רב סעדיה גאון ( 942-882), "ראש המדברים בכל מקום" (הידוע בקיצור שמו רס"ג), היה מן האישים המשפיעים ביותר בתולדות התרבות היהודית. הוא חידש והנהיג בכל שדה ידע ובכל סוגה שבהם עסק, ובעיקר במונוגרפיות הלכתיות, פרשנות המקרא, חכמת הלשון, הגות דתית ופיוטים. בעת אחת היה מחדש ומשמר, ובעיקר שאף לשמר את דת ישראל כפי שעיצבוה חכמי המשנה, התלמוד והמדרשים, בעיצוב הולם את רוח זמנו ובתרגום ללשון המקובלת בזמנו, ערבית־יהודית, ובהתאמה למושגים הדתיים והמדעיים שהיו מקובלים בזמנו. באסופה זו נכללו כל המאמרים שפרסם עד היום פרופ' חגי בן–שמאי על פרשנות המקרא וההגות הדתית במשנתו של רס"ג. בתקופה סוערת מחוץ ומבית, נוכח פילוגים כיתתיים והמהפכה התרבותית בתחום ההגותי, כשהיתה הלשון הערבית לכלי תקשורת עיקרי לכל אוכלוסי ממלכת האסלאם בלי הבדל דת ולאום, ומסורת המדע והפילוסופיה של היוונים נעשתה זמינה לכול בלשון זו, ראה רס"ג את עצמו כמי שבחרה בו ההשגחה להנהיג את עמו בדרך של אמונה המבוססת על חקירה והבנה שכלתנית. ברוח זו שלובות לבלי הפרד פרשנות המקרא וההגות הדתית במשנתו. מפעלו זה של רס"ג הוא מוֹקדם של עשרים המאמרים הכלולים בספר זה. מהם עוסקים במכלול יצירתו בפרשנות או בהגות, מהם עוסקים בפרטים שיוצאים ללמד על הכלל. כך מעמידה האסופה מעין סיכום של הפרקים העיקריים במשנתו ההגותית והפרשנית של רס"ג. רוב המאמרים פורסמו בעברית. שישה פורסמו בשעתם באנגלית ותורגמו לעברית לאסופה זו.
אל הספר