אברהם גולדברג נולד בשנת 1874 בעיירה קטנה בפלך גרודנו , כיום ביילרוס , בתחום המושב היהודי , באזור שרוב היהודים בו היו חסידים , וכנראה הגיע לליטא בנעוריו . הוא עבד תחילה כלבלר בקהילה היהודית , ואחר כך היה ממקימי מערכת הביטוח הלאומי בליטא ועבד בה כמפקח . לאה גולדברג הגדירה את אביה " יידישיסט , " כלומר , חובב יידיש ותרבותה , אך ציינה שבבית דיברה גם אתו ברוסית , ולא ביידיש , כנראה על פי רצון אמה . בילדותה העריצה ואהבה את אביה . הוא הראה לה את יפי הטבע , ומפיו שמעה לראשונה את סיפורי התנ"ך . הוא הראה לה עננים ואמר שהם צאן יתרו , ועל אור השקיעה אמר שזהו הסנה הבוער ואינו אוכל . בריאיון למאלי מועד כהנא ( נובמבר ( 1945 סיפרה : "זכרונותיי הנעימים ביותר [ מילדותי ] קשורים במסעותיי הרומנטיים על פני הוולגה . אבי היה יוצא תכופות למסעות אלה לרגל מסחרו והיה לוקחני עמו . " הוא היה , כנראה , אדם בעל רגשות עזים , אהבה לשירה וחוש הומור מפותח . בסצנת הפתיחה של הרומן האוטוביוגרפי "והוא האור " פוגשת הגיבורה , השבה ברכבת אל עיר מולדתה , ביהודי החוקר אותה "עד צאת נשמתה" על משפחתה . כשהוא שואל על אביה היא צועקת פ...
אל הספר