|
|
עמוד:12
זכויות האדם לבין היהדות , הרי ברובד הסמוי , העקיף לעתים , יש מכנה משותף רחב מאוד בין השתיים , המתבטא בשורשים המניעים את המערכות הללו , כל אחת בדרכה . טענתי , לאור זאת , תהיה כי יש לקיים את המפגש בין שיח זכויות האדם לבין היהדות ברובד בסיסי זה , היינו ברובד הערכים המשותף לשתיהן . מהלך זה מבקש לעמעם את הדיכוטומיה זכויות–חובות ולהתמקד ברובד בסיסי יותר , סמוי לעתים , המחולל את שתי הצלעות של הדיכוטומיה גם יחד . אין בכך כדי לשלול את ההבדלים בין השתיים . במסגרת הדברים אבקש לטעון כי גישה פלורליסטית מאפשרת הכרה בשתי אפשרויות הביטוי הללו ורואה בהן אפשרויות בעלות ערך שווה כל עוד הן מסכימות על ערכי היסוד . בסיומם של הדברים אדון בערך החיים ובזכות לחיים כמקרה מבחן שבמסגרתו אדון בקרבה ובשוני , כמו גם בהשפעה ההדדית . יש מקום להעיר כאן הערה מקדמית , הכרחית , להצבת מסגרת הדיון . בבסיס חיבור זה עומדות שתי נקודות מוצא . הראשונה היא ההנחה שיש מערך זכויות אדם שלכל הפחות לבו ועיקרו ( כגון , הזכות לחיים וזכות האדם על גופו ) מוכרים ומוסכמים . השנייה היא בחירת הפן הנורמטיבי של היהדות כבסיס שאת היחס בינו לבין מערך זכויות האדם אבקש לבחון . שתי נקודות מוצא אלו נדרשות לדיון הפתיחה אולם הן מחייבות בחינה , שהרי באשר למערך זכויות האדם יש מקום להעלות שתי שאלות יסודיות : האם אכן קיים מערך זכויות אדם מוסכם או שמא מדובר בתפיסה דינמית , תלוית תרבות והקשר חברתי–היסטורי ? האם מערך זה שואב את כוחו מטיעונים מוסריים דאונטולוגיים או שהוא מושתת על יסודות קהילתניים–תרבותיים ? בשאלות אלו אעיין בהמשך בעיון ראשוני , שיניח את הבסיס לדיון נרחב יותר בעתיד . ובאשר ליהדות : זו כוללת , מלבד המובן הנורמטיבי שלה , גם היבטים תאולוגיים , פילוסופיים , סוציולוגיים ופוליטיים , ולפיכך ההיבט הנורמטיבי הוא רק פן אחד מני רבים מתוכה . זאת ועוד , גם הענף הנורמטיבי של היהדות מגוון למדי , ויש הבדלים ניכרים בין זמן לזמן , בין מקום למקום ובין תרבות אחת , או מסורת הלכתית , לחברתה . מכלול היבטים אלו עשוי להציע מודלים נוספים לבחינת המפגש בין היהדות לבין מערך זכויות האדם ודרכים אחרות של דיאלוג בין השניים . בחיבור זה אתמקד בהופעתה הנורמטיבית של היהדות , דהיינו בהלכה , מנקודת מבט הרמוניסטית , א–היסטורית . מתודה זו נובעת ממטרתו של הספר : להציע מודל לבחינת יחסי היהדות וזכויות האדם שעל בסיסו ניתן לבחון נקודות קונקרטיות תלויות זמן , מקום ותרבות .
|
|