1. "הכוונה ודאי איננה ליצור ספרות, אלא לקיים נדר, למלא פקודה"

העיתונאים שכתבו על המתנגדות ברוחן שיבחו את פועלן , לא משום שראו בו דרך התנגדות או התמודדות של אשה אחת או קבוצת נשים עם מציאות החיים שכפה הכיבוש הגרמני באירופה בתקופת השואה . נקודת המבט שלהם היתה . 53 כגן , נשיים בלשכת הגיהנום , עמ' קמט . . 54 קופר , משפט א"כמן : עדיייח . א , עמ' . 303 . 55 פלה , 'פ "בחשכת אושוויץ הבהיקו מצות , "צחורות חרות , , 24 . 4 . 1962 עמ' . 4 פרובנציאלית מאוד , כמעט אנוכית , שמדדה האם , כיצד ועד כמה שירתו נשים אלו את החברה הישראלית כאן ועכשיו . על פי רוב טענו כי פועלן עמד במבחן , שכן הוא נחשב אמצעי יעיל לחשיפת הציבור הישראלי לחיי היהודים באירופה בימי מלחמת העולם השנייה וכמקור חשוב למחקר השואה , שעשה באותם ימים את צעדיו הראשונים . חיבורים שכתבו מתנגדות ברוחן הוצגו כחומר לבניין הדיוקן הלאומי של החברה המתהווה . יומנה של אנה פראנק הוערך כמסמך שבכוחו להמחיש את האובדן שנגרם לעם היהודי ולאנושות , "דוגמה קטנה 56 נוספת לכשרונות הצעירים שנקפדו במלחמה . "האכזרית רחל אוירבך ומרים נוביץ זכו להוקרה בעיקר על תרומתן העכשווית : העיתונות דיווחה באופן שוטף על פועלן ביד ושם ובבית לו...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד