סעדיה בן יוסף , גדול החכמים והמנהיגים היהודיים בתקופת הגאונים המאוחרת , נולד בשנת 882 בדלאץ , במחוז פיום שבמצרים ( שעל שמו הוא נקרא לרוב אלפיומי ) . הוא החל ללמוד את המקורות היהודיים , מדעים כללים ופילוסופיה עוד בהיותו במצרים , בסביבות שנת ; 900 עד שנה זו כבר התכתב עם הפילוסוף והרופא יצחק ישראלי מקירואן . לקראת סוף העשור הראשון של המאה העשירית הוא נסע ממצרים לארץ ישראל , ככל הנראה לטבריה , מקום מושבה של הישיבה הארץ ישראלית , שבה הצטרפו אליו לאחר מכן אשתו וילדיו . בטבריה הוא למד בעיון את מנהגי המקום , ואת מסורת הלשון והמסורה הארץ ישראלית . המחבר הערבי אלמסעודי מציין שרס " ג למד שם עם אבּו כּת ' יר יחיא אבן זכּריא אלכּאתבּ ( בערבית הסופר או המזכיר ) מטבריה . לאחר מכן הוא עבר לסוריה ( כנראה לחלבּ ) לפרק זמן לא ידוע , ולבסוף התיישב , לפני שנת , 921 בבגדאד . בתקופה זו הוא חיבר שני חיבורים חשובים : ה ' אגרון ' וחיבור פולמוסי נגד ענן ( ראו להלן ) . בין השנים 923 - 921 רס " ג פתח במחלוקת חריפה בין אהרן בן מאיר , ראש הישיבה הארץ ישראלית , ומנהיגי הקהילות בבבל ( עראק ) בעניין קביעת הלוח של השנה ...
אל הספר