נמצאו 449 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: גלעד מאירי
תיאור: ננופואטיקה 20 הוא גיליון חופשי, מה שמעניק לו אווירה פוליפונית ולא אחת קרנבלית. נושאיו המרכזיים —מחאה פוליטית, אהבה, הורוּת, אמונה, מסעות, פסטורלה וארספואטיקה — מעוצבים לעתים באופן לירי ונשגב, למשל באמצעות בוננוּת הייקוּאית ולעתים באופן הומוריסטי ומחוספס, למשל באמצעות פרודיה, סאטירה ואיגיון.
ננופואטיקה 20 נותן במה ל־ 34 משוררים, סופרים ומתרגמים. רוב הגיליון מוקדש לשירה מקורית, אך יש בו גם מקום נכבד לשירה מתורגמת. בגיליון מופיעים תרגומים משיריהם של עשרה משוררים שונים, שלמעֵט שניים, כולם בני זמננו: רוברט בְּלַיי, לינדה גרג, רון קוּרְצִ'י וריטה דאב האמריקאיים; לואיס קרול, גאווין יוּאַרְט וג'ון קרוּק הבריטים; אנטואן קאסאר המלטזי, סלאח פאיק העיראקי ולי פו הסיני. התרגומים הם פרי עבודתם של חמישה מתרגמים: רועי צ'יקי ארד, עידן בריר, לילך גליל, ליאור שטרנברג והח"מ. כל התרגומים הם מאנגלית, למעֵט התרגום של פאיק מערבית. כן כולל הגיליון סיפורים קצרים מאת ארבעה סופרים (שוש אברבוך, אמוץ גלעדי, עומר ויסמן ואדם קומן) ומסה של יונדב קפלון המבקרת ספרות יפה קצרה — גול עצמי מרהיב.
מאת: אלכס בן ארי
תיאור: האנתולוגיה הקודמת, הראשונה במספר, לכתיבה מושגית בעברית 1 ראתה אור לפני כשלוש שנים. היא הייתה פעולה של אוצְרוּת ממוקדת שהתבססה על עבודתם של המשוררים המעטים למדי שהיו להם יצירות משמעותיות בתחום, לצד מסות מבואיות באופיין ותרגומים (או ביצועים מחדש) של מספר יצירות מפתח מן השירה המושגית האמריקאית.
הכוח המעצב של האנתולוגיה הנוכחית שונה מאוד. קול קורא בתפוצה רחבה הביא בעקבותיו כמות גדולה של עבודות מִכּותבים שרבים מהם לא היו מוכרים לי. שלוש מתוך ארבע החטיבות של האנתולוגיה התהוו והתעצבו מתוך מגע, ברירה, ארגון ועריכה של השפע הזה.
החטיבה הנוספת היא מובלעת אוֹצְרוּתִית בנוסח האנתולוגיה הקודמת. היא מוקדשת לנושא שהוא אזוטרי מחד ומהותי לפעולה המושגית מאידך: הוראות ליצירת יצירות. היא כוללת, בין היתר, ריאיון עם חברי קבוצת האוליפו, מאמר של מרית בן ישראל על שירי ההוראות של יוקו אונו, מבחר שירי הוראות במקור ובתרגום ומחווה של מבחר אמנים חזותיים לציורי הקיר של סול לוויט, מאבות ההפרדה הנקייה בין הוראות לביצוע. השיח עם האמנות החזותית, שניתן במובן מסוים לראות בה "אח בוגר" לכתיבה בכל הנוגע לכמות ובשלות העשייה והשיח סביב האמנות המושגית, הוא תוצר לוואי מכוּון ומבורך של האנתולוגיה ויימשך, בתקווה, גם מעבר לדפיה.
מאת: גליה ברס, נצר לאו, ספיר יונס
תיאור: הוֹוִיזְם הוא פעולה אמנותית הקוראת למעשה דיוק הרגע הספרותי.
ההוֹוה הוא ישות שאין לה משך. יצור בודד ופתוח לַכּול, המתקיים ברגע זה ובשעה זו.
ההווה מוכרח בעבר ובעתיד, נשען ומעניק. אבל ברגע זה — ההווה. ומכאן שהקריאה היא פשוטה:
כִּתבו עכשיו ובכוונה. אנחנו דורשים שתיכּתב שירה, ספרות, אמנות רלוונטית.
זַקקו, דייקו, בחנו צורות כאלה ואחרות, הַבחינו בין עיקר לתפל.
אִגְדוּ את השירים יחד, חִשבו על זה, כִּרכו. קִראו: תקראו!
אנחנו דורשים שלא תפחדו להגיד דבר־מה על דבר־מה.
הֱיו נחרצים.
זה קשור גם להווה במובנו המתהווה. הנמצא בהווה, העסוק בהתהווּתו — הוא היוצר. הוא מוכרח בהתחדשות. הוא מוכרח ביצירה.
מאת: נועה שקרג'י, עידן ברייר
תיאור: ב־ 1.10.2019 תחגוג עיראק מאה שנים לסיום השליטה העות'מאנית (רק 13 שנים לאחר מכן, ב־ 3.10.1932 זכתה בעצמאות מלאה), אולם מסורת השירה העיראקית זכתה למעמד מרכזי כנזר האמנויות דורות רבים קודם לכן, כמו גם בעשוריה הראשונים של עיראק המודרנית. כפי שמתארת הילה פלד־שפירא ברשימתה להלן, הנעשה בשירה העיראקית היווה שיקוף וביטוי של תהליכים חברתיים, תרבותיים ואסתטיים שהתחוללו במדינה לאורך שנים. לאחר שנות רדיפה, הצרת צעדים וצנזורה, מעמדם של השירה והמשוררים שוקמו לאחר נפילת שלטונו של סדאם חוסיין והשינויים שהתחוללו בעקבותיה. ועם זאת, היום, בעיראק האחרת, הועם זוהרה של השירה והבכורה, אם בכלל ניתנת לספרות, שייכת לסיפורת, לפרוזה.
מבחר זה מאגד מיצירותיהם של 31 משוררים עיראקיים שכתבו בין ראשית המאה העשרים ועד ימינו אנו, ולפיכך הוא מהווה הצצה ראשונה למבחר מתוך השירה העיראקית במאה האחרונה ולא מקיף את המכלול העשיר שלה. מעבר לפרסום של שירה משובחת ומגוונת מתרבות קרובה־רחוקה, בעריכת הגיליון הזה ביקשנו להציע לקורא מפה ראשונית ויכולת התמצאות בסיסית בשירה העיראקית של המאה ה־ 20 . מי שמחפש כמונו, למצוא מעט סדר בבלגן יוכל להיעזר ברשימתו הנהדרת של כאזם ח'נג'ר הממפה (גם אם תחת התנגדות מתודולוגית מוצדקת) את הדורות בשירה העיראקית, לקרוא מעט על המשוררים שכתבו את השירים ולהיעזר במפת השירה המופיעה בגב הכריכה.
מאת: גלעד מאירי, עידן ברייר, נביל טווס
תיאור: בגיליון זה של ננופואטיקה (16) מוצגת תפיסת ה“ננו” – כתיבה קצרה מאוד, דחוסה וממוקדת, שמבקשת ללכוד רגעים ותחושות במינימום מילים, ולהתאים את השירה לקצב החיים ולעידן הדיגיטלי. הגיליון מדגיש ניסוי ושבירת תבניות לצד דיאלוג עם מסורות השירה. הוא מחולק לשני חלקים: הראשון כולל שירים בעברית, והשני מציג שירה בערבית, כמבט רוחבי על מגמות וסגנונות בשירה הערבית – מן המודרני ועד הקלאסי.
מאת: גלעד מאירי, נועה שקרג'י, אלכס בן ארי
תיאור: בפתח הגליון איתן בולוקן, המוכר כמתרגם שירה יפנית ומשורר הייקו, מפרסם לראשונה מבחר קטן של שירה לירית. מרתק לראות כיצד הרגישויות והערכים האסתטיים שהוא מביא עמו מן השירה היפנית מתממשים באופן מעודן ורב־כוח בצורת שיר מערבית.
כתמיד, לצד סוגות אחרות בנות הזמן, הגליון מקדיש מקום לא מבוטל ליצירה אל־מקורית וקונספטואלית לגווניה. ליאור זלמנסון מנכס ממודעות גיוס התרומות של ויקיפדיה שיר חתרני החושף את פניו הכוחניים של הקמפיין. אמיר כהן, שזהו לו פרסום ראשון, משרטט ואריאציה נבונה ומשעשעת על דיוקן עצמי באמצעות תוצאות החיפוש של שמו בפייסבוק. שמות חדשים נוספים הם עמית בן־עמי בשיר רדי־מייד מתוך מילון עברי־עברי מקוון ואילנה בוקסנהורן בשיר גרפי המתפרסם לצד שיר גרפי של אפרת מישורי, מן החלוצות של צורת השיר הזו בעברית. ד"ר מני אדלר ופרופ' אבי שמידמן מאוניברסיטת בן־גוריון יצרו תוכנת מחשב שלמדה לעומקה את כל כתבי עגנון וחיברה על בסיס הידע הזה 11 קטעי פרוזה קצרים, אשר שמלבד איכותם המפתיעה וזיקתם הברורה לעגנון, פותחים שאלות עומק על מקוריות, סגנון וגבולות המבע האישי.
בתחום השירה בפרוזה והפרוזה ממש, קטעים חדשים פרי עטו של מחבר ספר עלטה, מבחר פרגמנטים של יונתן רז־פורטוגלי מתוך ספר העתיד לראות אור בקרוב, סיפור קצר של יעל נצר וטקסטים של מרב זקס־פורטל וזהר איתן. פרוזאיקון אחר, אשכול נבו, מפרסם דווקא שיר קצר, ואילו אורית גידלי מפרסמת את "השאלון"; שיר אהבה ארוך העוטה על עצמו תבנית פרוזאית־בירוקרטית קרה וצובר, מתוך הפער בין הצורה הזו לבין התוכן, עוצמה רגשית גדולה. עוד בגליון טעימה מספר שיריו השני של תומר ליכטש שיראה אור בקרוב ושירים חדשים של רוני סומק, גלעד מאירי, יחזקאל נפשי, דורית ויסמן ואחרים.
מאת: יהונתן דיין
תיאור: ננופואטיקה 14 עומד בסימן שירים על אודות משוררות/ים וסופרות/ים. השירים הבאים התכנסו אפוא כסוגה. ומהי סוגה זו? מוּכּרים לנו היטב שירי דיוקן, המתיימרים לצייר במילותיהם דמות אדם; וכן שירים שנכתבו בהשפעת או בהשראת שיריו של אחר; שיריהם של ממשיכי דרך, של מעלי מחווֹת, של אפיגונים ושל גנבים ספרותיים; אולם דמות האדם שצרה לשון השירים שלפנינו היא דמות משורר בעצמה, ולכן ממילא מדובר במחווה או בהתייחסות כזאת או אחרת של קורא אל כותב. והקורא כאן הלוא הוא כותב בעצמו. כל אחד משירי הגיליון מציג אפוא דמות אמן כפולה — משורר כותב ומשורר נקרא. אפשר אף הרבה יותר, אך אין צורך להתפלפל.
מאת: גלעד מאירי, עמיחי חסון
תיאור: היאָרצייט, עשרים שנים למותו של משורר הבּיט אלן גינזברג (1926 – 1997), הוא הזדמנות לאפטר־פארטי ספרותי. גינזברג נביא־מיסטיקן־פסיכדלי, יהודי־בודהיסטי, כהן ניו־אייג', הומוסקסואל, אמריקאי ואזרח העולם, לוחם זכויות אדם — אייקון ומנהיג מרכזי במאה ה־ 20 . עם זאת, למרות השפעתן הרַבָּה של שירתו ומשנתו בספרות ובתרבות העולם, באופן מפתיע — בפרט בהתחשב בהקשריו היהודים והישראלים — היא לא זכתה למעמד דומיננטי בשיח הספרותי המקומי, אלא בפרינג'; לדוגמה, למעֵט שלושה ספרי תרגום דקים יחסית משירתו (תרגמו יפה דן עומר, נתן זך ועודד פלד), טרם זכינו למבחר רחב ומייצג מכּתביו בעברית, שלא לומר ביוגרפיה ו/או מחקר.
בהתחשב בהיקף יצירתו הגדול של גינזברג, גיליון זה כשמו כן הוא: ננו. הוא מוסיף לשיח הגינזברגי נדבך צנוע. הקורא ימצא כאן אשכול ספרותי מגוּון: 21 תרגומים חדשים של שירי גינזברג (ואף שניים של בן זוגו פיטר אורלובסקי), שירי וסיפורת מחווה, ממוארים ורישומים מאת 19.5 יוצרים (שמו של החצי שמור במערכת).
מאת: רונית חכם, גלעד מאירי, נועה שקרג'י, מורן אביב
תיאור: בחוברת זו סיפורים ושירים ובהם גיבורים וגיבורות שכמותם אולי טרם פגשתם – ילדות וילדים וגם חיות ורוחות רפאים – בהם פחדנים, חלשים, רשעים, תמימים, עצובים ואפילו עצלנים. עבור חלקם השבילים לא סלולים והשמיים לא תמיד כחולים.
בכתיבת החוברת השתתפו עשרים ושלשה כותבים. ישנם בחוברת סיפורים ישנים בצורה חדשה, וסיפורים חדשים בצורה ישנה – זר פורח משדה היצירה, בלי צבעים זרחניים ובלי הרבה תמונות. העדפנו שהסיפורים והשירים יעוררו את הדמיון שלכם ולכן הוספנו להם מעט מאוד איורים. אתם מוזמנים לגעת בדפים, להתקרב אל המילים, לדפדף בסקרנות ולעוף עם הדמיון.
מאת: גלעד מאירי, אלכס בן ארי
תיאור: גיליון ננופואטיקה 11 מוקדש לתרגומי שירה. הוא קרוון קרנבלי קומפקטי בשיירה הארוכה של תרגומי השירה לעברית ובזאת אף ייחודיותו. זהו פרויקט צורני ראשון מסוגו בשירה העברית — מבחר חופשי של שירה קצרה מתורגמת, שאיננו ממוקד ביוצר ו/או ביוצרים ספּציפיים ו/או בצורה קלאסית כגון הייקו, טנקה, אפיגרמה או בתמה.
הנושאים המרכזיים של היצירות כוללים לפי הסדר: התבוננות מיסטית, הגות, זמן, זִקנה, זוגיות, אהבה הומולסבית, בעלי חיים, מחאה נגד מלחמה, תיאורי מחלה ומוות. יש לציין את החטיבה הגדולה יחסית שמוקדשת לשירת טבע ובעלי חיים — בעיקר ציפורים, מעין נשיונל ג'יאוגרפיק פואטי.
מאת: קרן שפי, אבנר מרים עמית
תיאור: שירה שיתופית היא פעולה יצירתית שלכאורה הולכת נגד הנטייה המסורתית של המשורר לכתוב לבד את שירו. המעשה השיתופי מחייב צעד אחורה וויתור על בלעדיות על מנת לעשות מקום, במרכז המעגל, לטקסט המתהווה מתוך חיבור הקולות. אם כן, החוויה של הכתיבה השיתופית טומנת בחובה את אלמנט הננו. ננו אגו.
גיליון ננופואטיקה של שירה שיתופית הוא פרויקט עריכה ראשון מסוגו בהיקפו ובעומקו של שירה כזאת בעברית. הגיליון נערך על ידי אבנר מרים עמית וקרן שפי, והוא תוצר של שנות יצירה ומחקר בתחומי הכתיבה, השיתוף והמשחק החברתי. אבל עוד קודם לכן, הגליון הזה הוא תוצר של קהילה חיה ויוצרת, שהעורכים נמנים עליה.
מאת: גלעד מאירי, נועה שקרג'י, אלכס בן ארי
תיאור: ננוֹפּוֹאטִיקה 9 מתמקד בעיקר בשירה מקומית צעירה ומשקף את רוח התקופה: בגיליון 58 יוצרים, רובם ישראלים, 27 מהם טרם פרסמו ספר שירה.
בצד נושאים מסורתיים וגבוהים של אהבה, מוות, צבא, ילדות, משפחה, הגות וכדומה, יש נושאים פופואטיים כגון, ספורט, אמנות רחוב וטכנולוגיה. בהתאם לגיוון הנושאי, יש גיוון סגנוני: לירי, אקספרמנטלי, אוונגרדי והומוריסטי.
מאת: אלכס בן ארי
תיאור: יותר משהיא סוגה, כתיבה קונספטואלית היא אוסף של תובנות יסוד על העולם, השפה והאמנות שמתוך ההפנמה שלהן צומחים אופני ביטוי חדשים ומתחדש העניין באופני ביטוי קיימים שנדחקו לשוליים.
התובנות הללו קשורות בהכרה במגבלותיהן של המקוריות והיצירתיות בכתיבה, בהפנמת דפוסי ההתקשרות והמגע החדשים בעידן הרשתות החברתיות והשלכותיהן על עולם הרגש ועל חיי היומיום, בהתמודדות עם הנגישות שנולדה בעידן האינטרנט לכמויות אסטרונומיות של טקסטים ובזמינותם של כלים חדשים ההופכים את ההעתקה, הגזירה, הצרוף ושאר מניפולציות המאפשרות לייצר טקסט חדש מתוך טקסט קים לקלות מאוד.
הגליון שלפניכם מוקדש כולו לאופני הביטוי החדשים־מחודשים הללו. הוא מכוון להציג מניפה רחבה ככל הניתן שלהם בעברית לצד תרגומים ומחוות ליצירות מרכזיות מן הסוג הזה מן העשורים האחרונים בעולם וכן כתיבה עיונית המתארת את האקלים הרוחני־אמנותי הזה ומשרטטת בקווים כלליים תחנות בהתפחותו.
מאת: גלעד מאירי, נועה שקרג'י
תיאור: ננופואטיקה 7 הוא גיליון שמחדד בדרך כלל אופי מסוים של השיר הננופואטי המסורתי, זה הגבישי. הגביש הספרותי הוא בעל אופי קשה, מתנגד, שאיננו נכנע לקלות הבלתי נסבלת של אמירה תקשורתית יתר על המידה בשם ערכים צרכניים ושיווּקיים של פופואטיוּת וחמידוּת. אין זאת אומרת שהגבישיוּת נוגדת בהכרח תקשורתיוּת, אלא שהיא דורשת מאמץ של פענוח מהקורא, ולוּ קל, אשר מעניק לחוויה האסתטית מֵמד של תהליך, קרי, של שותפות בין הכותב לקורא שיש לה עומק סביר. זהו ההבדל בין שירת סמול טוק, שהיא בעיקר סוג של מינגלינג, פטפוט להנעמת הזמן המבטיח שמירה על קשר טוב בין הדוברים, לבין שירה שׂיחתית, כזאת שמניחה שהפרטנרים לדיבור מנסים לגעת זה בזה גם באופן שעלול לסכן את הקשר על ידי ויכוח, בירור נפשי, עצות וכדומה.
מאת: נועה שקרג'י
תיאור: בספטמבר 2007 פגשתי במסגרת השירות הלאומי שלי ב'מקום לשירה', חבורה ספרותית ירושלמית בשם 'כתובת', שמנתה חמישה משוררים וסופר שהיו בתחילת־אמצע הנתיב של חייהם הספרותיים (שי דותן, דורית ויסמן, אריאל זינדר, יובל יבנה, גלעד מאירי, ליאור שטרנברג). ארבעה מחברי הקבוצה שהוזכרו לעיל היו ילידי שנות ה־ 60, חברי הקבוצה הם משוררים, סופרים, מתרגמים, עורכים וחוקרים. המפגש הבין־דורי המתמשך איתם, עם יצירתם, ועם קהילת המשוררים שסבבה אותם נטע בי את התחושה שיש סגנון מיוחד לשירה של ילידי העשור הזה, סגנון המצוי ברובו תחת צל.
יצאתי להתחקות אחר הפואטיקה באמצעות עריכת גיליון זה של 'ננופואטיקה', המאגד בתוכו חמישים ואחד יוצרים ויוצרות שכולם נולדו בשנות ה־ 60.
מאת: גלעד מאירי, נועה שקרג'י, אלכס בן ארי
תיאור: הגיליון הזה נפתח במבחר מתוך תרגום חדש של רותם עטר ל'תרגילים בסגנון' מאת רמון קנו , אשר ייצא לאור בקרוב בהוצאת מקום לשירה. קנו הוא אחד ממייסדי האוליפו , ה"מעבדה לספרות פוטנציאלית", שעסקה החל מ־1960 בכתיבה מבוססת אילוצים. זהו אוסף של 99 אופנים לסַפּר את אותו סיפורון קצרצר תחת אילוצים סגנוניים שונים.
ה"משעממוּת" של הסיפור המקורי מפנה את הקשב של הקורא אל האילוץ הסגנוני, השונה בכל פעם, שבו נכתב כל קטע.
דרך זה נפתחת האפשרות לחוות את התפר העקרוני בין הדבר כשלעצמו לבין אופן הדיבור על אודותיו, כמו גם את נדיפותו של מושג הסגנון האישי.
מאת: גלעד מאירי, נועה שקרג'י, אלכס בן ארי
תיאור: מסימניו של הגיליון הנוכחי היא הפנייה אל התרגום, שכמעט לא יוצג בשני הגיליונות הקודמים. לא נמנענו ממנו עד כה במכוון ואין מניע שהביא אותנו להתמקד בו דווקא כעת, מלבד כנראה ההתפתחות הטבעית של כתב העת בחקירה של מכלול היבטיו של המבע הקצר.
סגולה מפתיעה של השירה הקצרה היא שדומה כי במקרה שלה הפּחת המובנה שבעצם פעולת התרגום קטן משמעותית. המטפחת, אפשר אולי לומר, דקה יותר, כאילו אינה מספיקה התעבות, ולכן הנשיקה לחה ומסעירה יותר.
מתוך מפעל התרגומים הנמשך של המשורר עטור השבחים ליאור שטרנרבג מהשירה הבריטית והאמריקאית בת זמננו אנו מביאים שלושה שירים ליריים קצרים של המשורר האירי מייקל לונגלי ,ושיר של המשורר הוולשי המנוח ר.ס. תומאס. בחטיבת ההייקו, סוגה שבה יש לכתב העת עניין מיוחד, אנו נרגשים להביא מתרגומיו מיפנית של המתרגם ,החוקר והמשורר איתן בולוקן לשניים מן הגדולים שבמשוררי ההייקו, באשו ואיסה, בשירים שמעולם לא תורגמו לפני כן לעברית. לצידם מובאים תרגומים של דרור בורשטיין למשורר הייקו אמריקאי בולט בן זמננו, גארי הות'ם. עוד בחטיבת ההייקו שירים מאת רועי צ'יקי ארד וצמד של המשורר גיא שקד.
מאת: גלעד מאירי, נועה שקרג'י, אלכס בן ארי
תיאור: יש משוררים שמאמינים שעבודת המשורר היא התמודדות בלתי פוסקת עם חדלונו הקרב ובא, שהרי החי הוא מת שאינו מכהן. המשורר מבקש להשאיר אחריו ספר, שיר או לפחות פתגם סיני עתיק שיאפשר לו לכהן בשני העולמות, החיים והמתים. באופן פרדוקסלי, דווקא הטקסט הספציפי, ההווה והקצר, שנראה שהנצח אינו מעניינו, דווקא הוא נשיקת עד במצח הנצח. לאור ההבנה הזו אנחנו מתמודדים עם הטקסטים הרבים שמגיעים למערכת, עטופים בחוויית הויראליות והשרידות של הזן הקצר. האווירה החטיפית של הטקסטים האלה מתעתעת: מה כבר יקרה אם נדחה או נפרסם שיר קצר שאינו תואם את החיפושים שלנו ?
הוא עלול לשרוד, להתפתח, ובסופו של דבר להשפיע: לייצר אווירה, קהילה, אופנה. זו נקודת מוצא של אמון ונאיביות הכבדים יותר מהטקסט עצמו, אך עדיין קיימת בה מידה של אמת. לכן אנו שואפים לפרסם ולהציע טקסטים קצרים שיש בהם אסתטיקה שהיא מעבר לפואנטה, היעדר פואנטה, מבט צלול, כאלה שמתמודדים עם המוסכמה הפתגמית, המבודחת והחידתית של טקסטים קצרים.
אלו מרבית השירים שנבחרו לגליון הזה, המכיל לצד שירים בודדים גם כמה חטיבות בעלות עניין מיוחד: מקבץ שירים ננופואטיים מספר של אורי ברנשטיין שטרם ראה אור; מבט חוזר בקלאסיקת ננו של יונתן רז-פורטוגלי שהוחמצה בשעתה; המשך פרויקט משניות השירה של נועה שקרג'י ועמיחי חסון; במסגרת העניין הנמשך של כתב העת בשירת הייקו אנחנו מביאים, לצד שירים של ליאת קפלן, רועי צ'יקי ארד ואחרים גם שני פרויקטים המאתגרים את גבולות הסוגה: מקץ שירים מתוך 'קוד', הכותב באמצעות אלגוריתם מחשב מחדש את התורה כאוסף שירי הייקו, ופרויקט הבוחן האם וכיצד ניתן ללמד מחשב לכתוב שיר הייקו, מאת יעל נצר ואלכס בן ארי.
מאת: גלעד מאירי, נועה שקרג'י, אלכס בן ארי
תיאור: ננופואטיקה (מקום לשירה) הוא כתב עת לספרות קצרה, מקורית ומתורגמת: שירה, פרוזה ומאמרים. כתב העת הוא משב של רוח הזמן, גל ספרותי קצר, אולטרה סגול. ננופואטיקה מעניק חיבור לשוני, רוחני ומהיר, כשל מנטרה, קפיצת דרך תרבותית בחיים הומים: שאיפת ספרות בנשימה אחת. הוא בו זמנית התכווצות אסתטית, אולי אף חרדתית, ואבחת שחרור וירטואוזית כנגד תופעות בולמיות כגון גלובליזציה, תאגידי ענק ותקשורת המונים, פנדל אל לב הרשתות והמרשתות.
מאת: גלעד מאירי
תיאור: 'ננופואטיקה' 1 היא אנתולוגיית שירי משוררי 'מטר על מטר' 2013 , פסטיבל ירושלים לשירה השישי.
בספר 47 שירים, רובם בפרסום ראשון, שנבחרו על ידי המשוררים. זהו ספר של פואטיקה ננסית (ננו ביוונית). השירים באורך של עד שש שורות (למעט חריגים שנבעו מכך שלמשורר לא היו שירים קצרים). ובעלי תבניות שונות: הייקו, קוּפּלֶט, מִכתם, מרובע, חמשיר ולרוב צורות חופשיות.
מאת: שגיא אלבז
תיאור: גיליון 4 של כתב העת מחשבה (דצמבר 2024) מוקדש לנושא מנהיגות. בפתח הגיליון מציג פרופ׳ אבנר בן־זקן את המתח בין מוסדות בחברה לבין עליית המנהיג הפופוליסט, על רקע תקופה של טלטלה וחוסר יציבות. הוא ממקם את הדיון בין אידאל “המלך־הפילוסוף” של אפלטון לבין הדגש האריסטוטלי על שלטון חוק ומנגנוני איזונים ובלמים. בהמשך מופיעות מסות שמנסות לפצח מהי מנהיגות במצבי משבר—בין היתר מאמר של אהוד ברק על היחסים בין מנהיגים למציאות היסטורית משתנה. במאמר “כריזמה הפוכה” פרופ׳ אווה אילוז בוחנת איך מנהיגים יכולים לצבור תמיכה ציבורית גם כשחסרונותיהם גלויים לעין. פרופ׳ מיכה פופר עוסק ב“כמיהה למנהיג גדול” ובמחירים של ריכוז תקווה ציבורית בדמות יחידה. פרופ׳ מוחמד ותד מנתח מנהיגות בעידן של פופוליזם דיגיטלי, ואיך הזירה המקוונת משנה את כללי המשחק הפוליטי.
מאת: אבי בראלי, עופר שיף, אורן קלמן
תיאור: עיונים הוא כתב עת מדעי רב-תחומי של מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות שבאוניברסיטת בן-גוריון בנגב. כרכיו מתפרסמים בשתי סדרות, מאסף וסדרת 'נושא', ומגישים לקוראים מחקרים ומסות על התהליכים שכוננו את החברה היהודית המודרנית ועיצבו את ההתפתחות של החברה והמדינה בישראל.
עיונים מפרסם מאמרים בתחומי דעת מגוונים: היסטוריה, פילוסופיה, סוציולוגיה, מדעי המדינה, כלכלה, ספרות, אמנות, מוסיקה, גיאוגרפיה, מגדר ועוד.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
מאת: נועה שקרג׳י
תיאור: מעלה הוא כתב עת לביקורת ספרות. שמו מעיד על שאיפותיו המרכזיות: להתמיר את הדיון בספרות, לחפש אחר המניעים הגבוהים בכתיבת ביקורת ספרות, ולהצביע על המדדים לבחינתה של היצירה הספרותית.
מאת: נועה שקרג׳י
תיאור: מעלה הוא כתב עת לביקורת ספרות. שמו מעיד על שאיפותיו המרכזיות: להתמיר את הדיון בספרות, לחפש אחר המניעים הגבוהים בכתיבת ביקורת ספרות, ולהצביע על המדדים לבחינתה של היצירה הספרותית.
מאת: נועה שקרג׳י
תיאור: מעלה הוא כתב עת לביקורת ספרות. שמו מעיד על שאיפותיו המרכזיות: להתמיר את הדיון בספרות, לחפש אחר המניעים הגבוהים בכתיבת ביקורת ספרות, ולהצביע על המדדים לבחינתה של היצירה הספרותית.
מאת: נועה שקרג׳י
תיאור: מעלה הוא כתב עת לביקורת ספרות. שמו מעיד על שאיפותיו המרכזיות: להתמיר את הדיון בספרות, לחפש אחר המניעים הגבוהים בכתיבת ביקורת ספרות, ולהצביע על המדדים לבחינתה של היצירה הספרותית.
מאת: נועה שקרג׳י
תיאור: מעלה הוא כתב עת לביקורת ספרות. שמו מעיד על שאיפותיו המרכזיות: להתמיר את הדיון בספרות, לחפש אחר המניעים הגבוהים בכתיבת ביקורת ספרות, ולהצביע על המדדים לבחינתה של היצירה הספרותית.
מאת: נועה שקרג׳י
תיאור: מעלה הוא כתב עת לביקורת ספרות. שמו מעיד על שאיפותיו המרכזיות: להתמיר את הדיון בספרות, לחפש אחר המניעים הגבוהים בכתיבת ביקורת ספרות, ולהצביע על המדדים לבחינתה של היצירה הספרותית.
מאת: נועה שקרג׳י
תיאור: מעלה הוא כתב עת לביקורת ספרות. שמו מעיד על שאיפותיו המרכזיות: להתמיר את הדיון בספרות, לחפש אחר המניעים הגבוהים בכתיבת ביקורת ספרות, ולהצביע על המדדים לבחינתה של היצירה הספרותית.
מאת: נועה שקרג׳י
תיאור: מעלה הוא כתב עת לביקורת ספרות. שמו מעיד על שאיפותיו המרכזיות: להתמיר את הדיון בספרות, לחפש אחר המניעים הגבוהים בכתיבת ביקורת ספרות, ולהצביע על המדדים לבחינתה של היצירה הספרותית.
מאת: נועה שקרג׳י
תיאור: מעלה הוא כתב עת לביקורת ספרות. שמו מעיד על שאיפותיו המרכזיות: להתמיר את הדיון בספרות, לחפש אחר המניעים הגבוהים בכתיבת ביקורת ספרות, ולהצביע על המדדים לבחינתה של היצירה הספרותית.
מאת: נועה שקרג׳י
תיאור: מעלה הוא כתב עת לביקורת ספרות. שמו מעיד על שאיפותיו המרכזיות: להתמיר את הדיון בספרות, לחפש אחר המניעים הגבוהים בכתיבת ביקורת ספרות, ולהצביע על המדדים לבחינתה של היצירה הספרותית.
מאת: נועה שקרג׳י
תיאור: מעלה הוא כתב עת לביקורת ספרות. שמו מעיד על שאיפותיו המרכזיות: להתמיר את הדיון בספרות, לחפש אחר המניעים הגבוהים בכתיבת ביקורת ספרות, ולהצביע על המדדים לבחינתה של היצירה הספרותית.
מאת: נועה שקרג׳י
תיאור: מעלה הוא כתב עת לביקורת ספרות. שמו מעיד על שאיפותיו המרכזיות: להתמיר את הדיון בספרות, לחפש אחר המניעים הגבוהים בכתיבת ביקורת ספרות, ולהצביע על המדדים לבחינתה של היצירה הספרותית.
מאת: נועה שקרג׳י
תיאור: מעלה הוא כתב עת לביקורת ספרות. שמו מעיד על שאיפותיו המרכזיות: להתמיר את הדיון בספרות, לחפש אחר המניעים הגבוהים בכתיבת ביקורת ספרות, ולהצביע על המדדים לבחינתה של היצירה הספרותית.
מאת: נועה שקרג׳י
תיאור: מעלה הוא כתב עת לביקורת ספרות. שמו מעיד על שאיפותיו המרכזיות: להתמיר את הדיון בספרות, לחפש אחר המניעים הגבוהים בכתיבת ביקורת ספרות, ולהצביע על המדדים לבחינתה של היצירה הספרותית.
מאת: נועה שקרג׳י
תיאור: מעלה הוא כתב עת לביקורת ספרות. שמו מעיד על שאיפותיו המרכזיות: להתמיר את הדיון בספרות, לחפש אחר המניעים הגבוהים בכתיבת ביקורת ספרות, ולהצביע על המדדים לבחינתה של היצירה הספרותית.
מאת: נועה שקרג׳י
תיאור: מעלה הוא כתב עת לביקורת ספרות. שמו מעיד על שאיפותיו המרכזיות: להתמיר את הדיון בספרות, לחפש אחר המניעים הגבוהים בכתיבת ביקורת ספרות, ולהצביע על המדדים לבחינתה של היצירה הספרותית.
מאת: נועה שקרג׳י
תיאור: מעלה הוא כתב עת לביקורת ספרות. שמו מעיד על שאיפותיו המרכזיות: להתמיר את הדיון בספרות, לחפש אחר המניעים הגבוהים בכתיבת ביקורת ספרות, ולהצביע על המדדים לבחינתה של היצירה הספרותית.
מאת: נועה שקרג׳י
תיאור: מעלה הוא כתב עת לביקורת ספרות. שמו מעיד על שאיפותיו המרכזיות: להתמיר את הדיון בספרות, לחפש אחר המניעים הגבוהים בכתיבת ביקורת ספרות, ולהצביע על המדדים לבחינתה של היצירה הספרותית.
מאת: נועה שקרג׳י
תיאור: מעלה הוא כתב עת לביקורת ספרות. שמו מעיד על שאיפותיו המרכזיות: להתמיר את הדיון בספרות, לחפש אחר המניעים הגבוהים בכתיבת ביקורת ספרות, ולהצביע על המדדים לבחינתה של היצירה הספרותית.  
מאת: תמי רזי, מירה צורף
תיאור: קובץ מאמרים זה הוא תולדה של סדנת מחקר שהתקיימה בשנת 2016, ביוזמת הפורום הפמיניסטי במכללה האקדמית ספיר ובשיתוף עם מרכז משה דיין לחקר המזרח התיכון ואפריקה והחוג להיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל אביב. הסדנה הוקדשה לדיון בנשים ומגדר במרחבים מזרח תיכוניים, והשתתפו בה חוקרות וחוקרים ממגוון רחב של דיסציפלינות. מהפכות "האביב הערבי" שהתחוללו בשנת 2011, מלחמות האזרחים שפרצו בעקבותיהן בחלק ממדינות המזרח התיכון, כמו גם מיליוני הפליטים שנעקרו מבתיהם וממולדתם ונאלצו להימלט על נפשם למדינות אירופה, שינו את פני המרחבים המזרח תיכוניים. להתרחשויות ולתהליכים אלה השלכות דרמטיות גם על שגרת חייהן של נשים בחברות מזרח תיכוניות, על מעמדן, על דפוסי מאבקן להטבת תנאי חייהן ועל תגובותיהם של הממסדים הדתיים והפוליטיים לתביעותיהן — הן במרחבים בהן פרצו המהפכות והן באלה שלכאורה חמקו מהן. אירועים מהפכניים כגון אלה, שבמהלכם הפכו גבולות מדינתיים, אתניים ומגדריים לנזילים יותר, הם הזדמנות לבחינה מחדש של הנחות יסוד, תפיסות תיאורטיות וחלוקות מקובלות, כמו למשל ההפרדה הרווחת בין מחקר על פמיניזם יהודי אורתודוקסי, לבין מחקר על פמיניזם מוסלמי או דרוזי בישראל ובמרחבים אחרים במזרח התיכון, כמו גם בין חקר היישוב ומדינת ישראל לבין חקר המזרח התיכון הערבי והאסלאמי.
מאת: עמי איילון, גד גילבר
תיאור: המאמרים המתפרסמים כאן משקפים את עבודת המחקר הענפה של קהילת החוקרים הפורה שלנו. המאמר הפותח את הגיליון, מחקרה של שחר בשן, "בהשת זהרא, בית הקברות של טהראן – מחוז זיכרון בשירות המשטר" הוגש לפרסום חודשים רבים לפני פרוץ המלחמה עם איראן. קשה לחשוב על מחקר רלוונטי יותר להבנת אחת התופעות התרבותיות-חברתיות החשובות ביותר ברפובליקה האסלאמית של איראן בדורנו. המאמרים האחרים נטועים בהיסטוריה הפוליטית, החברתית והתרבותית של מדינות ותנועות חברתיות באזור, בסוגיות בהלכה המוסלמית ובשירה הפרסית הקלאסית, והם כולם מלמדים על הגיוון הרב של גישות ושיטות מחקר, איכותניות וכמותניות, בחקר ההיסטוריה של המזרח התיכון והאסלאם בישראל. הגיליון מביא גם ריאיון עומק עם פרופ' מינה רוזן בנושא שזמן רב מחכה שהזרקור יגיע גם אליו – תולדות היהודים בארצות האסלאם, וספציפית תולדות יהודי האימפריה העות'מאנית וארצות הבלקן.
מלכתחילה, סברנו שעלינו ליצור כלים להנגשת מאמרי המזרח החדש לקוראים הפוטנציאליים הרבים שאינם שולטים בעברית. זאת מאחר שברור לנו שפירות המחקר הרואים אור אצלנו אינם נופלים ברמתם ממאמרים בכתבי עת איכותיים בתחום הרואים אור בצפון אמריקה ובמערב ומרכז אירופה. מסיבה זו, תקצירי המאמרים באנגלית הורחבו ל-1,500-1,000 מילה, ונעשה מאמץ להגדיל את החשיפה לכתב העת באתרי חיפוש מקוונים. אנו פועלים עתה להקמת מערכת בינלאומית מייעצת (International Advisory Board) ומתכננים שתתחיל לפעול במהלך הכנת גיליון 2026.
מאת: עמי איילון, גד גילבר
תיאור: גיליון הנוכחי של המזרח החדש יוצא לאור שבעים וחמש שנים לאחר פרסום גיליונו הראשון בתשרי תש"ט/אוקטובר 1949. שבעים וחמש שנים של הופעה רצופה אינן דבר של מה בכך בעולם כתבי העת האקדמיים המקצועיים. זהו הישג מרשים ועדות ליצירתיות המתמשכת של קהילת המחקר המזרחני בארץ.
לאורך השנים חלו שינויים רבים באופיו של כתב העת, במתכונתו ובסגנונו. היו תקופות פוריות, בעיקר שנות השישים והשבעים של המאה הקודמת, שבהן הוא הופיע שלוש או ארבע פעמים בשנה, ולעומתן זמנים של הפקה מוגבלת יותר, עם פרסום של גיליון אחד בשנה או אף פחות. בשני העשורים האחרונים יוצא כתב העת לאור באורח קבוע כשנתון, תוך שמירה על איכות מקצועית גבוהה שאינה נופלת מזו של מיטב כתבי העת הבינלאומיים בתחום. רבים מטובי חוקרי המזרח התיכון והאסלאם בארץ תרמו לו מפירות מחקריהם, ביקורתם והגותם. לכולם יש סיבה לגאווה גדולה על הצלחתו של המפעל הזה.
בין הגיליון הראשון של המזרח החדש והגיליון הנוכחי יש דמיון בולט לעין: הופעתם בנסיבות של מלחמה כבדת דמים על גורלה של מדינת ישראל. "החברה המזרחית" – האגודה המקצועית שלנו בשמה הקודם, שהמזרח החדש היה ונשאר ביטאונה – התארגנה להקמה עוד לפני תום מלחמת העצמאות וטרם חתימת הסכמי שביתת הנשק בין ישראל ושכנותיה. מלחמה ממושכת קדמה גם להופעת הגיליון הנוכחי, ובעת כתיבת הדברים עדיין לא ידוע מתי ובאילו תנאים היא תגיע לקיצה. כתיבת הגיליון נעשתה ברובה בעיצומה של המלחמה הכואבת והתובענית הזאת, וכך גם כמעט כל שלבי העריכה וההפקה. אשר על כן יציאת הגיליון לאור התעכבה בחודשים רבים. אבל המלחמה עצמה איננה עניינו של הגיליון: המעיין בו לא ימצא בתכניו סימנים לאירועי השנה הסוערת הזאת. במקום זה הגיליון משקף את שגרת המחקר ואת תחומי העניין של חברי הקהילה שלנו בימים כתיקונם. יש להניח שהמלחמה הזאת, על השלכותיה העמוקות על המרחב והחברות שבהם עוסק המזרח החדש, ישתקפו בדרכים שונות בגיליונות הבאים.
שני מדורים שנכללו בגיליונות קודמים של כתב העת אינם מופיעים בגיליון הנוכחי: "מדור תרבות" שהקים וערך ד"ר בסיליוס בוארדי, שלצערנו הרב נאלצנו לוותר עליו בשל אילוצים שלא היו בשליטת המערכת; והמדור "לזכרם", ובו דברי הספד לדמויות מרכזיות בקהילה שהלכו לעולמם, שיופיע מעתה בבולטין האגודה רוח מזרחית. לעומת זאת הרחבנו את מדור המאמרים, ואלה משקפים את פעילות המחקר אצלנו במיטבה. המאמרים מקיפים נושאים שונים בהיסטוריה פוליטית, חברתית ותרבותית ובהגות דתית באזור מראשית האסלאם ועד ימינו, עם דגש מסוים על השיעה והדרוזים. שמרנו על היקפו הרחב ועל גיוונו של מדור ביקורות הספרים, המקיף גם הוא קשת של תחומים, ממילונאות ושירה בדווית ועד מחקרים בהיסטוריה פוליטית וטכנולוגית של חברות באזור. כמו גיליונות קודמים, גם בגיליון הזה מופיע ריאיון עם אחד מעמודי התווך הוותיקים של קהילת חוקרי המזרח התיכון והאסלאם בישראל, הפעם עם חתן פרס ישראל פרופ' אמנון כהן.
מאת: עמי איילון, גד גילבר
תיאור: בגיליון זה שבעה מאמרים העוסקים במגוון נושאים: שאלות משפטיות-ספרותיות באסלאם הקלאסי (סימונסון); היבטים מרחביים בהתפתחות ההתיישבות בארץ ישראל/פלסטין בתקופות שונות (ארליך, מרום); רכיבים פואטיים של סוגיה פוליטית מודרנית בקרב הבדואים בנגב (פלד); היבטים מגדריים של טראומה היסטורית, הפרהוד בבגדאד (בשקין); וסוגיות בהיסטוריה הפוליטית והחברתית המודרנית של איראן וערב הסעודית, על היבטיהן הקונטמפורניים (צימט, גלעדי). כבכל גיליון, קשת הנושאים שבהם דנים המאמרים משקפת רק חלק מטווח התחומים שבהם עוסקים חוקרי המזרח התיכון והאסלאם ותלמידיו.
בגיליון כלולים ראיונות עם שניים מוותיקי התחום שלנו. הראשון, עם פרופ' שרה סטרומזה, נערך ביוזמת העורכים היוצאים ועל ידם. הוא בא לשפוך אור על תחום מרכזי בחשיבותו בחקר ההיסטוריה של המחשבה המוסלמית והיהודית, בעיקר בין המאה ה-8 למאה ה-13, העומד במרכז עבודתה המחקרית של פרופ' סטרומזה. הריאיון השני, עם פרופ' שמעון שמיר, נערך על ידינו חודשים ספורים לאחר שפרופ' שמיר זכה בפרס ישראל בתחום "חקר המזרח הקרוב" לשנת תשפ"ב. זהו ריאיון מקיף, מלמד ומרתק על התפתחות לימודי המזרח התיכון והאסלאם בארץ עם מי שנמנה עם דור המייסדים של המזרחנות הישראלית והניח את היסודות לחקר ההיסטוריה הקונטמפורנית של המזרח התיכון בישראל. שני החוקרים הללו גם כיהנו במשרות בכירות במסגרות האקדמיות שבהן פעלו, והשיחות איתם מאירות היבטים מוכרים פחות בתולדות המוסדות האלה ובתפקודם.
מאת: עידו שחר, ליבנת הולצמן
תיאור: אנחנו שמחים להציג לכם את גיליון ס"א (61) של המזרח החדש, כתב העת של האגודה הישראלית ללימודי המזרח התיכון והאסלאם (אילמ"א). חלקו העיקרי של הגיליון מציג שבעה מאמרים מקוריים שנכתבו בידי חוקרים חברי קהילת אילמ"א. המאמרים עברו שיפוט קפדני במערכת ובידי קוראים חיצוניים בארץ ובחו"ל ועוסקים במגוון של נושאים מתחומי המחקר השונים. נוסף על שבעת המאמרים הללו נכלל בגיליון מאמר מתורגם. המאמר המקורי, פרי עטם של נילי ליפשיץ, גדעון ביגר, גאורג בונני ווילי וולפי, התפרסם בכתב העת Journal of Archaeological Science בשנת 1997. פרופ' ביגר, שיזם את תרגום המאמר לעברית, ונשיא אילמ"א פרופ' יצחק רייטר הקדימו למאמר דברי הסבר קצרים.
המדור "לזכרם" מחזיק שבע רשימות. את המדור פותח הספד על המתרגם ואיש החינוך עמנואל קופלביץ' שהלך לעולמו בגיל 99. המדור נחתם בהספד על הפעיל החברתי, איש החינוך ומנהל אילמ"א לשעבר יוני גרף, שנפטר בדמי ימיו והוא בן 38. למרבה הצער, חמישה מבכירי החוקרים של קהילת אילמ"א הלכו לעולמם בשנה האחרונה: פרופ' יקותיאל גרשוני, פרופ' שאול שקד, פרופ' מחמוד ע'נאים, פרופ' אורי רובין וד"ר דפנה צמחוני. המדור כולל הספדים קצרים שכתבו לזכרם עמיתים שהכירום מקרוב. עם סגירת הגיליון הגיעה לשולחן המערכת ההודעה המצערת על פטירתה של החוקרת והמתרגמת המחוננת ד"ר אלה אלמגור. חברתה פרופ' שרה סטרומזה כתבה לנו:
בשנים האחרונות בחרה אלה לעסוק בתרגום יצירות מופת ערביות ובהנגשתן לקוראי העברית. תרגומה הקולח, היפהפה, המשעשע לעיתים, נבנה על דייקנות מחקרית חסרת פשרות. תרגומה לענק היונה של אבן חַזְם האנדלוּסי (מ' 1064) הציג היבט מוכר פחות של התאולוג הקנאי ומשך עליו חוט של חסד, של אוהב המבין לנפש האוהבים. תרגומיה המוערים ליומניו של אוּסאמַה אבּן מוּנְקִד׳ (מ' 1185) ולרשימותיו של אבן פַדְלאן (על מסעו סביב שנת 921) התבוננו באותה הבנה במוסלמים ובצלבנים, באנשי התרבות המעודנים ובבני השבטים הנוודים המחוספסים, כשהם מובילים את הקוראת ביד אמונה בארצות לא-נודעות, מאירים זוויות תרבותיות ואתנולוגיות חדשות של רגעי מפתח בהיסטוריה, ומקרבים עולם זר ורחוק. לאחרונה עמדה להשלים תרגום נוסף, לסיפורי המסעות של אבן בַּטּוּטַה (מ' 1369).
מאמר הספד על חייה של אלה אלמגור ופועלה יתפרסם בגיליון הבא של המזרח החדש.
בעת הכנת הגיליון לדפוס התקבלה הודעה מצערת נוספת, על פטירתו בשיבה טובה של פרופ' עמנואל מרקס, חוקר בדווים וממייסדי תחום האנתרופולוגיה בארץ. לפני מספר חודשים ראיינו פרופ' יואב אלון וד"ר עידו שחר את פרופ' מרקס המנוח למדור "ציוני דרך בחקר הערבית והאסלאם". בריאיון, המופיע בגיליון זה, סיפר פרופ' מרקס על מחקריו בשני התחומים שבהם עסק (ובלשונו הציורית, "שני מיתרים לרבאבה שלי, האחד הוא חקר הבדואים והשני הוא חקר האלימות") לאורך הקריירה העשירה ומרובת ההישגים שלו. פרופ' מרקס היה פעיל ונמרץ עד למותו המפתיע. מאמר הספד על חייו של עמנואל מרקס ופועלו יתפרסם אף הוא בגיליון הבא של המזרח החדש.
לצד המדור ציוני דרך בחקר הערבית והאסלאם שהפך למסורת בשנים האחרונות, מופיע מדור התרבות בעריכתו של ד"ר בסיליוס בוארדי. המדור מציג שיר שטרם פורסם של המשורר הסורי הגולה אדוניס וארבע מסות קצרות בנושא "הגוף בתרבות והספרות הערבית המודרנית" פרי עטם של חוקרים ואנשי תרבות. בגיליון הזה אנו מציגים מדור חדש, "מפגשים", שהוא במה לשיחות עומק עם אנשי אקדמיה ואנשי רוח. חונכת את המדור שיחה שקיימנו עם פרופ' אבי אלקיים על עבר ועתיד, ספרים ומוסיקה, צופיות ורוחניות, מציאות וחזון. כתמיד, הגיליון חותם במדור ביקורת ספרים, המציג לקוראים ביקורות על ספרות מקצועית פרי מחקרם של חברי אילמ"א ועל ספרים שיש בהם חשיבות מיוחדת למחקר המזרחני.
מאת: עידו שחר, ליבנת הולצמן
תיאור: אנחנו שמחים להציג בפניכם את גיליון ס' (מס' 60) של המזרח החדש, כתב העת של האגודה הישראלית ללימודי המזרח התיכון והאסלאם (אילמ"א). בחלקו העיקרי של הגיליון מובאים חמישה מאמרים מקוריים שנכתבו בידי חוקרים חברי קהילת אילמ"א שמצויים בשלבים שונים של הקריירות שלהם. המאמרים עברו כולם שיפוט קפדני במערכת ובידי קוראים חיצוניים בארץ ובחו"ל וחושפים בפני הקורא מגוון של נושאים מתחומי המחקר השונים. נוסף על חמשת המאמרים הללו נכלל בגיליון מאמר מתורגם פרי עטו של החוקר הגרמני אולריך הרמאן. פרופ' ראובן עמיתי שיזם את תרגום המאמר הקדים לו דברי הסבר קצרים. למרבה הצער, גם השנה איבדה קהילת אילמ"א כמה מבכירי חוקריה: פרופ' יעקב לנדאו, פרופ' יהושע בלאו, פרופ' מיכאל וינטר ופרופ' רוני אלנבלום. הגיליון כולל הספדים קצרים שכתבו לזכרם עמיתים שהכירום מקרוב.
מאת: יואב אלון, עידו שחר
תיאור: אנחנו שמחים להציג בפניכם את גיליון 59 של המזרח החדש, כתב העת של האגודה הישראלית ללימודי המזרח התיכון והאסלאם )אילמ"א(. כתמיד, חלקו העיקרי של הגיליון מביא בפני הקוראים מאמרים מקוריים שעברו שיפוט קפדני במערכת ובידי קוראים חיצוניים בארץ ובחו"ל. חלק זה כולל מאמרים פרי עטם של רון שחם, עמי איילון, את'אר חאג' יחיא, מירה צורף ונעמי אביבי־וייסבלט והלל כהן.
למרבה הצער, קהילת אילמ"א איבדה השנה לא פחות משישה חברים שהלכו לעולמם: ד"ר יובל ארנון־אוחנה, פרופ' שמעון בלס, פרופ' חיים גרבר, פרופ' ששון סומך, פרופ' יהושע פורת ופרופ' קייס פירו. הגיליון כולל הספדים קצרים שנכתבו לזכרם בידי עמיתים שהכירום מקרוב.
בהמשך למסורת של השנים האחרונות, גם בפעם זו אנו מפרסמים מדור תרבות, ובו ביקורות על יצירות מעולם הספרות, הקולנוע והטלוויזיה. בגיליון זה כללנו גם מדור מיוחד, "ערבית/עברית ומה שביניהן", העוסק בתחום לימוד הערבית המדוברת המשגשג בשנים האחרונות ובהתרחבות מפעל התרגום מעברית לערבית. במדור זה מובא טקסט קצר ומרחיב דעת על הוראת הערבית המדוברת, פרי עטו של יוחנן אליחי, מילונאי רב מוניטין שחיבר מספר מילונים של ערבית מדוברת. עם העברתהגיליון לבית הדפוס התבשרנו, למרבה הצער, כי יוחנן הלך לעולמו. אנו מקדישים לפיכך את המדור "ערבית/עברית ומה שביניהן" לזכרו. נוסף על הטקסט של אליחי המדור כולל גם ריאיון שקיימנו עם אבשלום פרג'ון, אחד מהבולטים שבמורי הערבית המדוברת הפעילים כיום, וביקורת על פרויקט התרגום לערבית של ספרי ילדים של הוצאת חצבני, פרי עטו של לואי ותד. כתמיד, הגיליון חותם במדור ביקורת ספרים, המציג בפני הקוראים ביקורות על ספרות מקצועית פרי מחקרם של חברי אילמ"א.
מאת: יואב אלון, עידו שחר
תיאור: אנחנו שמחים להציג בפניכם את גיליון 58 של המזרח החדש, כתב העת של האגודה הישראלית ללימודי המזרח התיכון והאסלאם (אילמ"א). גיליון זה מציין את יובל השבעים של כתב העת ושל האגודה, החל מגלגולה הראשון כ"החברה המזרחית". חלקו הראשון של הגיליון מוקדש לציון היובל והוא כולל את ברכת נשיא המדינה מר ראובן ריבלין לחברי האגודה ואת דברי נשיא אילמ"א פרופ' אלי פודה. כמו כן העורכים קיימו ריאיון מיוחד עם פרופ' יעקב לנדאו, מוותיקי האגודה וממייסדי המזרח החדש, שסיפר על ראשית ימי האגודה וכתב העת שלה.
מאת: יובל בן-בסט, יואב אלון
תיאור: אנחנו שמחים להציג לפניכם את גיליון 57 של המזרח החדש, כתב העת של האגודה הישראלית ללימודי המזרח התיכון והאסלאם (אילמ"א). במדור המאמרים מפורסמים חמישה מאמרים ממגוון נושאים. כל המאמרים עברו שיפוט קפדני של קוראים מישראל ומחו"ל. מדור התרבות, המפורסם זו השנה השנייה (והפעם במתכונת מורחבת), כולל שלוש רשימות על ספרים שתורגמו בשנים האחרונות מערבית לעברית, ביקורת סרט וביקורת על ספר המתעד את המוסיקה שליוותה את מהפכות 'האביב הערבי' במדינות ערב ומנתח אותה. מדור זה מבטא את החשיבות שאנו מייחסים לנושא התרבות בלימודי המזרח התיכון ולצורך לחשוף אותה לקורא הישראלי. מדור ביקורות ספרות המחקר כולל ארבע־עשרה ביקורות, רובן על ספרים פרי עטם של חברי אילמ"א. את הביקורות כתבו חוקרים מהארץ ומרחבי העולם (כולל ניו זילנד!), במטרה להרחיב את מעגל המשתתפים ביצירת המזרח החדש ולאפשר ביקורות מגוונות, ענייניות ומעמיקות.
החידוש המרכזי בגיליון זה הוא ריאיון שערכו תלמידי המחקר עמרי אילת ועידן בריר עם מורם פרופ' אהוד טולידאנו, שפרש לאחרונה לגמלאות. בריאיון פורש פרופ' טולידאנו את השקפתו על הנעשה בתחום לימודי המזרח התיכון בישראל ובעולם תוך מתן דגש על ההיסטוריה של האימפריה העות'מאנית. כמו כן משוחח פרופ' טולידאנו על תפקידו של ההיסטוריון, על הקשר בין האקדמיה לעולם שמחוצה לה, ובכלל זה הזירה הפוליטית, ומציע תובנות מעניינות נוספות מהקריירה הארוכה שלו.
הצג עוד תוצאות