נמצאו 290 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: אלקנה כהן
תיאור: בבוקר ה־7 באוקטובר התעורר אלקנה כהן בבית של קרובי משפחתו. כמה שעות מאוחר יותר הוא כבר עמד במסדר, ערוך ליציאה בבסיס יחידה מובחרת, מוכן לקרב. החל בכיבוש בית הספר בבית חאנון, דרך פיצוץ פירים בבית לאהיא ועד חשיפת מודיעין מדהים בג'באליה – שלושת החודשים הבאים הבהירו לו ולחבריו מעל לכל ספק: מדובר במלחמת קיום שבה ישראל חייבת לנצח.
במחברות שמצא על רצפת מרכול נטוש בעזה, החל כהן לכתוב יומן. בגילוי לב תיעד מדי יום ביומו את מראות המלחמה. בכתיבה כנה, מדויקת וקולחת, בגוף ראשון, מגיש כהן את התחושה ואת סיפורה של המלחמה מעיני הגיבורים שעושים אותה: האבק, הזיעה, האחווה, הגעגוע, והריח הנורא של המלחמה והמוות. כתיבתו של כהן אינה פוסחת על היחסים עם החברים לנשק, על המעצרים ההמוניים של המחבלים, על בתיהם של אנשי חמאס, על סיפורם של החברים שנפלו ועל התקווה הנואשת להחזיר את החטופים הביתה בשלום. בכל אלו נשזרת שגרת המלחמה של צוות מילואים מיומן: שמירות ומארבים, מיקוש ותספוק, ריבים ושיחות נפש שיכולים להתקיים רק כשהכול מסביב בוער.
מספר אישי 7.10.23 הוא סיפורו של קצין אחד, אך גם סיפורו של דור לוחמים שלם. דור שיצא לדרך בלי להסס, כשהסכנה ברורה לו, אך המטרה ברורה עוד יותר. דור שידע את תחושת השליחות ואת הפחד, את הדריכות ואת העייפות, את הגעגועים הביתה ואת הנחישות לחזור בכל זאת, פעם אחר פעם, לשדה הקרב.
הוצאת סלע מאיר
מאת: נחום אבניאל
תיאור: "זה היה מפחיד נורא. אנחנו לא רמבואים, אנחנו אנשים פשוטים שעושים את מה שצריך, אף אחד מאיתנו לא שש אלי קרב. יש לנו בבית משפחה, אישה, ילדים. אנחנו לא רוצים למות. חשבנו להפסיק, אבל הסתכלנו אחד על השני, ונכנסנו עוד פעם".
ללא פקודה, ללא מדים, פעמים רבות גם ללא נשק – זהו סיפורם של האנשים הרגילים ביום החשוך ביותר בתולדות מדינת ישראל: מהחשמלאי שמיהר להציל את השכנים במושב הסמוך, דרך בעל המועדון שחילץ מבלים מפסטיבל הנובה בשבילי עפר נסתרים ועד לעובד המאפייה שירד עם האמבולנס לשדרות והתעקש להציל חיים גם בלב התופת. אליהם מצטרפים אזרחים נוספים – אלו שלא היו חייבים להיות שם, אך לא היו מסוגלים לעמוד מנגד.
ברגישות, בנאמנות ובדייקנות מתחקה נחום אבניאל אחר סיפורם. הוא נוסע אחריהם בין הקרבות והחורבן ביישובי הנגב, מחפש איתם ניצולים בשטחים הפתוחים ונצמד איתם אל שולי הבניינים והשכונות בעיצומם של קרבות. חלקם ישבו מול המחבר לספר את סיפורם; חלקם לא יוכלו לספר יותר דבר לעולם. לכל אחד מהם עדות שונה, אך מכולן נושבת הרוח הגדולה שבזכותה יכלו הנמלטים מהמסיבה, הנצורים בממ"ד, המביטים באימה מן החלונות, לנשום לרווחה ולדעת: מישהו בדרך.
● מדוע הפסיק המחלץ מהמסיבה ברעים לענות להורים מודאגים?
● מה גרם למחבלי חמאס לנטוש את אחד המושבים בלי לפגוע בשום אזרח?
● למי החליטה אמא מאופקים למסור את הרובה של בנה הפצוע?
● כיצד הצליחו כוחות ההצלה להבין מה מתרחש בתחנת המשטרה בשדרות?
הוצאת סלע מאיר
מאת: ניצה אראל
תיאור: ישראלים רבים זוכרים אותם: חבורות קטנות של צעירים בחוצות הערים נושאים כרזות מרגיזות, מחלקים כרוזים מקוממים, נכנסים לעימותים מילוליים ולעתים אף מותקפים באלימות על ידי עוברים ושבים. העיתונות גינתה אותם כבוגדים, הממסד רדף אותם. ככאלה – כמנודים וכבוגדים – התקבעו אנשי "הארגון הסוציאליסטי הישראלי – מצפן" בזיכרון הקולקטיבי הישראלי.
מי היו הישראלים שהיו מוכנים לצאת אל מחוץ למחנה הלאומי? מה דחף אותם להתעמת עם בני משפחה, חברים ומכרים? מה היה אופייה של תנועת מצפן אשר אליה הצטרפו, ומדוע עוררה רוגז כה רב בקרב הישראלים-היהודים?
מצפן נולדה פעמיים: בפעם הראשונה בשנת 1962 על ידי קבוצת פורשים מהמפלגה הקומוניסטית הישראלית אשר מחו כנגד היגררותה של מפלגה זו אחר ברית המועצות; בפעם השנייה לאחר מלחמת 67', אז משכה אליה התנועה הקטנה עשרות צעירים ישראלים מוכי הלם מהכיבוש הישראלי של השטחים המיושבים בפלסטינים, ועמם בני נוער יהודים מחו"ל שהגיעו למצפן, נישאים על גלי ההתלהבות מ"מרד הסטודנטים" של 68' ומהרעיונות האוטופיים של "השמאל החדש". על יסודות אלה – הפנטזיה המשיחית בדבר פריצתה של מהפכה סוציאליסטית עולמית והמצפון ההומניסטי אשר לא אפשר השלמה עם הכיבוש – נבנתה מצפן.
חברי מצפן רצו לתקן את החברה הישראלית ואת העולם כולו. האם צדקו בניתוחיהם התיאורטיים? מדוע נכשלו ביישומם הפוליטי? הדיון במצפן הנו קשה ובעייתי עבור החברה הישראלית, אבל האם למרות זאת חלחלו מסרי התנועה אל השיח הציבורי של ימינו? עם שאלות אלה ואחרות מתמודדת ניצה אראל בספרה המרתק מצפן – המצפון והפנטזיה.
רסלינג
מאת: מאירה וייס
תיאור: "שתמותי בקבר של היטלר השחור", אמרתי ליודיתה שגרה לידנו ולמדה בכיתה שלי. "וגם את", הוספתי את נוריתה לקללה.
אחר כך שתיהן באמת מתו. את נוריתה לקח אמבולנס, ומיד אחר כך גם את יודיתה, שאבא שלה כבר מת קודם, בהפצצה על תל אביב, ואימא שלה מתה גם, ישר אחרי יודיתה, אחרי שהפיצה שמועות שהמשפחה שלי הדביקה את יודיתה ואת נוריתה בחיידקים של השיתוק של עפרה.
גם אותן אף אחד לא זכר ואף אחד לא דיבר עליהן אחרי שמתו. וגם את הילדות שמתו אחר כך. וגם את האח של גידי שהלך לאיבוד בוורשה.
אף אחד לא זוכר את הילדים המתים.
באוגוסט 1950 הבתים בתל אביב להטו מחום, ופחד עמד בהם. שנה קודם לכן ילדים, ובעיקר תינוקות, החלו לחלות במחלה מסתורית ולמות בכאב. ב-6 באוגוסט 1950 מתה מאותה מחלה עפרה קליין, אחותה של מאירה. עפרה הייתה בת שנה ורבע, מאירה בת שנתיים וחצי. עכשיו היא יודעת שהגיע הזמן לספר את מה שלא סופר. הגיע הזמן לחשוף את הצל שליווה אותה כל חייה.
הקיבוץ המאוחד
מאת: אברהם שטרנברג
תיאור: ימי העלייה הגדולה לאחר קום המדינה ומלחמת השחרור. שערי המדינה נפתחים למאות אלפי עולים מכל הגלויות המגיעים באוניות ובמטוסים.
המחנות והמעברות מתמלאים עד אפס מקום. דוחק, צפיפות, תת־תזונה ומחלות באוהלים ובבדונים. ובארץ – מחסור בכוחות רפואיים, באחיות, באנשי מינהל ובמקומות אשפוז.
אנשי השירות הרפואי לעולה ואנשי מחלקת הקליטה של הסוכנות היהודית נאבקים בכל אלה ובוראים יש מאין במסירות רבה, מרחיבים את השירות, מגדילים את העזרה – ויכולים.
על כל אלה מסופר בדפים אלה בספר בהיקלט עם.
הקיבוץ המאוחד
מאת: לב גרינברג, דניאל דה מלאך
תיאור: הספר התיישבות והתנגדות בישראל/פלסטין: סוגיות נבחרות ואירועים היסטוריים במבט ארוך טווח מציג תפיסה חדשה, דינמית והקשרית, של ההתיישבות הציונית ושל ההתנגדות הפלסטינית לה לאורך מאה שנה. מאמרי הספר הם פרי דיונים בקבוצת חשיבה שפעלה במכון ון ליר בשנים 2017–2019 וכללה חוקרות וחוקרים מתחומי הסוציולוגיה, ההיסטוריה, הגיאוגרפיה, הכלכלה, המשפט, מדע המדינה ותכנון ערים. הקבוצה התמקדה בדינמיקה של היחסים בין היהודים לפלסטינים מתוך תשומת לב לנקודות מפנה היסטוריות; ואגב ניסיון להתמודד עם מגבלותיהם של רבים מהניתוחים הקולוניאליים-התיישבותיים, שתופסים את המבנה החברתי כיציב וקבוע במידה רבה.
האסופה כוללת מבוא המציג מתווה תיאורטי רחב, ושמונה מאמרים היסטוריים – החל ממאמרם של דניאל דה מלאך ולב גרינברג על התגובה להקמת משטר המנדט הבריטי; עבור במאמריהן של אריז' סבאע'-ח'ורי ושל הימת זועבי על המעבר ממדינה קולוניאלית בריטית למדינת המתיישבים היהודית; וכלה במאמרים שעוסקים בעשורים שלאחר מכן: ארז צפדיה מתאר שלושה גלי התיישבות בערי הפיתוח; אורן שלמה מנתח את הכפפת האוכלוסייה הפלסטינית במזרח ירושלים בשנות האלפיים; גדי אלגזי, מנצור נסאסרה ונעמן טל מציגים שלוש נקודות מבט שונות ומשלימות על ההתיישבות היהודית בנגב/נקב ועל ההתנגדות הפלסטינית להתיישבות זו משנות החמישים ועד שנות השבעים.
הספר רואה אור בימים שבהם הפרויקט הציוני חווה שבר עמוק ואופן התפתחותו בעתיד לוט בערפל. הוא אינו מתיימר כמובן לקבוע מסמרות בסוגיית הדינמיקה של ההתיישבות הציונית וההתנגדות הפלסטינית, לא ברמה התיאורטית ולא ברמה ההיסטורית. תחת זאת מוצע לראות בו קריאה להתבוננות מחודשת על הפרויקט הציוני – בעבר, בהווה וגם בעתיד, וכן הזמנה למחקר שיבחן ברוח הגישה הביקורתית את ההתיישבות וההתנגדות כתופעות שזורות זו בזו העומדות, בצדק, בלב הדיון הציבורי.
מכון ון ליר בירושליםהקיבוץ המאוחד
מאת: שרה מענית
תיאור: השנים הראשונות של המדינה היו שנים שהתאפיינו בהדרה סמויה של נשים מהתחום הציבורי ומתחומי היצירה. נרטיב גברי שלט בכינונה של הזהות הלאומית העברית, והוא ייעד לגבר את מרכז הבמה ולאישה הותיר תפקיד משני כ"עזר כנגדו". הסיפורת הישראלית נענתה לנרטיב הלאומי והעמידה במרכזה את דיוקנו של יליד הארץ, הצבר, הלוחם, האשכנזי, ההטרוסקסואל - גיבור המתמודד עם המציאות והאתגרים שבפניהם עמדה המדינה הצעירה. הדיוקן הנשי עוצב כדיוקן האישה המחכה בבית לגבר שיחזור מכיבוש הארץ במלחמה ובעבודה; משימתה העיקרית הייתה להמשיך את השושלת וליצור דור חדש של צברים.הכתיבה הנשית נדחקה לשוליים. בכל תחומי היצירה הספרותית היה מספרן של היצירות שנכתבו על ידי נשים זעום, במיוחד בסוגה שנחשבה לסוגה מובילה - סוגת הרומן והנובלה. בין השנים 1948-1962 ראו אור רק כ-18 רומנים שנכתבו על ידי נשים. הספר שלפניכם עוסק ב-12 ספרים שהעמידו במרכזם את דיוקן האישה הישראלית, ספרים אשר נכתבו על ידי סופרות ששמותיהן ויצירותיהן נשכחו במהלך השנים כמעט לחלוטין: חמדה אלון, טובה אליצור, אביבה ברושי, יעל דיין, בתיה כהנא, הרצליה רז, אורה שם אור, מרים שנייד, רינה שרב ושושנה שרירא. קשה למצוא את היצירות הנידונות בספר על מדפי הספריות ומחקר הספרות התעלם מקיומן עד כדי מחיקתן. תוך כדי עיון מפורט בספרות זאת שרה מענית מתארת את קבלת הפנים שערכה להן, עם צאתן לאור, הביקורת בעיתוני התקופה שהיו למעשה שופרות אידאולוגיים ופוליטיים.
רסלינג
מאת: יאיר דואר
תיאור: על הרקע להחלטה על הקמת האחזויות הנח"ל בשנת 1951; על המדיניות של הקמת ההאחזויות וקביעת מיקומן באזורים הוגנים, בשנים 1967-1951; סיפורה של כל אחת מ-35 ההאחזויות שהוקמו בתקופה זו, וסיפוריהם של 17 יישובי הנח"ל, שהוקמו בשנים אלו על ידי גרעיני הנח"ל, בעת שירותם בצה"ל.  
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אביחי כהן
תיאור: בליל ה-14 במאי 1967 החלה מצרים במפתיע להעביר כוחות צבא גדולים לקדמת סיני, עובדה שהעמידה את ישראל בפני איום ביטחוני חמור ביותר. ההנהגה הביטחונית בראשות לוי אשכול ויצחק רבין הבינה שהאסטרטגיה של שימור ההרתעה באמצעות מדיניות תגמול אקטיבית לא עמדה במבחן. ב-23 במאי 1967 נטל הרמטכ"ל רבין על עצמו אחריות אישית לאירועים ואמר לסגנו עזר ויצמן: "אני סיבכתי את מדינת ישראל בגלל טעויות שעשיתי לפני המלחמה". על אילו טעויות דיבר רבין? האם רבין לא החמיר עם עצמו יתר על המידה? מה היה חלקו של ראש הממשלה ושר הביטחון במצב החדש שנוצר? האם ההנהגה בישראל הייתה "שבויה" בנורמות ודרכי פעולה שעוצבו עוד בתקופת בן גוריון? ספרו של אביחי כהן, גבולות ההרתעה, מבקש לתת מענה על שאלות אלה ורבות אחרות. כהן, אשר מציג בפני הקוראים מחקר חדשני ומרתק על אודות מדיניות הביטחון והתגמול הישראלית בעשור השני לקיומה, מסתמך בעיקר על מקורות ראשוניים וסוקר באופן קולח ומרתק את הנושא. מחקרו של כהן עוקב באופן שיטתי אחר פעולות התגמול העיקריות באותה תקופה, הן מההיבט המבצעי והן מההיבט המדיני, כל זאת תוך כדי התייחסות ליחסים המורכבים בין הדרג המדיני והצבאי באותה תקופה. ניתוחן של סוגיות אלה, אשר נבחנות בדגש על הקשר בינן לבין ההתפתחויות שהובילו למלחמת 1967, שופכות אור על שאלת המחקר המרכזית המוצגת בספר: הקשר בין מדיניות הביטחון השוטף באותה תקופה, תהליך ההסלמה והאירועים שהובילו בסופו של דבר למלחמת 1967. מדובר במחקר יסודי ומעמיק המבוסס ברובו על מחקר ארכיוני נרחב. הספר, אשר מהווה תרומה משמעותית להבנת פרק היסטורי משמעותי בתולדותיה של מדינת ישראל, חשוב גם כיום להבנת האתגרים הביטחוניים העומדים בפני ישראל ודרכי ההתמודדות עמם
רסלינג
מאת: אלי אברהמי
תיאור: בשפע הגדול של המחקרים, המאמרים והפרסומים הרואים אור בנושאי הקיבוץ, ניכר זה מכבר חסרונו של לקסיקון הקיבוץ. הקיבוץ, אותה יצירת חיים מיוחדת ומסקרנת שכה רבים בינינו חוו וחווים במסלול חייהם בארץ, עובר בשנים האחרונות שינויים רבים, בחלקם מפליגים.
בחצרות הקיבוצים הוותיקים חיים היום נכדיהם וניניהם של המייסדים. תופעה יוצאת דופן בישובים קטנים (בל נשכח שגם הקיבוץ הגדול ביותר הוא בסופו של דבר יישוב קטן) תופעה המצביעה על חיוניותו של הקיבוץ על אף מספידו הרבים. מהו אם כן הקיבוץ? מה היו עקרונותיו וערכיו? מה היה פועלו בעבר ואילו כוחות פועלים בקרבו ומעצבים את דמותו כיום? בעידן של שינויים כה מהירים דומה שיש צורך חיוני לעצור ולאצור בספר אחד את כל מה שהיה חשוב, מיוחד ואופייני בקיבוץ לדורותיו. כבר עכשיו, בדור הצעיר שנולד וגדל בקיבוץ המושג "לינה משותפת" כבר כמעט שאינו אומר דבר. אצל חברי הקיבוץ הצעירים, מושגים שהיו לחם חוקם של חברי הקיבוץ, אינם טעונים עוד באותו מסען אסוציאטיבי ורגשי שנושאים עמם החברים הוותיקים: "מחסן בגדים'', "תקציב הנעלה" "אספקה קטנה" ואפילו "סידור עבודה" כבר אינם מה שהיו פעם, ובחלקם עברו כליל מן העולם.
הלקסיקון, המכיל יותר מ-300 ערכים, הוא רב-תחומי: היסטורי ועכשווי ופורס את מקורותיו, התפתחותו, מבנהו, ערכיו ועקרונותיו של הקיבוץ. כמובן, אין הוא מכיל אלא את התמצית שבתמצית. כדי להקיף את מלוא ערכיו היתה נדרשת אנציקלופדיה.
רשימת כל הקיבוצים, מפת פריסתם בארץ ורשימת קריאה מומלצת בנושאי הקיבוץ, משלימים את הלקסיקון.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: יעקב עובד
תיאור: עדות האחים הינו מחקר מקיף על תולדות תנועת ה"ברודרהוף", תנועה קומונאלית דתית-נוצרית שראשיתה בגרמניה וישוביה מצויים כיום בארצות הברית ובאנגליה.
קומונות הברודרהוף שונות מהקיבוצים בישראל, אולם שאלות האדם בחברה וחיפושי הדרך לקיום חברה שיתופית, בתוך עולם אינדיבידואליסטי משותפים להם. שכן אלו הן סוגיות אוניברסליות שאינן מוגבלות לבני דת או לאום מסויים.
הספר מגולל יריעה רחבה של תולדות ה"ברודרהוף" במשך 75 שנה. יש בו סקירה מרתקת על היווצרות התנועה בשנות העשרים בגרמניה ועד ימינו אלה במחצית שנות ה- 90.
תנועה חברתית שיתופית אינה יודעת מנוחה ונחלה אלא נתונה תדיר במסה ומעש, כך גם ב"ברודרהוף" כפי שעולה מספר זה.
הקוראים המבקשים ללמוד פרק בחדשנות חברתית, יעקבו בעניין רב אחרי קורותיה של תנועה זו והתנסותה בקיום "חברה אחרת" בתוככי משטרים זרים ומנוכרים.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוציתהקיבוץ המאוחד
מאת: ראובן פדהצור
תיאור: הספר ניצחון המבוכה מתחקה אחר תהליכי קביעת המדיניות בממשלת אשכול בתקופה שלאחר מלחמת ששת הימים. המאפיינים הבולטים של תהליכים אלה היו מבוכה והיעדר כיוון פעולה ברור. מקורה של המבוכה היה בצורך להתמודד, זו הפעם הראשונה מאז הקמת המדינה, עם הגדרה מחודשת של האינטרסים הלאומיים; כיבושי מלחמת ששת הימים העמידו את מקבלי ההחלטות בפני הצורך לגבש מדיניות ברמה האסטרטגית. הם נדרשו להכריע, בתוך זמן קצר וללא הכנה מוקדמת, בשלוש סוגיות אסטרטגיות מרכזיות: נסיון לפתור את הבעיה הפלסטינית; גיבוש מפת גבולות חדשה; ועיצוב מדיניות ההתיישבות בשטחים הכבושים. בספר נחשף לראשונה המישור הלא פורמאלי של תהליך קביעת המדיניות. בהתבסס על מקורות ראשוניים ועל מסמכים שלא ראו אור עד היום, משורטטת תמונת האמת של מה שנעשה מאחורי הקלעים בממשלת אשכול. נחשפות דרכי ושיטות הפעולה של המעטים שבאמת קבעו את המדיניות. קבוצה קטנה של מחליטים, שמנתה את אלון, דיין, גלילי ואשכול, הוליכה לא פעם את הממשלה כולה לאמץ החלטות שרוב שריה התנגדו להן מלכתחילה. הספר חושף את השימוש המניפולטיבי במידע מסווג והעלמתו מפני רוב שרי הממשלה; את שיתוף הפעולה בין אלון למתנחלים הראשונים ברמת הגולן ולקבוצתו של הרב לוינגר, שהתיישבה בחברון ללא אישור הממשלה; את מאבקי הכוח והחיכוכים האישיים בין ארבעת קובעי המדיניות המרכזיים; את המגעים החשאיים עם המלך חוסיין; ואת ההכרעה בין האופציה הפלסטינית לאופציה הירדנית, שהובילה לשינוי מהותי בבסיסה של "תוכנית אלון". קשה להבין ולהסביר את התהליכים שהובילו להסכמי השלום עם מצרים וירדן ול"הסכמי אוסלו" עם הפלסטינים מבלי להכיר ולהבין את הרקע להם, כפי שהוא בא לידי ביטוי בהחלטותיה ובמעשיה של ממשלת לוי אשכול. ספר זה מוקדש לתיאורה, לניתוחה ולנסיון להסביר את התקופה הקריטית שלאחר מלחמת ששת הימים, זו התקופה אשר שינתה את מהלך ההסטוריה של המזרח התיכון ואשר השפעתה על חייהם, ומותם, של בני הלאומים המאכלסים אותו היתה, ועודה, מכרעת.
מאת: שמעון גולן
תיאור: ספר זה מתאר ומנתח את עמדותיהם ופעולותיהם של הזרמים האקטיביסטיים ביישוב היהודי בארץ-ישראל בתקופה הקריטית - מייד לאחר תום מלחמת-העולם השנייה - משהגיעו האקטיביסטים ביישוב המאורגן למסקנה, כי לשם השגת מטרות הציונות יהיה צורך לצרף את דרך המאבק המזוין לדרכי המאבק האחרות בשלטון הבריטי.
בספר נבחנים המשותף והנבדל בין הגופים האקטיביסטיים ביישוב המאורגן - האקטיביסטים במפא"י והתנועה לאחדות העבודה- לבין האקטיביסטים שפרשו ממרות היישוב המאורגן והתנועה הציונית - אצ"ל ולח"י, וכן בין הגופים האקטיביסטיים בכל אחד משני הזרמים הללו. כמו כן נבדקו הגורמים שאיפשרו את שיתוף הפעולה המבצעי ביניהם במסגרת ''תנועת המרי העברי" והגורמים שהביאו לפירוקה של תנועה זו.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אלי צור
תיאור: הספר לא יוכלו בלעדינו - עמדות מפ"ם בשאלות חוץ ובטחון, 1948 - 1956 מתאר מפלגה, שרבים מבכירי כוחות המגן של המדינה שבדרך ושל מדינת ישראל היו חבריה, שהאמינה כי ביכולתה להתוות דרך בשאלות מבנה הצבא וביחסי צבא - חברה בישראל. כמפלגה שבשורותיה התאחד כל השמאל הציוני, לחמה מפ"ם למען עיצוב מדיניות החוץ של ישראל, ברוח השקפת העולם שטופחה בשורותיה. שלושה חוקרים תרמו ממחקריהם לקובץ זה:
פרופ' אלון קדיש חקר את הבסיס התיאורטי של העמדות הבטחוניות של מפ"ם.
גידי אילת תיאר במחקרו הראשוני את מוסדות מפ"ם, שקישרו בינה לבין חבריה במדים ולבין הוועדות שעיצבו את עמדותיה בנושאי המלחמה. ד"ר שאול פז פרש בפני הקורא את תפישת עולמה של מפ"ם בשאלות מדיניות החוץ, וניסיונותיה להשפיע על הדיפלומטיה הישראלית. ערך את הספר ד"ר אלי צור. לא יוכלו בלעדינו הוא המשך של הקובץ "השמאל המאוחד", שראה אור בשנת 1991 בעריכת פרופ' אלקנה מרגלית בהוצאת "יד יערי".
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: ברוך כנרי
תיאור: ספר זה הוא ספר קורותיו של יצחק טבנקין בארץ. סיפור חייו של טבנקין וקורות ההגשמה הציונית בארץ ישראל משולבים זה בזה ללא הפרד. טבנקין היה מחבורת המייסדים של אחדות העבודה ההיסטורית וממקימיה העיקריים של הסתדרות העובדים הכללית. היה לו חלק מכריע בהקמת תנועה ארצית של קיבוצים. הוא שהפך את תנועת 'החלוץ' במרכז אירופה ובמזרחה מתנועת נוער לתנועת 'עם' מגשימה, והוא שהעלה את רעיון העבודה והאימונים (השיבולים והחרב) – הקמת הפלמ"ח – והפך אותו מחזון למציאות. הוא גם היה מהשוקדים המרכזיים על טיפוח תרבות חיים יהודית-קיבוצית שהייתה לסמל ל'ישראליות' במאמץ ליצור עם יהודי משוחרר מסימני גלותו.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוציתאוניברסיטת בן גוריון בנגב. המרכז למורשת בן גוריון
מאת: דניאל דורון
תיאור: ספר שמתאר את היקף ואת חומרת הבעיות האזרחיות – הכלכליות והחברתיות - המאיימות על ישראל נוסף על אתגרי הביטחון. הספר מתבסס על ההנחה שלפיה כדי להבין את בעיותינו החמורות כיום יש לחזור אל ראשית ההיסטוריה של התנועה הציונית ותחילת פועלה בארץ בראשית המאה שעברה, אז עוצבו השקפת העולם, המבנים המוסדיים, דרכי ההתנהלות וההסדרים הכלכליים שהעמיקו את העוני והשחיתו את המערכות הפוליטיות, החברתיות והכלכליות. כל אלה, בגלגוליהם השונים, ממשיכים לפעול עד היום וממשיכים לגבות מחיר כבד מהכלכלה ומהחברה בישראל.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: שמואל שפירא
תיאור: "הפנדמיה הבאה תקרה מהר בהרבה ממה שחושבים... העולם של ימינו כמעט מזמין פנדמיות. אנו גרים בערי ענק צפופות במיוחד, והמרחב מרושת בקווים של חברות תעופה יעילות, זולות, המטיסות נוסעים בצפיפות רבה". מלחמות חשפו בדרך כלל צדדים יפים בהוויה הישראלית: אחדות לאומית, הזדהות, התנדבות ועזרה לזולת. מגפת הקורונה, לעומת זאת, הציפה את כל הרע והעלוב: חוסר משילות, עיגולי פינות, הסתרה, תחמנות, חוסר דוגמה אישית, פוליטיזציית יתר, אגואיזם קיצוני ושבטיות. ככל שחלף הזמן ופחת העניין, פשטו הגיבורים לרגע את מדיהם וחזרו לקוטנם הטבעי. זהו סיפור של טובים מול רעים ושל חכמים מול חכמים פחות, סיפור על מסירות נפש בצד אדישות ואפתיות ועל חזון מול אפרוריות ורדידות. פרופ' שמואל שפירא, שכיהן במשך שמונה שנים כראש המכון הביולוגי והוביל את התוכנית לפיתוח החיסון הישראלי, לא הופתע מהמגפה ונערך לקראתה בצורה מקצועית ככל האפשר, אולם דבר לא הכין אותו לקרקס שהתרחש לנגד עיניו. גם הוא, כמו רבים מאיתנו, התבונן נכוחה במציאות ולא האמין למראה עיניו ולמשמע אוזניו. את תחושותיו ומסקנותיו הוא מעלה בספר זה בציניות המתובלת בלא מעט הומור, וגם בלא מעט עצב. אף על פי כן הוא אינו מפנה אצבעות מאשימות מדי ואינו קורא לעריפת ראשים. הוא מציע פשוט להסיק מסקנות ולהפיק לקחים, ובמהרה. זהו סיפור שמשמש תמרור אזהרה; לא כדי לבוא אחר כך ולהגיד "אמרתי לכם" (עד כמה שזה מפתה), אלא פשוט על מנת שעם בוא הפנדמיה הבאה, שבוא תבוא, לא נמצא את עצמנו שוב באותו מצב, או חלילה במצב גרוע עוד יותר.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: נתנאל אלינסון
תיאור: ארץ ישראל איננה מולדתו של העם היהודי. הארץ שתוארה כ״זבת חלב ודבש״ היא למעשה אחת הארצות הגרועות בעולם להתיישבות, וכאילו לא די בכך, השבטיות הישראלית גרמה לפילוג פעם אחר פעם. אז איך בכל זאת דווקא לידת העם בגלות, מיקומה של הארץ והשבטיות יכולים להפוך לסיכוי הגדול של העם הזה? התשובה טמונה בסודה של הישראליות. קיצור תולדות הישראליות עורך מסע היסטורי חדשני ומפתיע, שבאמצעותו הוא מנסה להבין את המושג הרחב שנקרא ״ישראליות״. במהלך המסע נקבל תשובות לשאלות רבות שמשפיעות על החברה הישראלית כיום: מה הן ארבע המהפכות ששינו בצורה דרמטית את פני העם היהודי בעת החדשה? מהו שורש הוויכוח בין השמאל לימין בישראל? כיצד אזורי הארץ השונים עיצבו את אופי האנשים שחיו בהם? מדוע פחדה כל כך הציונות מאזורי ההר של ארץ ישראל? למה היו מי שחיפשו את השורשים הכנעניים שלנו ולאיזו מטרה? והשאלה המטרידה מכול: מדוע מדינות היהודים שהיו כאן בעבר תמיד קרסו בשנות ה-70 להקמתן?
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: אופיר טובול
תיאור: קול התור הוא ספר ראשון מסוגו העוסק בהגות ציונית מסורתית-ספרדית, חדשה וישנה. הספר מבקש להמשיג ולהנכיח את תפיסת העולם הציונית הייחודית שעומדת בבסיסו של ציבור לאומי-מסורתי ולקשור אותה אל מסורת ארוכת שנים של הגות, הנהגה וסדר יום. הוא עושה זאת באמצעות עשרים וחמש דמויות שפעלו במאתיים השנים האחרונות, ודרכן הוא בוחן את ישראל של ההווה ושל העתיד. קול התור ממלא חלל חסר במדף הספרים הציוני, חלל שבכוחו להעשיר את הידע בנוגע למקורות הציונות ולעורר השראה במי שחפץ בבניית קומה נוספת במפעל הציוני – קומה מרווחת שמושיטה יד לשלום בינינו ועם שכנינו. קריאה בספר כמוה כמסע אל לבה הפועם של הישראליות החדשה, אל רחשי הלב של המחנה הלאומי-מסורתי המכונה לא אחת "הרוב הדומם". אפשר שבכוחו של מסע זה להציע "מערכת הפעלה" חדשה למדינת ישראל של ימינו".
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: אפרים חירם
תיאור: סיפורו של אפרים חירם המוכר לכל כפיחוטקה, מגלם את גורלם של יהודי אירופה, שואה אכזרית ותקומה מפוארת. זהו סיפור דרמטי מאין כמותו, של ילד שהוברח מגטו ורשה רגע לפני שהחלו הגירושים למחנות ההשמדה. שנתיים וחצי עבד במשק של משפחה פולנית בזהות בדויה שלא נתגלתה. עלה לארץ ב־1946 בגיל 12, התנדב לצנחנים. ב־1956, כעבור עשר שנים בלבד, צנח במיתלה כמפקד מחלקת צנחנים. הצרפתים הצניחו לגדוד שתי מרגמות 120 מילימטר, פיחוטקה תפעל אותן בהצלחה רבה שהצילה חיי לוחמים. עמד להשתחרר וללכת ללימודים באוניברסיטה, אך שוכנע בפגישה מקרית עם אריק שרון להישאר בצבא. העיתונאי המוכשר, ישראל הראל, כתב על כך בעיתון הארץ במאמר שכותרתו הייתה ״אשרי הלהבה״. פיחוטקה הקים גדוד צנחנים מצטיין, 202 גידל בגדוד דורות של מפקדים צעירים ששירתו יחד באותו פרק זמן של שנתיים ראשונות בגדוד. לימים צמחו מהם חמישה אלופי משנה, ארבעה תתי אלופים, שני אלופים ושני רמטכ"לים. הוא הקים את אוגדה 91 בצפון והיה ראשון מפקדיה. חיסל את הפתחלנד, שלא קיים יותר כבר למעלה מחמישים שנה. הוביל את לוחמיו במרבית שדות הקרב של הארץ שלנו. אלפי חיילים ששירתו תחת פיקודו זוכרים אותו כמפקד נועז, מקורי, שהסתער על אויב שהמטיר אש, יחד עם לוחמיו. הוא לא שלח אותם, חָלַק איתם את הסיכונים גם כשהיה מפקד אוגדה. אחרי שסיים את שירותו, נבחר לראש הרשות של רמת השרון. כיהן שתי קדנציות, עשר שנים. ביצע פרויקטים שהיתה בהם פריצת דרך. פיחוטקה היה נערץ על ידי לוחמיו כמו גם על ידי מרבית התושבים. זהו ספר של פטריוט ישראלי, מיוחד ונדיר. ספר שיקרא בנשימה עצורה.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: דן שיפטן
תיאור: במקביל לסכסוך הישראלי-ערבי משמש "עניין פלסטין" מוקד ליריבות חריפה בזירה הבינערבית ולמעורבותן של המעצמות. חשיבות מיוחדת נודעת למאבק המר והממושך, המתנהל בין המשטר ההאשמי לבין התנועה הלאומית הפלסטינית. למאבק זה, הניטש, בסופו של חשבון, על האדנות בשטחים שמשני עברי נהר הירדן, השלכות מרחיקות-לכת על מעמדה של מדינת ישראל, על בטחונה ועל סיכוייה לכונן הסדר בינה לבין מדינות ערב. ספרו של דן שיפטן עוסק ביחסי הגומלין המורכבים בין שלושת הגורמים הללו - הישוב היהודי ומדינת ישראל; המשטר בעמאן; התנועה הלאומית הפלסטינית. הוא חושף את הרציפות המאפיינת את האינטרסים הלאומיים של מרכיבי המשולש הזה במשך שני דורות ומעלה, מימי המלך עבדאללה, המופתי חאג'- אמין אל-חוסיני ובן-גוריון, עד לתקופתם של המלך חוסין, יאסר ערפאת וממשלות המערך; את העימות הסטרוקטורלי בין המשטר ההאשמי לבין התנועה הלאומית הפלסטינית; את שותפות האינטרסים בין ישראל לבין המשטר בעמאן; את העימות בין התנועה הלאומית הפלסטינית לבין המפעל הציוני. הספר מציג את שתי החלופות העיקריות שבפניהן ניצבו קברניטיה של ישראל במשך ארבעים השנים האחרונות- "האופציה הירדנית" ו"האופציה הפלסטינית"- על רקע אילוציה של מערכת היחסים הבינ-ערביים ומעורבותו של המעצמות. הוא מסביר את העדפת "האופ¬ציה הירדנית" ועומד על הגורמים המקיימים אותה זה עשרות שנים, למרות אכזבות מרות ומכשולים קשים. העמדת הדברים בפרספקטיבה היסטורית, בצירוף ניתוח המעודכן לשנת 1986, תורמים להבנת השלב הנוכחי של המציאות המדינית באיזור. פרספקטיבה זו מצביעה על התקווה, כי הקרקע בה נעוצים שורשיו של הסכסוך עשויה גם דן שיפטן חוקר שנים רבות את יחסי ישראל-ערב- תחילה במסגרת מכון שילוח באוניברסיטת תל-אביב ובשנים האחרונות במסגרת המכון לחקר כוח המגן ביד-טבנקין ובמכון טרומן באוניברסיטה העברית בירושלים. בחמש-עשרה השנים האחרונות פירסם מחקרים רבים בנושאים אלה. בימים אלה עומד להופיע גם ספר שכתב על מדיניותה של מצרים בתקופת מלחמת ההתשה.
מאת: אורן יפתחאל
תיאור: מה הקשר בין עוצמה ואדמה? כיצד משפיע המרחב על יחסים חברתיים ופוליטיים, ולהיפך? כיצד מסבירות תשובות לשאלות אלה את המרחב היהודי/פלסטיני שנוצר בארץ? בסדרה של מחקרים ביקורתיים ופורצי דרך המשתרעים על פני מעל לשני עשורים מדובב אורן יפתחאל את המרחב הפוליטי, הכלכלי והחברתי. מחקרים אלה, אשר חלקם הגדול מכונס כאן לראשונה בעברית, מאירים את תהליך עיצוב האתנוקרטיה הישראלית ואת "זחילתה" לעבר משטר אפרטהייד. בשפה בהירה וקולחת, ותוך כדי שימוש בכלים הביקורתיים של מדעי החברה והרוח, מציב יפתחאל (עם שותפיו) מראה מחקרית, עובדתית ופרשנית מכאיבה אל מול פניה של החברה בישראל/פלסטין; כל זאת לצד מגוון אפשרויות לתיקון פוליטי, חברתי ומרחבי. פרקי הספר מציגים סדרה של נקודות מבט מקוריות וביטויים חדשניים אשר אותם טבע יפתחאל במחקריו, כגון: "אתנוקרטיה", "אזורים שבורים", "מיעוט במילכוד", "מעמד-אתני", "ספֶָר פנימי", "ספריפריה"; "העיר האפורה", "הפרמ"ה", "אפרטהייד זוחל", "הלכת הנגב המת", "דחיקוּת אורבנית" ועוד. חלקו הראשון של הספר מציג ניתוחים מושגיים, מערכתיים ובינלאומיים; החלק השני מתמקד במאבקים בין קבוצות וזהויות לאומיות, אתניות ומעמדיות, כגון מזרחים, קיבוצים, בדווים, ערבים-פלסטינים וצעירים, ואילו החלק השלישי מתמודד עם עיצוב העתיד המרחבי והפוליטי בארץ המסוכסכת.
רסלינג
מאת: ארנון למפרום
תיאור: ספרו של ארנון למפרום מציג את דרכו הפוליטית של לוי אשכול (1969-1895), ממייסדי מדינת ישראל, אשר עמד בראש מפעל ההתיישבות בקום המדינה והנהיג את צמיחת הכלכלה הישראלית בתפקיד שר האוצר (1963-1952). כראש הממשלה (1969-1963) הנהיג את המדינה בעת שנאלצה להתמודד עם אתגרים מורכבים, ביניהם התגברות האיום הערבי שהגיע לשיאו במלחמת ששת הימים, לצד הצורך להתאים את הכלכלה לצרכים המשתנים באמצעות "המיתון". אשכול נדרש להיכנס לנעליו הגדולות של דוד בן-גוריון, ואף להתמודד איתו ולגבור עליו. בה בעת הצליח, לראשונה בתולדות המדינה, לכרות "מזכר הבנה" רשמי וחשאי עם ארצות הברית, הסכם שהיווה אחד היסודות לניצחון הצבאי ב-1967. הטיעון המרכזי של למפרום הוא שאשכול בנה את עצמו כמנהיג "ביורוקרטי" אשר מתמחה בעניינים רבים, אבל לא כמנהיג "כריזמטי" (על פי המינוח של מקס ובר), שכן כוחו הרטורי היה מוגבל. כל עוד מיצה את יכולותיו כמנהיג ביורוקרטי הצליח אשכול לחפות על חולשתו הכריזמטית. אולם מתחילת 1966 מיעט להשתמש ביכולות אלה. הדבר גרר חולשה פוליטית שהביאה לאובדן תיק הביטחון ערב מלחמת ששת הימים. לאשכול היה חזון של מדינה בעלת סדר יום אזרחי ולא ביטחוני. חזון זה התבטא בביטול הממשל הצבאי לערביי ישראל ובצעדים נוספים. האתגרים הביטחוניים והמדיניים אשר בפניהם ניצבה ישראל היקשו עליו במימוש מלא של חזונו.
רסלינג
מאת: עפר בורד
תיאור: ההחלטה לקיים את הסכם השילומים בין ישראל ומערב גרמניה לא הייתה קלה בחברה הקיבוצית כמו בחברה הישראלית כולה והייתה רצופה מאבקים פוליטיים, ערכיים וחברתיים. הזרמים הקיבוציים נבדלו זה מזה ביחסם להסכם על פי השתייכותם הפוליטית, אולם לבסוף גברו צורכי החיים וכל הזרמים פעלו למימוש זכויות חבריהם והפכו את השילומים, את הפיצויים האישיים ואת השבת הרכוש למנוף כלכלי לטובת הכלל. התנועה הקיבוצית חששה לא רק מהמחילה שתקנה קבלת השילומים ומשכחת העבר, אלא גם מפגיעה בערכי השיתוף והשוויון אם יהיו בה חברים בעלי רכוש וממון. לפיכך העמיד הממסד הקיבוצי בפני הזכאים לפיצויים דרישה ברורה ¬ לוותר על השימוש בכספי הפיצויים והשבת הרכוש לטובת הקיבוץ. רוב החברים קיבלו את הדרישה, אך היו גם מי שבחרו לעזוב את ביתם הקיבוצי והיו אף שמצאו דרכים להעלים את המידע על קבלת הכסף וליהנות משני העולמות. במחצית השנייה של המאה העשרים העסיקו השילומים, הפיצויים והשבת הרכוש את התנועה הקיבוצית והיו מרכיב חשוב בבניינה הכלכלי ובעיצוב זהותה, אך למרות היקפו הרחב של הנושא והשפעתו הרבה, המחקר ההיסטורי כמעט לא נתן דעתו עד כה לתיאורו ולדיון בהשלכותיו. ספר זה, השלישי בסדרת "הקיבוץ במדינה', הוא אפוא מחקר חדשני ומקורי המרחיב את גבולות המחקר של התנועה הקיבוצית בפרט והחברה הישראלית בכלל. הספר בוחן לעומקו את הנושא הכלכלי ¬השילומים, הפיצויים והשבת הרכוש מגרמניה ¬ ואת השלכותיו החברתיות, ומשלב בין שניהם.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: זהבית גרוס
תיאור: לאחר התמודדות עם שאלות טכניות פרוצדורליות הקשורות לתהליך השלום והעלייה מברית-¬המועצות, מאתיופיה, מתימן ואולי ממקומות נוספים בעולם, תצטרך מדינת-¬ישראל להתמודד עם שאלת עיצובה של הזהות היהודית בתוכה. ספר זה מנסה לחשוף ניסיון להתמודדות של חניכי התנועה הקיבוצית עם שאלת הקשר ליהדות ולטיפוסי יהודים. התנועה הקיבוצית נתפשת כקבוצת התייחסות לחברה החילונית היהודית בארץ¬-ישראל, למרות מספר נפשותיה הזעום יחסית בחברה הישראלית. ממצאי מחקר זה עשויים להעניק למחנכים, לחוקרים ולמעצבי חינוך, הטרודים בשאלות אלה, חומר רב למחשבה ועשייה. חידושו של ספר זה וייחודו הם בכך, שהוא בוחן את סוגיית החינוך היהודי מזווית¬ ראייתם של חניכיו, שהם אוכלוסיית¬ היעד של תוכניות הלימודים השונות שיוצרת מערכת החינוך. דומה כי לעיתים, בלהט העשייה והתוויית המדיניות החינוכית, שוכחת מערכת החינוך להיוועץ באופן בלתי¬ אמצעי בדעתם של צרכניה ומסתפקת במידע המגיע אליה מ"כלי שני" ומ"כלי שלישי", באמצעות מורים, מנהלים וכולי. ברם, איסוף מידע פתוח מתלמידים שלא במתודות אמפיריות הינו תהליך ארוך ומורכב, שחייב להיעשות באופן מקצועי מיומן, תוך הקפדה על אמות ¬מידה מחקריות¬-מקצועיות מקובלות. בתהליך של עיצוב מדיניות והתוויית דרכי פעולה בעולם חינוכי מודרני בעל השקפת¬ עולם פידוצנטרית, יש למצוא ערוצי תקשורת ישירים לאוכלוסיית-¬היעד של תוכניות הלימודים, כמקובל במערכות צרכניות¬ שיווקיות מודרניות שונות.
רמות
מאת: חיים גולן
תיאור: בשנות העלייה השלישית וראשית הרביעית (1925-¬1920) נערכו מפגשים כלליים ואזוריים של נציגי הקבוצות והקיבוצים כדי לבחון אפשרויות לשיתוף ולסיוע הדדי בתחומי משק וחברה. כאלה היו כנס הקבוצות והקיבוצים בעין חרוד באוקטובר 1922; פגישת הקבוצות בדגניה במאי 1923; מועצת הקבוצות במרחביה בנובמבר 1923 ועוד. שניים מכנסים אלה כונו "ועידות". הראשונה ¬ ועידת קבוצות העלייה השנייה שנערכה בסירה בספטמבר, 1920 והשנייה ¬ועידת הקבוצות והקיבוצים שהתכנסה בבית אלפא בנובמבר .1925 ועידה זו בבית אלפא היא עניינו של ספר זה. הוועידה הייתה מאורע ציבורי שעורר תשומת לב גם מחוץ לתחומי היישוב הקיבוצי. 101 הצירים שנבחרו בקבוצות ובקיבוצים, במושבים ובמושבות, במשקי פועלות וגם בקיבוצים ופלוגות בערים ייצגו יותר מאלפיים וחמש מאות חברים. בית אלפא ארח את הוועידה משום שלא חבר למגמות ההתלכדות העצמאית של קיבוצי השומר הצעיר והסתייג מגדוד העבודה ומקיבוץ עין חרוד. נדמה ש"הנייטרליות" שלו יכלה להשרות אווירה נינוחה על הדיונים טעוני העימותים בארבעת ימי הוועידה שבין 6 ל9¬ בנובמבר 1925. הוועידה החליטה על ייסוד "חבר הקבוצות והקיבוצים" ובחרה ועד שהחליט להוציא לאור חוברת מיוחדת של פרוטוקול הוועידה, שנכתב בו זמנית בידי אחדים ממשתתפיה, אלא שעריכתו נדחתה והוא נשכח ונגנז ללא תיארוך וללא סדר עוקב. שבעים שנה היה הפרוטוקול גנוז בתוך תיק שגוי בארכיון העבודה, עד שחוקר התקופה, חיים גולן, עלה על עקבותיו והוא מפרסמו כאן לראשונה. קשה להמעיט בחשיבות התגלית, ופרסום "הפרוטוקול המהימן" של ועידת בית אלפא הוא בבחינת אוצר גנוז שיעמוד מעתה לרשות חוקרי התנועה הקיבוצית באשר הם.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: סטנלי מרון
תיאור: המחבר מנתח את ההתפתחות העכשווית בקיבוץ משתי נקודות מבט. האחת, ראיית התהליך הפנימי של התרחבות הקיבוץ לחברה בעלת יחידות משפחתיות רחבות, בנות שלושה וארבעה דורות; והשנייה, בבחינת ההשפעה של כלכלת השוק המתרחבת ותרבות הצריבה הכרוכה בה, על הקיבוץ. מן הקונפליקט בין השניים עולה תמונת משק קומונלי המנסה למזג בתוכו את הטוב שבין המשפחה המורחבת לבין השוק. תוך כדי המחבר בוחן את המאבק הפנימי בקיבוץ המשופע בהצעות שינוי בהווה, לאור מבנהו הבסיסי והשפעות שהיו לשינויים שחלו בו מאז קיומו. בספר נפרשת תמונה רחבת יריעה על רעיונות של שיתוף בחברה, והקומונה ביצירה כלכלית ¬חברתית, מאז הגילדה של ימי הביניים ועד הקיבוץ הישראלי בהדגשת הרעיונות האנרכיסטיים שהיו להם מהלכים בקרב החלוצים שעלו לארץ מראשית המאה.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: ראובן פורת
תיאור: הספר מתאר את תולדות בית הספר הקיבוצי מאז נוצרה הכתה הראשונה בכפר גלעדי בשנת 1920 ועד שסיימו ראשוני המחזורים את חוק לימודיהם בסוף שנות השלושים. הוא מתייחס לשורשי המחשבה החינוכית של התנועה הקיבוצית, שנוצרה אומנם על קרקע מציאות חברתית, התישבותית ופוליטית ייחודית לארץ ישראל, אך במקביל הושפעה מתפיסות "החינוך החדש" האוניברסלי. זהו סיפור התהוותם של בתי הספר הראשונים בקיבוץ המאוחד, בקיבוץ הארצי ובחבר הקבוצות והקיבוצים, בו נחשפות בעיות כלליות כמו פחדים, קליטת ילדי חוץ, היחס לדת, גיבוש תוכניות לימוד. פרק נרחב מוקדש להתהוות המערכות הארגוניות ולהתהוות סמינר הקיבוצים, המחבר, חבר קיבוץ שדות ים, הוא מחנך ותיק וזה לו ספרו השני. ספרו הראשון "תולדות החינוך בקבוצות ובקיבוצים" יצא אף הוא בהוצאת הקיבוץ המאוחד.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: מנחם דורמן
תיאור: שיחות אלו, שהתנהלו בצל המלחמה בעודה בעיצומה בלבנון, הקיפו תחומים שונים של חיינו כאן, במדינה ובקיבוצים. מלחמת-שלום-הגליל, שנהפכה תוך ימים מספר - לא מחמת תקלה או ביש-מזל, אלא במכוון ובמחשבה-תחילה – למלחמת-לבנון, חוללה משבר חריף, בעורף ובחזית: משבר זה משתקף כיאות בשיחות שלפנינו ועל-כן חיוניותן האקטואלית עומדת בעינה, מה גם שהמלחמה טרם נסתיימה, בעצם. היא לא נסתיימה כי צה"ל עודנו מחופר מעבר לגבולנו הצפוני, ואילו גבולנו הצפוני- שלום הגליל - טרם מובטח. שיחות אלו, ש"יד טבנקין היתה יוזמתן ואכסנייתן, היו שיחות חברים במלוא מובן המלה, ללא התנצחות, בכבוד הדדי והקשבת איש לדברי רעהו, מתור התקווה, שביחד ובמשותף אולי נגיע לשורשי המשבר, שהבנתו עשויה להיות תחילת פתרונו.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: משה שוורץ, ראובן נאור
תיאור: קיבוץ "כרמלית", (שם ¬עט לקיבוץ אמיתי, חי ותוסס) עבר בעשור האחרון שינויים מפליגים באורחות חייו, ולמרבה המזל: "בלי לשבור את הכלים". השינויים כללו הפרסת תקציבים (העברת תקציבי צריכה שיתופיים לתקציב האישי של החבר), הפיכת ענפים למרכזי רווח ואחריות, הרשאה לעבוד מחוץ לקיבוץ, ולקראת סוף העשור, הכנסת דיפרנציאציה בתגמול על עבודה. התהליך לא היה רצוף והיה כרוך בעימותים קשים בין החברים, והוויכוח על הנהגת תגמול דיפרנציאלי אף חולל בו משבר. הסיפור של "כרמלית" מבליט את ייחודו של הקיבוץ, והוא מתאר כיצד הצליחה האליטה הכלכלית ועמה כלל החברים, להתגבר על המשבר ולהנהיג תגמול דיפרנציאלי בלי למוטט את ההסכמה הכללית. הספר מתייחס להקשר האזורי, הכלל¬ קיבוצי והכלל¬ ישראלי, ובמהלכו הוא סוקר את התקופה הפורמטיבית של "כרמלית", את מצבו הכלכלי והחברתי ערב השינוי, ואת מערך הכוח בקיבוץ. סיפור מיוחד, על קיבוץ אחד, שאפשר ללמוד ממנו איך לעבור שינוי פנימי מקיף ובכל¬ זאת, להישאר שלם ולא להתפרק.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אבי מויאל
תיאור: במשך 39 שנים שירת ד"ר אבי מויאל בצה"ל ביחידות המיוחדות. בתחילה כמדריך כושר קרבי ובהמשך כקצין כושר קרבי ואף כצלף. מסיירת גולני, דרך שלדג ועד לסיירת מטכ"ל המעוטרת היה לו תפקיד מרכזי וייחודי בהכנת הכוחות לפעולות המיוחדות. את התיאוריות ותורות האימון שפיתח בימים ההם לקח איתו לתפקיד ראש מחלקת הכושר הקרבי בצה"ל - שם הוביל מהפכה חסרת תקדים באורח החיים ובתורת האימון בצה"ל. כמו המהפכות שהוביל מויאל בצה"ל, כך גם בעולם האזרחי: מאימון הכושר הגופני בנבחרת ישראל בכדורגל, דרך תוכנית שיקומית מיוחדת לראש המוסד מאיר דגן ז"ל, שמיושמת עד היום בבית החולים איכילוב, וכעת בהקמת מסלול לימודים המשלב בין תשוקותיו לחינוך, לספורט וליזמות, בדמות המסלול לחינוך וספורט בחוג לחינוך וחברה קריה האקדמית אונו.לצד סיפורו האישי הייחודי, כבן לעולי מרוקו שעמלו יומם וליל על מנת שילדיהם לא יחושו מחסור, מנגיש הספר את תורות האימון שפיתח מויאל, כשבין השאר הוא מבקש להתוות את הנתיב לאימוץ אורח חיים בריא עבור כל אזרחי ישראל. בספר נשזרו טורים ועדויות של מיטב הקצינים והבכירים שמויאל עבד איתם במשך השנים: נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין, גבי אשכנזי, משה (בוגי) יעלון, הרצי הלוי, אברם גרנט, עמר בר־לב, עופר צמחי, גיורא ענבר ועוד. במשך 39 שנים שירת ד"ר אבי מויאל בצה"ל ביחידות המיוחדות. בתחילה כמדריך כושר קרבי ובהמשך כקצין כושר קרבי ואף כצלף. מסיירת גולני, דרך שלדג ועד לסיירת מטכ"ל המעוטרת היה לו תפקיד מרכזי וייחודי בהכנת הכוחות לפעולות המיוחדות. את התיאוריות ותורות האימון שפיתח בימים ההם לקח איתו לתפקיד ראש מחלקת הכושר הקרבי בצה"ל — שם הוביל מהפכה חסרת תקדים באורח החיים ובתורת האימון בצה"ל.כמו המהפכות שהוביל מויאל בצה"ל, כך גם בעולם האזרחי: מאימון הכושר הגופני בנבחרת ישראל בכדורגל, דרך תוכנית שיקומית מיוחדת לראש המוסד מאיר דגן ז"ל, שמיושמת עד היום בבית החולים איכילוב, וכעת בהקמת מסלול לימודים המשלב בין תשוקותיו לחינוך, לספורט וליזמות, בדמות המסלול לחינוך וספורט בחוג לחינוך וחברה קריה האקדמית אונו.לצד סיפורו האישי הייחודי, כבן לעולי מרוקו שעמלו יומם וליל על מנת שילדיהם לא יחושו מחסור, מנגיש הספר את תורות האימון שפיתח מויאל, כשבין השאר הוא מבקש להתוות את הנתיב לאימוץ אורח חיים בריא עבור כל אזרחי ישראל. בספר נשזרו טורים ועדויות של מיטב הקצינים והבכירים שמויאל עבד איתם במשך השנים: נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין, גבי אשכנזי, משה (בוגי) יעלון, הרצי הלוי, אברם גרנט, עמר בר־לב, עופר צמחי, גיורא ענבר ועוד". -- מהמעטפת האחורית.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: ראובן במרחב
תיאור: סיפור חיים מיוחד שתחילתו במרחב הקטן – חיפה, העיר הקוסמופוליטית של שנות ה-40, עדיין תחת המנדט הבריטי – והֶמשכו בארצות שבמרחב הגדול המקיף אותנו: שליחויות ותפקידים באתיופיה, בקניה, באיראן, בלבנון ובמקומות נוספים. מסע משולב ומאתגר, שבו המחבר שותף לעשייה המדינית הגדולה בשלל מוקדים. זהו סיפורו של אדם פורץ גבולות, מאיר פינות חשוכות, מי שהעז ולקח את קובעי המדיניות למחוזות אחרים בשירותו למען המדינה, פעל לא אחת כשומר-סף, וכשעלה הצורך – לא חשש להיות המתריע הבודד שבשער.ראובן מרחב, בן למשפחה שהצליחה להיחלץ בעור שיניה מגרמניה הנאצית, שירת בתפקידים בכירים בשב"כ ובמוסד, היה מנכ"ל משרד החוץ, ומצא עצמו לא אחת במרכזן של התרחשויות הרות גורל, עת שימש כראש שלוחת המוסד בטהרן בשלהי עידן השאה וכנציג משרד החוץ בביירות ב-1983. מרחב גם סלל את הדרך לתחילת הקשרים עם סין, והיה אחד ממובילי "מבצע שלמה" להעלאת 14 אלף יהודים מאתיופיה לישראל. מקום במרחב הוא סיפור חיים מיוחד שתחילתו במרחב הקטן - חיפה, העיר הקוסמופוליטית של שנות ה-40, עדיין תחת המנדט הבריטי – והֶמשכו בארצות שבמרחב הגדול המקיף אותנו: שליחויות ותפקידים באתיופיה, בקניה, באיראן, בלבנון ובמקומות נוספים. מסע משולב ומאתגר, שבו המחבר שותף לעשייה המדינית הגדולה בשלל מוקדים. זהו סיפורו של אדם פורץ גבולות, מאיר פינות חשוכות, מי שהעז ולקח את קובעי המדיניות למחוזות אחרים בשירותו למען המדינה, פעל לא אחת כשומר-סף, וכשעלה הצורך – לא חשש להיות המתריע הבודד שבשער. ... מקום במרחב הוא סיפור חיים מרתק, שבו האדם וההיסטוריה נפגשים.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: נריה מאיר
תיאור: 80 שנה לאחר שהלך לעולמו, נראה שזאב ז'בוטינסקי חי ונושם איתנו, בישראל של שנות האלפיים. אף שנפטר לפני שקמה המדינה, בחזונו היא קמה, ובמילותיו היא קרמה עור וגידים. ראש בית"ר, ההוגה שהיה כמעט מוקצה בישראל במשך שנים ארוכות, היה גאה היום בוודאי לראות כיצד המציאות כאן מתעצבת ברוח תורתו.

דמותו של ז'בוטינסקי תפסה מקום ורבים רוצים להתכבד בה. רוב ראשי המדינה ומוביליה בדור האחרון רואים עצמם כתלמידיו, וחפצים להוביל את ישראל על פי משנתו.

אך מהם העקרונות הללו ומהי דרך הפעולה שהם שואבים מכּתביו שהפכה להיות האסטרטגיה המדינית, הביטחונית והלאומית של מדינת ישראל? מנהיגים מדברים ז'בוטינסקי הוא ניסיון ייחודי וראשון מסוגו למתוח קו בין משנתו של ז'בוטינסקי ובין ראשי המדינה ההולכים בדרכו. מעדותם האישית של המנהיגים, אפשר ללמוד על ההשפעה העמוקה של ז'בוטינסקי עליהם ועל האסטרטגיה הלאומית של ישראל.

נוסף על כך, הספר מנגיש לקוראים את תורתו של ז'בוטינסקי קצת אחרת - באמצעות סיפורים עדכניים ומשָלים, המעבירים בין השורות את רעיונותיו.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: יניב מגל
תיאור: ההיסטוריה אינה נדיבה עם אנשי מעשה צנועים, וסגן הרמטכ"ל יקותיאל אדם היה אחד הבולטים שבהם. הוא יזם ודחף ל"מבצע אנטבה", ול"מבצע אופרה" (הפצצת הכור בעיראק). הוביל בראש חטיבתו את המהלך העיקרי בקרב אבו עגילה במלחמת ששת הימים, שלמעשה הכריע את המערכה בחזית הדרום. הוא השיא תרומה דרמטית להקמת הסיירות "שקד" ו"שלדג". בראייה עתידית יוצאת דופן קידם ושילב טכנולוגיות חדשניות בצה"ל בדור מפקדים שהתקשה להבין את התועלת שבהן (סימון מטרות בלייזר, מחשוב מערכות לחימה, טילים מונחים, שידורי וידיאו חיים מכטב"מים). ובכל אלה, לאחר ששככה ההמולה, בעוד חבריו לצמרת צה"ל והמדינה נהנו מליטופה הנעים של התקשורת, הוא חזר חרש לעבודתו כאילו העניין אינו נוגע לו, לא כתב ולא התראיין. קותי טרח ללא הרף על ביטחון המדינה, הרבה יותר מכפי שדאג שמעשיו ייזכרו. במהלך מלחמת לבנון הראשונה, נקלע קותי לקרב עם מחבלים שבמהלכו נהרג. הוא המפקד בדרגה הגבוהה ביותר בצה"ל שמת בקרב. מדוע התעקש להיכנס אל תוך לבנון אף שזמן קצר קודם לכן עדכן אותו ראש הממשלה בגין כי ימונה לראש המוסד? מה משך אותו דווקא למקום בו ארבו הורגיו? כדי להבין זאת צריך להכיר את האדם, את עומק מחשבתו ומהלכיו, , ואת תהפוכות יחסיו עם האיש שלא נתן לדבר לעצור בעדו – אריק שרון – שנהפך לחבר קרוב בחיים האישיים ובקרבות, ושהשפיע על גורלו לטוב אך בעיקר לרע.
מטר הוצאה לאור בע"מ
מאת: יניב מגל, חיים דנון
תיאור: "בבת אחת נגלה לעינינו המראה שחיפשנו. במלוא רוחב העין התגלו מחפורות ובהן או לצדן מאות טנקים ונגמ"שים סוריים. תותחינו החלו להמטיר אש, להשמיד טנקים. לאחר זמן קצר ברק דיווח לי, 'נשארו לי רק תשעה פגזים.' שני טנקים שהתחמושת שלהם אזלה ניצבו לבדם נגד מאות טנקים ונגמ"שים סוריים, וגם מול פלא שהתרחש בדיוק באותו הרגע." נהג התקדם הוא סיפורו של חיים דנון, כמג"ד בלב הקרבות של מלחמת יום כיפור בגולן, כשכישלון או הצלחת חטיבתו לאחוז במחנה נפח יקבעו את גורל המערכה בצפון. בזמן שלמעלה מ־1,000 טנקים פלשו לרמת הגולן בתחילת המלחמה, עמדו מולם פחות מ־200 טנקים ישראליים. דנון היה מאותם מעטים ששינו את גורלה של המדינה כולה – התגלמות הקצין הישראלי המעז, מאלתר ומוצא דרך לניצחון בממלכת אי־הוודאות וכנגד כל הסיכויים. מתוך ימי הקרב והשנים בצבא, לקח דנון את ניסיונו אל תוך עולם העסקים והתקדם מתפקיד זוטר בחברת הציוד ההנדסי קומסקו ועד להיותו בעל השליטה. זהו ספר על המשמעות העמוקה ביותר של מנהיגות, נטילת יוזמה, ניצול הזדמנויות ורוח לחימה.
מטר הוצאה לאור בע"מ
מאת: שאול אריאלי
תיאור: כולנו גדלנו על כמה מיתוסים מכוננים הקשורים ל"סכסוך". מי לא יודע שעַם ישראל המפוזר בגולה, "עַם ללא ארץ", חזר לארץ ישראל שהיתה כמעט ריקה מאדם, ממש "ארץ ללא עַם"?... שְאַל כל תלמיד בית-ספר ויַגֶּדְךָ: בכל המלחמות היינו תמיד "מעטים מול רבים" – ולֵךְ תתווכח עם אמונות. ובכל זאת: האם באמת "ככה בדיוק קרה"? האם באמת

- אין עם פלסטיני?...
- ההתיישבות היהודית קבעה את גבולות ישראל?...
- המופתי ומדינות ערב אמרו להם לברוח?...
- היהודים רצו לעלות לארץ ישראל והבריטים מנעו זאת מהם?...

בספר הזה בוחן שאול אריאלי 12 מיתוסים ישראליים הקשורים לסכסוך במבט מפוכח ומעורב כאחד. לא מדובר ב"ניפוץ" מיתוסים: "בכל מיתוס יש גרעין אמת שבגללו אי-אפשר להפריך אותו כשקר גמור", הוא אומר, "אבל את הגרעין הזה עוטפת הילה מעצימה של בדיה, שיוצרת מעטפת של טיעונים ופרשנויות מוּטוֹת". בפרקי הספר "מקלף" אריאלי באופן שיטתי, מוסמך – והוגן – את שכבות הבדיה מעל המיתוסים, ומראה לאיזו מטרה הן שימשו (ומשמשות עד היום). כל פרק בספר נפתח בסיפור קצר, מעין "מיתוֹסיפּוּר", שעלילתו היא אומנם בדיונית אבל מבוססת על עובדות היסטוריות. הסיפור מאפשר כביכול להרגיש "איך מיתוס עובד", אבל המשכו ועיקרו של כל פרק מוקדש לניתוח היסטורי, מדעי, הנסמך אך ורק על עובדות מבוררות. זהו ספר המשלב חוויית קריאה עם הרחבת ידע, ספר שמאפשר ראייה חדשה של ההיסטוריה שלנו. כמו שאמרנו: מבט מפוכח ומעורב.
משכל (ידעות  ספרים)ספרי עליית הגג
מאת: שמעון כרמי
תיאור: מדוע יבקש ארגון טרור להיכנס לתהליך שלום? מדוע החליטה הנהגת אש"ף להיכנס לשיחות שלום עם הישראלים? מה היו המוטיבציות הפוליטיות של יאסר ערפאת וחבריו להצטרף לתהליך השלום שהלך ונרקם עם ישראל? ספר זה מפצח לראשונה את הנסיבות, המניעים והראיות שהובילו את הנהגת אש"ף להחליט על כניסה לשיחות שלום עם ישראל. הספר בודק כיצד החלטה בעד המו"מ התיישבה עם אסטרטגיית "המאבק המזויין" אשר מצויה באמנה הלאומית הפלסטינית; הוא מצביע על הגורמים שהביאו למקם את המו"מ המדיני עם ישראל במרכז המפה הפוליטית של אש"ף; הוא מבהיר כיצד התגבשה פוליטיקה פלסטינית אחרת המעדיפה באופן זמני את התהליך המדיני כדרך הראויה להשגת המדינה הפלסטינית המיוחלת. הספר דן בתהליך אוסלו ומסיים בכישלונו המדמם. שמעון כרמי לוקח אותנו למסע בזמן הכולל ניתוח היסטורי מרתק הנפרש מראשית המאבק הלאומי הפלסטיני, דרך תחנות חשובות בגיבוש אסטרטגיית האלימות של תנועת הפת"ח, מאבקי הפנים והחוץ שלה והעליות והמורדות במעמדה הפוליטי בקרב הפלסטינים. דרך העיסוק במניעים הפוליטיים להצטרפות אש"ף לשיחות השלום ניתן ללמוד על אודות הקונפליקט הישראלי-פלסטיני עצמו ומרכיבי המפתח שלו: השחקנים החשובים, האירועים המשפיעים והפוליטיקה שלהם. תקוות המחבר שמסקנות ספר זה יתרמו לגיבוש רעיונות לקידום תהליך השלום הישראלי-פלסטיני, רעיונות המתבססים על מציאות חיה, לא רק על משאלות לב.
רסלינג
מאת: דוד מנשרי
תיאור: הספר שלפנינו – העוסק בעלייתם של יהודי איראן לישראל, בקליטתם ובהשתלבותם בה לאורך ציר כרונולוגי ארוך משלהי המאה התשע-עשרה ועד ימינו – פותח צוהר רחב ומעשיר למעקב אחר קורותיה של אחת מהקהילות העתיקות בתולדות עם ישראל. הפרקים שבו משלבים מחקר אקדמי בשלל שדות ידע, לצד סיפורים אישיים ומשפחתיים על חוויות הגירה והתאקלמות, חששות ותקוות, קשיים והצלחות. הם חושפים מארג רב-גוני ורב-קולי של יוצאי איראן בישראל. הספר תורם רבות להבנה מעמיקה של התהליכים ההיסטוריים והחברתיים שפקדו את יהדות איראן בעת החדשה, ועוצבו במפגש הדרכים שבין המציאות האיראנית, התנועה הציונית ומדינת ישראל. ממצאיו מביאים לקדמת הבמה קהילה זקופת קומה, בעלת יוזמה ותושייה, שחרף קשיי שפה ומכאובי קליטה, אצה להתערות בסביבה החדשה, להצטרף לפרויקט הישראליות ולכבוש עמדות מפתח בחיי המדינה, אך מבלי להפנות עורף למורשת העבר המפוארת. (פרופ' מאיר חטינה, האוניברסיטה העברית)
כתב ווב הוצאה לאור בע"מ
מאת: דב זיגלר, ניל רוגצ'בסקי
תיאור: ״ביום שישי 14 במאי 1948 ניצח דוד בן-גוריון על הכרזת העצמאות של המדינה היהודית. האירוע התקיים במוזיאון תל-אביב בשדרות רוטשילד המוריקות, בניין בן שתי קומות שנחשב פגיע פחות להפצצות אוויריות מצריות מתיאטרון הבימה הגדול יותר שבהמשך הרחוב.״ כך הסתיים החודש הסוער שבין הקמת הנהגה מאוחדת למדינה שבדרך לבין האירוע החגיגי בו הוכרזה הקמת מדינת ישראל. בימים הגדולים ההם, בהם הייתה העצמאות תלויה על חוט, התווכחו, ניסחו, ערכו ודייקו פקידי ומנהיגי היישוב את נוסח המגילה.

חמש טיוטות עיקריות נכתבו להכרזה, ועוד שלל ניירות עבודה. את סיפור המתח שמשלב שעון דוהר, ערפל קרב, והתנגשות ערכים שנועדה להתכנס להסכמה מקיר לקיר, ואת עלילותיו של הלילה האחרון והארוך בו שכתב בן גוריון את נוסח ההכרזה, מספר הספר היא מדינת ישראל. מעבר לדרמה האנושית, מנותחות תפיסות העולם הרחבות שהתגלמו בטיוטות השונות, ההשלכות שנועדו להן והנתיבים החלופיים שסומנו לישראל בעת הולדתה, ומוסיפים להשפיע עליה עד היום.
הוצאת סלע מאיר
מאת: עמליה שחף
תיאור: ערב ליל הסדר תשכ״ח, 1968. פזורת ילדים, מיישובים שונים ברחבי הארץ, מגיעה עם הוריהם לחברון ובן לילה הופכת לקבוצה. על טנדר סוסיתא ישן נתלה שלט גדול: ״מתנחלי חברון״. כך יצאו הילדים לדרך חיים ששינתה את מסלול חייהם ואת פני החברה הישראלית.

ספר זה עוסק בתולדות היישוב היהודי החדש בחברון מנקודת מבטם של ילדי דור המייסדים, 21 בנות ובנים שבשנים 1968–1971 חיו עם משפחותיהם בבית הממשל הצבאי בעיר. שבילי ילדותם נמתחו על ציר של כשלושה קילומטר שחיבר בין המרחב הסגור, מרחב הכוח והשליטה, ובו בית הממשל הצבאי; המרחב הפתוח, נופי חברון בסביבה הכפרית והעירונית; והמרחב המקודש, שבלבו מערת המכפלה.

הספר מאיר סוגיות של ילדוּת במרחב רדיקלי, זהות דורית מבוססת מקום ופדגוגיות של מקום ומקומיות. מתוך סיפורי החיים מצטייר מרחב רדיקלי מסוכסך ואלים שגבולות פיזיים וסימבוליים מיטשטשים בו, שהסדר החברתי בו מופר והכאוס משתלט, בניסיון להבנות סדר חברתי ותרבותי חדש.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגבלמדא עיון - הוצאת הספרים של האוניברסיטה הפתוחה
מאת: אפרת זקבך
תיאור: הספר מתאר, באמצעות סיפורה של יחידה צבאית, את עיצובה של תודעה קולקטיבית ישראלית ומאיר מזווית ייחודית את התמורות בזהות החברה הישראלית, בסולם הערכים שלה ובדימויה העצמי לאורך שלושה עשורים. הספר בוחן את נסיבות היווצרותו וגלגוליו של מיתוס יחידה 101 וצנחני פעולות התגמול, את הביקורות שסדקו אותו ואת התמורות שחלו בו על רקע שינויים ערכיים בחברה הישראלית למן הקמת יחידה 101 (אוגוסט 1953) ועד סוף מלחמת לבנון הראשונה (1985). חיבור זה בוחן את החברה הישראלית בציר הזמן ובציר העומק – ציר הערכים והזיכרונות, שכן מיתוס יחידה 101 וצנחני פעולות התגמול עוסק בערכים מרכזיים של החברה הישראלי, בדמותם של צה"ל ושל מפקדיו ובדיוקנה של החברה. למעשה, זהו מיתוס שגיבוריו וערכיו מעוררים גם היום הדים, חיוביים או שליליים, בחברה הישראלית, משום שהוא נוגע בעצביה החשופים ומציב דילמות שבאמצעותן היא בחנה, ועודנה בוחנת, את זהותה: המתח בין השימוש בכוח צבאי לבין ערכי המוסר; מתן הכשר לפעולות צבאיות ותוצאותיהן גם אם היו לא הכרחיות או לא מוצדקות, עידוד רוח הקרבה והתנדבות אל מול עשיית יתר ואי־ציות להוראות. ספר זה תורם להבנת טיבו וגלגוליו של הזיכרון הציבורי הישראלי ולהעמקת ההבנה בדבר תפיסותיה של החברה הישראלית וערכיה המרכזיים עד ימינו.
יד יצחק בן-צבימכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: תמיר הוד
תיאור: בפברואר 1986 הוסגר ג'ון דמיאניוק מארצות הברית לישראל, ובספטמבר 1993 גורש ממנה. בזמן פרשת דמיאניוק בישראל והמשפט נגדו היה הנידון כלוא על פי החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם. בכתב האישום נטען שהנאשם הוא איוון האיום מטרבלינקה, שהזרים במו ידיו גז לתאים שבהם נחנקו מאות אלפי יהודים למוות. מלבד זאת נודע איוון האיום באכזריותו שניכרה במסכת התעללויות קשה ביהודים שצעדו אל מותם. רבים בציבור הישראלי גזרו את דינו של דמיאניוק עוד לפני שנפתח המשפט בפברואר 1987. זו הייתה נחלתם של שרים בממשלה, אנשי חינוך, אזרחים מן השורה ואנשי תקשורת שלא היססו להביע את עמדתם בסיקור הנרחב בנושא. כאשר פנה שר החינוך יצחק נבון לשר האוצר על מנת לקבל תקציב לתיעוד המשפט הוא ציין שלא יידרשו יותר מארבעה חודשים לסיים את העניין. היו שכינו את המשפט שעמד להיפתח בבנייני האומה בירושלים "משפט אייכמן השני". לאחר שגורש דמיאניוק כונה המשפט על ידי אחד המעורבים בו: "אייכמן לעניים". באפריל 1988 נמצא דמיאניוק אשם, ובית המשפט גזר עליו גזר דין מוות, לא לפני שהסביר שהוא נסמך בראש ובראשונה על עדויות הניצולים מטרבלינקה אשר זיהו את הנאשם כאיוון האיום. הקהל באולם לא הצליח לעצור את התרגשותו ופרץ בשירה ובריקודים. התפרצות השמחה הבלתי נשלטת הייתה מוקדמת מדי. בשלב הערעור נחשפו ראיות שהעלו ספק ביחס לזהותו של הנאשם כאיוון האיום, והן שהביאו לזיכויו. ב-22 בספטמבר עזב דמיאניוק את ישראל, והוא עשה זאת במחלקת העסקים של חברת התעופה הלאומית אל-על. נראה שאיתו "עזבה" גם הפרשה אשר הסעירה את מדינת ישראל במשך חודשים רבים. באמצעות ראיונות עם דמויות שהשתתפו באירועים, חשיפה של מסמכי ארכיונים והצגת טקסטים מתחומים שונים, ספרו של תמיר הוד מתמודד לראשונה עם השאלה: מדוע זכרנו לשכוח?
רסלינג
מאת: יובל בלומברג
תיאור: הסכם אוסלו הראשון נחתם על מדשאת הבית הלבן ב-13 בספטמבר 1993. אדריכליו הישראלים האמינו שהוא יביא לסיום סכסוך הדמים הישראלי-פלסטיני ויכונן מזרח תיכון חדש. אך התקווה התנפצה אל קרקע המציאות, ורחובות ישראל מלאו טרור חסר תקדים. מה השתבש?

בחיבור המעמיק, המקורי והקולח שאתם מחזיקים בידיכם, הכולל שימוש בחומר ארכיוני שראה אור רק לאחרונה, חושף יובל בלומברג את שהתרחש מאחורי הקלעים בעת רקימת ההסכמים, את המשא ומתן הגדוש מהמורות, את התככים הפוליטיים, את ההסתרות הקטנות והשקרים הגדולים, את החלומות, את האשליות – ואת ההתפכחות.

מלכודת אוסלו הוא מסמך היסטורי מרתק וטרגי שמאיר מחדש את קווי השבר הפוליטיים, המדיניים והמוסריים שמעצבים את מדינת ישראל כבר שלושים שנה. גם מי שתמכו בתהליך אוסלו וגם מי שראו בו אסון ימצאו בו דיון מפוכח על ההיתכנות לשלום, על המחיר ששילמנו, על הדרך להכרעת הטרור ועל עתיד החלום הציוני המשותף. לכל אלו נלווים גילויים מפתיעים ומטרידים על האירועים שימשיכו להשפיע עמוקות על חיינו עוד שנים רבות.
הוצאת סלע מאיר
מאת: חגי צורף, מאיר בוימפלד
תיאור: כיצד ניהלה ממשלת ישראל את מלחמת יום הכיפורים? איך הגיבו גולדה מאיר ובאי לשכתה ובראשם שר הביטחון משה דיין על הידיעות שהגיעו מהחזיתות והתהפוכות שהן שיקפו: מחרדה קיומית עד למהפך צבאי-מדיני ותחושת ניצחון. האם היו נתונים בפניקה או שהנהיגו את ישראל בקור רוח, באומץ ובנחישות? בעזרת יומן לשכת ראש הממשלה, ומסמכים נוספים שנחשפו בזמן האחרון, נגלית בספר בפעם הראשונה הדרמה שהתחוללה בלשכת ראש הממשלה, כשגולדה וממשלתה נדרשו להכרעות גורליות – צבאיות, מדיניות ואסטרטגיות. התיעוד מבליט את דפוסי מנהיגותם בהובלת המערכה עם פיקוד צה"ל, לצד המעלות והמורדות בשיתוף הפעולה המכריע עם ההנהגה האמריקנית בהובלתו של הנרי קיסינג'ר. ובתקופה שקדמה למלחמה, האם נכונה הטענה הרווחת שממשלת גולדה מאיר דחתה כל הצעה להסדר והביאה במו ידיה לפרוץ מלחמת יום הכיפורים? או שדווקא הציגה הצעות משלה להתקדמות לקראת שלום? האם הושיט סאדאת יד פייסנית לשלום או שנקט מדיניות נוקשה וקיצונית? מה חלקו של סאדאת ומה חלקם של האמריקנים בקיפאון שהוביל לפרוץ המלחמה? עם שאלות אלו מתמודד הספר, לאור מסמכים מקוריים רבים המתעדים בזמן אמת את העשייה המדינית של ממשלת גולדה לפני המלחמה וחושפים מציאות שונה מזו הידועה לציבור.
כרמל
מאת: חזי כאלו
תיאור: "האווירה הציבורית היא של התרת דם. השתלחות והתלהטות. יכול לקום אדם, לאו דווקא מוכר, לאו דווקא מתנחל, ולעשות מעשה. אנו מסמנים גורמי סיכון פוטנציאליים על סמך התבטאויות או על סמך ההערכות. אנו מרכיבים רשימות ואלבומים של גורמי סיכון. אני בפירוש מודאג, אני סבור שהאווירה יכולה לייצר מתנקשים שאינם מוכרים לנו כיום".

את הדברים הללו אמר בדיון מיוחד ראש האגף הלא-ערבי בשב"כ, חזי כאלו, שבוע לפני רצח ראש הממשלה יצחק רבין. יותר מ-25 שנה לאחר הרצח חוזר כאלו לתקופה הנוראה שקדמה לרצח, לתקדימים ולהסתה שאפשרו אותו ולעשרות הדוחות המודיעיניים, שנחשפים כאן לראשונה ומלמדים כמה התרעות ניתנו – וכמה מעט יושם בפועל.

בספר, שמביא לראשונה את גרסת אגף לעניינים לא ערביים לרצח, נוגע כאלו בכל הסוגיות שהסעירו את מדינת ישראל – מהפעלתו של אבישי רביב ("שמפניה") ועד הפעולות העלומות שננקטו והיו אמורות למנוע מהנורא מכול להתחולל.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: ארי שביט
תיאור: בית שלישי הוא נסיון אישי להבין מה קרה לנו: במה הצלחנו ובמה נכשלנו. מה מסביר את הנס הישראלי ואיזה איום קיומי חדש נשקף לו. איך ישראל התפרקה – ואיך ניתן להרכיב אותה מחדש. כי לא יהיה בית רביעי. מדינת ישראל היא ההזדמנות האחרונה של העם היהודי.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: עמרי בן יהודה, דותן הלוי
תיאור: אסופת המאמרים החלוצית הזאת בוחנת את עזה כמקום ישראלי, מקום בתודעה הישראלית, מחוצה לה ובתוכה פנימה. הספר מציע בחינה מקיפה של עזה כמקום וכדימוי בישראל באמצעות שלל דיסציפלינות הנוגעות בלימודי התרבות: היסטוריה של ישראל ופלסטין, שירה וספרות, קולנוע וטלוויזיה, אומנות ואדריכלות. לספר שתי עמדות עיקריות: ראשית, הוא בוחן את עזה, הרצועה והעיר, כהטרוטופיה של ישראל, כלומר כמקום משותף ובה בעת גם זר, זה שנמצא בתוך הגוף (בתוך הגבול) אך בשוליו. שנית, הוא בוחן את עזה בעיני המתבוננים עצמם, בעיני הישראלים, ונמנע במכוון מהגישה האוריינטליסטית המתיימרת לדעת את ״המזרח״ או לייצגו. במקום זאת, הספר מציע לימוד של ישראל עצמה ושל תרבותה, כפי שהיא משתקפת במראה העזתית. באמצעות עזה הספר שואל: מהו מרחב ישראלי בכלל?
הוצאת גמא
מאת: ענת הלמן
תיאור: כיצד ניסו מפרסמים בשנות המדינה הראשונות ובתקופת הצנע לשכנע ישראלים לרכוש מוצרים ושירותים? מה ניתן היה ללמוד על שייכותם המעמדית, האתנית, המגדרית, הגילית והדתית של הישראלים מדפוסי הצריכה שלהם? מה היו גורמי המשיכה אל מוצרים אמריקאים בתקופת המלחמה הקרה, וכיצד כבש הקולנוע ההוליוודי את לבבות הצופים הישראלים, אפילו בקהילות קיבוציות פרו-סובייטיות?

דגניה פינת הוליבוד: תרבות צריכה ופנאי בראשית המדינה מקיף את שמונה השנים שבין מלחמת העצמאות למערכת סיני. הוא מציג היבטים שונים של תרבויות הצריכה, הטעם והפנאי בשנותיה הראשונות של המדינה באמצעות מאות תצלומים, סרטים ופרסומות, מסמכים ארכיוניים וקטעי עיתונות. הספר מתאר מדינה הנקרעת בין הקוטב הפרטי והנהנתני שייצגה הוליווד, עיר הסרטים והזוהר האמריקאית, לקוטב הציבורי והמגויס אשר גולם בדמותה בפשטותה של דגניה, אם הקבוצות.
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי
מאת: סטיוארט אייזנשטאט
תיאור: ב־26 במרס 1979 רשם ג'ימי קרטר את הישגו הגדול ביותר כנשיא ארצות הברית. באותו יום הוא התייצב עם מנחם בגין ואנואר סאדאת על מדשאת הבית הלבן בוושינגטון כדי לחתום על הסכם השלום הראשון בין ישראל ואחת ממדינות ערב — הסכם שהנשיא קרטר היה האדריכל שלו. קצת יותר משנה אחר כך ספג קרטר את מפלתו הצורבת ביותר. זה קרה ב־24 באפריל 1980, כאשר שמונה חיילים אמריקאים נהרגו בניסיון כושל לחלץ עשרות בני ערובה אמריקאים שהוחזקו בשגרירות האמריקאית בטהרן בידי סטודנטים חסידי האייתולה ח'ומייני. כישלון המבצע פגע קשה בתדמית של קרטר, והיה מהסיבות המרכזיות להפסדו בבחירות לרונלד רייגן. אחד האנשים שעמדו לצד קרטר במהלך כל החודשים האלה של קידום יוזמת השלום ושל המשבר באיראן היה יועצו הבכיר סטיוארט אייזנשטאט, שבמקביל לעבודתו השוטפת תיעד בדפדפות הצהובות שלו את האירועים. עכשיו, כמעט חצי מאה אחר כך, אייזנשטאט מפרסם את ספרו ג'ימי קרטר, ישראל והיהודים. כשהוא חמוש ביותר מ־5,000 עמודי הדפדפות שבהן תיעד את כל המגעים שהיה נוכח בהם, ומגובה בראיונות עם עשרות מהאישים שהיו מעורבים בשתי הפרשות, אייזנשטאט מציג מבט מרתק, מבפנים, על האירועים הכבירים ההם שהשפעתם מורגשת עד היום בישראל ובעולם כולו.
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: אבירם ברקאי
תיאור: כבר 15 שנה שאבירם ברקאי חוקר את מלחמת יום הכיפורים. המלחמה שמדינת ישראל עדיין נושאת את מטענה הטראומטי. לאחרונה הוא הרגיש שדי. הגיע הזמן להשתחרר מלפיתתה. אבל לא לפני שיסגור עוד פינה אחת — איך קרה שהאחרונים לדעת על המלחמה, ולהתכונן כראוי לקראתה, היו דווקא מי שפגשו בה ראשונים — הלוחמים המועטים בסיני וברמת הגולן?

ברקאי שקע בפרוטוקולים, צלל לנבכי הארכיונים, ניהל שיחות ארוכות עם לוחמים, מפקדים וחוקרי מודיעין. הממצאים המטרידים נערמו. רשימת האחראים התארכה (לא, אי אפשר להטיל את הכול על אמ"ן ו"הקונצפציה"). שורת החמצות קשה לעיכול נחשפה. פתאום הייתה מלחמה מספר את סיפורה של יממה אחת. שבת, יום כיפור, אוקטובר 1973.

שבת שכמעט כל מה שהיה יכול להשתבש בה — השתבש. שבת שכמעט כל מה שהיה צריך לקרות בה — לא קרה. שבת שטרפה את החיים של דור שלם. אולי גם את אלה של ברקאי.
כנרת, זמורה דביר בע"מ
הצג עוד תוצאות