, התפתחות הימאות האנגלית במאה ה-16 והעצמת נשים בימינו) אשר אימוצם שינה את מהלך ההיסטוריה. טענות המחבר מעוגנות ומגובות במקורות היסטוריים ראשוניים ומשניים. הספר סוקר את המחקר העדכני ביחס לאימוץ חידושים, ומעלה תובנות מקוריות ביחס לאופיים וכוחם ההיסטורי של חידושים, בייחוד כאלה שאימוצם עשוי לגשר על פערים חברתיים וכלכליים.
רסלינג
מאת: יצחק עזוז
תיאור: השואה ממשיכה להטריד את מנוחתנו מכיוון שהשואה התחוללה בניגוד לצפיות. לאחר עידן "הנאורות" והתפשטות תהליכי דמוקרטיזציה היה נדמה שנמצא מזור לברבריות האנושית. השואה התבצעה על ידי עם שנתפס כתרבותי במיוחד, ומאז השואה נעשה ניסיון להבין את השואה כדי לתקן את הפרדיגמה המערבית שחוללה אותה. בספר הנוכחי מבקש יצחק עזוז להראות שהפרדיגמה המערבית – שראשיתה ביהדות והמשכה בפילוסופיה ובנצרות המערבית אשר חותרים למציאות "אידיאלית-אמיתית"– מהווה בנסיבות מסוימות גורם מרכזי שהניע בני אדם לחולל את השואה. המחבר אינו מסתפק רק במידע היסטורי רחב היקף על מנת להבין את השואה, אלא נשען על תובנות מתחומי דעת כמו פיזיקה, מתמטיקה, סמנטיקה וחקר המוח. יצחק עזוז מציע מערכי שאלות שיש לבחון אותם כדי לייצר תובנות לא רק בתהליך מחשבתי לוגי שתרבות המערב מקדשת. שילוב בין היכולות הלוגיות, הערכיות, הרגשיות, הדמיון, האסוציאציה, אף על פי שהוא מוותר מראש על תשובות ודאיות, מאפשר להגיע לתובנות אשר לפיהן ההבדלים בין חסיד אומות עולם מדעת ובין נאצי מדעת – מידת המקריות שבהם רבה ככול שהנסיבות יותר קיצוניות, והם תלויים בהיסטוריה המוחית של כול אחד ואחד. עזוז טוען שתרבות של אמיתות מוחלטות מגבירה את הסיכויים להתחוללות של שואות נוספות ומהווה משקל שולי במשחק האינטרסים של המעצמות – במיוחד של אלה אשר בדרך כלל מאמינים שמוסריותם נעלה על אחרים.
רסלינג
מאת: משה מעוז
תיאור: ספרו של משה מעוז מציע מחקר דקדקני אודות נזירות ירושלים הנוצרית-ביזנטית בין המאות השלישית והשביעית. זוהי תקופה סוערת ועתירת מתחים. שלל דמויות ססגוניות - נזירים, אצילות לשעבר שזנחו את חיי המותרות, קיסרית בגלות, מלאו את רחובות העיר. ועידת כלקדון יצרה פילוג תיאולוגי שקיים עד היום, אשר חילק את הנוצרים בירושלים לשניים - תומכי ומתנגדי החלטות הוועידה. זאת ועוד: בשנת 614 נכבשת ירושלים על ידי הפרסים אשר מחריבים את ירושלים הנוצרית ולוקחים לשלל את הצלב המקורי. אולם כיבושם אינו מחזיק מעמד זמן רב. בשנת 630 יוצא קיסר ביזנטיון הרקליוס בתהלוכת ניצחון במהלכה הוא משיב את הצלב לכנסיית הקבר. ירושלים הביזנטית שבה לתחייה, עד הכיבוש המוסלמי.
הוצאת גמא
מאת: עידית חנוכה
תיאור: במהלך של כ-60 שנה בלבד חוותה אירופה "מהפכה זוחלת" ששינתה את פני היבשת משדה קרב לזירה של שיתוף פעולה. ההתפתחות ההיסטורית הזאת הביאה להקמת איחוד אירופאי בעל סממנים כלכליים ופוליטיים אשר חולש על רוב תחומי החיים של אזרחי אירופה, בהם חקלאות, מסחר, צרכנות, תחבורה, משפט ופנים. כל זאת בנוסף לניהול המדיניות המוניטרית עבור המדינות החברות בגוש האירו, לצד שיתוף פעולה בתחומי חוץ וביטחון. האיחוד האירופאי מתמודד בשנים האחרונות עם משבר עמוק אשר בעיני רבים מהווה עדות לכישלונו. ספרה של עידית חנוכה בוחן מנקודת מבט היסטורית ומוסדית את המניעים לאינטגרציה האירופאית, את התפתחותה מקהילת הפחם והפלדה לאיחוד אירופאי מקיף, ואת השלכותיה על הסדר הפוליטי של מדינות לאום ריבוניות באירופה. ניתוח זה מוביל את המחברת להערכה המפתיעה שנבואות הזעם של רבים על כך שהישות האירופאית עומדת בפני התפוררות הנה מוקדמת מדי – האיחוד האירופאי כאן כדי להישאר! לראשונה בעברית ספר אשר דן באופן מעמיק במקורות האיחוד האירופאי ובמבנה המוסדי שלו, תוך כדי התמודדות עם השאלה האם הוגשם החזון להקמת "ארצות הברית של אירופה". הזווית החדשנית שנבחרה להתמודד עם שאלה זו היא היסוד הדמוקרטי של האיחוד האירופאי, כלומר היכולת של אזרח אירופאי להשפיע על קביעת המדיניות אשר מתייחסת אליו באמצעות נציגים נבחרים. ובכן, האם האיחוד האירופאי מתנהל על פי עקרונות הדמוקרטיה? התיתכן דמוקרטיה ייצוגית מעבר למדינת הלאום? בכל הנוגע ללגיטימיות של האיחוד האירופי – לשאלות אלו השלכות כבדות משקל.
רסלינג
הצג עוד תוצאות