נמצאו 253 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: דוד לוריא
תיאור: ספר זה עוסק בהשוואת גרסתו של יוספוס פלביוס למגילת אסתר, הכלולה ב"קדמוניות היהודים", למקורות שהיו עשויים להיות לפניו. העבודה ההשוואתית העלתה שהמקורות בכתב שנמצאו לפני יוספוס היו "תרגום השבעים", על שני נוסחיו ותוספותיו, או חלקים מהם, לצד נוסח עברי קדום המיוצג בחלקו על ידי נוסח המסורה. כמו כן הסתייע יוספוס בדרשות, אשר בזמנו עדיין היו על פה, אך את רוח הדברים הכיר ואותם ניתן למצוא כיום במדרש. יוספוס לא ראה את עצמו מתרגם קפדן וקַרְתן הנוהג רק על פי הנוסח המילולי הישיר של המקורות שהיו לפניו. הוא שׂם עצמו, מטעם עצמו, כמי שמכיר בערך עצמו וגם נושא בשליחות עליונה – להביא את קורות עמו בפני משכילי העולם הנאור. אגב כך הוא גם נטל לעצמו את עמדת שליח עמו ושופרו, הראוי מתוקף רקעו הייחודי להפריך את דברי הנאצה נגד הליכות היהודים ומוצאם הנחות. מתוך כל אלה יש לראות את ההיקף הרחב של התוספות שהכניס לנובלה, ואלו מבטאות את מעורבותו האישית והנפשית בעלילה.   משנקרתה ליוספוס ההזדמנות לעסוק בסיפור אסתר הוא הרחיבו ושכללו מעבר לכל תיאור מקראי אחר שהביא ב"קדמוניות היהודים". יוספוס, כמו בחייו גם בכתיבתו, השכיל לשלב שני עולמות: מהמדרש ומהכתבים של יהדות זמנו שאב את הפרטים ואת הלגיטימציה לעלילה, ומהעולם ההלניסטי אימץ את הסגנון הספרותי המשובח, וזה סייע לו להעמיד חיבור שישרת היטב את כוונתו האפולוגטית ויתאים לטעמו האישי של קהל קוראיו.
רסלינג
מאת: תמר ורדיגר
תיאור: ספרה של תמר ורדיגר מציע קריאה חדשנית ומאלפת בספר בראשית. מחקרה מפליא לשזור פואטיקה, מתודולוגיה ואידיאולוגיה. הנחת המוצא של הספר היא שספר בראשית הוא בראש ובראשונה יצירה אידיאולוגית, יצירה שנועדה להנחיל לקוראיה השקפת עולם מסוימת. בהתאם לכך, ספר בראשית מעצב את סיפוריו כך שתהליך הקריאה בהם מביא להטמעת עיקרי האידיאולוגיה המקראית. הספר בוחן את שימושו של ספר בראשית במרכיב הסיפורי אשר מרתק את הקהל הרחב ביותר – הציפייה לעתיד. הוא מראה כיצד ספר בראשית יוצר ציפיות ומשחק בהן, וכך בונה עבור קוראיו תהליך קריאה מעניין וחווית קריאה עשירה במיוחד. דרך תהליך קריאה זה משודרים יסודות האמונה המקראית: היות אלוהים כל-יכול וכל-יודע, היות האדם בעל בחירה חופשית, החובה לעשות צדקה ומשפט ותורת הגמול. פרק המבוא מציג את התשתית התיאורטית, אשר מבוססת על גישתו של מאיר שטרנברג. בפרקים הבאים נבחנות ציפיות מסוגים שונים במגוון יחידות סיפוריות. הפרק הראשון עוקב אחר המהלך הארוך והמסובך של ציפייה מרכזית בספר בראשית, ציפייה שיסודה בהבטחה האלוהית לאברהם "ואעשך לגוי גדול". הפרק השני, העוסק ביחסי יעקב ולבן, בוחן מערכת ציפיות שראשיתה בתכנון האנושי. הפרק השלישי עוסק בציפיות פרי זיהוי של תבניות אנאלוגיות. באמצעות ניתוח קווי הדמיון והשוני בין האנלוגיות (למשל, שלושת סיפורי "אחותי היא") מתגלה לקורא כיצד הסיפורים החוזרים יוצרים ציפיות לחזרות וכיצד הם משחקים בציפיות באופן כזה שמשרת את האידיאולוגיה המקראית. כך מתגלה תופעת הסיפורים החוזרים לא כאילוץ אלא כחלק מאמנות מדויקת ופונקציונלית. מעבר לשילוב המרשים בין קריאה צמודה לניתוח מבוסס ומוקפד, ובין אמנות הסיפור לאמונה המקראית, חשיבותו של הספר נעוצה בצוהר שהוא פותח להבנת סוד השפעתו של ספר בראשית על קוראיו הרבים.
רסלינג
מאת: גדעון סטטמן
תיאור: כיצד הפכה תפילת כל נדרי מ”מנהג שנדחה” מימי הגאונים לסמל המובהק לפתיחת יום הכיפורים? במה זכה גדליה בן אחיקם, פקיד ממונה של מלך בבל, שיום הירצחו ישפיע על הלוח העברי במשך 2,500 שנה? לאן נעלמו ילדיו של משה רבנו, שלא השתתפו במעמד הר סיני? מדוע הטילו חכמינו ספק בקדושתה של מגילת אסתר? בניסיון אמיץ להגיע לפתרון החידות הללו ורבות אחרות העולות מבין השורות של הטקסט המקראי, ספרות ההלכה ומקורות נוספים בהיסטוריה, מוליך ”קורא בין השורות” את הקורא בשילוב מרתק של קריאה מסורתית וחדשה במקורות מוכרים יותר ומוכרים פחות, מתקופות שונות. המחבר, גדעון סטטמן, הוא בוגר ישיבת ההסדר ”הר עציון” באלון שבות ובעל תארים בהיסטוריה ובארכיאולוגיה מהאוניברסיטה העברית ומאוניברסיטת בר אילן. השילוב הייחודי לסטטמן, של בקיאות במקורות ההלכתיים והאגדיים ועימותם עם עובדות היסטוריות וממצאים מתחום הארכיאולוגיה, מאפשר לו לשפוך אור חדש על עולם עתיק אך מורכב ודינמי מאין כמוהו, במבט עכשווי ורענן. בראשית הייתה הגמוניה, או כך לפחות מבקשים לספר לנו במקורות עתיקים. המגע בין החכם היושב על כיסאו של משה רבנו ומעביר לעם את תורת ה’ לבין האדם הנמצא בשדה, מרוחק מכל התגלות, לא התנהל באופן ישיר. מערכת שלמה של מתווכים פעלה לשימור הידע בידי בעלי הסמכות. מהפכת הנגישות של אוצרות הרוח לכל דורש, הן בתרבות הספרים המודפסים ושבעתיים בתרבות המהפכה הדיגיטלית, שחררה את התורה לכל דורש ונתנה בידו של כל אדם את רשות הקריאה, העיבוד והיצירה המחודשת. כזה הוא הספר ”קורא בין השורות” של גדעון סטטמן. ניכר מכל פסקה ומאמר שלשולחנו ישבו חכמי כל הדורות כולם. חכמי הפרשנות, חכמי המחקר ההיסטורי, הארכיאולוגי ועוד כלים מכלים שונים. את כולם אסף סטטמן לחיקו, הפנים, עיבד והגיש לשומעיו בצורה נהירה וקולחת. זוהי מלאכת תיווך נפלאה שמאפשרת לכל מי שליבו חפץ וזמנו זעום להגיע לשכיות החמדה של חוכמת הדורות כולם בנחת ובשמחה.
מאת: אליהו עסיס
תיאור: יחסם של המקורות המקראיים לאדום איננו אחיד, והוא אף משתנה מקצה לקצה. מצד אחד אדום נתפס בכמה מקורות כאח של ישראל, ומצד שני במקומות רבים אחרים העוינות המופגנת כלפיו היא עצומה. בספר זה המחבר מבהיר את היחסים המורכבים בין ישראל ואדום ומנסה להסביר את יסודם של יחסים אלה ואת תפקידם במקורות המקראיים הרבים.
תבונות
מאת: יעקב מדן
תיאור: שנים רבות עוסק הרב יעקב מדן, ראש ישיבת הר עציון, בהוראה ובכתיבה על פשוטי המקראות ודרכם של חז״ל בכל ספרי המקרא. בספר זה כונסו עשרים ממבחר מאמריו המוקדשים לפרשיות שונות בספרי הנביאים והכתובים. המאמרים פורסמו לאורך עשרות השנים האחרונות בבמות שונות, חלקן ידועות וחלקן כמעט אינן מוכרות לציבור. נוספו עליהם גם פרקים חדשים שזהו פרסומם הראשון. קיבוץ הדברים אלו לצד אלו מאפשר לקורא מבט רחב והיכרות מעמיקה עם דרכו של המחבר ועם הצוהר שהיא פותחת לספרי הנביאים והכתובים. ראייתו של הרב מדן את ספרי הנביאים והכתובים מאירה לא אחת פרשיות קשות ועמומות באור חדש ובהיר. בהיותה תורת חיים לא נעדרת ממנה גם פרשנות עכשווית, המקשרת בין הסיפור המקראי לבין התרחשויות שונות בעולמנו אנו.
תבונות
מאת: יעקב מדן
תיאור: מדוע שבה נעמי ערירית לשדות בית לחם? כיצד נספחה רות המואבייה לעם ישראל ומהו טיב גיורה? מדוע דווקא מזיווגם של רות ובועז הנצה מלכות ישראל? ומדוע נפגשו דווקא בגורן ובאישון לילה? הספר תקווה ממעמקים - עיון במגילת רות מציע תשובות מפתיעות לשאלות הללו. הרב יעקב מדן מוליך את הקורא במסע מרתק, החל בלוט ובנותיו, דרך מעלליהם של אנשי מואב בתקופת נדודי ישראל במדבר, וכלה במלכות בית דוד. מתוך עיון מקראי, היסטורי, רעיוני והלכתי, מציג הרב מדן תמונה מגובשת של כור מחצבתה של מלכות ישראל.
תבונות
מאת: יעקב מדן
תיאור: דרכו הייחודית של הרב יעקב מדן מתייחסת אל דוד כאבי המלכות האהוב על ה', ועם זאת אינה מתעלמת מתוכחות הנביא ומעדות פשט המקרא. תובענות מוסרית, רגישות פסיכולוגית ורקע צבאי וגאופוליטי נשזרים למארג אחד, שהבריח התיכון בו הוא אמונה רבת עצמה בה', בעמו ובבחיריו.
תבונות
מאת: יצחק פלג
תיאור: איציק פלג מזמין אותנו לצאת איתו למסע ספרותי בעקבות מסעי האבות במקרא. הספר מלווה את היחס החיובי של המספר המקראי למסעותיהם של האבות אל הארץ המובטחת. אברהם אבינו נענה לצו האל שאמר לו "לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ […] אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ" ועלה ארצה. אבל בעקבות רעב שפקד את הארץ החליט אברהם לרדת מצרימה. לא היה זה מקרי שהירידה מהארץ גררה איתה צרות שהעמידו את שרה, אֵם האומה, בסכנה בבית פרעה. המספר המקראי חש אי-נחת מירידתו של אברהם למצרים ואף מבקר את המעשה – כשנקלע יצחק למציאות של רעב, כמו הרעב בימי אברהם אביו, אמר לו האל במפורש: "אַל תֵּרֵד מִצְרָיְמָה". אפשר להתרשם שיש בדברי האל נימה של ביקורת ביחס לירידתו של אברהם. אברהם הוא העולה והיורד הראשון. המקרא מעמיד את הארץ המובטחת במרכז. המסע אל הארץ מוגדר במקרא כעלייה, כמעשה חיובי. בכל מסע אל הארץ יש התקרבות לאל (מילולית ומטפורית) השוכן בה – לכן אין זה מפתיע שאבות התנועה הציונות המודרנית ראו במקרא מקור השראה. כמו כן, בספר מוקדש דיון נרחב לסיפור חלום יעקב. יעקב חלם חלום ערב ירידתו מהארץ. האל מתגלה אליו ומבטיח להשיבו ארצה. סיפור חלום יעקב מתפקד כ"שיקוף מזערי" של מסעי האבות בסיפורי המקרא.
רסלינג
מאת: מירון ח. איזקסון
תיאור: השירה היא אפשרות נוספת לתפיסת העולם והמציאות. ספרו החדש של מירון ח. איזקסון מבקש להציע קריאת משורר בפרשיות התורה: האירועים והדמויות מקבלים משמעות מקורית ולעִתים מפתיעה, כל זאת מתוך נאמנות רבה לפסוקי התורה עצמם. מסתבר שהפלאיות הטמונה בתורה מאפשרת לגלות בה פנים נוספות ובכך לחזק את התפיסה שהתורה עצמה היא מעין שירת הדורות הנמשכת. קרבה לשונית בין מילים שונות, ביטויים המאפיינים דמויות מסוימות דווקא, שכבות נפשיות נסתרות – כל אלה צפוֹת ובאות לידי ביטוי בפירוש הייחודי והרגיש המוצע כאן.

ספרו של איזקסון אינו מתיימר להיות מאמרוֹ של תלמיד חכם ולא פרשנות מחייבת, אלא פועל יוצא של קריאה, לימוד ושיחה של שנים רבוֹת בתודעתו של מאמין ומשורר.
רסלינג
מאת: דניאל פרידמן
תיאור: הרצחת וגם ירשת הוא ניתוח משפטי ופוליטי חדשני של סיפורי המקרא, אגב השוואתם לאגדות מהמיתולוגיה, למקורות ספרותיים קלאסיים, לאירועים היסטוריים ולכמה מנקודות המבט של המשפט המודרני. הספר גם בוחן את הרקע ההיסטורי לגלגולי הנבואה הישראלית הקדומה ולעליית ירושלים בתודעת עם ישראל לכדי בירת הנצח שלו. הספר גם דן בשינוי הדרמטי של הנסיבות בישראל בת ימינו, שהשפיעו על הפסיקה בבעיית “מיהו יהודי”, המעסיקה אותנו מאז ימי עזרא הסופר. המהדורה הראשונה של הרצחת וגם ירשת יצאה לאור בשנת 2000 והיתה לרב-מכר. זוהי מהדורה שנייה מורחבת של הספר.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: מיכאל חיוטין
תיאור: חיבור זה בוחן עשר יצירות עתיקות מהאוצר הספרותי של עם ישראל: ארבע מספרות המקרא שהתקדשה (יונה, אסתר, דניאל ומגילת רות), ושש מהספרות החיצונית (טוביה, שושנה והזקנים, יהודית, אחיקר, יוסף ואסנת ויציאת מצרים). דרך קריאת כתבים אלה בהקשרם ההיסטורי, המחבר מבקש לחשוף כיצד התגייסו למאבק על דעת הקהל של החברה היהודית בעיקר בימי הבית השני ובדורות הראשונים אחר חורבנו. בזכות חשיפה זאת, הקורא יגלה כי כבר באותם ימים רחוקים הכל היה פוליטי.
כרמל
מאת: מיכאל ריז'יק
תיאור: בשנת תשע”ח התקיים באקדמיה ללשון העברית כינוס מדעי בין־לאומי בעברית המקרא בהשתתפות מלומדים מהארץ ומחוץ לארץ. בקובץ בעריכת מיכאל ריזי'ק כלולים תשעה־עשר מאמרים המבוססים על ההרצאות שנישאו בכינוס. המאמרים עוסקים במגוון עשיר של סוגיות במחקר המקרא בכלל ובחקר לשון המקרא בפרט. בסוגיות הנדונות: יחסי הגומלין בין ביקורת המקרא לחקר העברית המקראית, ענייני מסורה ונוסח, שאלות תחביריות ודקדוקיות בלשון המקרא, עיונים באוצר המילים המקראי ובגיזרונן של מילים וסקירות על לשונם וקווי אופיים של ספרי מקרא.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: שמאי גלנדר
תיאור: ספר זה מציג את ספר "קהלת" כחיבור אחיד אשר רעיונותיו עקביים, והם מצטרפים לתפיסת עולם מקיפה; כמו כן, בניגוד למקובל בספרות המחקרית, "קהלת" מוצג כחיבור המשקף ראיית עולם אופטימית: הביקורת של קהלת אינה מופנית נגד העולם, סדריו ודרכי התנהלותו, אלא היא מכוונת נגד האדם המחמיץ את ההווה, את מה שהעולם מזמן לו, את האפשרות ליהנות מהקיים והמצוי. הפרק הראשון של הספר מתאר כיצד האדם מחטיא את חייו בדרכים שונות: במאמציו הבלתי פוסקים להבטיח את עצמו מפני העתיד שאינו נתון לשליטתו, בשאיפותיו להצטיין, להיות יחיד במינו ולהגיע אל השלימות בתחום אחד או בתכונה אחת, מבלי שיכיר בכך שה"טוב" הוא נחלת חלקו של מי שחובר אל כל החיים. האדם, על פי קהלת, מתרפק על העבר מבלי שיידע שההווה אינו נופל בטיבו מן העבר. עניינו של הפרק השני בהמלצותיו החיוביות של קהלת, בהן דרכים שונות למצות את מה שבהישג ידו של האדם. הפרק השלישי מציג את אמונתו של קהלת המבוססת על ההכרה שהשלימות וההרמוניה הן בידי האל שעשה את הכול "טוב בעִתו", והוא גם האל שהעניק לאדם את היכולת ליהנות משגרת החיים ולשמוח בהם, בעוד שהחוטא הוא מי שמבקש לתקון את המעוות, להשלים או להחסיר, ובכך הוא נמנע מלהכיר במגבלותיו לעומת השלימות המצויה "בשמים". הפרק הרביעי מציג את הפתיחה והסיום כמסגרת רעיונית פיוטית, שמשמעותה המלאה נפרשת במהלך העיון באופן מפורט.
רסלינג
מאת: ז'אן-ז'רר בורשטיין
תיאור: "החיבור שלפנינו הוא הצעה לקריאה פסיכואנליטית לאקאניאנית בפרשות השבוע. זהו פרויקט תובעני ומתמשך של הפילוסוף והפסיכואנליטיקאי החשוב ז'אן-ז'ראר בורשטיין, שבו הקריאה בפרשות השבוע מאפשרת, בעיניים מודרניות עכשוויות ומדעיות, לבחון מחדש יסודות של התרבות המערבית ורעיונות הומניסטיים שמתעוררים מתוך השיח המקראי. אין זו קריאתו של המאמין, גם לא של הכופר; זוהי קריאתו של הנענה לתת לפרשנות של הלא־מודע להיות האצבע המורה בזמן הקריאה בתורה." ד"ר חנוך בן־פזי, המחלקה למחשבת ישראל, אוניברסיטת בר־אילן
אדרא - בית להוצאת ספרים אקדמיים
מאת: ארז כסיף
תיאור: מאמץ אינטלקטואלי-תרבותי עצום הושקע בחידת פיצוח חוטריה ההיסטורײם של היהדות, שלו היו שותפים – להוציא היסטוריונים של היהדות – חוקרים ממנעד דיסציפלינרי רחב וביניהם סוציולוגים, פילוסופים ופסיכולוגים. שערו הראשון של חיבור זה מציע לקורא הצצה ביקורתית בחלק מנכסי צאן הברזל הספרותײם הללו. שערו השני שוזר נרטיב חדשני לענײן מקורותיה של היהדות. הוא מציע להבין את משמעותה ההיסטורית של היהדות כנעוץ בפרקטיקה הפולחנית שלה כעבודת גװיל כדת ספר – ופחות מתוך חומרי המשקע הרעיונײם-תיאולוגײם שסיפקה. על פי הטיעון שעומד במרכז הדברים, יהדות הגװיל היא במקורה מיזם אימפריאלי-פרסי אחמני(, הקשור בטבורו באתגרים הגיאו-פוליטײם והכלכלײם, שעמדו בפני האימפריה הדריוסית באמצע המאה החמישית לפנה"ס יותר מאשר בתרבות היהודאית העתיקה מתקופת הבית הראשון. שערו השלישי מבקש להציג לקורא חלק מההשלכות ההיסטוריות לטװח הקצר והארוך של דינמיקה היסטורית זו. בטװח הקצר, הוא מציע להבין את ההיסטוריה של תקופת הבית השני לאור התפקיד הכלכלי שמילא בית המקדש, החל מתקופתם של עזרא ונחמיה 'מקדשי הגװיל' ועד החרבתו במרד הגדול. בטװח הארוך, יהדות הגװיל העזראית היא הפיגום ההיסטורי למופעיה של הקנאות הפונדמנטליסטית לצורותיה ביהדות, בנצרות וביתר שאת באסלאם – והיא מבשר חשוב של לאומיות 'הדם והאדמה' על גלגוליה המודרנײם. כמו כן מציג החיבור בפני הקורא העברי את הרעיון, כי יהדות ההלכה היא במידה רבה תגובה להצלחתה הפנונמנלית של הנצרות החל מהמאה השנײה, כך שהאחרונה השפיעה על היהדות לא פחות משהושפעה ממנה.
אדרא - בית להוצאת ספרים אקדמיים
מאת: רונן לוביץ
תיאור: אדרב"ה – אוסף דרשות רונן בפרשות התורה אוגד בו מבחר מאמרים המנסים לדלות מבארה של תורה רעיונות ותובנות הרלוונטיים להלכי הרוח ולהוויית החיים של זמננו, מתוך התמקדות בכמה תחומים עיקריים: אתגרי התחום האישי: בדידות, עומס יתר, קשיים בניהול הזמן, עודף בחירה, רף ציפיות גבוה, הארכת תוחלת החיים וכדומה; עבודת המידות: נתינה, ענווה, ריסון, אכפתיות, עין טובה, הכרת תודה, התרחקות ממחלוקת, שליטה בכעסים ועוד; סוגיות חברתיות, כגון חירות האדם וזכויותיו, יחס כלפי האחר, יחסי גברים ונשים ועוד; ערכים ודילמות מוסר דוגמת המתחים שבין קנאות למתינות, בין נקמה לפיוס, בין פרישות לפריצות, בין טהרנות לטהרה, בין מוסר טבעי למוסר התורה וכדומה. הביטוי ”אדרבה" במשמעות של ההפך הוא שם ההולם מאמרים רבים בספר המציעים לימוד של פרשיות המקרא מזווית שונה מהמקובל, ומאירים אותן באור חדש המדבר לליבו של בן המאה העשרים ואחת. המחבר השכיל לפרוס רעיונות עמוקים בסגנון קולח וקולע לצד שילוב סיפורים קצרים ופתגמים.
שאנן : המכללה האקדמית הדתית לחינוך - הוצאה לאור
מאת: יהושע ליברמן
תיאור: לתהליכים ולאירועים כלכליים נודעת השפעה משמעותית, ופעמים מפליגה, על חיי היום-יום שלנו. באופן טבעי, מקומם של אלה אינו נפקד מפרשיות התורה שהיא תורת חיים. בחלק מהן אזכורים כלכליים מוצגים בגלוי ובאופן ישיר, כמו ניהול המשק הלאומי המצרי בידי יוסף; בפרשיות אחרות הם משתקפים במצוות חברתיות כגון החיוב להותיר לקט, שכחה ופאה לעניים; ויש מהן שאינן מתייחסות לתופעות כלכליות במפורש, אם כי אלה ממלאות תפקיד חשוב כרקע לפסוקי הפרשה, מאחורי הקלעים, כדוגמת מערכת הרגולציה מרצון המסתתרת בתוככי הלכות כשרות המזון. חז"ל כינו את הפעילות הכלכלית שבה שקוע האדם בשם 'קמח'. מטבע לשון זה שימש בפיהם כאבן פינה לאמרתם המכוננת: "אם אין קמח אין תורה". בתרגום לשפה בת זמננו מכוונים אותנו חכמים להבנה שלא ניתן לקיים חיי רוח, בלי תפקודה הסדיר של מערכת כלכלית תומכת. מתוך רצון לאפשר לקוראים להתמקד, נבחר נושא כלכלי אחד בכל פרשה. הדיון בו נפתח בפסוקים מהפרשה, עובר לאפיון כלכלי שלהם, בונה מסגרת מושגית הלקוחה מתחומי הכלכלה ומנהל עסקים, מתקדם על בסיסה לאוסף מקורות תורניים, מחקריים, וכלליים ממין העניין, ומגיע בסיומו לתובנות ומסקנות מתבקשות. הספר כולו נותן ביטוי למבט על פרשיות התורה מזווית לא שגרתית, מעוררת מחשבה, ואף מפתיעה.
תבונות
מאת: יוסף פריאל
תיאור: פירוש מגוון ורחב בהיקפו, בסגנונו ובמקוריותו הוריש לנו פרשן המקרא הצרפתי בן המאה הי"ג ר' חזקיה בן מנוח אשר מכנה בהקדמתו את שם החיבור "חזקוני". הפירוש שימש – ומשמש - רבים מלומדי המקרא וחוקריו, אך טרם נחקר ביסודיות ובשיטתיות. ספר זה מבקש למלא את החלל המחקרי ולעמוד על מאפייני פרשנות חזקוני, מקורותיה, ייחודיותה, עצמאותה ומקוריותה.

לב ליבו של הספר הוא הטענה כי רבים מפירושי חזקוני צבועים בגוונים עזים של פרשנות רגשית – פרשנות המבקשת לעמוד על מחשבותיהם ורצונותיהם של אישי המקרא ונושאת אופי תמים ועממי לצד הבנה מעמיקה של נפש האדם וחייו.

בספר מצויה גם סקירה תמציתית ומאירת עיניים של פרשנות המקרא היימי-ביינמית-ובכלל זאת קובצי פירושים בלתי מוכרים ופירושיהם למקרא של חסידי אשכנז
תבונות
מאת: אליהו עסיס
תיאור: עומדו על מכונו, תפס המקדש מקום משמעותי בקשר שבין עם ישראל לבין אלוהיו. עם החורבן, סבר העם שהוא נידון להיות מרוחק ומסולק מעם ה', וכי ניתק קשר הברית בינו לבין אלוהים. עניין זה מתבטא גם במגילת איכה שלאורך הדורות קראו אותה רבים בעיקר כדי לקונן על החורבן של המקדש הראשון, וברבות הדורות גם על חורבנו של הבית השני, ועל הגלות הארוכה הקשה שבאה בעקבותיו.
תבונות
מאת: שמואל אחיטוב
תיאור: ספר דניאל הוא מהמאוחרים שבספרי המקרא, אם לא המאוחר בהם. חיבורו מגיע עד רדיפות היהודים על ידי אנטיוכוס הרביעי אפיפנס, ומסתיים עוד לפני שחרור ירושלים וטיהור המקדש. הספר דו-לשוני, ארמית ועברית, נכתב באותה תקופה, התקופה ההלניסטית בשני מקומות שונים, בבבל ובארץ-ישראל (הפרקים הכתובים ארמית, מתורגמים לעברית עמוד מול עמוד).

זה הספר היחיד במקרא הנוגע גם בתחיית המתים. נספח מיוחד הוקדש לסקירת התפתחותו של רעיון הישארות הנפש ותחיית המתים.

"מקרא לישראל" הוא פירוש חדיש ומקצועי למקרא, הנסמך על רובדי התרבות היהודית לדורותיה. הפירוש שם לו למטרה בין השאר את המשימות הבאות: להתחשב במיטב הידע על נוסח המקרא, להעריך את הצד האמנותי של המקרא, להביא את מיטב הידע על לשון המקרא, להביא את סברות המחקר על התהוות הספרים, לתאר את הצד ההיסטורי של המקרא.
עם עובד
מאת: עומר מינקה
תיאור: האם לתנ"ך ישנה עמדה ביחס לסוג המנהיגות הפוליטית הראויה בישראל? כיצד מביעים סיפורי התנ"ך את אמירתם הפוליטית באמצעות היבטים משפטיים? מה תפקידו של הקורא בתהליך? ספר זה מקיף את מכלול הסיפורים הפוליטיים שחותמים את ספר שופטים; הוא בוחן לראשונה בחינה משפטית-ספרותית שיטתית את המבע הפוליטי המתקיים בהם. באמצעות שימוש חדשני במתודולוגיה רב-תחומית, המשלבת תובנות מתחומי הספרות הכללית, חקר המזרח הקדום, המשפט ומדעי החברה, מוארים הסיפורים בסוף ספר שופטים באור חדש היאה לתפקידם הספרותי כשלב ביניים בין תיאורי השופטים לבין סיפורי הממלכה הישראלית. בזו אחר זו מוצגות דמויותיהם ועלילותיהם הטרגיות של מיכה ואמו; הפילגש האומללה ואדונה הלוי; בני דן אל מול אלימות שבטי ישראל; זקני העדה; בתולות יבש גלעד ושורדי הטבח בבנימין. כך, באמצעות הקריאה החדשנית המוצעת, נשמעים לראשונה קולותיהם המושתקים של דמויות אלו ואחרות; הם מצטרפים לכדי אמירה נורמטיבית רועמת שמתגלה כאחת מאבני הבניין של הסיפור. ספר זה, פרי מחקר ארוך ומקיף, נוגע בעצבים החשופים של סוגית דגם המנהיגות הראוי על מנת לאפשר התנהלות נורמטיבית תקינה בממלכה שבדרך – כל זאת דווקא על רקעם ההיסטורי של הימים שבהם אין מלך בישראל, שבהם איש הישר בעיניו יעשה.
רסלינג
מאת: תמר מאיר
תיאור: במרכזה של מגילת רות עומדת הצטרפותה של אישה מואבייה לעם היהודי. הדבר מעורר בעיה חמורה, אשר הקובץ המדרשי הקדום "רות רבה" מתמודד עמה: לפי התורה, עמונים ומואבים פסולים מלהצטרף אל העם היהודי גם לאחר דורות. דרשת הפסוק "עמוני ולא עמונית, מואבי ולא מואבית", אשר טוענת שהאיסור חל על גברים בלבד, עשויה להכשיר את התקבלותה של רות. אלא שהלכה זו מתוארת בסיפורי המדרש כמעוררת מאבק עז אשר לא שכך גם בתקופתו של דוד המלך, צאצאה המפורסם של רות. בספר "נערה מואבייה" מעיינת תמר מאיר באופן שיטתי בסיפורים שבליבת המדרש – סיפורים דרשניים ומעשי חכמים; היא בוחנת באמצעותם את האידאות שכיוונו את העריכה של "רות רבה", מתוך ההנחה שדווקא הסיפורים, בהיותם טקסט החורג מהרצף הפרשני, משקפים את מגמותיו של העורך. המחברת מראה כיצד שאלות ההתקבלות של רות המואבייה ושל ההלכה כרוכות זו בזו, כמו גם זאת ששאלת התקבלותה של רות משמשת עבור חז"ל מקרה בוחן לשאלה של התקבלות הלכות חדשות, שאלה בעלת חשיבות מכרעת בעולמם של חז"ל. אפשרות הקבלה של האישה החדשה, וכמוה של ההלכה החדשה, מבוססת על הדיאלקטיקה של מסורת מול חידוש. זהו אמנם חידוש, אך יש לו בסיס מוקדם ומוסמך. המדרש וסיפוריו מציגים התבוננות עצמית של חז"ל ביחס לאופנים שבהם מתבצעת עבודתם כמחדשים וכמשמרים. שאלות אלו, שהעסיקו את החכמים והפרשנים היהודים במאות הראשונות לספירה, הן משאלות היסוד של מחשבת ההלכה. העיסוק בהן בספר זה עשוי לתרום לדיון פרדיגמטי בשאלות של התחדשות ההלכה גם בדורנו.
רסלינג
מאת: יוסף עופר, יהונתן יעקבס
תיאור: ספר זה מציג כשלוש מאות קטעים שהוסיף ר' משה בן נחמן (רמב"ן) לפירושו לתורה בעלותו לארץ ישראל בסוף ימיו. קטעי התוספת זוהו על פי רשימות עדכון ששלח רמב"ן עצמו ושלחו אחרים אל ארצות הגולה, וכן על בסיס בדיקה השוואתית מקיפה של כל כתבי-היד של פירוש רמב"ן לתורה המצויים כיום בעולם (כחמישים במספר). בראש הספר בא מבוא מקיף הדן בתופעת התוספות ובניתוח הממצאים מכתבי-היד וסוקר את הסיבות והמניעים לתוספות. עיקרו של הספר הדיונים הפרשניים המפורטים בכל קטע וקטע, שמטרתם לבאר את מניעיו של רמב"ן בעת שהוסיף על כתיבתו הראשונה. בספר עצמו – וכן באתר במרשתת המלווה אותו – מוצגים הנתונים המפורטים על קטעי התוספת והעדויות להם ברשימות התוספת ובכתבי-היד. מודעות של לומדי הפירוש לשלבי הגיבוש של הפירוש בכללו ושל כל קטע בפני עצמו מוסיפה ממד חדש לעיון הפרשני, ויש בה תרומה משמעותית להבנת דרכו של רמב"ן, לפתרון קשיים בדבריו ולהבהרת כוונתו. על כן הספר מהווה כלי עזר רב חשיבות לחוקרי רמב"ן, ללומדי תורתו ולאוהביה.
האיגוד העולמי למדעי היהדותהמכללה האקדמית הרצוג - רשות המחקר
מאת: יוחנן קאפח
תיאור: ר' יוסף חיון היה מגדולי רבני פורטוגל בדור שלפני גירוש ספרד. בין תלמידיו נמנים ר' דוד ב"ר שלמה ן' יחיא ור' יוסף יעבץ החסיד, ואף ר' יצחק אברבנאל פנה אליו בצעירותיו בשאלות. פירושו המקיף של חיון לספר ירמיהו כולל חלוקה של הספר לנבואות ופרשנות מדוקדקת לכל פסוק, על צדדיו הלשוניים והרעיוניים. הפירוש יוצא לאור לראשונה במהדורה זו מתוך כתב יד יחידי הנראה להיות אוטוגרף. כתב היד כתוב בכתיבה מזרחית קשה לקריאה והוא פוענח במומחיות על ידי המחבר, תוך שימת לב למחזורי התיקונים וההגהות שבו. מהדורה ביקורתית זו כוללת גם מבוא נרחב על ר' יוסף חיון, על פירושו זה ועל דרכו הפרשנית למקרא.
המכללה האקדמית הרצוג - רשות המחקר
מאת: יוסף רוט-רותם
תיאור: מגילת רות הוא אחד הסיפורים הנפלאים והמרגשים ביותר שנכתבו בספרות העולם ביחס לאהבה לצורותיה השונות. עם זאת, מגילת רות נותנת בידינו מפתח להבנת הגלגולים השונים שעם ישראל, ולא רק עם ישראל, עבר לדורותיו. כך, למשל, מקובל בתרבות עם ישראל שהמשיח, אשר עתיד לגאול את עם ישראל ואת כל העמים, יהיה ממוצא בית דוד. אולם דווקא עובדה זו יצרה בעיה, שכן על פי המסופר במגילה, רות, אשר ממנה יצא דוד המלך, היא מואביה. והרי על המואבים נאמר במפורש: "לא יבוא עמוני ומואבי בקהל ה' גם דור עשירי לא יבוא להם עד עולם". ובכן, מסתבר שבעיה זו ליוותה וכנראה מלווה את עם ישראל לדורותיו, ואין לדעת כיצד בעיה זו תיפתר. אף על פי כן, סיפורי האהבה המסופרים במגילה, במיוחד מערכת היחסים בין רות לחמותה נעמי, הם יוצאי דופן בספרות העולם ונקודת ציון להתהדר בה.

פירושו של יוסף רוט-רותם חושף בפנינו בצורה רגישה ומקורית את התהליכים הרגשיים, הנפשיים והחברתיים אשר עוברים גיבורי המגילה; הוא מעלה שאלות לא פשוטות ביחס להתנהלות הדמויות המרכזיות והחברה שבה חיו, ומהרהר בהשלכותיה על הגיבורים, החברה וההיסטוריה של עם ישראל. תוך כדי קריאה אנו למדים על המבנה החברתי, נורמות התנהגות, דינים וחוקים אשר היו קיימים באותה תקופה. הפרוש, אשר נכתב בשיטת הקריאה הצמודה, משלב מגוון מרשים של פירושי פרשנים מימי הביניים, מחקרים חדשים, לצד שימוש בדרש של ספרות חז"ל.
רסלינג
מאת: אליהו עסיס, רימון כשר
תיאור: "משמתו נביאים האחרונים, חגי זכריה ומלאכי, פסקה רוח הקודש מישראל" (משנה סוטה יג, ג), ומלאכי, האחרון שבשלושה, היה אחרון הנביאים שנבואותיהם נכללו במקרא. איננו יודעים מי היה מלאכי. אפשר שמלאכי היה שמו, אבל אולי אין זה אלא כינויו, שליח ה'. מלאכי פעל בתקופת שלטון פרס, בסביבות שנת 500 לפני הספירה. הנושאים שהעסיקו את מלאכי היו שונים מאלה שהעסיקו את הנביאים הקלאסיים ושיקפו את זמנו. אבל הרוצה ימצא בהם השוואות היפות גם לבעיות של ימינו. אחת הבעיות המרכזיות בנבואתו הייתה הברית בין האל לישראל ובחירת ישראל, וכן ביקורתו על זלזול העם בפולחן המקדש, ועל הכוהנים על שמועלים בתפקידם. "מקרא לישראל" הוא פירוש חדיש ומקצועי למקרא, הנסמך על רובדי התרבות היהודית לדורותיה. הפירוש שם לו למטרה את המשימות הבאות: להתחשב במיטב הידע על נוסח המקרא, בשים לב לעדות תרגומיו העתיקים ולגלגוליו במשך הדורות; להעריך את הצד האמנותי של המקרא, על סוגי הספרות השונים שבו, לאור המקבילות החוץ-מקראיות ובהתחשב בהישגי הפרשנות הקלאסית והחדשה; להביא את מיטב הידע על לשון המקרא, על יסוד חקר הלשונות השמיות, המילונאות והדקדוק המודרניים; להביא את סברות המחקר על התהוות הספרים, כולל בירור זיקתם ההדדית של חלקי המקרא השונים; לתאר את הצד הריאלי של המקרא לאור הממצאים הארכיאולוגיים האחרונים והסברות היסטוריות החדשות; לבחון את עולמו הרעיוני של המקרא לאור תולדות המחשבה המקראית והחוץ-מקראית, ולהביא לפני הקורא דיונים שהתעוררו במשך הדורות בקשר לסוגיות הגותיות-פרשניות או היסטוריות מיוחדות – דיונים המשקפים את מקום המקרא בתרבות ישראל והעמים.
עם עובד
מאת: רימון כשר, אליהו עסיס
תיאור: חגי פעל זמן קצר ביותר, כארבעה חודשים בלבד, בשנת שתיים לדריוש הראשון (שנת 520/521 לפני הספירה). בארבעה חודשים אלה הצליח חגי לעודד את שבי ציון, ששבו ליהודה ולירושלים, לגשת לבניין המקדש. הקשיים שעמדו בפניהם היו רבים, הם סבלו מבצורת והמחסור ועדיין לא הצליחו להתבסס בארץ החרבה. גם משהתחילו השבים בבניינו של בית המקדש נדרש חגי לחזק את רוח העם ומנהיגיו, זרובבל הפחה ויהושע הכוהן הגדול, נוכח הממדים הצנועים של הבניין, בהבטחה "גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון". "מקרא לישראל" הוא פירוש חדיש ומקצועי למקרא, הנסמך על רובדי התרבות היהודית לדורותיה. הפירוש שם לו למטרה את המשימות הבאות: להתחשב במיטב הידע על נוסח המקרא, בשים לב לעדות תרגומיו העתיקים ולגלגוליו במשך הדורות; להעריך את הצד האמנותי של המקרא, על סוגי הספרות השונים שבו, לאור המקבילות החוץ-מקראיות ובהתחשב בהישגי הפרשנות הקלאסית והחדשה; להביא את מיטב הידע על לשון המקרא, על יסוד חקר הלשונות השמיות, המילונאות והדקדוק המודרניים; להביא את סברות המחקר על התהוות הספרים, כולל בירור זיקתם ההדדית של חלקי המקרא השונים; לתאר את הצד הריאלי של המקרא לאור הממצאים הארכיאולוגיים האחרונים והסברות היסטוריות החדשות; לבחון את עולמו הרעיוני של המקרא לאור תולדות המחשבה המקראית והחוץ-מקראית, ולהביא לפני הקורא דיונים שהתעוררו במשך הדורות בקשר לסוגיות הגותיות-פרשניות או היסטוריות מיוחדות – דיונים המשקפים את מקום המקרא בתרבות ישראל והעמים.
עם עובד
מאת: שמואל אחיטוב
תיאור: הושע פעל בתקופת שקיעתה של ממלכת ישראל, מדמדומי מלכותו הארוכה של ירבעם השני (788–747 לפני הספירה) ועד סמוך לסוף ימי ישראל, כנראה קודם לכיבוש האשורי (720 לפני הספירה) של שומרון. נבואות הושע מעשירות את ידיעותינו על התקופה הסוערת שבה תוך כעשרים שנה של תככים, מרידות ורציחות התחלפו שישה מלכים, וישראל אבדה. "מקרא לישראל" הוא פירוש חדיש ומקצועי למקרא, הנסמך על רובדי התרבות היהודית לדורותיה. הפירוש שם לו למטרה את המשימות הבאות: להתחשב במיטב הידע על נוסח המקרא, בשים לב לעדות תרגומיו העתיקים ולגלגוליו במשך הדורות; להעריך את הצד האמנותי של המקרא, על סוגי הספרות השונים שבו, לאור המקבילות החוץ-מקראיות ובהתחשב בהישגי הפרשנות הקלאסית והחדשה; להביא את מיטב הידע על לשון המקרא, על יסוד חקר הלשונות השמיות, המילונאות והדקדוק המודרניים; להביא את סברות המחקר על התהוות הספרים, כולל בירור זיקתם ההדדית של חלקי המקרא השונים; לתאר את הצד הריאלי של המקרא לאור הממצאים הארכיאולוגיים האחרונים והסברות היסטוריות החדשות; לבחון את עולמו הרעיוני של המקרא לאור תולדות המחשבה המקראית והחוץ-מקראית, ולהביא לפני הקורא דיונים שהתעוררו במשך הדורות בקשר לסוגיות הגותיות-פרשניות או היסטוריות מיוחדות – דיונים המשקפים את מקום המקרא בתרבות ישראל והעמים.
עם עובד
מאת: גלי דינור
תיאור: ספרה של גלי דינור מעניק לפרשת מזבח שנים וחצי השבטים (יהושע כב 9- 34) קריאה מקורית אשר ממקמת אותה כאחת הפרשות החשובות הנוגעות בשאלת יחסי העם היושב בישראל עם חלקים ממנו היושבים בגולה. החיבור מבהיר נושא מהותי ביחס לקיומו הנמשך של עם ישראל, ולפיו בכל מקום שבו נמצאים אנשים הנמנים על עם ישראל, ניתנת בידם האפשרות להמשיך לעבוד את ה', ובאופן הזה לשמור על זהותם ועל זיקתם לאחיהם היושבים בארץ. הדיון מחיל על הפרשה מבט ביקורתי ומרענן, ובולטת בו מיומנות הניתוח הטקסטואלי המקראי הבוחן את הפרשה מכל היבט אפשרי: אוצר מילים, ניבים, מבנים תחביריים, מבנה ספרותי, מיקומה בספר יהושע, זמנה בזיקה למקורות התורה ולכתבים מקראיים אחרים, האסכולה אשר אליה היא שייכת, ובעיקר בירור המגמה אשר היא באה לשרת. ספר זה מהווה תרומה חשובה בחקר הפרשה בפרט ובחקר המקרא בכלל. מחד גיסא, נושאים שהמחקר לא טרח כלל להוכיח, כמו תיחום הפרשה והמבנה שלה, והסוג הספרותי השליט בה, זוכים לראשונה בספר זה לניתוח משמעותי; מאידך גיסא, זיקת הפרשה לאסכולת הקדושה מצביעה על איחורה ועל טביעות אצבעותיה של אסכולה זו בחומרים שמחוץ לתורה. לפנינו פרשה משפטית מכוננת, אשר במרכזה משא ומתן המודגם על שלל היבטיו הרטוריים: הוא מוצג מן ההיבט הפוליטי והמרחבי, ומהווה מודל למשא ומתן מתוחכם. המבט המעמיק הזה אל תוך משא ומתן בעולם העתיק הנו רלבנטי הן לטקסטים קאנונים נוספים, למשל שירת הומרוס, בייחוד המשא ומתן הפוליטי המלווה את פרקי ה"איליאדה", כמו גם למשאים ומתנים הנערכים כיום בין פרטים לארגונים גדולים בחברה.
רסלינג
מאת: שמאי גלנדר
תיאור: פרקי בראשית א-יא מוצגים בספרו של שמאי גלנדר ככאלה המתארים את מערכת היחסים בין האל והאנושות – במרכזם משתקף מאבק פנימי של האל: טובו המוחלט מתמודד מול עקרון חופש הבחירה. השאלה העולה שוב ושוב מתוך כל אחד מהסיפורים היא מהו הערך המועדף בעיני האל, ובהקשר זה שוב ושוב מתגלה חופש הבחירה כערך עליון. תגובתו של האל לאכילה מפרי העץ האסור מתפרשת כהדרכה לקראת העתיד, לאו דווקא כעונש: מאחר שבחרו לדעת מעצמם להבחין בין טוב ורע, עליהם לדעת מראש את תוצאותיה של בחירה זו. פרטים שונים בסיפור זה מצטרפים לרושם של ניצחון החיים, אשר גורם להשלמתו של האל עם בחירת האדם. הסיפור של קין והבל מתמודד עם תוצאותיו החמורות של חופש הבחירה: קין בוחר ברצח. אבל האל אינו ממצה את הדין ואינו ממית את קין. אפילו היותו נע ונד מסתיימת עד מהרה, שכן קין בונה עיר וקורא לה על שם בנו. שוב מנצח המשכם של החיים את תוצאתה השלילית של בחירת האדם. חטאו של האדם מחמיר והולך, עד כדי כך שהרצח אף נהפך למעין "נורמה" שמתפארים בה, כפי שעולה משירת למך. בסיפור המבול האנושות מגיעה לתכלית השחיתות, לכן מחליט האל לשחת את כל הארץ על ידי המבול. אבל גם כאן נמצא רמז למחאה נגד צעד כזה: לא זו בלבד שהאל מתחרט ומבטיח שלא להשבית עוד את מהלכי חייו של היקום, הסיפור על נח והכרם מרמז שכפיית הטוב האלוהי מובילה לניוון ולקלקול המידות האנושיות. לקח מרכזי שעולה מרצף זה הוא ש"טוב" אשר הושג בכפייה אינו יכול להיות טוב.
רסלינג
מאת: ישראל קנוהל
תיאור: האם אברהם, יצחק ויעקב הם דמויות היסטוריות? ומה באשר ליוסף ולמשה רבנו? האם יציאת מצרים היא סיפור אגדה כפי שטוענים חוקרים רבים? היכן צריך לחפש את שורשי הדת המקראית? איך נולד התנ״ך מציע תשובה מהפכנית לשאלות הללו. מתברר כי סיפור התורה על ראשית עם ישראל, על יוסף במצרים ועל משה ויציאת מצרים מגובה בעיקרו במקורות מצריים שנכתבו בסמוך להתרחשותם של האירועים שעליהם מספר התנ״ך. באמצעות מפגשי שיחה עם שמואל שיר, קורא של ספריו הקודמים, מוליך אותנו פרופסור ישראל קנוהל במסע היסטורי מעורר השתאות ומרתק בין אירועים ומקומות שהובילו לגיבושו של התנ"ך.
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: עמרם בן יחיא קרח
תיאור: הרב עמרם קרח (צנעא, תרל"א – ירושלים, תשי"ג, 1952-1872) חיבר את 'נוה שלום', פירוש בעברית לתפסיר רב סעדיה גאון על התורה, ישעיהו, איוב, משלי, תהלים, חמש המגילות ודניאל. יש בו שפע מידע ותובנות גם על לשון המקרא, כתיבו, תפקודי אותיות ותיבות בו, ניקודו וסגנונו. הפירוש מועיל הרבה בזיקוק לשון התפסיר ובהתחקות על שיקולי הדעת של הגאון ועל דרכי עבודתו. כך נחשפת למדנותו יוצאת הדופן של הרב קרח. בספר הקדמה מפורטת ומהדורה המושתתת על שני אוטוגרפים: האחד טיוטה והשני – נוסח מתוקן ושלם יותר. 'נוה שלום' זורה אור יקרות על תפסיר רס"ג ועל חילופי נוסחיו בתימן במחצית הראשונה של המאה העשרים, ומשמש חוליה אחרונה ומפוארת לאלף שנות לימוד של תפסיר הגאון שם. הפירוש קורע צוהר לעולמו הרוחני והאינטלקטואלי של אחד מגדולי רבני תימן והרב הראשי האחרון שם בדור האחרון לגלות והראשון לגאולה.
מאת: רונית שושני
תיאור: ספר זה עוסק במערכת הטעמים הבבלית, שהייתה המסורת המקובלת והנפוצה בקהילות ישראל עד למאה העשירית, ופינתה בהדרגה את מקומה לטובת הקריאה הטברנית. כתבי-יד מקראיים בהטעמה בבלית נשמרו רק אצל יהודי תימן ובגניזת קהיר, ועד כה לא זכו לתיאור מדעי מלא. הספר מציג תיאור מקיף של כללי הטעמים במערכת הבבלית על כל רבדיה, מעמת אותם עם כללי המערכת הטברנית, ומבהיר את שלבי ההתפתחות בשתי המערכות.
יד יצחק בן-צבי
מאת: שמואל דוד לוצאטו
תיאור: מבנה הספר איננו מגובש עד תום. החלק הראשון הוא כעין מבוא, ובו 32 'נתיבי החכמה אשר על פיהם נטה אונקלוס בתרגומו מעל לשון המקרא'. החלק השני הוא ליבו של הספר ובו 450 הערות, מתוך אינספור גירסאות שונות, שאותן הגדיר שד"ל עצמו כמרכזיות, וכראויות להיחקר. 434 מתוכן הן הערות שמצא בדפוסים עתיקים, בעיקר בעשרה חומשים שאותם מונה שד"ל. הוא אף מציין ש- 434 חילופי הנוסחאות שהוא מציע הן "כפליים בחשבון אוהב גר". עוד 16 הערות הוא מוסיף "אשר ליבי אומר לי שהיה ראוי להגיה בתרגום אונקלוס, מבלי שיהיה לי בהן סיוע משום ספר, לא בדפוס ולא בכתיבת יד". כלומר, שינויים שלא מצא להם סימוכין בספרים אחרים, אך הוא משוכנע שהם היו במקור. בסיומו אומר שד"ל: "ועם זה נשלמו 450 הערות אשר עזרני ה' לסדר לפני כל חכם לב, וסימנן 'תן לחכם ויחכם עוד' ".
מאת: דוד כהן-צמח
תיאור: נבואת אחרית הימים של הנביא ישעיהו היא מהנבואות המופלאות והמרשימות ביותר המצויות במקרא. הרקע ההיסטורי להתהוות נבואות ישעיהו הוא מסע סנחריב ליהודה והמצור שהטיל על ירושלים. אירוע זה היה ככל הנראה המומנט המכריע בהתהוות חזון אחרית הימים. זהו גם אירוע מכונן בתהליך התגבשות ספר ישעיה. ספרו של דוד כהן-צמח מבקש להתמודד בין השאר עם השאלות הבאות: מהי הזיקה בין נבואת השלום באחרית הימים לסיפורי הבריאה בספר בראשית? כיצד מתקשר חזון אחרית הימים אל שבת בראשית? מה טיב הקשר בין עץ החיים ועץ הדעת טוב ורע לבין חזון ישעיהו? כהן-צמח מוביל את הקורא במסע מפתיע המגלה שמוטיב "מלחמה ושלום" מייצג את סיפורי הבריאה, ובאותו אופן "מלחמה ושלום" הוא יסוד שעליו משתית ישעיהו את חזונו הגדול. ההנחה המוצגת בספר היא שרעיון המלחמה והשלום הוא רעיון מרכזי המהדק את סיפור הבריאה אל נבואת אחרית הימים. רעיון זה הוא גם הציר המרכזי של ספר ישעיה כולו. על ציר זה חרוזות הנבואות כולן, ובראשן נבואת אחרית הימים. ההקבלות בין סיפור הבריאה לחזון ישעיהו מפתיעות: שיאן של ההקבלות בטענה שנבואת השלום העולמי יסודה ברעיון השבת של ספר בראשית.
רסלינג
מאת: שלמה בכר
תיאור: ספרו של שלמה בכר דן בשורה של בעיות אשר נובעות מהמידע המקוטע של התקשורת החברתית בתקופת המלוכה בישראל וביהודה. כיצד תקשר הממסד השלטוני עם האוכלוסייה הנתונה למרותו בתקופה זו? מה היו מטרות התקשורת? מה היו תכני המסר? מי היה קהל היעד למסרים שיצאו מהמרכז השלטוני? באילו אמצעים הועבר המסר מהמוען אל הנמענים? הבסיס לשאלות אלה ולשאלות המסתעפות מהן הוא תיאוריות התקשורת שהתפתחו במהלך המאה ה-20. בספר שלפנינו נעשה שימוש במחקר התקשורת וממצאיו, תוך כדי התאמתם לנסיבות המיוחדות של העת העתיקה על יסוד ההנחה שלחברות שונות יש מבנה הכרתי דומה. בסיס הנתונים של הספר הוא הטקסט המקראי והממצא הארכיאולוגי של התקופה, כל זאת מבלי להיכנס לשאלה הסבוכה בדבר האמינות ההיסטורית של האירועים המתוארים במקרא. הגישה כאן היא טיפולוגית, לא היסטורית, כלומר שגם אם האירוע המתואר לא התרחש במציאות, הרי שהנסיבות המתוארות נבעו מהמציאות התרבותית-חברתית של התקופה, והן המהוות את תשתית הדיון התקשורתי. על סמך הנחה זו מציג המחבר את דפוסי השכנוע של המלכות ומטרותיו; הוא מראה כיצד תמרנה המלכות את נתיניה כך שיקבלו את מטרותיה, כיצד ניצלה את אמצעי השכנוע שעמדו לרשותה לטובת קידום האינטרסים שלה.
רסלינג
מאת: ברכה אליצור
תיאור: "דיוקן בשביל הדורות" עוקב אחר קבוצה של דמויות מקראיות, שזכו לעיצוב מחודש במסורות מימי בית שני, המשנה והתלמוד. השאלה המסקרנת העומדת בבסיסו של המחקר היא מהו הגורם לתנודות באופי פרשנות מעשיהם, לעיתים דמות המוצגת במקרא באופן שלילי, נצבת במלוא פארה בספרות המאוחרת, ולהפך: דמות מקראית חיובית עטופה בביקורת המפקפקת בטוהר מעשיה.

המעקב אחר אופי התגבשות המסורות על דמויות מקראיות פותח צוהר רחב לחשיפת שלבי התפתחות נסתרים של תקופות היצירה, ומאפשר לשרטט אפיונים חברתיים, דתיים ופולמוסיים שלעיתים הוסוו בסוגות ההלכתיות והאגדיות, או שהוצגו מנקודות מבט חד ממדיות. חשיפות אלו מאפשרות הבנה מעמיקה ושלמה יותר של המסורות השונות.

בספר שלפנינו, הדמויות המקראיות הן אמנם אבני בניין, אולם עיקר עיסוקו הוא בהעמקת ההכרות עם מי שבחר לעסוק בהן, ולייחס להן מניעים ומעשים שאינם נצמדים למתואר בפסוקים. ככל שהמרחק בין הדמות המקורית לדמות בלבושה החדש הוא גדול יותר, כן נדרשת הבנת מניעיו של הדורש, הכרת סביבתו התרבותית־חברתית ולעיתים אף הביוגרפית.

הספר מחולק לארבעה שערים, העוסקים באתגרי חיי היהודים בדורות שמבית שני ועד לתקופת התלמוד: ישראל ושכניו הנכרים, ייחוס וגדולה בתורה, הנהגה, מעמד הנשים. בכל חלק נבחרו אבות טיפוס מקראיים שהיוו בסיס להבעת עמדותיהם של הדרשנים בכל אחד מהתחומים. הערכת אב הטיפוס לחיוב או לשלילה, התכונות שיוחסו לו, והחירות שנטל הדרשן בפרשנות מעשיו בשונה מהמתואר במקרא, הן רסיסי המידע שבאמצעותם ניתן לעמוד על השקפותיהם המגוונות של יוצרי המסורות והדרשות.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: חוה שלום־גיא
תיאור: ספרה של חוה שלום-גיא בוחן את מחזור הסיפורים על גדעון המקראי (שופטים ו–ט) לאור מקבילותיו הספרותיות לסוגיהן השונים – מקבילות פנימיות, כלומר מסורות מקבילות בתוך מחזור הסיפורים, ומקבילות חיצוניות, כלומר מקבילות בין המחזור הנבחן לבין מסורות ספרותיות, הן בגופו של ספר שופטים והן בספרים היסטוריוגרפים אחרים במקרא.

בחשיפה של המגמות והפולמוסים הסמויים אשר באים לידי ביטוי בהצבת המקבילות הספרותיות זו מול זו, נפתח בפנינו צוהר לעולמה של הפרשנות הפנים-מקראית הגלויה, ובעיקר הסמויה, על דרכיה ומניעיה. אולם תופעת המקבילות הספרותיות אינה ייחודית למחזור הסיפורים על גדעון אלא רווחת בסיפורת ההיסטוריוגרפית כולה, והיא כוח מניע ביצירתה. לפיכך העיון השיטתי במקבילות הספרותיות במחזור גדעון, על היבטיו השונים ועל ההשלכות הנובעות ממנו, עשוי לסייע בהבנת דרכי צמיחתה והתהוותה של הסיפורת ההיסטוריוגרפית המקראית על מחזורי הסיפורים שבה.

העיון במחזור גדעון ממחיש את מורכבותם של התהליכים שהובילו ליצירת מסורות ספרותיות וגיבושן לכדי מחזורי סיפורים. כמו כן הוא מעיד על השימוש שעשו יוצרים באבני בניין מיצירות ידועות, קודמות או בנות-זמנם, בחיבור יצירותיהם, לרוב על דרך האנלוגיה הסמויה, בציפייה שקוראיהן הבקיאים במורשת הספרותית יהיו מודעים לשימוש ויסיקו מההשוואה את המסקנות המתבקשות.
רסלינג
מאת: ציפורה יבין
תיאור: ספר זה מציג תיאולוגיה פמיניסטית חדשה אשר מכריחה את הקוראים לקריאה חדשה של התנ"ך. ציפי יבין מעגנת את דבריה מצד אחד בדיון פילולוגי-היסטורי-פוזיטיביסטי, אשר נסמך על רזי השפה העברית ומכמניה, ומצד שני היא מחלצת מתוך הכתוב את דמותה של שׂרי כשוות מעמד לאברם, כמנהיגה לְעמה הקדום ישראל. המחברת קוראת מחדש את הטקסט המקראי ומסתמכת על נתונים מתוך הסיפור התנ"כי ומדרשי חז"ל, לצד הסתמכות על הפרשנות המקראית לדורותיה והספרות הפמיניסטית שנכתבה בשנים האחרונות, מה שמאפשר לראות את החיבור שלפנינו בממד מיתי-אידיאולוגי-לאומי, אשר יוצר הבנה חדשה ביחס לדמותם של אבות עם ישראל הקדום ואמהותיו וזהות האומה לאחר גלות בבל. התיאורים בספר מפיחים חיים בדמותה של שׂרי; הם מעצבים אותה באופן אנושי ומעמיק, תוך כדי כך שהם משלימים את הייצוג החסר שלה בטקסט המקראי הלאקוני. דמותה של שׂרי, כמו דמותן של מרים ודבורה בשִירות העלילה בתנ"ך – לצד מנהיגות-עם קדומות ומְלכוֹת כמו חֶבָּ מלכת אוגרית ו"בעלת האריות" הכנענית – מעידים על גרעינים היסטוריים ששרדו בכתוב המקראי ומחוצה לו; הם מסייעים בידי המחברת לבנות את דמותה של שׂרי כדמות מלכּה-אֵלה קדומה ועצמאית, נערצת על ידי שבטי הצפון אשר מתייחסים אליה. אלמנטים אלה בונים את הסיפור המקראי כסיפור בעל מבנה סמיוטי ובעל השלכות פוליטיות – כאז כן עתה. ספרה של ציפי יבין מניח נדבך חדש בהגות היהודית החדשה אשר מעיזה לערער על תפישות שהשתרשו בחשיבה המקראית של השנים האחרונות. לפנינו ניסיון מרתק לנסח מחדש את היחסים בין אברם ושׂרי, אבותינו הקדומים, ולראותם גם לאור הספרות העשירה של המזרח הקדום. אברם ושׂרי – שתי ישויות פוליטיות ושתי ביוגרפיות המקבילות זו לזו, אשר נאבקות על מקומן בהיסטוריה הלאומית ובזיכרון הקולקטיבי של עם ישראל .
רסלינג
מאת: נגה איילי-דרשן
תיאור: בריאת התנינים הגדולים, שביית הלויתן, הדריכה על במתי ים והקדשתו של הר צפון – במוטיבים מקראיים אלו מהדהד הסיפור המפורסם ביותר שנוצר באזורנו, סיפור מלחמת אל הסער בים. גרעינו של הסיפור התגבש לפני יותר מארבעת אלפים שנה על חופו המזרחי של הים התיכון. במשך מאות השנים שלאחר כך התפתח הסיפור, התפצל ונטמע בקרב שאר תרבויות המזרח הקרוב הקדום, והשפעתו עליהן ועל ספרויותיהן היתה מכרעת. ספר זה מתחקה לראשונה אחר כל גרסותיו הקדומות של הסיפור המצויות בידינו היום, כפי ששרדו בכתביהן של ערי סוריה, מצרים, חת, אוגרית, מסופוטמיה וישראל, ודן בנוסחותיו של הסיפור ודרכי הפצתו, התקבלותו וטמיעתו בכל מקום ומקום. בכתובים הנידונים כאן: מכתבו של שגריר מארי בחלב; פפירוס עשתרת ממצרים; שירת הים, אגדת פִּשַישַה, שירת חֶדַמוּ ושירת אֻלִכֻּמִי מחת; עלילות בעל מאוגרית; אֶנֻמַה אֶלִש ממסופוטמיה; ופרקים מהספרות המקראית. בתום האלף השני לפסה"נ לא היתה ולו ממלכה אחת במזרח הקדום שלא הושפעה מסיפור מלחמת אל הסער בים. עקבותיו זורעים אור על התמורות התיאולוגיות, החברתיות, והמדיניות שחלו בקרב עמים אלו, על השיתוף התרבותי שהיה ביניהם, ועל הרקע להתהוותה של הספרות המקראית, הצעירה מבין אלו הנידונות כאן.
מוסד ביאליק
מאת: נילי שופק
תיאור: תרגום ראשון זה לעברית של מכלול יצירות החכמה המצריות מציג לפני הקורא העברי את עולמה של ספרות החכמה המצרית הקדומה, שפרחה מאמצע האלף השלישי לפסה"נ עד המאות הראשונות לספירה, והיא אקטואלית עד היום הזה. רוב יצירות החכמה המצרית נוסחו כהוראות אב לבנו, נלמדו בבית הספר ושימשו ספרי עזר לפקידים הבכירים. הן זורעות אור על המחשבה, הערכים והאמונות והדעות של המצרי הקדום בתחומי החיים השונים. מכל ספרויות החכמה הקדומות שנתגלו במזרח התיכון ספרות החכמה המצריתהיא הר לוונטית ביותר לספרות החכמה המקראית, ותרומתה להבנתה עצומה. חלקו הראשון של הספר הוא מבוא לספרות החכמה המצרית, ובו דיון בסוגיה השונים ובמאפייניהם, באידיאולוגיה שלה, רקעה החברתי, שלבי התפתחותה, מחבריה ותרומתה לחקר החכמה המקראית. בחלק השני מובא תרגום של היצירות מן המקור המצרי בלוויית מבואות ופירושים.
מוסד ביאליק
מאת: גיא דרשן
תיאור: למרות שפע ההקבלות הספרותיות בין המקרא ובין ספרות המזרח הקדום, ובמיוחד העולם המסופוטמי, לא נמצאה בו הקבלה צורנית ורעיונית לסוגה הניצבת ביסוד סידורו של ספר בראשית - רצף סיפורי בסידור גנאולוגי מראשית האנושות ועד ראשית העם. כיצד זה? האם היא פרי פיתוח מקורי של סופרי המקרא?

ספר זה מבקש להאיר על התהוותו של ספר בראשית ועל הסוגה הייחודית 'סיפורי מוֹצָא', הניצבת בתשתית מקורותיו, מנקודת מבט חדשה, באמצעות הקבלות מן הכתיבה הגנאלוגית והמיתוְגרפית של העולם היווני בתקופה הארכאית ובראשית התקופה הקלסית (מאות ז'–ה' לפסה"נ), וממסורות מהעולם הפיניקי והלוּוִי של האלף הראשון לפסה"נ.

הספר מאפיין את סוגת סיפורי המוצא, ולראשונה בחקר המקרא, מתחקה אחר מקורה של סוגה ייחודית זו, שלבי התפתחותה והנסיבות ההיסטוריות שהובילו להופעתה במקרא ובספרות הסביבה - למן מקורות ההשראה שלה במסופוטמיה ועד ביסוסה באגן התיכון המזרחי ברבע השני של האלף הראשון לפסה"נ. ספר זה פונה לכל המתעניין בשאלת התהוותו של ספר בראשית בפרט וביצירה המקראית בכלל, וכן לכל המבקש להכיר את הקשרים והזיקות בין תרבויות אגן הים התיכון במחצית הראשונה של האלף הראשון לפסה"נ.
מוסד ביאליק
מאת: נגה בן-ששון
תיאור: מסע עם אשת לוט חוקר את מוטיב המבט האסור לאחור ואת מבטה של אשת לוט כמייצגים תופעה חיה הנוכחת בעולם הרוח ובחיי הנפש.
הספר מזמין את קוראיו למסע בעל תחנות מרובות; תחילתו בעיון מעמיק בפרקי מקרא, שם נפגוש את משפחת לוט, משה, יונה וערפה – אלו המבקשים נתיב למבטם ולמסעותיהם – והמשכו בעיון במדרש ובספרות בת זמננו. לצד דברי מדרש עתיקים יפגוש הקורא שירה צעירה, נובלה נועזת ובלוג אינטרנטי, שכותביהם פנו אל הסיפור המקראי וביקשו להסיר ממנו את המלח ולהשיב לו חיים.
התחנה האחרונה שאליה חותר המסע הרב-תחומי הזה ממוקמת במרחב הנפשי-הביבליותרפי, ובה ייחשפו הקוראים לקולותיהם של אלו שנענו להזמנה להגיב בשיחה או בכתב על הסיפור המקראי על אשת לוט. תגובותיהם של מגוון אנשים בני גילים שונים זוכות לדיון מעמיק ורגיש, המעיד על הקשר שאינו ניתן להתרה בין המבט לאחור ובין היכולת לספר סיפור.
במתח שבין האסור למותר, מסע עם אשת לוט מלמד כיצד אפשר להשיב את המבט, ליצור בעזרת סיפור גשר אל "האחור", לשחרר טראומות רבות ולסלול נתיב לתנועה נפשית ולשינוי.
הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפהפרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: יהושע גרנט
תיאור: יוסף אבן אביתור - משורר פורה ומקורי שפעל בספרד, ולאחר מכן במזרח, בסוף המאה העשירית — נמנה עם גדולי יוצריה של שירת הקודש העברית לדורותיה. בספר זה מתפרסם לראשונה מקבץ מקיף ומגוון של יצירותיו שביסודן מזמורי תהילים: פיוטים לציון מאורעות במעגל החיים, לשבת ולמועדים, ואף סדרת 'שבחות' יחידה במינה המבוססת על חמישה־עשר מזמורי 'שיר המעלות'. יצירות אלה הוהדרו על פי עשרות מקורות, רובם ככולם כתבי יד קדומים מגניזת קהיר, בלוויית חילופי נוסח וביאור מפורט.
חלקו הראשון של הספר מוקדש לעיון בלשונם של פיוטי אבן אביתור ובאמנות השיר המתגלמת בהם. מרקמהּ הפואטי הייחודי, ה'היפרטקסטואלי' במובהק, של יצירה פייטנית האוצרת בתוכה מזמור מקראי בשלמותו, נבחן בהרחבה לאור תיאוריות בנות זמננו בחקר השיח ובתורת הספרות. עושר יצירתו של אבן אביתור בזיקה למזמורי תהילים נדון לנוכח מגמות מפתח בעולמה של תרבות ישראל במפנה האלף הראשון, כגון הפולמוס הקראי־רבני ועלייתה של שירת 'תור הזהב' בספרד. מתוך כך נפתח כאן פתח להערכה מחודשת של שירת פייטן חשוב ומרתק זה על רקע תקופתו וברצף תולדותיה של השירה העברית בימי הביניים.
יד יצחק בן-צבי
מאת: יצחק קלינטון ביילי
תיאור: ספרו של יצחק קלינטון ביילי, התרבות הבדואית בתנ"ך, מבוסס על חמישים שנות מחקר אתנוגרפי בקרב הבדואים בסיני ובנגב, אשר רובם היו "טרום-מודרניים". ביילי מראה לקורא כיצד ניתן למצוא בתנ"ך שפע של חומרים שמשקפים חומרים מהתרבות הבדואית. תוך כדי השוואת תופעות רבות מהתרבות הבדואית עם תופעות שבתנ"ך הספר מבליט את ההיגיון שמאחוריהן, ובאופן הזה מביא אותנו להבין את הקשר הטבעי ביניהם. לאחר הצגת שפע של דמיון בין התרבות הבדואית והתנ"ך – בפרקים שעוסקים בפעילות כלכלית, תרבות חומרית, מבנה חברתי, חוקים, תפיסות דתיות ומסורות שבעל פה – הספר בודק באחריתו את סוגיית השורשים של ישראל הקדומה: האם חלק מבני ישראל אכן היו נוודים במדבריות הנגב, סיני ועבר הירדן, כפי שהתורה מתארת אותם, ונוודים לשעבר המתיישבים בהרי כנען, כפי שמשתמע מדימוים שנמצאים בנביאים ובכתובים? הדיון סביב זהותה של ישראל הקדומה רווי עמדות חריפות ומנוגדות מזה עשורים רבים, אך בפעם הראשונה נידונה כאן הסוגיה לאור חומרים מגוונים ועשירים מהתרבות הבדואית. לפיכך מקוריותו של הדיון הנוכחי נובעת מהעובדה שאף ספר אחר שעסק בסוגיה זו לא נהנה מגישה הוליסטית לתרבות זו. במובן הזה ספרו של ביילי בהחלט עשוי להיתפס כאחת התרומות החשובות ביותר לחקר התנ"ך בעשורים האחרונים.
רסלינג
מאת: יפעת נבו
תיאור: בטנגו עם אלוהים הוא ביסודו ”מסע חיפוש“ אחר האוטונומיה האישית של האישה, מחקר בנבכי התרבויות היהודית והמערבית שמשימתו להגיע להבנת ”מקומה“ של האישה בחברה הפטריארכלית בתרבויות אלה. הספר נסמך על עבודת הדוקטורט של המחברת ומציג שתי תפיסות עולם קוטביות של היהדות כלפי האישה: זו שבמקור המקראי, המאדירה בקנון דמויות הנשים לא מעטות ומעניקה להן הילה של גיבורות תרבות, וזו שביהדות ההלכתית, הסוגרת את האישה בכלוב הביתי ומשעבדת אותה לאינטרסים הבלבדיים של הגבר. המחברת, כחוקרת בתחום התאטרון והתרבות, פיתחה את ”הקריאה התאטרונית“ כטלסקופ לקריאה לא משוחדת של סיפור הבריאה, מגילת אסתר, מלחמת דבורה וסיפורן של נשים מופלאות אחרות ומגלה בכל אלה עולם אחר לחלוטין מזה שסופר לנו כל השנים דרך הפריזמה ההלכתית המעוותת. בטנגו עם אלוהים נותן ביטוי, באמצעות הקריאה התאטרונית, לקריאה שונה של המציאות העכשווית ולדמויות הנשים במרכזם של רבים מהמחזות הישראליים בני ימינו. הקריאה התאטרונית מהווה גם מעין מיקרוסקופ המאפשר לחוקרת לחשוף את המניעים ואת האינטרסים הניצבים מאחורי הביקורת למיניה, שהגברים הקפידו לשמר בידיהם בקנאות במשך הדורות בלי להירתע גם משימוש בשקרים, בחצאי אמיתות ובעיקר בהדרה של נשים מגישה ישירה למקורות עצמם. הספר מציג גם תמונה עכשווית של גישה זו, הן בתרבות הישראלית והן בחוקיה, ומצביע על ”הטריקים והשטיקים“ שעדיין בשימוש בחיי היום-יום כדי להנציח את שעבודה של האישה. בטנגו עם אלוהים הוא ספר מחקר פמיניסטי נועז וחושפני שמוציא את הנשים מעמדת המגננה המסורתית ומעניק להן – על בסיס חוקי הבריאה המקראיים – מקום נכבד בעולם הדעת, התרבות והמציאות.
אוריון הוצאה לאור
מאת: אברהם גרוסמן
תיאור: רש״י ראה לפניו שלוש שליחויות קדושות, ולהן הקדיש את מפעלו הספרותי המגוון: פרשנות המקרא והתלמוד, חיזוק הקהילה היהודית, פולמוס עם הנצרות. בעוד ששתי השליחויות הראשונות זכו לעיסוק נרחב בספרות המחקר, השליחות השלישית נדונה באופן חלקי בלבד. "רש״י והפולמוס היהודי־הנוצרי" בא למלא חלל זה. החיבור נכתב בפרספקטיבה היסטורית רחבה הכוללת את פועלו של רש״י בתחומים רבים ומגוונים, הקשורים במישרין או בעקיפין בפולמוס היהודי־הנוצרי שצבר תנופה גדולה בימיו. הכנסייה הנוצרית במאה השלוש־עשרה ראתה ברש״י את אויבה העיקרי בטענה שהוא פגע בקדושי הנצרות ובמאמציה להעביר יהודים על דתם. רש״י מתגלה בחיבור זה כמי שנטל על עצמו אחריות כבדה לגורלם של גולי ישראל בימיו ובמיוחד באירופה, וכאדם תקיף ונמרץ בניגוד לתדמיתו המקובלת. רבים מדברי הפולמוס של רש״י נמחקו בידי הצנזורה הנוצרית, מחיקות המשתקפות בדפוסי הפירוש. מנגד, דברי הפולמוס של רש״י נשתמרו בכתבי־יד, שבהם נעשה שימוש נרחב בספר.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: מנחם בן-ישר, יצחק ש' פנקובר
תיאור: בספר זה נאספו כל הדרשות לספר יונה מתוך ספרות התלמוד והמדרש (150 דרשות). הדרשות סדורות לפי רצף הפסוקים בכל פרק. לכל פרק מיונה תואם פרק מקביל בספרנו.

כל דרשה נתפרשה הן כשלעצמה והן ביחסה אל הטקסט המקראי, כדי לברר אילו בעיות מצא הדרשן בפסוק ומה הם הפתרונות שהציע בדרשה. הבעיות והפתרונות מוינו לסוגים שונים וכל דרשה מתוארת באשר לקושי ולפתרון שהיא עוסקת בהם. בסוף כל פרק בא סיכום קצר לפי פשוטו של מקרא ולעומתו סוכמו מכלול הדרשות לאותו פרק והמגמות העיקריות בהן, כדי להראות בפועל מה בין פשט לדרש. הוספנו בהערות גם הפניות למחברים מהעת העתיקה ומימי הביניים שלא כתבו בשפה העברית, אבל שמשתקפות בדבריהם דרשות חז"ל על ספר יונה: הירונימוס (המאה הרביעית, לטינית), אל־טברי (המאה התשיעית, ערבית), יפת בן עלי (המאה העשירית, ערבית־יהודית).

באמצעות החומר הרב המרוכז בספר ניתן לעסוק גם בסוגיה עקרונית: באיזו מידה דרשות חז"ל הן פרשנות למקרא, תגובה לקשיים בכתוב, ובאיזו מידה הדרשות אינן אלא אמצעי ספרותי להציג את רעיונות חז"ל. את הספר חותמים מפתחות מגוונים: פסוקי המקרא בדרשות, פסוקים שבאו בהערות, מקורות חז"ל, הקשיים והפתרונות הפרשניים לסוגיהם ושיוך כל דרשה (על פי מספרה בספר) לסוגי הקשיים ולסוגי הפתרונות.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: בנימין לאו
תיאור: מאות שנים של ניתוק בין העם לאלוהיו מסתיימות עם הופעתו של שמואל, אחרון השופטים וראשון לנביאים. שמואל הוא חוליית המעבר מתקופה לתקופה. בכל מהלך ספר שופטים אין נביאים המביאים את דבר ה' לעולם, אין עלייה לרגל למשכן בשילה, אין מגע בין שמים וארץ. עד שמגיע שמואל. שמואל – בקודש חזיתיךָ מתאר את שתי המהפכות שחולל שמואל על רקע תקופתו הסוערת. המהפכה הראשונה היא בתחום המפגש האינטימי של אדם עם אלוהים, מפגש שיהפוך במרוצת השנים למוקד החיים הדתיים – עולם התפילה. המהפכה השנייה, הפוליטית, היא מהפכת השלטון: מעבר מפזורה שבטית למלוכה ריכוזית. ממרחק של אלפי שנים ממשיכות שאלות אלו של ארץ ושמים להדהד ולהעסיק אותנו: כיצד מתרחש המפגש המופלא והמורכב עם האלוהים? איזהו היחס הראוי כלפי שלטון וכוח ומהו תפקידו של הנביא ביחס לְמלך ולכהן? בספר המשלב כתיבה בגוף ראשון מאת גיבורי התקופה, מבקש הרב בנימין לאו להאיר את דמותו של נביא מהפכן ולבסס את הטענה שדמותו היתה דגם ומופת לכל הנביאים, החכמים והיוצרים שבאו אחריו. שמואל, אלקנה וחנה, שאול, יונתן ודוד הם גיבורי הספר הזה, אשר כקודמיו מאהיב את התנ"ך ומקרב אותו אל הלבבות.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: יונתן גרוסמן
תיאור: אברהם אבינו, העברי הראשון, יצא מארצו וממולדתו למסע הרה גורל. אין ספק שלא קמו בהיסטוריה העולמית מהפכנים רבים כאברהם, שעזב את ביתו ותרבותו והלך אל "העבר האחר" של נהר פרת כדי לייסד שם תרבות חדשה. מסעו שינה את פני ההיסטוריה ואת פני האנושות לנצח. מיהו אברהם? מהפכן או צייתן? איש מוסר עילאי או לוחם? תשובות לשאלות אלו מוליכות אותנו לתשובות על עצמנו, שכן סיפורו של אברהם הוא ראשית סיפורנו שלנו. אברהם – סיפורו של מסע מבקש להתחקות אחר סיפורי אברהם שבספר בראשית ולהאיר את דמותו רבת-הפנים. זהו מסע מעין-ביוגרפי עמוס בתמרורים ובאמצעים ספרותיים מגוונים, שמנתבים את מסלול הקריאה ומאירים את דרכו של הקורא. באמצעות הקשבה זהירה לכתוב וחשיפה עדינה של כל פרט ופרט בסיפור המקראי נוצר פסיפס עשיר ומסעיר של דמות על-היסטורית נדירה. טיפול בתיאורים הנראים במבט ראשון שוליים, פענוח רמזים ואף השוואות לתרבויות קדומות אחרות הופכים את הספר הזה לאבן דרך בהבנת המקרא, שפתו ועולמו הספרותי.
משכל (ידעות  ספרים)
הצג עוד תוצאות