בשנות החמישים חדלה כמעט לתרגם רומנים עבי כרס , אך המשיכה לתרגם שירה . רוב השירים שתרגמה הם של משוררים שעוררו בה הערצה , והתוצאה היא תרגומי מופת , יצירות עבריות במלוא מובן המילה , שלשונם נשמעת כאילו היא שפת המקור . עמינדב דיקמן כתב : "לעבודתה הענפה של לאה גולדברג ובני דורה בשדה התרגום הפיוטי נודעה השפעה מכרעת לא רק על דרכי התרגום של הדורות שלאחר כך , כי אם גם על דרכי התפתחות השירה העברית המקורית . " ב , 1953 לאחר הופעת תרגומיה לשירי פטרארקה , ל"מלחמה ושלום " ולמחזה השירי של איבסן , "פר גינט , " הגישה את מועמדותה לפרס טשרניחובסקי לתרגום , אך לא זכתה בו . שתי רשימות עיתונאיות ב " מעריב , " האחת של אורי קיסרי והשנייה של ר"ל ( י , ( מחו על העוול הזה . ב 1956 הופיע "לוח האוהבים , " קובץ שירי אהבה מן הספרות העברית ומספרות העולם בעריכתה , רובם בתרגומה . הספר מחולק לחודשים , מניסן ( החודש הראשון בלוח השנה העברי העתיק ) ועד ניסן , ובכל חודש שבעה עד עשרה שירים מתקופות שונות , החל משיר השירים ושירת ימי הביניים העברית ועד שירים של משוררים ישראלים שאך זה עלו על הבמה : יהודה עמיחי , דן פגיס ועוזר ר...
אל הספר