מחבר: שרון גבע

שנת ההוצאה: 2010

מילות מפתח: פרנק, אנה; לובטקין, צביה; נשים בשואה; פראנק, אנה; פרנק, א.; פראנק, א.

"לספר לכם? קשה לעשות זאת, וגם לא נחוץ. אתם כבר יודעים לא מעט. ומה שאתם יודעים כבר מסוגל לזעזע. אינני רוצה לחזור. אני רק רוצה להוסיף מה שכמדומני אינכם יודעים: על נשי ישראל".
פסיה שרשבסקי, ניצולת אושוויץ, נאום בעצרת עם, תל-אביב, עשרים בדצמבר 1945.
מה בין נשים לגברים שחוו את השואה? מי הן גיבורות השואה בחברה הישראלית? מה מחדש הדיון המגדרי בנושא החברה הישראלית והשואה, ומה הקשר למעמד האשה בישראל?
הספר אל האחות הלא ידועה מציע תשובות לשאלות אלה, כפי שהן מתבררות מחקר השיח הציבורי בישראל בעשור הראשון למדינה ובימי משפט אייכמן (1961).
במרכזו נוכחותן המסיבית והאינטנסיבית של נשים בשואה בשיח זה בתקופה זו, על סיפוריהן האישיים ודימוייהן כגיבורות בתקופת השואה: מצביה לובטקין, מבכירי האוחזים בנשק במרד גטו ורשה, ורבקה יוסלבסקה שעלתה מבור מתים ובו בתה שנרצחה, דרך לנה קיכלר-זילברמן עם מאה הילדים שלה, גיבורת התרבות אנה פראנק, גיזי פליישמן מסלובקיה והאנזי בראנד מהונגריה, שפעלו להצלה המונית באמצעות משא ומתן עם נושאי משרות בשלטון הגרמני, ועד ורה אלכסנדר, שהיתה קאפו באושוויץ.
נוכחותן זו מלמדת בין היתר כי לטענה הישנה בדבר שתיקת הניצולים והשתקתם בשנות המדינה הראשונות נדרשת חשיבה מחודשת, שכן החברה הישראלית שמעה והשמיעה סיפורים על השואה, ולא פעם גם גילתה אוזן קשבת ולב פתוח.
ד"ר שרון גבע מלמדת היסטוריה באוניברסיטת תל-אביב. על עבודת המחקר שלה זכתה במלגות ובפרסים, ביניהם מלגה ע"ש פרופ' נתן רוטנשטרייך מטעם המועצה להשכלה גבוהה, פרס מאת יד ושם ופרס מחקר של מכון הדסה-ברנדייס לחקר נשים יהודיות. אל הספר

נושא/נושאים: , שואה, מגדר, החברה הישראלית

תוכן הספר:

• אל האחות הלא ידועה גיבורות השואה בחברה הישראלית

• תוכן העניינים

• מבוא אל האחות הלא ידועה

• פרק ראשון האוחזות בנשק

• א. "את באמת כמו בחור אמיץ"

• 1. "נערה עבריה"

• 2. "הפרומקות והליונקות והטימות"

• 3. "הלעולם הפורענות היא אשר תגלה את אשר צפון בקרב האשה?"

• 4. "בת צחוק על שפתיהן"

• ב. "בלעדינו פה לא היו הם שם"

• 1. "אנחנו נהיה ידידים, גם אני פארטיזאן"

• 2. "באם היינו באים יחד היית אתה מדבר ואני שותקת"

• 3. "פשוט ילדה טובה הייתי"

• ג. "לספר לך על גיטו וארשה? עכשיו, בשעת העבודה?"

• 1. "אלה הם ערכים שאנחנו יצרנו אותם"

• 2. "נעלמו כמעט חילוקי הדעות המפלגתיים"

• 3. "רוב הנשים אינן מתאימות לתפקידי מלחמה"

• ד. "שקט מוחלט שרר באולם"

• 1. "יום גדול במשפט הנורא"

• 2. "רוז'ה רובוטה מול הימלר, מול אייכמן"

• 3. "'גיבורה מקצועית' של עברה"

• פרק שני האמהות והבנות

• א. "לחסוך לילדה את אימת המוות"

• 1. "שימותו כגיבורים יחד אתי"

• 2. "אם את רוצה לחיות, תני את הילדים שלך לאמך"

• ב. "ללדת ילחם ולגדלם"

• 1. "לזעזע את כל מי שזיק אנושי בקרבו"

• 2. "סבלן האילם"

• 3. "ההסכם הזה הוא פגיעה ברגשות הלב של כל אם"

• 4. "לנשי ישראל חשבון נפרד, מיוחד במינו, עם הנאציזם וזוועות המלחמה"

• ג. "אשה פשוטה, אחת־העם"

• 1. "מתוך המספרים האלה"

• 2. "בעזרת אלהים ייוולד תינוק מת"

• 3. "הוא רצה ללכת עם אמא"

• ד. "הם קוראים לה 'אמא' והיא מכנה אותם 'ילדי'"

• 1. "אימת המלחמה בדמה. אהבת ילדים בלבה"

• 2. "גאוותה: שכל 'ילדיה' כמוהם כילדי־הארץ לכל דבר"

• ה. "אמא, מותר כבר לבכות?"

• 1. "ידעתי את קורות כובעה"

• 2. "שערה הבלונדי ארוך, פרוע, כשל צברית"

• פרק שלישי המתנגדות ברוחן

• א. "שהנשמה היהודית לא תתנוון"

• 1. "ניצוץ של יופי ואהבה"

• 2. "החלטנו ש'סדר' יהיה - ויהי מה!"

• ב. "השגרירה של דור ההשמדה"

• 1. "הכוונה ודאי איננה ליצור ספרות, אלא לקיים נדר, למלא פקודה"

• 2. "אצלנו כל שנה אייכמן"

• ג. "מלחמת גבורה בלתי־פוסקת על צלם האדם"

• 1. "עירוי אנושי זה החלים אותי"

• 2. "תסלחו לי שאני לא יכולה במילה אחת"

• 3. "את לבם של בלתי־דתיים"

• 4. "אחר כך אמרו לי שהסיפור לא היה ולא נברא, אגדה כזו"

• ד. "קול נערה בשואה"

• 1. "צעירה ותמימה"

• 2. "ואין בה אלא מה שהיה בכל אחת מהבנות שלנו"

• 3. "איזה חלק של עמנו המעונה היא מייצגת?"

• פרק רביעי נושאות התפקידים

• א. "עסקנית דגולה ואצילת נפש"

• ב. "הגברת בראנד היא, בעצם, אדון בראנד"

• 1. "רעייתו של יואל בראנד, יד ימינו של קסטנר"

• 2. "אני לא חושב שחסרה לך הגבורה או האומץ האישי"

• ג. "שוב אשה קאפו"

• 1. "תפקיד הציל ממוות"

• 2. "שעה שהיא עצמה היתה נרדפת"

• 3. "זאת לא היתה גבורה מצדי, זאת היתה חובתי"

• סיכום וגיבורה לא תמלט נפשה

• ביבליוגרפיה נברורת

• מפתח שמות

עמודים:

1  2  3  4  5  6  7  9  11  12  13