כל חייה עסקה לאה גולדברג בציור כתחביב . יומנה מעיד שנהגה לצייר יום יום כשהייתה בנופש ב " בית דניאל" בזיכרון יעקב : כאן משקיט אותי ביותר הציור . אבל עם זאת יש לי איזו הרגשה של מוסר כליות . זה משנים שהחילותי לראות עצמי כמוכרחה לעשות דברים "בעלי תכלית " כלשהי . והנה , כשאני עושה משהו שאיננו אלא להנאתי , זה נראה לי לא זאת בלבד כגניבת זמן , אלא כמעט כגניבת הדעת ( יומן , . ( 7 . 8 . 1949 מתברר שהכתיבה , ואפילו כתיבת שירים , הייתה עבורה עיסוק "בעל תכלית , " ודווקא הציור היה בעיניה יצירה לשם הנאה בלבד . התבוננות בתמונה הייתה גורמת לה לעתים חוויה בעלת עוצמה מתמשכת , חזקה יותר מרשמי נוף או מסע . בריאיון לשמואל הופרט שהתקיים בתחילת 1969 סיפרה : "היו מקרים שתמונה הייתה מלווה אותי במשך חודשים [ ... ] לפני כשבע שנים הייתי בהאג , ופתאם נתגלה לי נוף [ של ] ורמייר nn , ( Vermeer ) היה כמעט הלם , וכל הנסיעה הייתה בסימן הנוף הזה . " בשנת , 1964 שנים אחדות לפני פטירתה , החלה לעסוק ברצינות גוברת והולכת ברישום , באיור , בציור וביצירת קולאז ' ים , לדבריה ( באותו ריאיון ) "כדי לנוח ממלאכה אחת על ידי מלאכה אחר...
אל הספר