בעקבות הצלחתו של הספר והמחזה בעולם חזרו והדגישו העיתונאים 246 ש"התעודה הספרותית המפורסמת ביותר מימי השואה" היא סיפורם של יהודים ויהודייה חיברה אותה . אחת הידיעות המוקדמות הציגה אותה בשם עברי : באוגוסט 1952 דיווח מעריב על הופעת יומנה של הנערה חנה ( אנני ) 247 פראנק וקרא לתרגמו לעברית "בגלל תוכנו , המהווה תעודה . "יהודית טראגית דבר 7 \ ורות העריכו אותו "כזעקה ממעמקי המארטירולוגיה היהודית , אזהרה ועדות , "לישראל "תעודת קלון לכל תקופתנו , תקופה שבה נאלץ היהודי באשר הוא יהודי , לבוא במחבואים , ולרעוד מקול עלה נידף , מכל רחש , מכל דפיקה , או 248 חריקת . "אבנים ב 1957 הציג נשיא המדינה את היומן כתעודה עולמית של השואה היהודית . אנה פראנק הוצגה כאחד הקורבנות , אחת משישה מיליונים , ולפעמים כאחת מילדי ישראל שנרצחו . "אנה לא היתה אלא אחת הבנות שלנו , 249 ואין בה אלא מה שהיה בכל אחת מהבנות , "שלנו ציין דבר ב . 1959 השחקנית עדה טל מצאה בתפקיד אנה פראנק "שליחות יותר מתפקיד או קריירה . הן גם בארץ לא חשו ילידי הארץ את השואה על בשרם הם . כ'צברית' הרגשתי שעלי להביע את רגש הפחד , שלדעתי דרבן את כוחות היצ...
אל הספר