2. "ואין בה אלא מה שהיה בכל אחת מהבנות שלנו"

בעקבות הצלחתו של הספר והמחזה בעולם חזרו והדגישו העיתונאים 246 ש"התעודה הספרותית המפורסמת ביותר מימי השואה" היא סיפורם של יהודים ויהודייה חיברה אותה . אחת הידיעות המוקדמות הציגה אותה בשם עברי : באוגוסט 1952 דיווח מעריב על הופעת יומנה של הנערה חנה ( אנני ) 247 פראנק וקרא לתרגמו לעברית "בגלל תוכנו , המהווה תעודה . "יהודית טראגית דבר 7 \ ורות העריכו אותו "כזעקה ממעמקי המארטירולוגיה היהודית , אזהרה ועדות , "לישראל "תעודת קלון לכל תקופתנו , תקופה שבה נאלץ היהודי באשר הוא יהודי , לבוא במחבואים , ולרעוד מקול עלה נידף , מכל רחש , מכל דפיקה , או 248 חריקת . "אבנים ב 1957 הציג נשיא המדינה את היומן כתעודה עולמית של השואה היהודית . אנה פראנק הוצגה כאחד הקורבנות , אחת משישה מיליונים , ולפעמים כאחת מילדי ישראל שנרצחו . "אנה לא היתה אלא אחת הבנות שלנו , 249 ואין בה אלא מה שהיה בכל אחת מהבנות , "שלנו ציין דבר ב . 1959 השחקנית עדה טל מצאה בתפקיד אנה פראנק "שליחות יותר מתפקיד או קריירה . הן גם בארץ לא חשו ילידי הארץ את השואה על בשרם הם . כ'צברית' הרגשתי שעלי להביע את רגש הפחד , שלדעתי דרבן את כוחות היצ...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד