3. "הוא רצה ללכת עם אמא"

האמהות בשואה היו גיבורות . הציבור הישראלי הרכין ראשו בפני הנשים שאמנם - כלשון ביטאון אחדות העבודה פועלי ציון , המפלגה שהעלתה על נס את האוחזים בנשק - לא היו גיבורות במובן המקובל , אך בהחלט היו ראויות להוקרה מיוחדת . "האמהות לא יכלו , "להציל קבע הארץ בראשית מאי . 1961 רוצח הילדה מרתה יוסלבסקה הוצג כמלאך המרות , רוצח שהמאבק נגדו אבוד מראש . עם פתיחת משפט אייכמן דיבר מרק דבורז'צקי על הפוטנציאל של סיפורי האמהות להאיר פן חדש להתנגדות . בדיון על הוראת השואה בבתי הספר הדריך דבורז'צקי מורים ומנהלים כיצד להשיב לילדים שישאלו מדוע העם לא התקומם . הוא הציע לספר בפרוטרוט על גילויי גבורה אישיים , למשל , "על אמות גבורות 172 שבחרו ללכת עם ילדיהם לבתי הגזים ולא להפרד . "מהם בעדויותיהם במשפט סיפרו ניצולים גם על פעולות חמושות שפרצו במוקדים שונים , בהחלט לא רק בגטו ורשה , תיארו השפלות , התעללות ורצח , סיפרו על אובדן וייאוש , תשישות הגוף ורפיון הרוח , והציגו את המנגנון הגרמני שדיכא ניסיונות להתנגד . בתיאורים אלה נשזרו , בעידוד התביעה , סיפורים על משפחות , בעיקר על אמהות . גדעון האוזנר שאל את העד ליאון ווליצ...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד