האומנם יכולה ההלכה היהודית ללכת יד ביד עם זכויות האדם; האם ניתן לראות בהלכה האוסרת לטפל בשבת בחולה לא יהודי הלכה המשתלבת עם הערכים שזכויות האדם נובעות מהם; והאם עקרון כבוד הבריות ההלכתי הוא האפיק שיש לצעוד בו כדי לגשר בין שתי המערכות?
ספר זה צועד בשני מסלולים — האחד גלוי, ובו הערכים המוסריים מופיעים כשיקולים הלכתיים מפורשים; והאחר סמוי, ובו הערכים המוסריים משמשים שיקולים פרשניים מנחים המשפיעים על עיצובה של ההלכה.
אין להתכחש לפערים בין שתי מערכות נורמטיביות אלו, במידה רבה משום שההלכה עצמה משתנה מזמן לזמן, ממקום למקום ומהוגה להוגה.
אולם הדיון שלפנינו מלמד שפערים אלו הם ביטוי לגיטימי לפלורליזם ערכי.
פלורליזם זה מאפשר מגוון דרכים כל עוד משותפת להן ההכרה בערכי יסוד כדוגמת כבוד האדם.
חיבור זה מבקש לטעון אפוא כי הגשר העיקרי בין שיח זכויות האדם לבין ההלכה היהודית הוא ערכים מוסריים בסיסיים העומדים ביסודן של זכויות האדם וביסודה של ההלכה.
ביטוים של הערכים המוסריים הללו הוא בהנחות יסוד משותפות, שיש להן, פעמים רבות, השלכות נורמטיביות חופפות.
ולכן — אפילו אם לפעמים מתגלעים חילוקי דעות — המכנה המשותף גדול, מפרה ומאתגר.
ד”ר אבישלום וסטרייך הוא חוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה, מרצה למשפט עברי ולפילוסופיה של המשפט במרכז האקדמי למשפט ולעסקים ועמית מחקר ב־ Agunah Research Unit שבאוניברסיטת מנצ’סטר בבריטניה.
פרופ’ שחר ליפשיץ הוא עמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה ופרופסור חבר בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת בר־אילן.
פרופ’ ידידיה צ’ שטרן הוא סגן נשיא למחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה ופרופסור מן המניין בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת בר־אילן.
שניהם, יחד עם פרופ’ חנוך דגן, עומדים בראש הפרויקט “זכויות אדם והיהדות” של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שבמסגרתו נכתב ספר זה.
אל הספר