פרק 4 המפגש הסמוי: שיקולים מוסריים כשיקולים פרשניים מנחים

א . הקדמה בפרק הקודם עסקנו במקרים שבהם השיקול המוסרי הוא השיקול המפורש והישיר לקביעתה של ההלכה באופן זה או אחר ( או שיקול מפורש ליצירת עימות בין ההלכה המתבקשת להלכה הקיימת . ( במקרים אלו אם נשאל את עצמנו מה מקורה של ההלכה הספציפית , תשובתנו תהיה — העיקרון המוסרי . ואולם דומה כי תפקידם העיקרי של העקרונות המוסריים איננו בכך אלא ברובד עקיף , פרשני , שהוא , פעמים רבות , רובד סמוי . בקבוצה זו אם נשאל את עצמנו מה מקורה של ההלכה , תשובתנו תהיה — מקרא פלוני אלמוני או מקור פלוני אלמוני . אך ההצדקה להלכה זו , או המניע לפירושו של הכתוב בדרך מסוימת , היא העיקרון המוסרי . נמחיש הבחנה זו מתחום אחר . התלמוד הבבלי מציע כמה אפשרויות לזיהוים של ארבעת המינים ( סוכה , לב ע “ א–לב ע “ ב : ( אמר ליה רבינא לרב אשי : ממאי דהאי כפות תמרים דלולבא הוא ? [ מנין ש “ כפות תמרים “ הוא לולב [ ... ] [? ואימא כופרא ! [ נאמר שזהו 78 כאשר עוסקים בהלכה שמקורה בדברי חז “ ל , אזי מקור ההלכה הוא המקרא , ומרובד זה אכן לקוחות מרבית הדוגמאות להלן . עם זאת הדברים נכונים גם לרבדים אחרים של ההלכה . במילים אחרות : פרשנים בתר–תלמודי...  אל הספר
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר