ספר זה עוסק ביחסי הגומלין שבין היהדות , ובאופן קונקרטי — ההלכה , לבין שיח זכויות האדם . למושג זכויות האדם כמה משמעויות . הספר מבקש לאמץ כאן דרך ביניים המכירה בכך שזכויות האדם הן למעשה , מנקודת מבט אנליטית , גורם מתווך בין ערכים לבין חובות , או , מנקודת מבט תרבותית , דרך ביטוי פרטיקולרית למערכת ערכים העומדת בבסיס זכויות אלו . ליהדות פנים רבות . כאן אני מתמקד בהופעתה הנורמטיבית — בהלכה . טענתי היא שהשיח ההלכתי מתאפיין במערכת ערכים המשפיעה על ההכרעות הניתנות במסגרתו , כמו גם על אופיו ועיצובו . השפעה זו מתבטאת לעתים בגלוי , אך לרוב בסמוי , כגורם בעל השפעה בתהליך הפרשני . ברובד הסמוי , העקיף לעתים , יש מכנה משותף רחב מאוד בין היהדות לבין זכויות האדם , והוא מתבטא בשורשים המניעים את המערכות הללו , כל אחת בדרכה . לאור האמור יש לראות את עיקרו של המפגש בין שיח זכויות האדם לבין היהדות ברובד בסיסי זה , היינו ברובד הערכים המשותף לשתיהן . הפערים שבכל זאת קיימים בין השתיים הם ביטוי לגיטימי לפלורליזם ערכי , המאפשר את קיומן של מגוון דרכים כל עוד משותפת להן ההכרה בערכי יסוד שבמרכזם ערך החיים וכבוד האדם ...
אל הספר