"שיר טוב אינו מאבד את ערכו לעולם", כתבה לאה גולדברג בת השמונה עשרה ביומנה.
כל יצירתה הענפה היא גם תיעוד של חייה ושל זמנה וגם התגברות על הארעי והחולף.
הספר שלפנינו עוקב לאורך, לרוחב ובאלכסון אחר חייה ואהבותיה, ובעיקר אחר פעילותה המגוונת כמשוררת, סופרת, מחזאית, מתרגמת, הוגת דעות, מבקרת ספרות ואמנות, חוקרת, מורה וציירת. במרכזו עומדים מזגה, דיוקנה הרוחני, השקפת עולמה, טעמה ועמדותיה – שאותם קיוותה להנחיל לדורות הבאים.
לאה גולדברג (1970-1911) נולדה בקניגסברג, גדלה בקובנה, למדה באוניברסיטאות ברלין ובון בגרמניה, עלתה לארץ בשנת 1935, חייתה עשרים שנה בתל-אביב וחמש עשרה שנה בירושלים, אבל בשום מקום לא מצאה הרגשת מולדת.
הספר מנסה לשרטט את זהותה התרבותית המורכבת ולערער על תדמית ה"קוסמופוליטיוּת" שיוחסה לה.
חמוטל בר-יוסף היא משוררת, סופרת, מתרגמת (מרוסית, מצרפתית ומאנגלית) ופרופסור לספרות (אמריטה) באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. מחקריה עוסקים, בין השאר, בהקשר האירופי של הספרות העברית בסוף המאה התשע-עשרה ובתחילת המאה העשרים. בנעוריה למדה אצל לאה גולדברג, ובעקבותיה פנתה ללימודי ספרות השוואתית.
אל הספר